סניף של בנק קרדיט סוויס / צילום: Shutterstock
מאחורי המפלה של קרדיט סוויס ניצבים לא מעט מפסידים, וגם כמה מרוויחים. המתחרה הגדול UBS רכש את הבנק ב"מחיר מציאה" של 3.3 מיליארד דולר, והיסטוריה של יותר מ-160 הסתיימה לה במסיבת עיתונאים קצרה. יו"ר חבר המנהלים של הבנק החבול הגדיר זאת כ"יום היסטורי ועצוב".
● שערורייה רודפת שערורייה: איך התכווץ השווי של קרדיט סוויס מ-34 מיליארד דולר לשלושה בלבד?
● הטלטלה בקרדיט סוויס: מה יקרה לבנק ומה תהיה ההשפעה על ישראל?
רק לפני כמה חודשים התגאה מנכ"ל הבנק הלאומי הסעודי בעסקת הרכישה של 9.9% ממניות קרדיט סוויס תמורת 1.5 מיליארד פרנק שוויצרי. "זה מותג של יותר מ-160 שנה", הוא אמר לכלי התקשורת, "והשגנו אותו במחיר רצפה, הכי נמוך שיכול להיות". לצדו, גם לקרן ההשקעות הקטארית היו כ-7% ממניות הבנק.
כעת, שני המשקיעים מהמפרץ נוכחו לדעת כי עשו עסקה גרועה, והפסידו יותר משני שלישים מהשקעותיהם. הסעודים הפסידו 1.1 מיליארד פרנק שוויצרי, אך למעשה הם היו אלה שסייעו להצית את שרשרת האירועים שגרמה לקריסת קרדיט סוויס ביום רביעי האחרון, עם הודעה שלא יזרימו יותר מזומנים לבנק. ההפסד הכספי של הקטארים ככל הנראה גדול יותר, מכיוון שקנו את הנתח שלהם בימים בהם הבנק היה שווה עשרות מיליארדים.
אבל המפסידים הגדולים ביותר הם מחזיקי אגרות חוב מסוג AT1 (Additional Tier 1) של הבנק. במסגרת עסקת המכירה אפשרה הממשלה ל-UBS להתחמק מאחריות לשכבה זו של חוב הבנק, שמוערכת ב-17 מיליארד דולר. השאלה הגדולה היא כיצד ישפיע המהלך על 265 מיליארד דולר באג"חים אלו של בנקים אחרים באירופה, והאם לא תיווצר מכירה מהירה שלהם שתערער את מצבם, כעת כשהתגלה כי הן חסרות ערבות. לפי ה"פייננשטל טיימס", רוב המחזיקים באג"חים אלה הן קרנות גידור, אך גם מנהלי עושר באסיה.