גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בנימין נתניהו. מינוי פוליטי עלול להוביל לסילוף נתונים של הלמ''ס / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

פרופ' בנימיני הוא חתן פרס ישראל בסטטיסטיקה, נשיא לשעבר של האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה ומרצה באוניברסיטת תל אביב.
פרופ' מנור היא נשיאת האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה ומרצה באוניברסיטה העברית. פרופ' פולק הוא המדען הראשי של הלשכה לשעבר ומרצה באוניברסיטה העברית.
פרופ' שטיינברג הוא נשיא האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה לשעבר ומרצה באוניברסיטת תל אביב.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) הגיעה לאחרונה לכותרות אחרי שכתב התאגיד מיכאל שמש פרסם שראש הממשלה בנימין נתניהו מתכוון למנות לתפקיד הסטטיסטיקן הלאומי ומנכ"ל הלמ"ס את מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי שהיה קודם לכן מנהל מסע הבחירות של הליכוד.

עבודת הלמ"ס נמצאת בדרך כלל בשולי העניין הציבורי, אך עם זאת משפיעה על החיים של כל אחד ואחת. כך, שינויים במדד המחירים לצרכן ובהיקף האבטלה משפיעים, בין היתר, על החלטות בנק ישראל על שערי הריבית ואלו בתורם משפיעים על החזר המשכנתא והריבית שנשלם על האשראי. מדד המחירים לצרכן ישפיע על גובה ההעלאה שנקבל (או לא) במשכורת ובשכר הדירה שנשלם, ומדד המחירים לבנייה ישפיע על המחיר הסופי של הדירה (שאולי) הצלחנו לרכוש. חוזקו של המשק נמדד במספר דרכים, מפורסם בפורומים בינלאומיים, ומשפיע על דירוג האשראי של המדינה. מאפייני התושבים ברשויות קובעים את הדירוג החברתי־כלכלי של כל רשות ומשפיעים על התמיכה בתקציבה ומכך על השירותים שמקבלים תושביה. חוקרים משתמשים בנתוני הלמ"ס כדי להבין את מאפייני החברה. כך למשל, את הקשר בין השכלה להכנסה תוך התחשבות בגורמי רקע, ואת היכולת להבין את ההבדל בשכר בין גברים ונשים בתחומי תעסוקה שונים. כל אלו, ורבים אחרים, מבוססים על מידע שנאסף, מעובד, ומפורסם ע"י הלמ"ס. תוצרי הלמ"ס משמשים בסיס לקבלת החלטות של הממשלה והרשויות המקומיות ולחקיקה של הכנסת.

מה לראש הממשלה וללמ"ס

ניתן לשאול: מה לראש הממשלה ולנעשה בלמ"ס? ראשית, הלמ"ס כפופה ישירות לראש הממשלה, כמו המוסד והשב"כ הכפופים לראש הממשלה ופעולתה מוגדרת ע"י חוק המיוחד לה. שנית, על פי אותו חוק, ראש הממשלה ממנה את הסטטיסטיקן הלאומי שהוא גם מנכ"ל הלמ"ס, אך לפי אותו חוק הסטטיסטיקן אמור לפעול לפי שיקולים מדעיים בלבד. לפיכך, במשך השנים כיהנו בתפקיד שורת פרופסורים מהמעלה הראשונה מתחומי הסטטיסטיקה והכלכלה שמחקרם עסק במידע מבוסס נתונים ותוצרי הלמ"ס זכו למוניטין בזירה הלאומית והבינלאומית בשל איכותם הגבוהה והמקצועיות של עובדיה.

תקופת כהונתו של הסטטיסטיקן הלאומי היוצא, פרופ' דני פפרמן, הסתיימה לפני כשנה ומאז פועל יואל פינקל כממלא מקום אחרי שוועדת חיפוש לא מצאה מועמד מתאים. מרגע פרסום הכוונה למנות את יוסי שלי, היה ברור שאין לו את הכישורים המקצועיים המתאימים ומועמדותו הורדה. לאחרונה, נודע שראש הממשלה לא מאשר פתיחת מכרזים חדשים בלמ"ס עד למינוי סטטיסטיקן לאומי חדש. מדוע ראש הממשלה יוצא במהלך כזה נגד הלשכה שהיא באחריותו? יתכן ומהלך זה נועד לשמור על מינויים פתוחים כדי לאפשר למלאם בעתיד באנשי שלומם של שרי הממשלה. יתכן גם שקיימת מגמה להוריד את סף הדרישות לממלא התפקיד, כך שמועמד מקורב יוכל לעמוד בו.

אנו מאמינים כי הדרישה שלתפקיד הסטטיסטיקן הלאומי יתמנה איש מקצוע מהשורה הראשונה היא בעלת חשיבות עליונה. ככל שנתונים משמשים לתיאור מציאות מורכבת יותר, כך ישנן אפשרויות החלטה רבות יותר במהלך ההגדרה, האיסוף והניתוח של הנתונים, וכך גדלה היכולת להשפיע על התוצר הסופי. לפיכך, מקצועיות ואובייקטיביות במהלך קבלת החלטות אלו הינה קריטית.

מצב מסוכן

מה יכול להתרחש בעקבות מינוי פוליטי? במקרה הפחות גרוע, תוצרי הלמ"ס יהיו פחות טובים משום שבראש הארגון יעמוד אדם ללא הכישורים המקצועיים הנדרשים. הוא גם עשוי למנות עובדים שאינם מקצועיים. במקרה היותר גרוע, שינוי בהגדרות עלול להביא ל"יפוי במדדים" (כמו קביעת הגדרת העוני, או מה נכלל במדד הבנייה), חלקי אוכלוסייה יכולים להיות מושמטים מהנתונים (נתוני חינוך למשל המושווים ל־OECD, ואינם כוללים חלק מהחרדים), וכל זאת משיקולים לא־ענייניים. יתכן אף שנתונים מביכים לא יפורסמו, או שלא יפורסמו במועדם, ותיקוני מדדים כלכליים המפורסמים במהירות ולאחר מכן דורשים תיקון, לא יתוקנו. במקרה קיצוני ייתכן שהנתונים יסולפו כתוצאה מלחץ פוליטי. כך קרה למשל ביוון ב־2010, כאשר הממשלה דרשה "תיקונים" לחישובי החוב והגרעון הלאומי על מנת להשפיע על הצעדים הכלכליים שהאיחוד האירופי חייב במדינה. בטורקיה, לאחרונה, ארדואן לא הסכים עם הערכות המשרד הסטטיסטי הלאומי לגבי רמת עליית המחירים והחליף את ראש הלשכה מספר פעמים. צעדים מעין אלו, אם יינקטו (חס וחלילה) יפגעו בטיב החלטות משרדי הממשלה ויביאו לאובדן האמון במדדי הלמ"ס הן בארץ והן בקרב ארגונים בינלאומיים. אמון זה מבוסס, בין השאר, על הבטחות מפורשות של הלמ"ס על אופן פעולתה שניתנו לארגונים כמו ה־OECD או האו"ם. במקרים קיצוניים, אובדן אמון זה, המשתלב באובדן האמון בנתוני בנק ישראל הנשענים עליו, יכול להוביל לפגיעה אנושה במעמדה הכלכלי, החברתי והמדיני של ישראל.

נזק עצום

סופו של התום בסטטיסטיקה הלאומית יגרום לנזק שרק את מקצתו ניסינו לתאר. יש לשמור בכל מחיר על טהרת המערכת ומקצועיותה בעת בחירת מנכ"ל הלמ"ס שהוא הסטטיסטיקן הלאומי של מדינת ישראל. מנכ"ל משרד ראש הממשלה עצמו חבר בוועדת האיתור לתפקיד ואליו צורפו שני אנשי מקצוע. את הסטטיסטיקן הלאומי יש לבחור באמצעות הרכב מקצועי ביותר של ועדת האיתור, שהמומחיות הסטטיסטית אינה נעדרת ממנה, ושאין לה נגיעה לכוחות הפוליטיים. זו צריכה גם להיות השקפתו של ראש הממשלה, שהלמ"ס היא באחריותו הישירה.