ח"כ מרב מיכאלי, העבודה (שרון כידון וישי שנרב, ynet רדיו, 7.3.23) / צילום: גל חרמוני
בראיון לרדיו של ynet דיברה ח"כ מרב מיכאלי על חששות הנוגעים לעתיד הפערים המגדריים בישראל בשל פעולות שמובילה כעת הממשלה, ובהמשך הזכירה שבתחום הזה לא רק העתיד מדאיג, אלא גם ההווה. "אנחנו במצב שבו פערי השכר בישראל הם כמעט הכי גבוהים בעולם המערבי", טענה יו"ר מפלגת העבודה. האם זה נכון?
פערי המשכורת המגדריים מחושבים כהבדלים בין ההכנסות החציוניות של גברים ונשים המועסקים במשרה מלאה. ארגון ה-OECD אוסף נתונים השוואתיים כאלה, והממצאים שלו שנוגעים ל־2019 - השנה עם הנתונים העדכניים ביותר לגבי ישראל - מראים שמיכאלי אכן דייקה. בשנה זאת עמדו הפערים הללו בישראל על 24.3%, נתון שהציב אותנו במקום השני מכלל 28 מדינות הארגון שלגביהן היו נתונים. רק בדרום קוריאה נרשמו פערים גבוהים יותר (32.5%).
השאלה המעניינת שעולה בהקשר זה היא מדוע פערי השכר המגדריים בישראל הם כה גבוהים ביחס לעולם. לפי הדס פוקס, כלכלנית בכירה במשרד העבודה, "הסיבה העיקרית לכך היא הפערים בשעות העבודה". כלומר, גברים בישראל עובדים יותר שעות מנשים, ובישראל ההבדלים בשעות הללו הם מהגבוהים ב־OECD. במחקר שערכה פוקס על נתוני 2014 היא הראתה כי ממוצע שעות העבודה השבועיות של גברים בישראל גדול ב־10% מהנתון המקביל אצל נשים - נתון שהוא אחד הגבוהים ב־OECD. במילים אחרות, בעוד שהפער בין השכר השעתי שמקבלים גברים ונשים בישראל אינו חריג ביחס ל־OECD (גם זה עולה ממחקרה של פוקס), הפער בכמות שעות העבודה שלהם הוא כן חריג.
אבל ממה נובעים פערים כה גדולים בהיקף השעות? "סביר שחלק מהפער נוצר עקב היריון ולידה וגידול הילדים", הסביר לנו מיכאל דבאוי, חוקר במרכז טאוב. בשדה הכלכלה נוהגים לעיתים לכנות את הפער הזה בשם "קנס אימהות", ובבדיקה קודמת דווקא הראנו שה"קנס" הזה אינו גבוה במיוחד בישראל ביחס לעולם. אלא שלדברי דבאוי, "בישראל יותר נשים 'משלמות את הקנס הזה' - ולכן ברמה הלאומית ההשפעה השלילית שלו חזקה יותר".
ומה קורה בנושא הזה בחברה החרדית והערבית - שתי קבוצות האוכלוסייה הגדולות שלהן מאפייניים ייחודים? הניתוח שנעשה במרכז טאוב מראה כי בניגוד למה שאולי אפשר היה לחשוב הקבוצות הללו לא מעמיקות את פערי השכר המגדריים - אלא דווקא תורמות לצמצומם. בשנים 2014-2018 פער השכר בין גברים לנשים בקרב כלל האוכלוסייה העובדת בישראל עמד על כ־35%, דומה לשיעורו באוכלוסייה הערבית (36%), וגבוה מהפער באוכלוסייה החרדית (24%).
בשורה התחתונה: דבריה של מיכאלי נכונים. ב־2019 פערי השכר המגדריים בישראל עמדו על 24%, נתון שהציב אותנו במקום השני ב־OECD. לפי מחקרים בנושא ההסבר העיקרי לפער הגדול בישראל נוגע להבדלים בין סך שעות העבודה של גברים ונשים, ואלה מוסברים בין היתר בנורמות מגדריות הקשורות להורות.
תחקיר: יובל אינהורן