ד"ר שמרית ממן מנהלת את המעבדה לחישה מרחוק ודימות פלנטרי באוניברסיטת בן גוריון, אחת מ-17 מעבדות בעולם המשויכות לנאס"א. היא גם משמשת אחת מ-26 תחנות האו"ם לניטור כדור הארץ בעת אסון. בעזרת מידע מלוויינים היא חוקרת תחומים מגוונים, ממנהרות בגבולות ישראל ועד שינויי אקלים
ד"ר שמרית ממן חוקרת את כדור הארץ דווקא מן החלל. היא מנהלת המעבדה לחישה מרחוק ודימות פלנטרי במכון לביטחון חברה ומדינה באוניברסיטת בן גוריון. מטרת המעבדה היא מעקב אחר הנתונים המגיעים מלווייני האוניברסיטה הסורקים את הקרקע. הייחוד במחקר של ממן הוא רב־התחומיות שלו. היא משתמשת במידע מלוויינים למספר רב של מחקרים מתחומי הגיאוגרפיה, הפיזיקה, ההנדסה ושינוי האקלים.
כך למשל, באחד ממחקריה השתמשה בנתוני הלוויין כדי למפות מנהרות בעזה ובגבול הצפון. אך בעת הצורך, השמישה את היכולות הללו גם לחיזוי בולענים טרם היווצרותם, וכן למעקב אחר תנועות הקרקע בתהליכים של תזוזת דיונות.
מעבדתה של ממן נחשבת למעבדה של נאס"א, אחת מ־17 מעבדות כאלה בלבד. כמו כן, היא אחת מרשת של 26 תחנות של האו"ם לניטור כדור הארץ בעת אסון, והיא התבלטה כאחת התחנות הפעילות ביותר ברשת. בנוסף, היא ראשת המשרד לתמיכה אזורית של האו"ם לניהול אסונות מן החלל.
לפני כשש שנים שוגר ה-BGUSAT, הננו־לוויין הראשון של האקדמיה הישראלית. ממן הייתה מדענית בכירה בצוות שתכנן ובנה את הלוויין, והיום היא משתמשת במידע ממנו למחקריה.
את התואר הראשון שלה בגיאוגרפיה קיבלה מאוניברסיטת בן גוריון, וכך גם את התואר השני בתחום האנרגיה הסולארית והפיזיקה הסביבתית, מהמכון לחקר המדבר בשדה בוקר. התואר עסק בחישה מרחוק של שימוש במים של תושבים ילידים של המדבריות בטורקמניסטן. בדוקטורט, גם הוא מאוניברסיטת בן גוריון, חקרה את היציבות והתנועתיות של האדמה במדבריות קאראקום וקיזילקום במרכז אסיה.
ממן יזמה ומנהלת את פרוייקט She Space, פרוייקט חינוכי לעידוד נערות להתנסות בלימודי מדעים, טכנולוגיה והנדסה, דרך החשיפה לחקר החלל. בנוסף, היא משמשת כיועצת לארגונים רבים באזורי הממשק בין חלל לחברה, כמו WiSpace, עמותה לקידום נשים ישראליות בחקר ותעשיית החלל, קרן רמון ומיזם DMars להדמיה במדבר של שהות בחלל.