גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השינוי שיהפוך את קרן העושר הישראלית ליותר סעודית, ולפחות נורבגית

ברחבי העולם למעלה מ־100 קרנות עושר, ולעיתים מדינה אחת מנהלת כמה קרנות שונות ● מהי קרן העושר הגדולה בעולם, איזו שימשה מודל השראה למקבלי ההחלטות בישראל, ומי זכתה לכינוי מפוקפק?

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, Heiko Junge
ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, Heiko Junge

במהלך הדיונים על הקמת קרן העושר הישראלית, הוצגו בפני הוועדות שדנו בה מודלים שונים של פעילות קרנות עושר - מסינגפור וניגריה ועד לנורבגיה ולקנדה. יותר מ־100 קרנות עושר ריבוניות (SWF) שונות פועלות בעולם כיום, ולעיתים מדינה אחת מנהלת כמה קרנות שונות. חלקן הוקמו לטובת העתיד הכלכלי של הדורות הבאים (בשאיפה ל"צדק בין־דורי"), חלקן לטובת קידום השקעות ופרויקטים פנים־לאומיים, וחלקן - כמו זו הישראלית - לניהול העושר המגיע ממשאבי טבע.

הפוליטיקאים של 2010 הגנו על קרן העושר. כעת הם עשויים לפרוץ אותה | ניתוח
עד כמה יחידות הטכנולוגיה בצה"ל אליטיסטיות? בדקנו את הנתונים
מפוטרי ההייטק הישראלים נתקעו בלי ויזה בארה״ב. זה הפיתרון שהם מצאו

לפי ארגון־גג שבו מיוצגות חלק גדול מהקרנות (IFSWF), המטרה של כל הקרנות בתת־קבוצה זו, שלרוב עוסקת בהכנסות הגדולות שמגיעות מיצוא דלקי מאובנים, היא משותפת: הן נועדו בעיקר כדי למנוע מהפוליטיקאים להשתמש בהכנסות המיידיות הזורמות למדינה ממשאבי הטבע לטובת הוצאות מיידיות, ועל ידי כך לדאוג לתוכניות ולמטרות בטווח־ארוך, שלא תמיד עולות בקנה אחד עם האינטרסים הפוליטיים אד־הוק. במקביל, הן גם נועדו למנוע ייסוף מהיר במטבע המקומי והתחממות ללא שליטה של הכלכלה המקומית. לפיכך, קרנות אלו יתאפיינו בד"כ בהשקעה אך ורק מחוץ למדינה (כפי שקיים בישראל לפי החוק הקיים) ובהגבלות משמעותיות על ניצול הכספים.

הקרן הנורבגית: מודל ההשראה לישראל

המודל שבסופו של דבר היה המשפיע ביותר על הקמת ה"קרן לאזרחי ישראל" היה זה של קרן העושר הגדולה ביותר בעולם, זו של נורבגיה ("קרן הפנסיה הממשלתית העולמית"). זו הוקמה כבר בשנות ה־90 כדי לנהל את הכנסות העתק של המדינה הסקנדינבית מיצוא דלקים פוסיליים - גז, נפט ופחם.

נכון להיום, הקרן מנהלת ב־1.3 טריליון דולר, בין היתר באמצעות החזקה ב־1.3% מהבעלות על כל החברות הנסחרות. היא בעלת כללים נוקשים בנוגע להשקעות, לשקיפות המרבית הנדרשת בהחלטותיה ובשנים האחרונות - גם למעורבות של שיקולי אתיקה וסביבה בהשקעות. כמו בישראל, הממשלה הנורבגית מורשית ליהנות רק מ־3.5% משווי הקרן מדי שנה, ואלו מוזרמים במידת הצורך לתקציב כולו, ללא "צביעה" לסקטורים מסוימים. הקרן יכולה להשקיע אך רק מחוץ למדינה (קרן עושר נוספת שמנהלת נורבגיה יכולה להשקיע גם בתוך המדינה).

במקביל, החל מ־2019 קרן העושר הנורבגית הודיעה כי בעצם תסיט את ההשקעות מדלקים פוסיליים, גם כדי לגדר את הסיכון שקריסה גלובלית בתחום תפגע במדינה כפליים (גם דרך צניחה בהכנסות וגם דרך צניחה בתשואה), וגם מתוך מחויבות למאבק בשינויי האקלים, שנגרמים בשל השימוש במקורות אנרגיה אלו. הקרן אינה משקיעה באזורי עימות, והסיטה בעבר השקעות בחברות ישראליות הפעילות בשטחים. כ־95% מהשקעות הקרן הן במניות ובאג"ח, והיתר בנדל"ן ובנדבך חדש של השקעות בשנים האחרונות - תשתיות של פרויקטי אנרגיה מתחדשת.

קרן משאבי טבע גדולה אחרת מופעלת על ידי אזרבייג'ן, מדינה עשירה בנפט המייצאת אותו בכמויות הולכות וגוברות לאירופה. זו הוקמה ב־1999 וכבר צברה כ־50 מיליארד דולר בהשקעות. וישנן גם קרנות למשאבי טבע הפועלות בניגריה (באיחור ניכר), בגיאנה, באלברטה (קנדה) ובמדינות וטריטוריות אחרות שהן מעצמות בתחום הדלקים הפוסיליים.

מדינות במפרץ הפרסי, כמו איחוד האמירויות (רשות ההשקעות של אבו־דאבי, 600 מיליארד דולר יחד עם כ־300 מיליארד דולר של רשות ההשקעות של דובאי), כוויית (550 מיליארד דולר) מפעילות את קרנות העושר בצמרת הדירוג העולמית. למעשה, הקרן הישראלית היא בין הקטנות ביותר בעולם כיום.

הקרן הסעודית: צרכי המנהיג תחילה?

ואולם, הקרנות השונות מציגות נתונים שונים לגמרי בנושא השקיפות והשימוש בהכנסות. סעודיה, בהנהגת יורש העצר הדינמי מוחמד בן־סלמאן משתמשת בקרן העושר של המדינה לשורה ארוכה של מטרות - בין אם השקעות פנימיות בתוך הממלכה ובין אם השקעות חיצוניות לפי גחמות או קריטריונים לא ברורים. בן־סלמאן עומד בראש הקרן הסעודית (PIF), שלה נכסים בשווי של כ־650 מיליארד דולר. היא זכתה לכינוי המפוקפק של "קרן העושר הכי פחות שקופה", על ידי הוול סטריט ג'ורנל, בין היתר משום שבן־סלמאן הוביל השקעות ברשתות חברתיות, בחברות מכוניות חשמליות, בקבוצת כדורגל אנגלית ועוד.

קריטריוני ההשקעה שלה לא ברורים, וכך גם השווקים בהם היא מבצעת אותן. סעודיה הודיעה כי היא שואפת לנכסים בשווי 2־3 טריליון דולר עד 2030 לקרן העושר הלאומית שלה, אך הדבר תלוי בעיקר במקור ההכנסות ובמחיר הנפט הגלובלי, ולא רק בתשואה שהיא משיגה. קרנות העושר תלויות באופן משמעותי במצב בשווקי המניות, זו הנורבגית למשל, רשמה את ההפסד הגדול ביותר בתולדותיה בשנה החולפת, עם יותר מ־14% הפסד ב־2022. הקרן הסעודית, לעומת זאת, הודיעה על תשואה של 12%, אולם מומחים בינלאומיים סבורים כי לא ניתן לאמת באופן אובייקטיבי את הנתונים.

בנוסף לקרנות אלו לניהול ההכנסות ממשאבי טבע, מדינות שונות מפעילות קרנות לטובת פרויקטים לאומיים, תשתית ותעשייה, וסינגפור היא המובילה בתחום זה עם שתי קרנות בעלות שווי כולל של כמיליארד דולר. גם סין והונג־קונג מפעילות קרנות עושר דומות. ההצעה הישראלית להשתמש בכספי הרווחים על הקרן להשקעות בתוך המדינה אולי שואבת השראה מהן, אך יוצרת "עירוב שימושים" שלא היה קיים כאשר נוצרה הקרן הישראלית. היא מאיימת להפוך אותה לפחות נורבגית, וליותר סעודית פינת הכלכלות הריכוזיות של אסיה.

עוד כתבות

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"