פיתוחיה של פרופ' שולמית לבנברג עומדים בבסיס בשר-המעבדה שמייצרת אלף פארמס. נתחי הבשר של החברה צפויים להגיע השנה לשווקים בישראל ובסינגפור
המוצר שעשוי להפוך לבשר המתורבת הראשון בעולם המושק מסחרית, הגיע בכלל מהעולם הרפואי. פרופ' שולמית לבנברג התמחתה בהנדסה ביו־רפואית של איברים תלת־ממדיים המבוססים על רקמות תאים שגודלו במעבדה, במטרה לפתח איברים להשתלה. יצא מזה סטייק, או בשלב זה נתחי בשר דקים.
לבנברג היא פרופ' בפקולטה להנדסה ביו־רפואית בטכניון ולשעבר דקאנית הפקולטה. פיתוחיה עומדים בבסיס חברת אלף פארמס, שגייסה עד היום כ־130 מיליון דולר לפיתוח בשר מחוץ לגוף הפרה. לבנברג למדה באולפנת כפר פינס, עשתה תואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטה העברית ודוקטורט בביולוגיה מולקולרית במכון ויצמן. את הפוסט דוקטורט עשתה ב-MIT במעבדתו של פרופ' רוברט לנגר, המתמחה בהנדסה ביו־רפואית פורצת דרך. בתקופה זו פרסמה עם לנגר מחקר פורץ דרך בייצור של רקמת שריר מתאי גזע עובריים. בהמשך הייתה שותפה ליצירת רקמת לב פועמת מתאי גזע, ומשם פנתה לייצר כמעט כל רקמה בגוף: רקמת חוט שדרה, בתקווה שיום אחד אפשר יהיה להשתילה ולאפשר למשותקים בעקבות תאונה לחזור ללכת; רקמת לבלב, לטיפול בחולי סוכרת ובשנה שעברה גם הציגה שתל אסתטי מתפקד ומותאם אישי לשיקום אוזניים אצל ילדים, שהאפרכסת של האוזן אצלם לא התפתחה כראוי.
לבנברג הגיעה לתחום מהסקרנות שלה לגבי האופן שבו תאים בודדים מתארגנים בגוף לרקמות שונות. כיצד התאים מתקשרים למבנה מורכב של רקמה. מה מאותת לתאים באיזו רקמה להיות ואיזה תפקיד לבצע ברקמה? לגבי שאלת המתח בין הדת למדע, מבחינתה אין כזה, כפי שאמרה בעבר ל"גלובס": "יש לנו חובה ללמוד את העולם ולהבין אותו, על ידי הבנת המורכבות מתקרבים לבורא".
בנוסף לאלף פארמס, לבנברג היא מייסדת שותפה ויועצת מדעית ראשית של כמה חברות שהוקמו על בסיס הטכנולוגיה שפיתחה, בהן חברת NanoSynex למכשור רפואי לזיהוי מהיר של האנטיביוטיקה המתאימה ביותר לטיפול בזיהום חיידקי וחברת התרופות NurExone Biologics לריפוי חוט שדרה פגוע. השנה אמורה להיות השנה של אלף פארמס, שרכשה מפעל חדש וצפויה להשיק את מוצריה בסינגפור ובישראל.