יאן ורמיר, מוזגת החלב, 1658-1657 / צילום: ויקיפדיה
1
הצייר ההולנדי יאן ורמיר (1632-1675), הוא מהאמנים החשובים והבולטים בתולדות אמנות המערב. הוא צייר נופים ודמויות מהמעמד הבינוני, בבית או מחוץ לו, עסוקות בנגינה, שיחה או עבודה. סגנון הציור שלו מאופיין בריאליזם קפדני ושימוש עדין באור. מסתורין אופף את דמותו של ורמיר: מעט מאוד ידוע על חייו, שכן מלבד ציוריו, הוא לא השאיר אחריו יומן, כתבים או מכתבים. הדמויות שצייר והפרטים הרבים המשולבים בעבודותיו, הולידו אינספור מחקרים, פרשנויות והשערות לאורך השנים.
דוגמא לכך הוא הציור הנודע ביותר שלו, "נערה עם עגיל פנינה" מ-1665. זהו דיוקן של נערה צעירה, העומדת כשכתפה פונה אל הצופה וראשה מופנה לעברו בפרופיל. היא לובשת שמלה בצבע צהוב-אוקרה, על ראשה מצנפת בצבעי כחול וצהוב ובתנוך אוזנה תלוי עגיל. שנים רבות דנים חוקרים האם ורמיר צייר עגיל פנינה או עגיל זכוכית, באילו נסיבות הוא צייר את הציור, מיהי הנערה ועל איזה רקע היא ניצבת.
2
בחודש שעבר, במוזיאון הלאומי של הולנד, ה"רייקסמוזיאום" באמסטרדם, נפתחה "ורמיר", התערוכה הגדולה והמקיפה ביותר מציורי האמן, שתוצג עד חודש יוני. על פי האתר "ארנט" התערוכה מסתמנת כהצלחה הגדולה ביותר בתולדות המוזיאון בן ה-138 שנה: 200 אלף כרטיסים נמכרו עוד לפני שנפתחה, והסבב השני של מכירת הכרטיסים, שהחל בסוף חודש פברואר, כבר סולד אאוט.
התערוכה כוללת 28 מתוך 37 הציורים שיצר ורמיר במהלך הקריירה שלו, שנפרשה על פני 16 שנים בלבד, מ-1654 עד 1670. לרגל המאורע החגיגי, הציורים לוקטו מבעלים פרטיים ברחבי העולם וממוזיאונים כדוגמת הגלריה הלאומית בלונדון, מוזיאון הלובר בפריז והגלריה הלאומית של אירלנד. קיבוצן של העבודות בחלל אחד הוא אירוע נדיר מאוד בעולם האמנות.
את היצירות מלווה מחקר מעמיק המאיר באור חדש את פועלו של האמן. בין השאר הוא עוסק בשאלות: באיזה אופן הוא צייר את ציוריו, באילו חומרים השתמש, כיצד השפיע האור על האובייקטים שהוא צייר, מה עמד לנגד עיניו כשצייר ומה היה פרי דמיונו.
3
ורמיר, יליד דלפט שבדרום הולנד, בה התגורר כל חייו, הנציח את עירו בכמה מעבודותיו, בין השאר ב"רחוב קטן" (בסביבות 1657) ו"נוף העיר דלפט" (בסביבות 1660). הוא נולד כפרוטסטנטי ובגיל 21 המיר את דתו והפך לקתולי כדי להתחתן עם אשתו, קתרינה בולנס. היו להם 11 ילדים, אותם פירנס בדוחק מסחר באמנות וממכירת ציוריו. הוא צייר מעט ציורים, עליהם עבד זמן רב, ואת רובם מכר לאספן בשם פיטר קלאס ואן ריבן. את מותו בגיל 43 ייחסה האלמנה ללחצים הכלכליים בהם היה נתון, בשל המיתון שפקד את הולנד ב-1672 ומוטט את שוק האמנות.
4
ורמיר חי במאה ה-17, תקופת הפריחה הגדולה של הציור ההולנדי, המכונה "תור הזהב", בה המדע, המסחר, האמנויות והעוצמה הצבאית של הולנד הגיעו לשיא תפארתם, והיו בין המובילים בעולם. בתקופתו, במקביל אליו, פעלו ציירים דגולים כרמברנדט, יאן סטיין, קרל פבריציוס, יאקוב ואן רויסדאל, פרנס הלס ועוד רבים.
אחרי מותו ורמיר נשכח. במשך כמאתיים שנה הוא נחשב לצייר זניח, ורבות מיצירותיו יוחסו לציירים בולטים וידועים יותר באותה תקופה, ובמיוחד לפיטר דה הוך או לקרל פבריציוס.
לתחייתו של ורמיר אחראים שני חוקרים: מבקר האמנות הצרפתי תאופיל תורה והיסטוריון האמנות הגרמני גוסטב ואגן, שבמאה ה-19 גילו מחדש את האמן ועוררו עניין ביצירתו. הסופר הצרפתי מרסל פרוסט אהב במיוחד את ורמיר. הוא תיאר את "נוף העיר דלפט" של ורמיר כ"ציור היפה ביותר בעולם", והנציח אותו באחת הסצנות המרכזיות בספרו "הכלואה", אחד מהספרים בסדרת "בעקבות הזמן האבוד".
5
"נערה עם עגיל פנינה" של ורמיר מוכר לקהל הרחב בין היתר בזכות רב המכר שכתבה הסופרת האמריקאית-בריטית טרייסי שבלייה, העוסק בחייה של הנערה, שיצא ב-1999. ב-2003 הוא עובד לסרט קולנוע בכיכובה של סקרלט ג'והנסון, והיה מועמד באותה שנה לשלושה פרסי אוסקר ושני פרסי גלובוס הזהב.
בתקופת חייו של ורמיר פנינים היו אופנתיות מאוד, והן יובאו להולנד מהמושבות בדרום אסיה. עגיל פנינה הונצח לא רק בציורו המפורסם, אלא בעוד כמה מעבודותיו. לטענת אחד מאוצרי התערוכה החדשה באמסטרדם, פיטר רוילופס, בימים ההם עגילי פנינה עלו הון עתק, וככל הנראה ורמיר צייר את החיקוי הזול של התכשיט.
6
נדירותם וערכם הגבוה של ציורי ורמיר משכו גם זייפנים. הידוע שבהם הוא הצייר ההולנדי האן ואן מייחרן, שגרף סכום השווה לכ-50 מיליון דולר בערכים של היום מזיופי ורמיר שצייר בשנות בשלושים. עם סיום מלחמת העולם השנייה, הוא נעצר באשמת שיתוף פעולה עם האויב והיה צפוי לקבל עונש מוות, זאת כיוון שמכר את "ישו והנואפת" של ורמיר לגנרל הנאצי הרמן גרינג.
ואן מייחרן טען להגנתו כי הציור לא היה של המאסטר ההולנדי הנודע, אלא זיוף.
עוד טען כי מאחר שתמורת הציור הוא קיבל מגרינג כ-100 ציורים הולנדיים נדירים, הרי שצריך לראות בו גיבור ולא פושע.
שני ציורים בלבד של ורמיר הוצעו למכירה בעשורים האחרונים. ב-2004 אספן אמנות אמריקאי רכש במכירה פומבית בסותביס תמורת 30 מיליון דולר את הציור "נגנית וירג'ינל יושבת". בשנת 2014 הוצע למכירה הציור "הקדושה פרחדס" (Saint Praxedis) ששויך לאמן באופן רשמי רק ב-1986. החשש שיתגלה כזיוף הרתיע קונים, והציור נמכר לבסוף
תמורת כ-11 מיליון דולר.
7
"ורמיר גורם לשעון לעמוד מלכת", אמר טאקו דיביטס, מנכ"ל המוזיאון רייקסמוזיאום בראיון ל"גרדיאן" לרגל פתיחת התערוכה. "הוא נותן לך את התחושה שאתה שם, עם אותה דמות שהוא צייר, באותו החדר, בזמן ההוא שנעצר. וזמן, במיוחד היום, הוא משהו שכולנו כמהים אליו".