גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השר ההונגרי ניסה לשכנע אותנו שהם דמוקרטיה משגשגת, ואז עלתה סוגיית ההפלות

שיחה עם השר לפיתוח כלכלי של הונגריה, מרטון נאגי, ממחישה עד כמה הממשלה בבודפשט מוכנה לספוג פגיעה כלכלית בשם הערכים שהיא מקדמת ● למשל, חוק שעבר המכריח נשים לשמוע את פעימת לב העובר לפני הפלה כדי להילחם בהצטמקות האוכלוסייה, אפילו אם הדבר יפגע בצמיחה

מרטון נאגי, השר לפיתוח כלכלי בהונגריה / צילום: יח''צ
מרטון נאגי, השר לפיתוח כלכלי בהונגריה / צילום: יח''צ

בחודשים האחרונים הפכה הונגריה - בצדק או שלא - לאחד מתמרורי האזהרה הברורים ביותר מפני העתיד אליו צועדת ישראל בעקבות המהפכה המשפטית. דעיכת הליברליזם במדינה המרכז־אירופית, שלטון המפלגה האחת ("פידס") הקיים בה מאז שראש הממשלה ויקטור אורבן שב לשלטון ב־2010, הכרסום בעצמאות המוסדות המשפטיים והאזרחיים ודיכוי האופוזיציה והתקשורת החופשית (לפי ארגונים בינלאומיים) מציגים - לפי המתנגדים לחוקי המהפכה המשפטית בישראל - את מה שצפוי בעתיד הקרוב גם לאזרחי ישראל.

"אם בתי המשפט בסכנה, כולם בסכנה": האזהרה של נגיד הבנק ההונגרי לשעבר
"המצוקה הולכת וגדלה": המחיר הנפשי של הקיטוב הפוליטי
"יום השיבוש" נגד המהפכה המשפטית: סיקור שוטף

מנגד, השלטון הנוכחי בהונגריה וכמה פובליציסטים מהימין השמרני, בארץ ובעולם, רואים בה מודל חדש למדינה דמוקרטית, שנלחמת למשל בהגירה לא־חוקית על־ידי שינוי אופי בתי המשפט והמוסדות בה. שמצליחה לצמוח מבחינה כלכלית בשיעור דומה לזה של מדינות מרכז־אירופה שסביבה, ושמקדמת מדיניות ברורה היוצקת תוכן בהבטחה של אורבן מ־2014 - "המדינה שאנו בונים בהונגריה היא מדינה אי־ליברלית".

"בחרנו מודל מאוד ייחודי, והוא מצליח"

בהקשר זה, שוחח "גלובס" בשבוע שעבר עם השר לפיתוח כלכלי של הונגריה, מרטון נאגי.

מר נאגי, כשר בכיר החבר בקבינט ההונגרי, מה אתה חושב כשאתה שומע את הקריאות בישראל "ביבי, שרה, כאן זה לא הונגריה"?
"אנחנו לא בעמדה לבקר או להעיר על מה שנעשה בישראל. לא נגיד לכם מה לעשות. ההחלטה בידיכם. אתם תחליטו מה הטוב ביותר לאומה שלכם".

ועדיין, מה דעתך על כך שמתייחסים להונגריה כתסריט שיש להזהיר ממנו?
"למען האמת, אני לא מבין מה הבעיה עם הונגריה. אנחנו בחרנו מודל מאוד ייחודי, שאינו דומה למדינות אחרות. אין מדינות אחרות שפועלות כמונו. אבל זה מצליח. אם תראה מה שקרה מ־2010, 'פידס' בראשות אורבן נבחרו ארבע פעמים ברצף. וכל פעם הם זכו ברוב אוטומטי ("סופר־רוב", שני שלישים מבית הנבחרים).

"אז מה שקורה בהונגריה הוא הצלחה גדולה מאוד. הבחירות מעולם לא הוטלו בספק (הצהרה שאינה מדויקת, ראו הבהרה בהמשך, א"א), על־ידי אף ארגון בינלאומי, והעם והתושבים חושבים שאורבן ו'פידס' שולטים בצורה הטובה ביותר בשבילם".

ומהו השלטון הזה?
"בשבילנו, אחד העקרונות החשובים ביותר הוא המשפחה. זה הדבר הראשון. אנחנו בונים כלכלה מבוססת כוח עבודה. אנחנו רוצים שאם מישהו משקיע יהיה לו כוח אדם משכיל ומיומן. אנחנו לא אוהבים את האנשים ש'מתמכרים' לתשלומי רווחה. אצלנו מקבלים רק שלושה חודשים דמי אבטלה, וזהו. לכן אנחנו בתעסוקה מלאה. ערכים חשובים לנו".

אבל לפי דירוגים שונים כמו אלו "פרידום האוס" (הממומן על־ידי ממשלת ארה"ב) או מדד הדמוקרטיה של ה"אקונומיסט", אתם במקום נמוך הרבה יותר מישראל, אז אולי יש סיבה לחשש הישראלי מהידרדרות?
"מי עושה את הדירוגים האלה? כמובן שאפשר לדרג מדינות שונות לפי פרמטרים שונים, אבל אם תראה מי מממן את הארגונים המדרגים הללו תבין את התוצאה".

בכוונה הזכרתי שני ארגונים עצמאיים ונחשבים.
"כן, אבל אם תדבר על 'טרנספרנסי אינטרנשיונל' (ארגון המקבל מימון מרשת החברה הפתוחה של המיליארדר ג'ורג' סורוס, א"א) או 'אמנסטי אינטרנשיונל', אנחנו יודעים מי עומד מאחוריהם".

אבל אני לא מדבר עליהם.
"קח למשל את נושא השחיתות. כולם מדברים על שחיתות גדולה בהונגריה, אבל יש עלייה בהכנסה הפנויה. אפשר להסתכל על שחיתות בצורה סובייקטיבית, אבל אם תראה את מבחן התוצאה הכלכלית, התוצאה טובה. יש שגשוג בהונגריה".

הפרלמנט האירופי הגדיר אתכם בתור "אוטוקרטיה אלקטורלית".
"אבל אתה צריך לראות מי שולט בפרלמנט האירופי כדי להבין זאת. הם עכשיו יותר ליברלים שם, ולכן הם שונאים את מפלגות הימין כמו אלו של אורבן. זו שאלה פוליטית. אני תמיד אומר, שאם אתה רוצה להבין משהו - תסתכל מאחורה ותראה מי עומד מאחורי הדברים הללו".

שינו את החוקה עם רוב כמעט מוחלט בפרמלנט

נאגי בן 46. הוא צמח בבנק המרכזי של המדינה עד שהגיע לצמרתו כסגן הנגיד, ואז פרש והצטרף לקבינט של אורבן לפני כשלוש שנים. בתחילה שימש כיועץ כלכלי לראש הממשלה לפני הבחירות, לאחר מכן כשר ללא תיק, וכעת מונה לתפקידו הנוכחי. הוא אינו פוליטיקאי, אלא מינוי מקצועי. "מה שאני אומר הוא אובייקטיבי, אין לי שום לובי מאחורי. אני מייעץ לגבי מה טוב למדינה", הוא מרגיע, ואומר שהוא עדיין קרוב מאוד למנהיג ההונגרי.

כדי להמשיך ולהבין את נקודת המבט שלו, הנה תקציר של מה שאירע מאז שאורבן שב לשלטון ב־2010, ועד לנקודת הזמן הנוכחית, בה הפך למנהיג הוותיק ביותר באיחוד האירופי.

להונגריה ב־2010 הייתה חוקה יציבה, מבוססת חלקית על זו הגרמנית, שהאמריקאים תכננו היטב כדי למנוע שוב שלטון מרכזי חזק בברלין. אחד הבלמים המרכזיים על כוחה של הממשלה, למשל, היה הדרישה כי כל שינוי בחוקה ייעשה ברוב של שני־שלישים לפחות מהפרלמנט (שבו 199 מושבים כיום). על הנייר, זה נשמע מצוין. בפועל, "פידס" השיגה בבחירת שהתקיימו ב־2010 יותר משני־שלישים מהמושבים מהפרלמנט, ופתחה במסע לשינוי פניה של המדינה.

המפלגה ביצעה מאז תיקונים רבים בחוקה באמצעות הרוב המוחלט שלה, וגם נשארה בשלטון מאז. כפי שהזכיר נאגי, היא זכתה בארבע מערכות בחירות רצופות, וגם אחרי הבחירות האחרונות לפני כשנה - למרות הביקורת הבינלאומית וטענות האופוזיציה לרדיפה - היא עדיין מחזיקה ביותר משני־שלישים מהמושבים בפרלמנט.

אפשרויות ביצור השלטון שלה בלתי מוגבלות.

תומכיו של אורבן מצביעים על רצף הנצחונות הזה, ועל כך שהבחירות חופשיות גם על־פי מבקרים בינלאומיים. מבקרי אורבן אומרים כי הוא שינה את המערכת הפוליטית כך שהמפלגה לא תוכל להפסיד. הוא מינה שופטים מטעמו, החליש כלי תקשורת ביקורתיים באמצעות מניעת תקציבים (שאז נמכרו בזול לפני קריסתם לתומכיו הפוליטיים, ושבו לקבל תקציבים), הוא סילק אוניברסיטאות "שמאלניות" ותיקצב אוניברסיטאות ומכוני מחקר שמרניים.

במקביל, הממשלה ההונגרית ניהלה גם קמפיינים נגד "אויב העם", המיליארד היהודי ג'ורג' סורוס, בשל "מזימתו" להציף את הונגריה במהגרים מוסלמים, העבירה חוקים נגד תוכן להטב"י בפרסומים פומביים, צמצמה את היכולת של נשים לבצע הפלה ושמה על נס את ערכי המשפחה ההונגרית, ובמיוחד את הצורך בילודה. היא הגדילה משמעותית את קצבאות הילדים.

פרידום האוס: אורבן החליש את האופוזציה

בבחירות האחרונות, מועמד האופוזיציה קיבל חמש דקות בלבד בטלוויזיה הממלכתית. בנוסף, הממשלה תיכננה מחדש את מחוזות הבחירה כך שייטיבו עם המפלגה הגדולה ביותר: "פידס" קיבלה 54% מהקולות בבחירות האחרונות, אך יש לה 83% מהמושבים הישירים המגיעים מהמחוזות השונים. היא גם הגדילה את אחוז החסימה כדי למנוע ממפלגות אופוזיציה להיכנס. "ניצחונו של אורבן הושג באמצעות קמפיין המתנהל מאז 2010 לערער את עצמאות מערכת המשפט, קבוצות אופוזיציה, התקשורת וארגונים לא ממשלתיים", קבע דוח של פרידום האוס. המדינה ממוקמת במקום ה־56 במדד הדמוקרטיות של ה"אקונומיסט" (לעומת 29 לישראל).

השר נאגי, דיברת על כך שהבחירות חופשיות, אבל האם הן הוגנות?
"אנחנו לא עושים משהו מיוחד. השאלה היא איך אתה מנהל את הבחירות. הדברים משתנים אצלנו כמו שהם משתנים בכל מקום. הענקנו למשל זכות הצבעה להונגרים מחוץ למדינה. אבל הם חלק מהאומה ההונגרית, לא? ברור שצריך לתת להם זכויות הצבעה".

אבל מה לגבי לא לתת זמן מספיק זמן מסך לאופוזיציה?
"זה לא נכון. בעצם, על מה אתה מדבר כשאתה מדבר על תקשורת? לפעמים מייחסים לימין בהונגריה את השליטה בטלוויזיה. אבל מי רואה טלוויזיה בימים אלה? הכל נמצא באינטרנט. ואם אתה רואה מה שקורה באופן מקוון, אז אין שם שליטה של הימין. הכל אפשרי והכל שווה. אף אחד לא יכול לשלוט במה שאתה רואה באינטרנט, וכל הצעירים צורכים חדשות רק דרכו".

"אין קשר בין עצמאות מוסדות לשגשוג כלכלי"

נעבור לכלכלה, לפי מחקרים יש קשר בין חופש ועצמאות מוסדות לבין שגשוג כלכלי. כלומר, שאימוץ מדיניות לא־ליברלית פוגע בכלכלה. מה דעתך על כך?
"אני חושב שאין שום קשר כזה. אם תשאל חברות גרמניות או צרפתיות, או לך לאסיה ותשאל שם, לא אכפת להם מנושאים כמו חופש המוסדות או נושאים דומים. יציבות שלטונית, כוח אדם מיומן ואנרגיה, זה הכל. מה שאכפת להם הוא התשואה שהם יקבלו על ההשקעה, שבהונגריה עומדת 10% לשנה. לכל המגזר העסקי - מגרמניה ועד יפן - לא אכפת מסוגיות כאלה".

אז מדוע זה חלק מהדירוג של חברות האשראי?
"זו תפיסה חדשה. שיש הכללה כזו בדירוגים. אני תמיד חושב מי יוצר את זה, מי עומד מאחורי הדירוגים האלה. הדירוגים הללו לא אמינים. תנו לנו דירוגים שרלוונטיים לכל המדינות. סוכנויות שונות משתמשות בדירוגים שונים. אנחנו חוזרים לנושא של 'אמנסטי' והארגונים־מטעם".

אז אין דירוג אשראי מהימן?
"לא. אין דירוג שמוסכם על־ידי כולם. אני לא נגד הדירוגים, אבל תראה מי עומד מאחוריהם".

עדיין, הונגריה עם Baa2 היא ארבע רמות בדירוג מתחת לישראל, לפי "מודיס", אולי עצמאות המוסדות היא חלק מההבדל.
"לא, אתם בדירוג גבוה יותר משום שהכלכלה שלכם טובה יותר".

אולי אנחנו טובים יותר משום שיש לנו דמוקרטיה ליברלית?
"לא, לא. יש לכם יציבות כלכלית, יש לכם מגזר טכנולוגיה משגשג, יש לכם השקעות טובות. אתם יכולים להיות גאים. אני לא רוצה להפליג בשבחים, אבל יש לכם כלכלה משגשגת. אתם מושכים השקעות. התעשייה הצבאית שלכם היא מאוד טכנולוגית. ישראל טובה יותר מהונגריה מבחינה כלכלית. בהונגריה, אם אתה רואה את הדירוגים, מה שמשתקף הא בעיקר התוצאה של משבר האנרגיה, של משבר האינפלציה ושל כספי האיחוד האירופי שלא מגיעים (בשל עימות עם הנציבות על שלטון החוק בהונגריה ורפורמות שנועדו "ליישר" את המדינה, א"א)".

ומה בנוגע למצב הכלכלי של הונגריה?
"אנחנו רואים שאנחנו כמו הממוצע, אנחנו צומחים ביחד עם כל השאר. למשל התמ"ג לנפש מתוקנן לכוח קנייה: היינו במקום ה־20 באיחוד האירופי לפני עשור ועכשיו אנחנו במקום דומה. כולם עולים למעלה, וגם אנחנו עולים. לא לאט יותר ולא מהר יותר".

"מה שצריך להבין על הונגריה", מנסה נאגי להבהיר את ה"הבדל ההונגרי", "הוא שאנחנו בעד שגשוג, אנחנו רוצים צמיחה כלכלית. אבל רק תוך כדי הגנה על הערכים שלנו. זאת אומרת, למשל תמיכה מסיבית במשפחות, כי האוכלוסייה שלנו מצטמקת. להגדיל את האוכלוסייה זה קריטי בעינינו, עלינו לעשות כל מה שאפשר. כל מה שאפשר! אם הונגריה תיעלם, אנחנו לא רלוונטיים יותר כמדינה".

"סליחה, אבל תראה את שווייץ, מדינה מעורבבת, יש לה הרבה הגירה. בשבילנו זה לא טוב. אתם בישראל עושים אותו דבר כדי להגדיל את האוכלוסייה שלכם. זה הכי חשוב. אם הצמיחה נמוכה יותר כי אנחנו משקיעים יותר במשפחות, אני מוכן לשלם על זה".

"הדבר הכי חשוב זו המסורת הלאומית"

אז בוא ניקח דוגמה. לאחרונה עבר חוק בהונגריה המחייב נשים להקשיב לפעימות לב של העובר שלהן לפני שהן מבצעות הפלה. זה חלק מהמאבק בהצטמקות האוכלוסייה?
"כן".

אז דמיין, איזו חברת הייטק תעבור להונגריה, איזו אישה או משפחה יפתחו חברה בהונגריה, בתנאים כאלה? האם זה לא מרתיע את החברות בינלאומיות?
"זו שאלה קשה. לאומה ההונגרית, מה שאנחנו צריכים כעת הוא משפחות. כרגע, נשים יולדות את הילד הראשון אחרי גיל 31, אז אין סיכוי לעשות שלושה ילדים כי ככל שהן מזדקנות יש בעיות פוריות.

אז אנחנו מעניקים קצבאות לילדים, נותנים משכנתאות בתנאים טובים, מסבסדים את המשפחות. אנחנו אנחנו תומכים בזה".

אתה לא חושב שההגנה על הערכים שלכם מונעת מהונגריה לפתח למשל הייטק?
"זה יכול לקרות, אבל אנחנו מוכנים לשלם את המחיר. כי אם נאבד את האוכלוסייה, זה לא ישנה. אם אתה מדינה רב־תרבותית, ואתה מחליף את הילודה במהגרים, אתה צומח הרבה יותר מהר. אבל אנחנו לא כאלה".

אז מה תאמר לישראלי, שהונגריה היא לא עתיד כל כך נורא?
"המסר הראשון והחשוב ביותר הוא שאנחנו לא מתערבים בעניינים של מדינות אחרות. כל מדינה לעצמה. אבל אם אתה בוחן את מה שקורה בהונגריה, אנחנו גאים מאוד על הדרך שבה אנחנו בונים את המדינה שלנו, איך אנחנו מתמודדים עם הגירה. הכי חשוב למדינה זו המשפחה. חייבים להגן עליה מפני השפעה שלילית.

"הדת יכולה לעזור הרבה בהיבט הזה. הכנסייה מאוד חשובה לנו. ואם זה המצב ואתה צריך לשלם יותר לכנסייה כדי שתשמר את הערכים, או למשפחות כדי לעודד פריון, אז זה לגיטימי ואי אפשר להתחמק מזה. רק אחרי זה מגיעים שגשוג, ערכים ליברליים, אינטרנט. אבל הדבר הכי חשוב זו המסורת הלאומית".

עוד כתבות

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

תופי המלחמה באיראן: דיווח - משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון