יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: איל יצהר
בחזרה לגירעון: לאחר 9 חודשים של עודף תקציבי, בחודש מרץ 2023 נרשם לראשונה גירעון תקציבי מצטבר של כ-300 מיליון שקל (בחישוב 12 החודשים האחרונים) - כך מפרסם היום (א') משרד האוצר. באגף החשב הכללי באוצר מסבירים את הנתון במגמת ירידה בהכנסות ביחס לגידול החריג בשנה שעברה כשהצניחה המשמעותית ביותר היא ההכנסות ממיסי נדל"ן.
● סמוטריץ': "גם אם תהיה פגיעה בהייטק בגלל הרפורמה, זה לא יורגש בהכנסות"
● האם הורדת אופק הדירוג תשפיע על הכיס שלנו ומה יעשה השקל?
● ההודעה של מודי'ס מצטרפת לברבורים השחורים שחגים מעלינו. וזה הולך לעלות לכולנו
הכנסות המדינה מתחילת השנה ירדו ב-4.4% והסתכמו בכ-120 מיליארד שקל, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הוצאות הממשלה, מנגד, גדלו באותה התקופה ב-4.4% והגיעו ליותר מ-106 מיליארד שקל. כלומר, בשלושת החודשים הראשונים של 2023 קיימים עדיין עודפים בקופת האוצר, אבל ההכנסות ירדו בדיוק באותו השיעור שבו ההוצאות עלו, והמשך המגמה הזאת עלול להוביל להגדלת הגירעון.
ההכנסות ממסים ישירים הסתכמו במרץ 2023 בכ-20 מיליארד שקל, ירידה של 8% בשיעורים אחידים. הירידה המשמעותית ביותר הייתה בהכנסות ממיסי מקרקעין. שם, הורגשה צניחה ריאלית של 43% בגבייה, שהסתכמה במרץ ב-1.5 מיליארד שקל בלבד.
הירידה בהכנסות המדינה ממקרקעין משקפת את המשך הירידה בשוק הנדל"ן. מדובר למעשה באינדיקציה רשמית ראשונה לענף בחודש מרץ, בטרם התפרסמו נתוני היקפי המכירות או המשכנתאות.
ירידה בגביית המע"מ
בתוך כך, ניכרת גם ירידה של 20% בגביית מס ערך מוסף על-ידי רשות המסים. הירידה משקפת לדעת האוצר, בין השאר, האטה בצריכה של הציבור על רקע העלאות הריבית. סך ההכנסות ממע"מ הגיעו במרץ ל-9.7 מיליארד שקל - אובדן הכנסה של כ-1.8 מיליארד שקל לקופת המדינה לעומת נתוני השנה שעברה. בסיכום הרבעון הראשון של השנה, ירדו ההכנסות ממע"מ ב-13%.
הגירעון עדיין מזערי כאחוז מהתוצר ועומד על כמאית האחוז בלבד. אולם גורמים במשרד האוצר הביעו חשש מפני האטה בצמיחה במשק, שתוביל לירידה נוספת בהכנסות המדינה ממסים. כזכור, הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברג, אף הזהירה לאחרונה כי ייתכן שהשלכות החקיקה המשפטית של הממשלה יצריכו עדכון כלפי מטה של תחזית ההכנסות, עליה מבוסס תקציב המדינה.