גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביטוח הקבלנים מתייקר: "עלייה בשיעור 1,200% בהשתתפות העצמית"

הקבלנים טוענים כי עליית המחירים מביאה לא רק לקפיצה בעלויות אלא גם לעיכובים בהתחלה של פרויקטים ● לשכת סוכני הביטוח: "סכומי התביעות גדלו, והפיצויים בעקבות תאונת עבודה כיום גבוהים יותר"

בניינים בבנייה בראש העין / צילום: שלומי יוסף
בניינים בבנייה בראש העין / צילום: שלומי יוסף

"אנחנו רואים עלייה בשיעור של עד 1,200% בהשתתפויות העצמית של קבלנים בביטוח", אומר עו"ד ארז קדם, יועץ אסטרטגי בביטוח לחברות, שמלווה חברות נדל"ן גדולות. "העלייה החלה לפני שלוש שנים וכל שנה המחירים עולים", הוא אומר לגלובס.

רווח של יותר ממיליארד שקל ולא מריבית: לאומי שיאן מימושי הנדל"ן בבנקים, ומה עשו המתחרים? | ניתוח
האם הורדת אופק הדירוג תשפיע על הכיס שלנו ומה יעשה השקל? כל מה שכדאי לדעת על החלטה של מודי'ס | שאלות ותשובות
הסעיף שמסתתר בנתוני הלמ"ס ומגלה: זו לא ירידה במחירי הדיור, זו צניחה | אריק מירובסקי, פרשנות

על סמך בדיקה שערך, הוא רואה עליות נוספות בתחום הביטוח: "עד שנת 2019 סכום ההשתתפות העצמית בפרק נזקי רכוש הגיע בטווח המרבי שלו ל־100 אלף שקל, וכיום הוא עומד על עד כ־500 אלף שקל ובמקרים מסוימים גם מיליון שקל. בכל הנוגע לכיסוי צד ג' - הזינוק אף גבוה יותר: בעבר קבלנים נדרשו לשלם במקרה של נזק, השתתפות עצמית בגובה של עד 50 אלף שקל, וכיום בין 120 ל־250 אלף שקל. קפיצה מתונה יותר נרשמה בפרק חבות מעבידים, מרמה של 10־20 אלף שקל לרמה של 50 עד 100 אלף שקל. העליות החדות נרשמו גם בפרמיות הביטוח. מהיקף של 0.28% (מסכום הביטוח) ל־0.6% בפרויקטים על 100 מיליון שקל".

עו''ד ארז קדם, יועץ ביטוח / צילום: יח''צ

עליית המחירים אינה חדשה לקבלנים, וכבר לפני חודשים אחדים פנתה התאחדות הקבלנים במכתב חריף לרשות שוק ההון, ובו התריעה מפני "משבר ביטוחי", בעקבות העלייה בפרמיות הביטוח ובמקרים מסוימים אף סירובן של חברות הביטוח לבטח פרויקטים, מה שמוביל לטענתם לעיכוב ועצירת פרויקטים של בנייה. אפשר להניח שבתקופות אחרות העליות הללו יתגלגלו למחירי הדירות אולם במצב הנוכחי בשוק ייתכן שייאלצו לספוג אותן.

במכתב, שנשלח לסגן בכיר לממונה על שוק ההון ברשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ציינו הקבלנים שהם עדים "לקושי הולך וגובר ברכישת פוליסות ביטוח לעבודות הנדסיות קבלניות וקושי אף בהארכת פוליסות קיימות".

"פרויקטים בעלות ביצוע הגבוהה מ־100 מיליון שקל מחייבים את המבטחות לבחון הצעות אצל מבטחי משנה" אומר קדם. "בפרויקטים של יותר מ־200 מיליון שקל אנו נאלצים לערוך פרזנטציות ביטוח רחבות, הכוללות סקר הנדסי יסודי, ונשאלים שאלות נוספות לעניין הסיכון בראי מבטחות המשנה, דבר שמאריך מאוד את משך קבלת ההצעות לביטוח".

"נתקלתי ביזם שלצערו לא הצליח למצוא חברת ביטוח שמוכנה לבטח את העבודות שלו להוספת מרפסות ונותר ללא ביטוח וללא אישור בעלי זכויות בקרקע לתחילת עבודה, כתוצאה, הוא לא יכל לעמוד בהסכם מול הדיירים, מה שגרם לו הפסדים כבדים".

הסיבה: ביטוח לאומי והתייקרות עולמית

לטענת הקבלנים, הסיבה העיקרית להתייקרות הביטוח היא "תביעות שיבוב" של המוסד לביטוח לאומי שלדבריהם הן "עיוות שאין לו כל הצדקה". "תביעת שיבוב" היא תביעה שמגיש הביטוח הלאומי בשם המבוטח נגד צד ג' האחראי על הנזק שנוצר, ובמסגרתה הוא תובע בחזרה את הסכומים שנדרש לשלם למבוטח. התביעות הללו הן עניין מרכזי במצב שנוצר עתה.

דוח של מבקר המדינה מצא ב־2017 כי "מאחר שבמשך שנים לא מיצה המל"ל את מלוא פוטנציאל זכותו לשיבוב מחברות הביטוח, הוא הפסיד כסף רב, אולי מאות מיליוני שקלים". בעקבות הדו"ח יצא המוסד לביטוח לאומי בגל של תביעות שיבוב.

בהתאחדות הקבלנים הוסיפו כי תביעות השיבוב של המוסד לביטוח הלאומי מעמידות את חברות הביטוח הישראליות ואת מבטחי המשנה במצב שבו אין להם ודאות באשר להיקף התביעות וההפסדים שייגרמו להם בשוק הישראלי, דבר ש"מחייב את חברות הביטוח לשמור על רזרבות גדולות לתקופה ארוכה". כמו כן, הצביעו על סכומי פיצויים גבוהים בישראל בתביעות נזיקין - גם לעובדים בעל שכר נמוך - העלולות להוות משקולת כבדה על קופות חברות הביטוח וכתוצאה המוטיבציה שלהם לבטח קבלנים פוחתת.

שירי בכר מסאמי, סמנכ"לית תשתיות ובנייה חוזית בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, מספרת שהתאחדות הקבלנים מקבלת הרבה תלונות על עלויות הביטוח, "כמעט פעם ביומיים יש לי פנייה בנושא זה מיזם המבקש שנעזור לו. אכן, היו אירועים גיאופוליטיים והביטוח עלה בכל העולם, אבל בישראל הבעיה הזו הוחרפה בגלל שינויים בשוק הביטוח". בכר מסאמי מוסיפה ש"ישנם פרויקטים שעומדים כי הקבלן לא מצליח להשיג ביטוח".

עו''ד שירי בכר מסאמי, סמנכ''לית תשתיות בהתאחדות הקבלנים / צילום: ירי גתמון

המסובך ביותר: ביטוח חבות מעבידים

שי שדה, יו"ר הוועדה לביטוח כללי בלשכת סוכני הביטוח, מסביר כי ישנם שלושה סוגי ביטוח בענף הבנייה, "ביטח מבנה הוא הביטוח הבסיסי שמכסה נזק של רעידה אדמה ודווקא איתו אין בעיה". סוג אחר הוא אחריות לצד ג', ולדברי שדה, ומי שמבוטח בפוליסה הזו הם אורחים באתר: "מפקחים, מהנדסים ועוברי אורח". הרמה השלישית שהיא לדבריו "הבעייתית ביותר" נקראת "חבות מעבידים". שדה מציין שהיא חלה על כל העובדים שעובדים באתר - "כל שכיר עם תלוש משכורת, גם של מזמין העבודה וגם של קבלני המשנה".

מה הבעיה בביטוח הזה?
"כאשר תמחרו את הביטוחים, השכר הממוצע במשק היה 7,500 שקל, והיום הוא 12 אלף שקל, גם שכר המינימום עלה מאז, כתוצאה מכך סכומי התביעות גדלו והפיצויים בעקבות תאונת עבודה כיום גבוהים יותר ממה שהיה בעת תמחור הפוליסות".

כמו כן, הוא אומר, "אין מספיק אכיפה על אתרי בנייה ולכן יש הרבה תאונות. אז עבור חברת ביטוח שמכסה פרויקט השאלה לא אם תהיה תביעה, אלא מתי תגיע התביעה. כאשר עובד של קבלן נפצע בתאונה באתר בנייה, הוא יתבע את הביטוח הלאומי, שיגיש 'תביעת שיבוב' נגד חברת הביטוח שמכסה את המעסיק. אם הביטוח לאומי יוותר על הכסף הזה הוא יפשוט רגל, וזה גרם לכך שחברות הביטוח חייבות להשאיר רזרבות מאוד גדולות וזו משקולת כבדה".

הפתרון: העברת כסף מראש

שדה מסמן מודל קיים כפתרון משמעותי לבעיה: "הפתרון הוא שחברות הביטוח יעבירו כסף מראש לביטוח הלאומי כמו שקורה בביטוחי רכב", שם לדבריו, חברות הביטוח מפרישות בכל שנה אחוז מסוים מהכנסות הפרמיות לביטוח הלאומי בכדי לסגור מראש את תביעות הנזיקין שבאות בעקבות תאונות הדרכים. הוא מסמן את אופי השוק הישראלי כאשם בבעיה: "השוק הישראלי ריכוזי", הוא מדגיש, וסבור שצריך לפתוח אותו לחברות בינלאומיות.

גם בהתאחדות הקבלנים רואים בריכוזיות המשק בעיה שיש לפתור. נוסף לכך, הקבלנים מתנגדים לזכות השיבוב של הביטוח הלאומי ואף מציעים לבטל אותה. עוד הם מציעים שחברות הביטוח יאמצו את תוכנית "כוכבי הבטיחות" של ההתאחדות, כך שחברות שמשקיעות בבטיחות ישלמו פחות.

מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה: "כמה קל וכמה מצער שחברות הביטוח - שתפקידן מתמצה בעריכת ביטוח - זורקות את האחריות על הביטוח לאומי ולא נושאות באחריות לדאגה לאזרח שנפגע. למען הסר ספק, חברת ביטוח שנדרשת לשמור סכום כסף בצד לטובת הביטוח הלאומי, היא זו שקודם לכן הפחיתה את אותו הסכום מהעובד שנפגע(!) ובעצם מבקשת שהכסף שהיא הייתה אמורה לשלם ושבגינו לקחה פרמיה - יישאר אצלה. בניגוד לחברה פרטית, כשהכסף חוזר לביטוח לאומי, הוא חוזר לכלל הציבור ומשמש לתשלום קצבאות לאזרחים ותיקים, נפגעי איבה, נכים ועוד (ולא להפקת רווחים, שכר, דיבידנדים וכו')".

עוד כתבות

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

וורן באפט מציג רווחי שיא והר מזומנים. למה הוא מוכר מניות אפל?

ברקשייר האת'ווי, בהובלת המשקיע האגדי וורן באפט, דיווחה על זינוק מרשים ברווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה ● במקביל חברת האחזקות הודיעה על הקטנת פוזיציה בענקית הטכנולוגיה אפל בכ-13%

גרינפלד אורי / צילום: איל יצהר

הכלכלן והאסטרטג אורי גרינפלד מצטרף לקבוצת אגם לידרים

גרינפלד, כיהן בתפקיד האסטרטג הראשי של פסגות במשך כעשור ● גרינפלד: "זוהי דרך חדשה ומבטיחה עבורי, אגם לידרים בעלת מוניטין רב שנים בתחום הפנסיוני והפיננסי"

צילומים: איל יצהר, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה עומד מאחורי מסע המימושים של אלטשולר שחם בישראל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

דוחות AMD ו-SMCI שפורסמו השבוע מציגות את האתגר הגדול בשוק השבבים ● החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי מגיע לגמל ולפנסיה ● כך משקיעות משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● לבנק אוף אמריקה יש תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית ● וגם: 3 המימושים הגדולים של אלטשולר שחם

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Jeff Chiu

אפל היכתה את התחזיות ברבעון, והכריזה על "בייבאק" ענק

יצרנית האייפונים הרוויחה 1.53 דולר למניה, לעומת הצפי שעמד על 1.5 דולר ● הכנסותיה היו 90.8 מיליארד דולר לעומת צפי של 90 מיליארד דולר ● תבצע רכישה עצמית של מניות בשווי של 110 מיליארד דולר, הכי הרבה אי פעם ● שווי החברה נוסק במסחר המאוחר בכ-180 מיליארד דולר

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות המכוניות הסיניות זינקו, אקספנג ב-17%

נאסד"ק עלה ב-1.5%, הדאו ב-0.8% ● שיא במשיכות כספים מקרנות הביטקוין ● קוואלקום זינקה ב-10%, אנבידיה ב-3% ● גוגל שוב מפטרת עובדים ● ישראליות: רדקום זינקה ב-8%, היפו צללה ב-13% ● מחר דוח התעסוקה בארה"ב ● וגם, בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה "Sell in May and go away"

מנות של Neomi's / צילום: איריס כץ

הקיבוץ שתמצאו בו קפה כמו בפרובנס ואמן שפסלו מעטר את ביתו של ארדואן

סדנת קרמיקה בסגנון מינימליזם יפני, תצפית מוצלת על מרבדים צהובים, פשטידה מתפקעת ממנגולד וקרמבל תפוחים לקינוח ● יום מרומם נפש בקיבוץ יזרעאל

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

דוח חדש חושף: הכסף שמניע את האלימות בקמפוסים בארה"ב

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר

האנטקינוס / צילום: Reuters, SOPA Images

המעבר לעידן האש מכה בבעלי החיים, ואלה שיידעו להתאים את עצמם יצליחו להתרומם

עידן האש הנוכחי רואה בשריפות האלימות שמתחוללות בשנים האחרונות תוצר של נזקי האדם ● התאמות בעלי חיים לעידן זה, שניכרו אצל יונק עכברי אוסטרלי, ציפור אפריקאית וסנאי אמריקאי, מעידות: הברירה הטבעית עדיין עושה את שלה

פיצה פפרוני של ''פיצה אולה'' / צילום: מרב סריג

אחת הפיצות הטובות בארץ מסתתרת בחצר משפחה בעספיא

בימי שישי, בשיטת "עד שנגמר הבצק", מנפיק טאבון העצים של משפחת עלו פיצות נאפוליטניות נהדרות ● גם הנקניקים מיוצרים במקום

''מנטה ריי'' / צילום: נורת'גרופ

לא רק באוויר: כלי השיט הבלתי מאויש החדש של צבא ארה"ב

הסוכנות האמריקאית לפיתוחים טכנולוגיים צבאיים והענקית הביטחונית נורת'רופ גרומן הודיעו כי סיימו בדיקות בהיקף מלא של "מנטה ריי" - פרויקט דגל ימי של כלי שיט תת־מימי בלתי מאויש (UUV) גדול במיוחד ● כלי השיט החדש נושא חיישנים ומערכות תקשורת מתקדמות המאפשרות לו לבצע משימות כמו מעקב, זיהוי ונטרול מוקשים, מחקר בעומק האוקיאנוסים ומיפוי הקרקעית

מנכ''ל נמלי ישראל הפורש, יצחק בלומנטל / צילום: שלומי יוסף

הסיפור המטלטל על המנכ"ל שקיבל בשורת איוב ושרד אותה

כשיצחק בלומנטל, אז מנכ"ל חברת נמלי ישראל, חש ברע, הוא היה בטוח שייקח כדור ויחזור לעבודה בתוך שעתיים ● אך הרופאים צפו שנותרו לו שבועות ספורים ● בראיון סיכום כהונה הוא מדבר על השנה המטלטלת וההחלמה המפתיעה ומספר על תוכנית הנמלים החדשנית ש"תשפיע על המשק כולו"

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

מתחם המחאה הפרו-פלסטיני ב-UCLA / צילום: לביא לוי

סטודנטים מאוניברסיטת UCLA: "קראו לי יהודי מלוכלך וירקו עלי. לא אשאר בארה"ב"

בעקבות העימותים האלימים בין סטודנטים יהודים למוחים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת UCLA, הסטודנטים מחשבים את דרכם מחדש ● המאהל בינתיים פונה אך הם חוששים: המוחים ינסו לחזור

מכוניות חדשות בנמל אילת / צילום: איל יצהר

משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים

יבואני הרכב הישראלים נערכים לסגר הייצוא מטורקיה ● משלוח ענק של טויוטה הספיק לצאת לישראל "ברגע האחרון" אולם בענף צופים עיכובים באספקת דגמי מפתח

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פחות זה יותר: למה כדאי לאמץ את גישת הפרודוקטיביות האיטית בעבודה

פרופ' קאל ניופורט, מחבר הספר "פרודקטיביות איטית", טוען שאנחנו עובדים לא נכון ומזיקים לכלכלה ● הפתרון: לנוח יותר, ולהגיד "כן" פחות ● כך עושים זאת

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור