גלי בהרב מיארה ממלאת את תפקיד היועצת המשפטית לממשלה בתקופה סוערת במיוחד. התפיסה של "שחור ולבן" מזמנת לה לא מעט עימותים עם הקואליציה, אבל גם ביקורת דווקא מבית המשפט העליון. בשבועות האחרונים הפכה לסמל המחאה נגד הרפורמה
אם צריך לתאר במשפט אחד את גלי בהרב מיארה, היועצת המשפטית לממשלה, האוטוריטה המשפטית הבכירה בישראל והאישה הראשונה המכהנת בתפקיד, אזי ההגדרה היא "משפטנית של שחור ולבן". מבחינתה, אם דבר מה אסור לדעתה - היא לא תפעל כדי למסמס אותו באלגנטיות. היא פשוט תכתוב בצורה הברורה ביותר שהדבר אסור וזהו. אם הדבר כשר בעיניה, היא תלך עם האמת שלה, גם אם היא תחטוף מכה אחרי מכה בבג"ץ.
בניגוד לשני היועצים המשפטיים שקדמו לה, בהרב מיארה גרועה בפוליטיקה. יהודה וינשטיין ייצג את הפוליטיקאים כסנגור, וידע לערבב אותם ולהתערבב איתם כשראה לנכון. אביחי מנדלבליט הכיר ושחה היטב במימי הפוליטיקה עוד בימיו בפרקליטות הצבאית. הוא העצים כישורים אלה כמזכיר הממשלה והמשיך לנצל את האינסטינקטים הללו לכל אורך כהונתו כיועמ"ש. הגישה של בהרב מיארה שונה לחלוטין. החל משנת 1985 ועד 2015 כיהנה בהרב מיארה בפרקליטות האזרחית של מחוז תל אביב. הפוליטיקה הממשלתית הייתה זרה לה, וכך גם הייעוץ המשפטי לממשלה. המומחיות של מנדלבליט ללכת בין הטיפות מנוגדת לאופי שלה. היא לא תנסה בנימוס להניא את הפוליטיקאים מקבלת ההחלטות. היא לא תיתן לבג"ץ להוציא עבורה את הערמונים מן האש.
דוגמה לצד הלבן הייתה כאשר כהונת מני מזוז לתפקיד יו"ר ועדת המינויים נפסלה על ידי בג"ץ, חרף עמדתה של היועמ"שית. השופטים ניסו לתת לבהרב מיארה חבל הצלה על מנת לשמור על כבודה, אולם היא סירבה להשתמש בו. המינוי היה חוקי ולגיטימי בעיניה, והיא הסכימה להסתכן בהתבזות בהתעקשותה על עמדתה המקורית.
דוגמה לצד השחור ניתן למצוא בחוות דעתה שנתניהו לא יכול לעסוק בשום צורה בשינויים במערכת המשפט, לא באופן ישיר ולא באופן עקיף ואף לא להתבטא בעניין או לחתור לפשרות בנושא. זאת למרות שמדובר בראש ממשלה וברפורמה שהקואליציה ולמעשה כל המדינה עוסקת בה יום ולילה זה חודשים. כמו כן, בהרב מיארה תמכה בפסילת מינויו של אריה דרעי לתפקיד שר בשל עילת הסבירות, והביעה התנגדות נחרצת לתיקוני החקיקה ולשינויים במערכת המשפט שמקדם שר המשפטים יריב לוין. לא לחינם הפכה בהרב מיארה לסמל בעיני חלק מהמוחים שיצאו לרחובות ותמונתה מתנוססת על שלטים ועל חולצות בהפגנות. עובדה זו כשלעצמה לא מסייעת לשבור את הקרח בין הממשלה לבין היועצת המשפטית שלה.
לא ניתן להתעלם מהבדל נוסף בין היועצת המשפטית לממשלה לבין היועץ המשפטי שקדם לה. עמדתו הייתה שתפקיד היועץ המשפטי לממשלה אינו מסתכם באמירה "מותר" ו"אסור", אלא בלמצוא ולהציע פתרון במקרה שההצעה אינה מותרת. בחודשים האחרונים מאז הקמת הממשלה, לא נראה שבהרב מיארה עסוקה במציאת פתרונות שכאלה.
לא מן הנמנע כי דעתה ופתרונותיה כלל לא מעניינים את רוב רובם של חברי הממשלה, שמנסים לצמצם את השפעתה עד המינימום האפשרי. בסך הכל שנה חלפה מאז נכנסה לתפקידה, אולם לא ניתן לה יום אחד של שקט. דרישות של חברי הקואליציה הנוכחית לפטר אותה החלו עוד לפני שהממשלות הוחלפו. השר בן גביר החליט להתעלם ממנה, חברי הכנסת והשרים מזלזלים בה, אך היא בשלה.
היא מצידה בטוחה מהרגע הראשון שהקואליציה החליטה לפעול להדחתה. משום כך, כבר מהרגע האחרון היא הפעילה את מדיניות "השחור והלבן" מול הממשלה הזו, ולא הסכימה להתגמש כלל.
לממשלת נתניהו לקחו שנים להגיע לרמת עוינות וחשדנות בעצימות גבוהה כלפי היועמ"ש מנדלבליט. בהרב מיארה ירשה את עוינות וחשדנות "בלוק הימין" עם היבחרה לתפקיד. הם לא מתכוונים לתת לה דקה אחת של שקט, והיא מבחינתה לא מתכוונת למצמץ על שום נושא שבעולם ולגלות אורך רוח כלפי הממשלה. כהונה על מסלול התנגשות.
לא ניתן להתעלם מכך שכהונתה עד כה התאפיינה בעיסוק זניח במיוחד בכובעה כתובעת הכללית. נראה כי חוסר הניסיון שלה בתחום זה ביחד עם הסערות הבלתי פוסקות בתחום הייעוץ המשפטי לממשלה, גרמו לה לשמור על אש נמוכה במיוחד את ניהול הפרקליטות הפלילית. גם תיקי הפרקליטות האזרחית והסוגיות של מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) נדחקו לתחתית סדרי העדיפויות של היועמ"שית.
בהרב מיארה מתמודדת עם קושי נוסף מתוך הבית פנימה. פרקליט המדינה עמית איסמן, מן הרגע הראשון שנבחר לתפקיד, עושה הכל כדי לא לקבל החלטות קשות. עושה הכל כדי שישמעו אותו ואודותיו כמה שפחות בתקשורת. ככל שהציבור ישמע ממנו פחות, כך ייטב הדבר בעיני איסמן. במציאות זו, עיקר האש מכוונת אל היועצת המשפטית לממשלה, גם בנוגע לנושאים שלא באמת נמצאים על שולחנה ועל סדר יומה.