בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika
דוח בנק ישראל, שהתפרסם היום (ג'), נותן תמונה יחסית אופטימית על ביצועי הכלכלה הישראלית. בהקדמה לדוח, נגיד בנק ישראל אמיר ירון אומר כי "שנת 2022 התאפיינה בשני תהליכים מרכזיים, שהחלו עוד בשנת 2021, על רקע ההתאוששות המהירה מהשפעות מגפת הקורונה: צמיחה מהירה לצד התגברות הלחצים האינפלציוניים". ספציפית, "רמת התוצר במהלך שנת 2022 הייתה גבוהה מזו הנגזרת ממגמתו בשנים שקדמו למשבר הקורונה" ו"האינפלציה הסתכמה השנה ב-5.3%, ובכך, לראשונה בעשור האחרון, חרגה מעל תחום היעד" אך "האינפלציה בישראל השנה הייתה נמוכה מאשר במרבית המדינות המפותחות".
● חילונים, חרדים וערבים: הניתוח של בנק ישראל חושף את הפערים
● בנק ישראל: להעלאות הריבית השפעה נמוכה על ירידת מחירי הדירות
● בנק ישראל: "מחיר למשתכן" הובילה לעליות מחירים בכל היישובים בהם פעלה
● בנק ישראל: רוצים לצאת להנפקה בבורסה? עשו זאת בנפרד ואל תצטרפו לגל
אחת הנקודות החשובות היא העלייה בפריון העבודה, שנחשב נמוך מאוד ביחס למדינות מפותחות אחרות. על פי הנגיד, "צמיחת פריון העבודה בישראל, שהינה רכיב חיוני להבטחת צמיחה בת-קיימא של המשק, הואצה בעשור האחרון, ואף החל תהליך של צמצום הפער ביחס למדינות ה-OECD. עם זאת פריון העבודה בישראל עודנו נמוך בהשוואה למדינות אלה, והעלאתו היא מהאתגרים המרכזיים שהמשק ניצב בפניהם". לכך, מוסיף ל"גלובס" ד"ר איל ארגוב, מנהל אגף מאקרו ומדיניות בחטיבת המחקר בבנק ישראל "העלאה של פריון העבודה הוא המפתח להעלאה מתמשכת ברמת החיים. כי בתחום היקף התעסוקה אין בעיה רוחבית במשק".
פריון העבודה, כלומר התוצר הכלכלי על כל עובד או שעת עבודה, הוא אחד המדדים החשובים ביותר לבחינת כושר הייצור של הכלכלה הישראלית ופוטנציאל הצמיחה שלה. ומכאן - האם השכר ורמת החיים בישראל יכולה להסתנכרן עם זו המקובלת במערב. במחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת נאמר ש"פריון העבודה הוא משתנה מפתח במשק בכל הקשור לשכר ולפערים בין ענפים ומגזרים בחברה" אך "ישראל אינה נמצאת בתהליך התכנסות לכיוון פריון העבודה הממוצע במדינות המפותחות".
התוצר לשעת עבודה נמוך בכ-27% מהממוצע במדינות OECD
על פי מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שנעשה ביחד עם ארגון "שיתופים" ו"הפורום הכלכלי-חברתי" ובהשתתפות נגידת בנק ישראל לשעבר קרנית פלוג, נאמר כי "התוצר לשעת עבודה [...] נמוך בכ-27% מהממוצע במדינות OECD. פער זה, אשר התרחב בתחילת שנות ה-2000, נותר מאז יציב פחות או יותר. הצמיחה בתוצר לנפש שאפייה את המשק הישראלי בשנים האחרונות הייתה בעיקרה בזכות עלייה בשיעורי התעסוקה ולא בזכות עלייה בפריון, שהייתה דומה לזו שבמדינות ההשוואה".
אלא שמחקר חדש של בנק ישראל מראה שיש מקום גדול לאופטימיות: ישראל דווקא הולכת ומצמצמת את פערי הפריון בינה לבין מדינות המערב. ב-2012, התוצר לעובד בישראל עמד על 86% בלבד מאשר ממוצע מדינות ה-OECD. על פי מחקר בנק ישראל, כיום הוא עומד על 94%. כלומר, פריון העבודה בישראל נמוך ב-6% בלבד מאשר בממוצע ה-OECD. כשמשווים לממוצע מדינות עשירות קטנות (אוסטריה, בלגיה, דנמרק, הולנד, שוודיה ופינלנד), מגלים זינוק גדול עוד יותר: מ-70% ב-2012 ל-81% ב-2021, כל זאת בנרמול ליוקר המחיה בישראל ובעולם. פריון העבודה בכל המדינות הללו עלה בעשור האחרון, אך בישראל הוא עלה אפילו יותר - ואנחנו מצמצמים את הפערים.
"בעשור הראשון של המאה ה-21 היה גידול בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה, בעיקר בענפי השירותים. בהתחלה עובדים שנכנסו בשכר וכישורים נמוכים הטו את הממוצע כלפי מטה" אומרת ד"ר אדית זנד, חוקרת בכירה באגף מאקרו ומדיניות בחטיבת המחקר, שהייתה שותפה בהכנת המחקר. הכוונה, בין השאר, לחברה החרדית, שהצטרפה בצורה משמעותית לשוק העבודה: בין 2003 ל-2012, שיעור ההשתתפות של גברים חרדים בשוק העבודה עלה מ-40.9% ל-50%, ושל נשים חרדיות מ-55.2% ל-70.6%. באופן טבעי, אנשים שנכנסים לראשונה לשוק העבודה מגיעים עם כישורים ושכר נמוך - ופריון העבודה הממוצע יורד באופן מלאכותי בהתאם. סיום ההצטרפות לשוק העבודה עלול להביא בפני עצמו לעלייה פריון העבודה אחרי שהיה תקוע במקום במשך שנים.
עם זאת, אומרת ד"ר זנד: "ההשפעה קטנה יחסית לעומת גורמים אחרים שהעלו בצורה דרמטית את פריון העבודה בישראל ביחס למערב: האחד, רפורמות שעסקו בפתיחת שווקים לתחרות, כמו אלו שעברו בשוק הבנקאות, הסלולר והיבוא". הרפורמות, שמטרתן העיקרית הייתה הורדת יוקר המחיה, הביאו דווקא לתוצאה חיובית במקום אחר - הן הביאו לתחרות שייעלה את השוק והכריחו את החברות להיות יצרניות יותר - והגדילו בהתאם את הפריון לעובד.
על פי ד"ר זנד, "הסיבה השנייה לעלייה בפריון העבודה בישראל הוא ייעול של ענפים קיימים ושימוש בטכנולוגיות חדשות. אם פעם היינו צריכים להגיש טפסים בבנק, היום כמעט הכל אפשר לעשות ברשת. אפשר להזמין מהארץ ומחו"ל מוצרים בלי לצאת מהבית. העסקים בישראל משלבים טכנולוגיה והון חדש, וזה תורם משמעותית לפריון לעובד. לגידול הכללי בפריון תרם גם השיפור בפריון בתחום ההייטק".
המשק הישראלי עובר טרנספורמציה מתעשייה לשירותים
ההייטק הישראלי ידוע בפריון יוצא הדופן שלו, אך לדברי החוקרים בבנק ישראל, דווקא מעבר של עובדים בין ענפים לא ממש מסביר את העלייה בפריון, אלא דווקא העלייה בפריון בענפים עצמם: בין השנים 2012 ל-2018, העלייה בפריון במסחר הסיטונאי הגדילה את הצמיחה ב-2.1%, בשירותי מחשב (הייטק) ב-2%, במכירה קמעונאית ב-1.7%, בשירותי תקשורת ב-1.2% ומחקר מדעי ב-1%. לעומת זאת, השינויים בפריון בענפים אחרים דווקא הורידו את הצמיחה בשנים אלו: ייצור תרופות ב-1%, פעילויות בנדל"ן ב-0.4%, וחקלאות ב-0.3%.
נראה, אם כך, שהמשק הישראלי עובר טרנספורמציה מתעשייה לשירותים, כאשר פריון העבודה בתחום השירותים הולך ועולה - ובתעשייה בדיוק להיפך. על פי המחקר, בעוד פריון העבודה בענפי התעשייה במגמת ירידה קלה - פריון העבודה בענפי השירותים מזנק. במחקר נאמר ש"הסתכלות ארוכת טווח מעלה כי מגמות אלו הן תולדה של מגמות ארוכות יותר, שפקדו את כלל המדינות המפותחות, כחלק מתהליך המעבר מכלכלות מוטות ייצור לכלכלות הנוטות יותר ויותר להתבסס על שירותים. במשק הישראלי השינוי במבנה הענפי בעשור האחרון היה נרחב יותר מאשר באחרים, וכן גם תרומת הגידול של פריון ענפי השירותים לפריון המשקי".
שינוי זה בכלכלה הישראלית הופך את החשיבות של ההון האנושי לקריטית עוד יותר. על פי המחקר "כדי לתמוך בהמשך השיפור של פריון העבודה במשק על הממשלה לסייע במיצוי פוטנציאל ההון האנושי של האזרחים, יש להאיץ את פיתוח התשתיות הפיזיות התומכות בפעילות ולהמשיך בהסרת מגבלות מן היבוא וחסמים לתחרות במשק". זאת באמצעות "שינויים מבניים במערכת הפיננסית לשם הגדלת זמינות ההון לעסקים, ולייעל את הרגולציה והבירוקרטיה בעשיית עסקים". נראה, אם כן, שזו תהיה טעות להתמקד בענף "נוצץ" כמו ההייטק, ועל פי המחקר יש לוודא ש"המדיניות הממשלתיות, בפרט במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, תהיה מאוזנת בתמיכתה בענפי המשק השונים".
ספציפית, נגיד בנק ישראל אמיר ירון מוסיף כי "יש לפעול במספר צירים אסטרטגיים, בהם פיתוח ההון האנושי, השקעה בתשתיות פיזיות - בעיקר לתחבורה ציבורית - ובתשתיות דיגיטליות, קידום השימוש באמצעים דיגיטליים בעבודת הממשלה וקידום התחרות והחדשנות במערכת הפיננסית לצד המשך שמירה על יציבותה".