נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות מתנגדת נחרצות לרפורמה המשפטית שמקדמת הממשלה. רבים רואים בה את הבלם האחרון שיכול לעצור את הידרדרות הדמוקרטיה הישראלית
הנשיאה אסתר חיות, שמכהנת בתפקיד זה חמש שנים וחצי, מצאה את עצמה בחודשים האחרונים בלב המאבק על דמותה של מערכת המשפט בישראל, אולי של המדינה כולה. אחרי ששר המשפטים יריב לוין הציג את עיקרי התוכנית שלו, היא התייצבה חזיתית ופומבית ותקפה בנאום חסר תקדים את המהלכים המתוכננים.
"זו תוכנית לריסוק מערכת המשפט, היא מיועדת להנחית מכה אנושה על עצמאותה של הרשות השופטת ולהפוך אותה לרשות שותקת", אמרה והוסיפה שככל שתתממש "תיזכר שנת ה־75 של המדינה כשנה שבה נפגעה אנושות זהותה הדמוקרטית".
"שלטון הרוב הוא עיקרון יסוד העומד בבסיס המשטר הדמוקרטי - אך הדמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב", הרחיבה הנשיאה. "כל הטוען כי הרוב שבחר את נציגיו לכנסת, נתן להם בכך 'צ'ק פתוח' לעשות ככל העולה על רוחם, נושא את שם הדמוקרטיה לשווא".
חיות זכתה לתגובות קשות, והשר לוין תקף: "מסתבר שקיימת בישראל מפלגה נוספת ששמה את עצמה מעל הכנסת, מעל הכרעת העם. דמוקרטיה אינה עריצות המיעוט הכופה את ערכיו על הרוב באמצעות שליטתו במערכת המשפט". חמש תלונות הוגשו על ידי אנשי ימין לנציב תלונות הציבור על שופטים נגד הנשיאה, בטענה שעברה על כללי האתיקה כשהביעה את דעתה. כל התלונות נדחו.
זמן קצר לאחר מכן חיות הייתה שוב במוקד, כשעמדה בראש ההרכב שפסל את מינויו של יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר. חיות, שכתבה את פסק הדין המרכזי, קבעה שיש לפסול את המינוי בשל חוסר סבירות קיצוני של צבר ההרשעות והמצג שנגרם מההליך הפלילי שהתנהל נגדו. לדבריה, במינוי "יש משום פגיעה חמורה במעמדן של רשויות השלטון".
בעוד שבעה חודשים צפויה חיות לפרוש בגיל 70. היא נשיאה דומיננטית, שפעלה בשנות כהונתה לקידום האג'נדות המקצועיות שלה, ובהן הגברת השקיפות של מערכת המשפט, כשאפשרה לראשונה שידור דיונים ותמכה במפתיע בקיום הליך שימוע פומבי למועמדים לעליון בוועדה למינוי שופטים. עם אתגר הטיפול בעומס התיקים התקשתה להתמודד והתריעה כי קיים מחסור בשופטים.
חיות נדרשה בשנים האחרונות להכריע בסוגיות חוקתיות עקרוניות. בית המשפט העליון בהנהגתה נמנע מלהתערב בהרכבת ממשלה על ידי מי שנאשם בשחיתות ציבורית, אישר את חוק הלאום אך מנגד שמר על זכות ההפגנה גם בשיא סגרי הקורונה, שמר על זכותם של אסירים לקבל חיסון ככל האזרחים, קבע שממשלת נתניהו־גנץ עשתה שימוש לרעה בחוק יסוד כדי להעביר תקציב, הכיר בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים, ואפשר לראשונה פונדקאות לזוגות חד מיניים.
אם חוקי המהפכה המשפטית יעברו במתכונת הנוכחית, חיות תעמוד, יחד עם יתר שופטי העליון, בפני ההכרעה החשובה ביותר בקריירה שלה. אם יחליטו לבלום את החקיקה ולהילחם על עצמאות בית המשפט, ייתכן שיפרוץ כאן משבר חוקתי שלא היה כמותו בכל שנות מדינת ישראל.