בית כנסת בירושלים. הפטורים מארנונה בעיר צמחו בין השנים 2018 ל-2022 / צילום: Shutterstock
מוסדות חינוך, דת וצדקה בעיר הבירה ירושלים קיבלו בשנת 2022 פטורים מארנונה בסכום מצטבר של 271 מיליון שקל בשנה, כך עולה מתשובה לבקשת חופש המידע שהוגשה על ידי התנועה לחופש המידע. הפטור למוסדות מהווה חלק ניכר מגביית הארנונה בירושלים: סך החיוב הראשוני של ארנונה שלא ממגורים עומד על 1.76 מיליארד שקל בשנה, כך שסך הפטורים למוסדות מהווה 15% מהגבייה התיאורטית של עיריית ירושלים. מעבר לכך, הפטור למוסדות מהווה 29% מ"מענק הבירה" המוענק לעיריית ירושלים בתקציב המדינה, שעמד על 942 מיליון שקל בשנה ב־2022.
פטור זה כולל אך ורק מוסדות, ללא משקי בית המקבלים פטור מארנונה בהתבסס על הכנסה נמוכה ומספר ילדים גבוה.
● עד כמה יחידות הטכנולוגיה בצה"ל אליטיסטיות? בדקנו את הנתונים
● מפוטרי ההייטק הישראלים נתקעו בלי ויזה בארה״ב. זה הפיתרון שהם מצאו
● הטבת המס הזו מעודדת תרומה לעמותות; למה היא לא נגישה?
החוק נותן פטור מארנונה ל"מדינות זרות, עדות דתיות או מוסדות דתיים, מוסדות צדקה ומוסדות חינוך", כמו גם הנחות ל"מוסד מתנדב לשירות הציבור". פטורים אלו, שחוקקה הכנסת, מונעים מהעיריות בישראל סכומים נרחבים במעין סבסוד עקיף של אותם מוסדות.
"מבני ממשל בירושלים לא מקבלים פטור"
"התנועה לחופש המידע פנתה לכמה רשויות מקומיות על מנת להבין את היקף ההטבות וההנחות הניתנות לגופים מתשלום ארנונה וזאת לאור שלילת הפטור מגופים מסוימים בעת האחרונה", אומרת מנכ"לית התנועה רחל אדרי. הכוונה, בין היתר, לארגון "מרכז צדק לנשים" שקיבל פטור מארנונה מעיריית ירושלים בין השנים 2009 ל־2021. הארגון פועל להגן על זכויותיהן של נשים עגונות, מסורבות גט, אימהות לממזרים ונשים שנחשדו כנואפות. אלא שבקשת הארגון לפטור מארנונה גם לשנת 2022 נתקל בסירוב, מכיוון שהיא מקבלת תמיכה מגופים פוליטיים - לרבות הקרן החדשה לישראל.
לעומת זאת, גופים אחרים שיש להם זיהוי פוליטי ממשיכים לקבל פטורים מארנונה. כך למשל, עמותת אלע"ד (אל עיר דוד) מקבלת פטור מארנונה בשווי כ־45 אלף שקל בכל שנה. אלע"ד היא עמותה הפועלת לקניית בניינים ויישוב יהודים במזרח ירושלים, בעיקר באזור סילוואן.
"המדינה היא זו שמגדירה פטורים, ולעירייה אין יכולת לשלוט בזה. דווקא בירושלים ההנחות בארנונה שאינה ממגורים הן מעטות יחסית, ובתל אביב יש הרבה יותר פטורים כאלה. מבני ממשל בירושלים לא מקבלים פטור מארנונה כמו שמקובל בשאר הארץ", אומר יוגב שרביט, מנהל המחלקה הכלכלית בבילד אסטרטגיה אורבנית.
אדרי מוסיפה ש"מהמידע שנמסר אנו רואים שהיקף הפטור מגיע לסכומים משמעותיים. מצופה מהרשויות שמידע מסוג זה יהיה נגיש וינוהל בצורה אחראית ככה שכאשר הוא נמסר לא יידרשו משאבים רבים לצורך עיבודו והבנתו. במקום שבו הרשות מוותרת על חלק כה משמעותי מהכנסותיה או שוללת מתן הטבה מסוג זה עליה לנהוג בשוויון ומתוך מדיניות סדורה ולא שרירותית, המידע שנמסר ומוצג בכתבה מאפשר לבחון את הוגנות מדיניות העירייה".
הפטורים צמחו בעשרות אחוזים בשנים אחדות
ממבט על, ניתן לראות שהפטורים מארנונה צמחו בין השנים 2018 ל־2022 מ־221 מיליון שקל בשנה ל־271, עלייה של 23%. זאת לעומת עלייה של 6% בתעריף הארנונה של עיריית ירושלים באותן שנים. כלומר, לא רק שהשווי הפטור גדל בשל עליית הארנונה - גם היקף הפטור למוסדות עצמם עלה בשנים האחרונות.
מהתפלגות הפטורים שנעשתה בעזרת "התנועה לחופש המידע" ניתן לראות ש־38% מהפטורים מארנונה בירושלים (מעל 100 מיליון שקל בשנה) ניתנים למוסדות חינוך, 28.5% למוסדות דת ו־15% למוסדות בריאות. לעומת זאת, למרות שירושלים מארחת מוסדות ציבור רבים כחלק מהיותה עיר הבירה של ישראל - נכסי הממשלה, העירייה והשגרירויות השונות מהווים פחות מ־3% מהפטורים מארנונה בירושלים. זאת, כאמור, בשל העובדה שבירושלים מוסדות ממשלה לא מקבלים פטור מארנונה - ויש יחסית מעט שגרירויות בירושלים לעומת תל אביב.
עם זאת, מדובר בסדר גודל בלבד - פעמים רבות עמותות שונות עוסקות בשתיים או יותר מטרות, או שפועלן "גבולי" ולא ברור לאיזה קטגוריה הוא שייך. העירייה עצמה אינה מספקת קטגוריות שימושיות של המוסדות, ונדרש חילוץ ידני לכל אחד מ־5,233 הנכסים הפטורים. בנוסף, פעמים רבות מוסדות החינוך, כוללים גם מוסדות חינוך דתיים כמו תלמודי תורה ומוסדות חינוך מפלגתיים, ומוסדות הדת לעתים מפעילים גם מוסדות חינוך ורווחה.
מעיריית ירושלים נמסר: "כל ההנחות בארנונה ובכללן הפטורים, מתוקצבות בתקציב העירייה וניתנות על פי הנחיות משרד הפנים. הנחות למוסדות לפי סעיף 5י' ניתנות בהתאם לקריטריונים שנקבעו בחוזר מנכ"ל משרד הפנים ובכפוף להחלטת ועדת ההנחות מארנונה. לכל מוסד, קיימת הזכות לערער על החלטת ועדת ההנחות בפני הממונה על המחוז במשרד הפנים".