גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בניין הפדרל ריזרב בוושינגטון / צילום: Shutterstock, Orhan Cam

הכותב הוא היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים ופרופסור באוניברסיטת תל אביב

העלאת ריבית הפד ברבע אחוז, לשיעור של 5% לשנה, לא הפתיעה. אמנם הטלטלה בבנקים מסוימים בארה"ב הגבירה לאחרונה את הסיכונים במערכת הפיננסית, אך הבנק הפדרלי המשיך בתהליך העלאת הריבית במטרה להוביל להתמתנות הדרגתית של שיעור האינפלציה העומד כעת על 6% לשנה.

● הגרסאות הסותרות והשאלה הגדולה: מתי ריבית הפד תשנה כיוון כלפי מטה | ניתוח

ייתכן מאד וללא הטלטלה לעיל, חברי הפד היו תומכים בהעלאת ריבית בשיעור גבוה יותר, של כחצי אחוז, שהרי הנתונים האחרונים מצביעים על אינפלציה "דביקה" שלא ממהרת לרדת משמעותית, גם בתקופה של ירידה במחירי הסחורות בעולם והקלה גדולה בשיבושים בשרשרת האספקה הגלובלית. בחודש פברואר, רכיב הליבה של שיעור האינפלציה, המתעלם משינויים במחירי המזון והאנרגיה, נותר גבוה בשיעור של 5.5% לשנה. כדברי יו"ר הפד ג'רום פאוול, היעד העיקרי של הבנק המרכזי הוא חזרה לעמידה ביעד האינפלציה של 2% לשנה.

חרף האזהרות מכלכלנים ואנליסטים לא מעטים שהעלאת הריבית בעת הזאת תחריף את הלחצים על בנקים קטנים וגופים פיננסים אחרים, הפד נוהג ב"עיקרון ההפרדה" המקובל מאוד בבנקאות המרכזית המודרנית: קביעת הריבית ממשיכה להיות מכוונת בעיקר להשגת יציבות מחירים, ואם יש צורך לתמוך ביציבות הפיננסית, משתמשים בכלי מדיניות נוספים. דוגמה לכך היא יצירת קו נזילות למצב חירום (emergency lending facility) בטיפול בקשיים של בנק עמק הסיליקון ובנק סיגנצ'ור בשבועיים האחרונים.

מקובל גם שבמקרים רבים של התמודדות עם סיכוני משבר פיננסי, משרד האוצר האמריקאי והמוסד לביטוח פיקדונות מתגייסים למשימה. כפי שיו"ר הפד הסביר, לזעזועים בבנקים מסוימים צפויה דווקא השפעה מרסנת על רמת הביקושים והאינפלציה, דבר שתמך בבחירת העלאת ריבית מתונה של רבע אחוז.

בעדכון הרבעוני של ההערכות קדימה, התחזית של חברי הפד היא שהם יאלצו להעלות את הריבית פעם נוספת השנה, לשיעור של כ-5.25%, ורק ב-2024 צפויות הפחתות מסוימות של הריבית לכיוון של 4.3% בסוף אותה השנה. על פי התחזית, תוואי זה של הריבית יבטיח הפחתת שיעור האינפלציה של רכיב ליבת מדד ה-PCE למעט מעל 3% לשנה בסוף השנה ולמעט מעל 2% בסוף השנה הבאה.

תהליך הפחתת האינפלציה לא לינארי

אני סבור שאלה הערכות אופטימיות מדי. עוד יותר אופטימיות הן תחזיות מסוימות בוול סטריט, הקובעות שהבנק הפדרלי יתחיל להפחית את הריבית כבר במחצית השנייה של השנה. על פי המחקרים והניסיון באפיזודות של דיס-אינפלציה, במצב הנוכחי נראה שהעלאה נוספת אחת בלבד של הריבית השנה לא תספיק על מנת לבסס תהליך של התכנסות האינפלציה לשיעור של מעט מעל 2% כבר בשנה הבאה. ייתכן מאד והריבית הנומינלית והריבית הריאלית יצטרכו להיות הרבה יותר גבוהות מהמתוכננות על מנת "לספק את הסחורה" של חזרה ליציבות מחירים בקרוב.

נזכיר גם שהניסיון מלמד שתהליך הפחתת האינפלציה הוא לא לינארי, כך שהרבה יותר קל להפחית את האינפלציה מ- 10% ל- 6% לשנה מאשר להפחיתה מ- 6% ל- 2% לשנה, שזה המצב הנוכחי.

כל מה שנאמר לעיל חל גם על משקים אחרים מארה"ב. שיעור האינפלציה האחרון שפורסם עבור גוש האירו, בפברואר, הוא 8.5%, כאשר רכיב הליבה הגיע ל-5.6%. בבריטניה שיעור האינפלציה עלה בפברואר ל-10.4%, עם רכיב ליבה של 6.2%, ובישראל אנו נמצאים על רמת אינפלציה מעט מעל 5% לשנה.

החזרה ליציבות מחירים, או אינפלציה בשיעור של 2% לשנה, תמשיך להיות כואבת ותדרוש המשך והעמקה של הריסון המוניטרי בדמות העלאות בריבית. זה המחיר שהעולם משלם על הטעות הגדולה בבנקאות המרכזית בעולם, עם שמירה על ריביות נמוכות מדי בתקופה ארוכה מדי לפני הרבעון הראשון של 2022.