ח"כ טלי גוטליב, הליכוד (ספי עובדיה ויניר קוזין, גלי צה''ל, 22.3.23) / צילום: כדיה לוי
החטא ועונשו: ח"כ טלי גוטליב האשימה את נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בפיגוע הקטלני בירושלים, ובתגובה ועדת האתיקה של הכנסת שללה ממנה את זכות הדיבור בכנסת למשך שלושה ימים. גוטליב לא קיבלה את הדין בשקט והתלוננה על כך בגלי צה"ל: "השמאלנים גאונים. בממשלת השמאל ועדת האתיקה לא התכנסה. כולם צדיקים". המראיינים הזכירו לה שבכנסת הקודמת הוועדה לא קמה בגלל סירוב הליכוד לשתף פעולה, אבל גוטליב התעקשה: "לא צריך את חברי הליכוד! אני לא מסכימה איתך, הוועדה קיימת, הוועדה הוקמה, הוועדה הוקמה ולא צריך קוורום".
האמנם בכנסת הקודמת הקימו את ועדת האתיקה במעמד צד אחד ולא כינסו אותה? בדקנו. בניגוד לשאר ועדות הכנסת, שקיומן נקבע בתקנון הכנסת, קיומה של ועדת האתיקה נקבע בחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם מ־1951. שם נקבע: "ועדת האתיקה תהיה של ארבעה חברי הכנסת שימנה יו"ר הכנסת, למשך תקופת כהונתה של אותה כנסת, בהתחשב… בהרכב הסיעתי של הכנסת, שניים מהם חברים בסיעות הקואליציה ושניים מהם חברים בסיעות האופוזיציה". בהמשך גם מובהר שאם משתנה הרכב הקואליציה והאופוזיציה במהלך הכנסת גם הרכב הוועדה צריך להשתנות כדי לשמור על המאזן הנ"ל.
ומה קרה עם הוועדה בכנסת ה־24? בניגוד לדבריה של גוטליב, היא לא קמה ואין עדויות להקמתה או לישיבות והחלטות שלה. לפי הדיווחים בתקשורת, האופוזיציה בראשות הליכוד, כחלק מחרם כולל על הוועדות בשל טענות לחלוקת מקומות לא הוגנת, סירבה לשלוח נציגים גם לוועדת האתיקה. יו"ר הכנסת דאז מיקי לוי זימן את גילה גמליאל (ליכוד) ויעקב מרגי (ש"ס) לשמש כחברים מטעם האופוזיציה, אך אלו סירבו. לוי ניסה שוב, הפעם עם מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) ואופיר כץ (ליכוד) שסירבו, וגם אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) סירב מפני שבתחילה זומן לשמש ממלא מקום בלבד. לוי בחן אפשרויות שונות לפתרונות חלופיים, אך בסופו של דבר שום פתרון לא קודם.
אז שלא כמו שטענה גוטליב, ועדת האתיקה לא הוקמה. אבל האם הייתה יכולה לקום? גם לא. החוק דורש שכשהוועדה מקבלת החלטה לגבי ח"כ שהפר את כללי האתיקה הדבר יתקבל "ברוב קולות של כל חבריה", כלומר שלושה חברים. "רשמית, בחוק אין דרישה לקוורום. אבל זה לא מדויק, כי לקבלת החלטות שדורשות סנקציות צריך רוב מכל חברי הוועדה", מסביר ד"ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "מבחינה מהותית, גם אם נניח שאיכשהו היה אפשר להקים את הוועדה בכל מיני תרגילים, אין לה שום ערך אם אין שם נציג של האופוזיציה המרכזית, שזה גוש הימין. בכוונה קבעו את זה כך שיהיה תיקו". לכן, כך שפירא, "אין שום ספק שהפרשנות המקובלת והסבירה של החוק… היא שוועדת האתיקה לא הייתה יכולה לקום".
בשורה התחתונה: דבריה של גוטליב לא נכונים. ועדת האתיקה לא הוקמה בכנסת ה־24 בשל סירוב האופוזיציה להשתתף בה. החוק גם קובע שהחלטות הוועדה צריכות להתקבל בהחלטת רוב חבריה, רוב אליו לא ניתן להגיע בלי השתתפות האופוזיציה.
תחקיר: אורי כהן