גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העזרה הראשונה לא הספיקה לשכך את הבהלה, מי יציל את המערכת הבנקאית?

הפאניקה ממשבר קריסת הבנקים ממשיכה להתפשט, כאשר חבלי הצלה משמעותיים של 30 מיליארד דולר בארה"ב ו־54 מיליארד בשווייץ לא עזרו להרגיע את השווקים ● וגם: נשיא סין שי ג'ינפינג יבקר ברוסיה השבוע, לראשונה מאז הפלישה לאוקראינה

לקוחות מחכים מחוץ לסניף של סיליקון ואלי בנק במסצ'וסטס, ארה''ב / צילום: Reuters, Brian Snyder
לקוחות מחכים מחוץ לסניף של סיליקון ואלי בנק במסצ'וסטס, ארה''ב / צילום: Reuters, Brian Snyder

מאחורי הקלעים של הפוליטיקה, של הדיפלומטיה ושל הפיננסים, סוף שבוע מתוח מאין כמותו מגיע אל קיצו. כנראה אין זו הגזמה להגיד שבימים הבאים ייפלו החלטות גורליות. ישראלים כמובן לא יחשבו שיש איזושהי הגזמה בשימוש הלשון ״גורלי״, אבל אנחנו מתכוונים לכל כוכב הלכת, לא רק למזרח הים התיכון.

כמו בסוף השבוע שעבר, השאלה המיידית בסוף השבוע הזה הייתה יציבותה של המערכת הבנקאית. בסוף השבוע שעבר השאלה הייתה מניעת פאניקה בעקבות קריסת בנק עמק הסיליקון. שרת האוצר של ארה"ב ויו"ר הפדרל ריזרב החליטו שהצלה ללא תנאי של כל הפקדונות הייתה האנטידוט היחיד למנוסה מבוהלת של מפקידים מבנקים קטנים ובינוניים.

בסוף השבוע הזה, השאלה הייתה איך להציל את קרדיט סוויס הענקית ולמנוע קריסה כללית אפשרית. ההבדל בין שאלת סוף השבוע הזה לשאלת סוף השבוע שעבר הוא המלאי באשפת החיצים. לפני שבוע, קריסת SVB הייתה מאורע טרי. היא נודעה בשעות האחרונות של שבוע העבודה והמסחר. הממשלה הפדרלית עדיין לא הספיקה להגיב. היא יכלה להניח, או לא יכלה להניח; אבל היא עדיין לא יכלה להסתמך על ניסיון.

לתפוס אותן על פי התהום

הימים האחרונים עמדו בסימן הכישלון לשכך את בהלת קרדיט סוויס. ביום ה', הבנק המרכזי של שווייץ פתח קו אשראי של 54 מיליארד דולר. זה היה צריך להספיק, הלוא כן. זה היה הרושם ביום ה' בשווקי הכספים משני צדי האוקיינוס. אבל המטוטלת המאני־דפרסיבית של השווקים נעה בכיוון הנגדי ביום ו'.

במהלך הסופ"ש התגבשה הדעה שקרדיט סוויס בן 170 השנה (כמעט), שימיו כמעט כימי שווייץ המודרנית, הגיע אל סוף דרכו. עד יום שני בבוקר לכל המאוחר צריכה להינתן תשובה על השאלה אם יריבה הגדול של קרדיט סוויס, בנק UBS, יסכים להשתלט עליה. בזמן כתיבת הרשימה הזו, UBS התעניינה בערובות של שישה מיליארד דולר מממשלת שווייץ.

מדוע בעצם לא להניח לנפשו לתאגיד בנקאי סורר, המידרדר והולך במשך שנים, ומעורב בשערוריות פיננסיות מסמרות שיער? אם יש שוק חופשי ויד נעלמה, יופיעו מיד. אבל מקומה של המחשבה הזו הוא עכשיו בשוליים הסהרוריים. התוצאות של התמוטטות קרדיט סוויס, עם נכסים של 1.7 טריליון דולר, יהיו בלתי נתפסות.

״נתפסות״ היא כנראה מילת המפתח. המערכת הבנקאית כולה מפרפרת על פי תהום, או בכל אופן לא רחוק משם, ו״לתפוס״ אותה מבעוד מועד היא העדיפות העליונה, החד־משמעית. לא מפני שיש איזושהי ודאות שהיא בת־תפיסה, אלא מפני שיש צורך דחוף לנסות ולהרגיע.

פאניקה מבית טוויטר

בצד האחר של האוקיינוס, בנק אזורי נוסף, פירסט ריפבליק, לוחם על חייו. הוא הפסיד כבר 80% מערך השוק שלו. התאגידים הבנקאיים הגדולים ביותר נחלצו לעזרתו ביום ה' שעבר, עם פקדונות לא מבוטחים של 30 מיליארד דולר. אבל ביום ו' התחדשה הבריחה מפירסט ריפבליק. מה יקרה לו בתחילת השבוע? האם הבהלה תתפשט? או, למען הדיוק, איך היא לא תתפשט?

המדיה החברתית, בייחוד טוויטר, נעשתה זירות של תרחישי גוג־ומגוג. הכיוון הכללי הוא נבואות על פאניקה, העלולות כשלעצמן להניב פאניקה. כתבנו כאן לפני שבוע על התפקיד שמילא קרנאי־הגידור רב ההשפעה ביל אקמן, שרבים מלקוחותיו באים מעמק הסיליקון. הוא יצק נהרות של טקסט אל טוויטר בסוף השבוע שעבר, שבמרכזן עמדה הזהרה כי אם האוצר האמריקאי לא ימהר להבטיח את כל פקדונות SVB, כולל כמובן אלה שאינם מבוטחים (הרוב המכריע), תתחיל התמוטטות כללית של חברות־הזנק בענף הטכנולוגיה העילית בתוך יומיים. האוצר נענה לו, או לפחות להגיונו.

הבעיה העיקרית אינה עצם התחזיות הקיצוניות ביותר, במידה שהן באות מיחידים בעלי השפעה מוגבלת. הבעיה מתעוררת כאשר משתתפים רבי השפעה מתחילים לרטווט את הציוצים מבשרי הרעות.

דוגמא אחת מני רבות ניתנה כאשר אתר פיננסי ימני קיצוני, המתמחה בתיאוריות קונספירציה, הזהיר באמצעות ארבעה גרפים שנלקחו ממקורות לגיטימיים, כי אם הבנק המרכזי ״לא יבלום את התמוטטות הבנקים האזוריים, יהיה שפל גדול חדש״. רמז ברור לשפל הגדול של שנות ה־30. ביל אקמן הנ"ל ריטווט את ההזהרה הזו. אילון מאסק, עם 131 מיליון עוקבים, העניק לה הכשר במילים רבות המשמעות, ״זה סיכון חמור״.

אף אחד מן המצייצים לא טרח להסביר מדוע זה ״שפל גדול״, או ״סיכון חמור״. אבל ציוציהם הפכו למאכולת אש, או לפצצות מתקתקות. מה יוכלו האוצר האמריקאי והפדרל ריזרב לעשות עד יום שני בבוקר כדי לשכך את הפאניקה?

האם סין מרגישה בבית?

שבוע טעון זה יעמוד גם בסימן מסעו הדרמטי של שליט סין לרוסיה. שי ג'ינפינג נוסע, לכאורה, כדי לעשות נפשות ל״יוזמת שלום״ סינית. ידיעות מבייג'ינג אומרות, כי ייוועד וירטואלית עם הנשיא זלנסקי, בפעם הראשונה. זה כשלעצמו מהלך חשוב, שלא יסב עונג לוולדימיר פוטין. הקרמלין משתדל לשלול את הלגיטימיות של "המשטר בקייב", המונהג בידי "ניאו־נאצים ועובדי־שטן". ביקור זה נתפס במערב כביטוי של תמיכה והתקרבות לרוסיה, אולי עד כדי סיוע צבאי. בתור כזה הוא מעורר חששות כבדים.

רוסיה זקוקה עד ייאוש לסיוע סיני, כאשר מחסני התחמושת שלה מתרוקנים. היא מסתמכת על סיוע מאיראן, המגיע אל שיעורים כאלה שאוקראינה הטילה בשבת סנקציות על כל הפיקוד העליון של צבא איראן. זה קרה שעות אחדות לאחר ש־16 מל"טים מתוצרת איראן שוגרו אל מטרות תשתית בעריה הגדולות של אוקראינה. בעיני האוקראינים, איראן היא אויבת מסוכנת, הגדרה הצריכה לעורר את עניינה של ישראל.

האם סין מרגישה בבית בחברת רוסיה ואיראן, שתיים משלוש המדינות המוחרמות ביותר עלי אדמות? ספק. לסין יש עסקים עם המערב, וסכנת הסגירה והגירוש המאיימת על טיקטוק בארה"ב ובקנדה מזכירה לה שסכסוך עם המערב כרוך במחיר כבד.

אולי סין באמת מאמינה ששירותיה יוכלו להחיש את סיום המלחמה באוקראינה. טיוטת תכנית השלום של סין נדחתה על הסף במערב, מפני שלא הכילה שום ויתור רוסי. שי ג'ינפינג אינו ידוע בדיפלומטיית דילוגים ובנסיונות תיווך. מתק שפתיים אינו חלק ממדיניות החוץ הסינית, שהפכה לוחמנית וקולנית בשנים האחרונות. במהלך השבת, אולי כהכנה להגעת שי, דוברת של משרד החוץ הרוסי הביעה נכונות לשקול ״הצעות מארצות המערב ומאוקראינה למען הסדר מדיני של הסכסוך״. מה מסתתר בתוך הניסוח הזה? ניסיון העבר מראה שלא הרבה. נראה אם זה יספיק בשביל לשכנע את שי שרוסיה בעצם רוצה מאוד שלום.

רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני. ציוצים (באנגלית) בטוויטר

עוד כתבות

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"