ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת הממשלה השבועית / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"
הכותב הוא חבר כנסת לשעבר, מנכ"ל הקרן למען העצמאים ויו"ר מפלגת חופש כלכלי
"הסיבה לפגיעה הקשה ביותר וההכנסה למעגל העוני היא מדיניות הקצבאות המפליגות שהוציאה דורות שלמים, כבר לא דור אחד ממעגל העבודה. אדם שמפסיק לעבוד מפסיק להאמין ביכולותו להתפרנס והופך להיות תלוי בהטבות המדינה. זו פגיעה איומה", את הדברים אמר שר האוצר בנימין נתניהו בראיון לשלי יחימוביץ'. "האם אתה מתכוון שר האוצר להגביל ילודה", שאלה יחימוביץ'. "אני רוצה שאנשים יעשו ילדים שהם יכולים לפרנס אותם" אמר לה נתניהו אז בשנת 2004. ובאמת קצב גידול האוכלוסייה הואט, ונתניהו התגאה, בצדק, בכך שיותר חרדים מצטרפים למעגל העבודה. אלא שהאיש שמתעקש היום בחדרים הסגורים על התוכניות לסבסוד ילודה וחינוך "חינם", הוא לא אחר מאשר בנימין נתניהו.
פיקציית חינוך חינם
האם יש דבר כזה בכלל חינוך חינם? לא ממש.
1. העלות. בתקציב לשנת 2021 המשרד עם התקציב הגבוה ביותר, כ־74.5 מיליארד שקל, הוא משרד החינוך, אם מחלקים את העלות במשקי הבית מקבלים עלות שנתית של 30,000 שקל לכל משק בית לכל החיים, גם אם אין לך ילדים במערכת. אחלה חינם. ה'חינם' שעכשיו מדברים עליו בגילאי 0-3 הוא למעשה תטכנית בעלות של כ־23 מיליארד שקל בשנה. אם מחלקים למשקי בית מדובר בסכום של 7,800 שקל בכל שנה.
2. האיכות. למרות שתקציב החינוך הוכפל בעשור האחרון, בהשוואה ל־OECD הישגינו החינוכיים נמצאים הרחק מאחור. למדינה כמו ישראל אין סיכוי לשרוד בשכונה הזו עם האתגרים שלנו ועם קצב גידול האוכלוסייה הכי גבוה בעולם המפותח בלי שילדינו יזכו לחינוך ראוי. מי שמכיר את המערכת יודע שאין סיכוי לחינוך איכותי ב־2,600 שקל לילד לחודש, כבר היום יש מצוקה בכוח אדם כשהדבר היחיד שיכול לשפר את האיכות הוא כוח אדם איכותי שמרוויח שכר הולם. אפילו גבוה. בסכומים האלו זה לא מתאפשר. מאיפה נמשוך למקצוע הטיפול כ־4% מכוח העבודה שלנו.
דיסוננס אידאולוגי
3. היעילות. מערכת החינוך ומשרד החינוך פועלים ביעילות נמוכה. המשרד והסתדרות המורים הם מונופול בתחום החשוב ביותר. אין גמישות בתגמול מורים מעולים או בפיטורים של הפחות טובים, מה שהופך את המערכת לבית חרושת לטיפוח חוסר יעילות, כשהשכר לא נקבע לפי כישורים, יכולת, או מאמץ, אלא רק לפי הוותק. במערכת כזו כולם סובלים: ההורים, המורים והתלמידים. במקום שתהיה תחרות בין המסגרות החינוכיות, תחרות על המורים הכי טובים, והכי חשוב, תחרות על הילדים, אנחנו סובלים ממערכת עצלה שמפגרת מאחור. הדרך לשפר אותה היא בהקמת מוסדות פרטיים לצד מערכת ציבורית מעולה, שתייצר תחרות, שיטת השוברים תעלה הרבה פחות ותזניק את המערכת. במקום להחיל את הבינוניות ההסתדרותית על הגיל הרך, התחילו שוברים בגיל הרך והרחיבו לאחר מכן אל כל המערכת.
4. תוכנית עבודה. למשרד החינוך אין תוכנית עבודה לקליטת כמויות כאלה של ילדים. הולכים לחסל מסגרות פרטיות, ליצור נזק כלכלי עצום ובכסף ציבורי להקים מספר לא ייאמן של 10,000 מסגרות בעלות של מיליארדים, ללא תוכנית מסודרת. קשה לייצר שינוי ולבזר את מערכת החינוך כך שתתחיל לשרת אותנו, פוליטיקאים מעדיפים לעשות את מה שקל, והכי קל זה לשפוך את כספינו. הציבור ישלם יותר, מי שממילא לא משלם מסים ימומן עוד יותר מכיסנו.
נתניהו של 2003 שאמר: "אני רוצה שאנשים יביאו ילדים שהם יכולים לפרנס אותם" הוא לא נתניהו של 2023. ראש הממשלה של 1998 שפירק ממשלה בגלל דרישות מוגזמות מצד הסיעות החרדיות הוא מזמן לא אותו אדם. כדי לתחזק את הקואליציה הכל כשר, כולל ריצת אמוק לעבר אסון כלכלי. המהלך לא ישפר את רמת החיים, בדיוק ההפך, הוא יתדלק את האינפלציה ויגרום להעלאות מסים.
זה כבר קרה. בעקבות המחאה "החברתית" ב־2011, החילו את חוק חינוך חינם על גילאי 6-3. כל המסגרות הפרטיות והצהרונים הפרטיים נסגרו, בתחילה הצהרונים הציבוריים היו זולים אבל כל שנה המחיר עולה והתקציב שנדרש לממנם נוסק. כך, משלמי המסים, השולמנים, היזמים ובעצם כל אזרח שעובד קשה וכורע תחת נטל לא סביר ונחנק, ישלם יותר. מי שלא משלם ממילא, ירוויח. זה מה שקרה אז וזה גם מה שיקרה אם לא יופיע ברגע האחרון נתניהו מודל 2003.