מליאת הכנסת בהצבעה על חוק הנבצרות בקריאה ראשונה. חייבים לעשות רביזיה בהצעת החוק / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
הכותב הוא ראש משרד עורכי הדין גורניצקי
נבצר מבינתי להסכים להצרתה של הגדרת ה"נבצרות" כמוצע בהצעת חוק יסוד: הממשלה (נבצרות). מדובר בהגדרה ייחודית לראש ממשלה בלבד, והיא כנראה מצירה את משרעתה רק לנבצרות רפואית, שנאמר: "אי-מסוגלות פיזית או נפשית של ראש הממשלה למלא את תפקידו, ועל בסיס אחד משני טעמים אלה בלבד…".
נוסח זה אינו אוצר בקירבו נבצרות תפקודית, שאינה בריאותית. ההכרעה בעניין נבצרות צרה זו מסורה, כעניין שברשות, לדרג הפוליטי בלבד: לראש הממשלה עצמו או לממשלה ברוב מיוחס, ואם מתנגד ראש הממשלה להחלטת הממשלה ביחס לנבצרותו, טעון גיבוש נבצרותו את החלטת הכנסת ברוב מיוחס של 90 חברי כנסת. שורש הרע הוא שמודגש בהצעת החוק שנושא הנבצרות מחוסן בפני התערבות שיפוטית, אף לא "בג"צית".
אירועים מביכים
מחמת שהגדרת הנבצרות המוצעת צומצמה כדי שלא תכלול נבצרות תפקודית, והגם שההצעה עומדת כנראה בעקרונות החוקתיות, עלולים להתרחש אירועים קיצוניים מביכים, ללא סעד שיפוטי או פרשני, עד כדי ראש ממשלה שימשיך לכהן תחת סורג ובריח. טלו לדוגמה תרחיש דמיוני בו ראש ממשלה היפותטי יורשע בעבירות שוחד והפרת אמונים שיש בהן קלון, וייגזר דינו למאסר. היות שפסק הדין עדיין לא יהיה סופי (יהיה תלוי ועומד ערעור), אזי כהונת ראש הממשלה ההיפותטי לא תפקע מאליה.
אם, עקב משמעת קואליציונית, הכנסת לא תעביר את ראש הממשלה מתפקידו עקב הרשעתו וקלונו (טרם פסק דין סופי), ואם בית המשפט לא יעכב את ריצוי המאסר עד להכרעה בערעור, עלול ראש הממשלה להיוותר בתפקידו (ובאי-תפקודו) מבית האסורים.
בדרך מבודחת ניתן יהיה לומר שבית הכלא יהפוך למעונו הרשמי של ראש הממשלה ההיפותטי, מדיו הרשמיים יהיו כתומים, והמעון והמדים ימומנו על-ידי הקופה הציבורית. אולי גם יצטופפו שרי הממשלה לתמונה משותפת עם ראש הממשלה ההיפותטי בין כותלי הכלא? בכליאתו לא יראו משום נבצרות (שכן בריאותו שפירה), ולא יהיה בית משפט להושיענו, מאחר שבתי המשפט ינוטרלו מסמכותם בנושא. תרחיש דמיוני זה עלול להיות תקדים עולמי שיעמיד בספק את המימרה "כי מציון תצא תורה".
מטריד מאוד הדבר שהמשמעות המהותית של נבצרות רפואית תופקע מבית המשפט ותופקד בידי גופים קואליציוניים, ברוב מיוחס. אלה הם גופים שחיותם הפוליטית נסמכת על המשך כהונתו של ראש הממשלה, והם כבולים לא אחת במשמעת קואליציונית. בנסיבות שכאלה עלולה להיווצר סיטואציה מצערת, מחמת שיקולים זרים ובלתי שפיטים, בה חוות-דעת רפואית "מוזמנת" ומוטית תשלול את נבצרותו (שזו, כאמור, עילת הנבצרות שתיוותר), או חוות-דעת רפואית אובייקטיבית תקבע את נבצרותו, ולמרות זאת יתמהמהו הגופים הפוליטיים עד בוש ועד בושה בהכרעתם, ומבית המשפט לא תוכל לבוא הישועה.
עדיף היה שהצעת החוק תותיר לבית המשפט לפחות את הסמכות לבחון אם אין בהחלטה הפוליטית או בחוות-הדעת הרפואית משום שיקולים זרים, אבל גם חרך זה לא יישאר אליבא דהצעת החוק. בית המשפט ימודר בגסות מחוץ לזירת ההכרעה. לעניין ההכרעה בדבר קיומה או היעדרה של נבצרות תיוותרנה שתי רשויות פוליטיות מכריעות, ואילו הרשות השופטת תושתק.
מקרים קיצוניים
מאחר שהגדרת נבצרות תתוחם לפי הצעת החוק רק למניעות רפואית, כי אז לבטח לא ניתן יהיה לגרוס כי סיטואציה של ניגוד עניינים או שיבוש חקירה על-ידי ראש ממשלה היפותטי יביא לנבצרותו. אבל האמת ניתנת להיאמר, שלעניות דעתי, גם לפני הצעת החוק קשה לדמות סיטואציה של ניגוד עניינים שתצדיק נבצרות שכזאת, אלא רק, אם בכלל, במקרים קיצוניים שבקיצוניים שאני מתקשה לדמיינם.
או אז, רחמנא ליצלן, במקרה עתידני כזה של ניגוד עניינים מהותי או שיבוש חקירה על-ידי ראש ממשלה מכהן היפותטי, התרופה הקיצונית והבלתי רצויה היחידה שתישקל כנראה, בלית-ברירה, בידי היועץ המשפטי לממשלה (אם המוסד יוותר על כנו), יכול שתהיה, חלילה, אישום בהפרת אמונים או שיבוש חקירה או עילה הנובעת מהפרת הצהרת האמונים של ראש ממשלה למדינה ולחוקיה (סעיף 14 לחוק יסוד: הממשלה), שזה לשונה הסטטוטורי: "אני מתחייב כראש הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, ולמלא באמונה את תפקידי כראש הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת …". כך גם מצהירים השרים. אשרי המאמין. חייבים לעשות רביזיה בהצעת חוק הנבצרות, ושלא נדע נבצרויות.