גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יו"ר ONE ZERO בכנס בכירי המשק של גלובס: ״המהות שלנו היא לשנות סדרי עולם בענף הבנקאות"

שוקי אורן אמר את הדברים בכנס של גלובס ובנק ONE ZERO, שאירח את הרמטכ"ל היוצא אביב כוכבי לאירוע ראשון ● לדבריו, "הבנקים הוכיחו שאין מספיק תחרות, ומשהו במודל מקולקל. הרגולציה דורשת המשכיות"

יו''ר ONE ZERO, שוקי אורן, בכנס GEXECUTIVES, אמש / צילום: יוסי כהן
יו''ר ONE ZERO, שוקי אורן, בכנס GEXECUTIVES, אמש / צילום: יוסי כהן

"חשיבות הרגולטור בפתיחת סקטור הבנקאות היא מכרעת, אך היא חייבת להיות מתמשכת כדי שתגיע לתוצאות אמיתיות" - כך אמר יו"ר בנק ONE ZERO, שוקי אורן, בכנס של גלובס ובנק ONE ZERO, שאירח את הרמטכ"ל היוצא אביב כוכבי לאירוע ראשון לצד בכירי המשק.

אורן שוחח עם עו"ד מיכל הלפרין, עמיתת מחקר בכירה ב־School Kennedy Harvard ולשעבר הממונה על התחרות. נושא השיחה היה "האם הישראלים מאמינים לבנק שלהם", והיא עסקה בחשיבות האמון של הלקוחות בבנקים והיכולת של הרגולטור לתמוך במערכת מבחוץ מבלי להתערב בה יותר מדי.

אלונה בר און: "הבעיה הכי חריפה בתקשורת, זו שבאמת מאיימת על המשך קיומה, היא היעדר האמון" 
עו"ד טולצ'ינסקי: "הוועדה לבחירת שופטים צריכה להמשיך לכלול את לשכת עורכי הדין"

"רווחיות הבנקים מרגיזה"

את השיחה פתחה הלפרין בהצגת מצב המערכת הבנקאות בישראל: "משהו טוב קרה באחרונה. אחרי עשרות שנים בהן מספר הבנקים רק מתכווץ, סוף סוף יש בנק חדש עם רישיון.

"במקביל, בדוחות של הבנקים ל־2022 אנו רואים שהם הצליחו לשבור שיאים וצברו רווחים מדהימים של יותר מ־24 מיליארד שקל. ואני שואלת, כאלה רווחים מראים שכנראה אין יותר מדי מתח תחרותי, ואתם לא באמת מאתגרים את הבנקים המסורתיים והגדולים. אז איך 55 אלף הלקוחות שלך מייצרים תחרות בשוק הזה?"

אורן השיב: "אני באמת חושב שרווחיות הבנקים בשנה הזו קצת מרגיזה. אנחנו מדברים על אמון, ורווחיות כה גבוהה קוראת בגלל אחד משלושה דברים: עשית עסקים ממש טובים; מקרים שהם אקסוגונים לשוק ומשפיעים על הרווחיות כמו בחברות הביטוח שנוטות עם כיוון השוק; ומקרים כמו פה, שאנו רואים שהבנקים הוסיפו הכנסות מהריבית שעלתה, והכניסו קרוב ל־13 מיליארד שקל".

אורן המשיך להסביר את המאפיין של רווחיות הבנקים הגדולים ברבעון האחרון. "הפיקדונות של הלקוחות, בשונה מההלוואות שנלקחו, לא צמודים לשום דבר, והבנקים החליטו שהם לא עושים עם זה שום דבר. לא חלה העלאת ריבית עבור הפיקדונות. כך קרה מצב שבו אדם שיש לו גם פיקדונות וגם הלוואות רק מפסיד לבנק כסף. זה מצב קשה". לדעתו, מדובר בפגיעה באמון. הוא הסביר כי הבנקים לא רואים את הלקוחות כאנשים שהם צריכים להיות נאמנים אליהם. אורן ציין כי בנק ONE ZERO היה "בין הראשונים שהעלו את הריביות על הפיקדונות".

"ברוב המקרים הבנקים הוכיחו שאין מספיק תחרות בבנקאות, ומשהו במודל מקולקל", המשיך אורן. "משהו ב־DNA פגום, ויש מסך עשן כדי שהלקוחות לא יידעו מה קורה בחשבונות שלהם. עדיף שהכסף יישאר וישב בעו"ש, והבנק יוכל לעשות עם זה כרצונו. זו הסיבה שבבנק שלנו עושים מאמץ גדול שהלקוחות יידעו שאנו פועלים לטובתם, גם אם אני גובה על כך עמלות".

מאחורי מודל העמלות

הלפרין שאלה את יו"ר ONE ZERO על המודל העסקי שלהם, ששונה מהאחרים. "אתם גובים עמלות קבועות, והן בסוף מצטברות. אז איך אתם יכולים לחולל תחרות?"

"נכון, אנחנו גובים עמלות קבועות", השיב אורן. "גם הבנקים האחרים גובים. אני אסביר: אחרי שהפכתי להיות לקוח של הבנק שלנו, הוצאנו כרטיס ללא עמלה, אז הלכתי לבדוק אם בבנק האחר שלי אני משלם עמלה, וגיליתי שכן. הלכתי לשאול, ואמרו לי שהחל ממחזור הכנסות מסוים ניתן לבטל. ומה אם מה שהיה? מה עם כל הכסף שגבו ממני? את זה לא מחזירים".

הלפרין שאלה את הקהל כמה ממנו נהנה מפטור מעמלות בחשבון הבנק שלו, ומעטים הרימו את היד שלהם. אורן הסביר כי הוא לא התפלא שהרבה מבכירי המשק שישבו בקהל חשפו שהם אכן משלמים עמלות עו"ש לבנק שלהם. לפי אורן, אנשים לא יודעים כמה הם משלמים לבנק בכלל. "עמלת כרטיס אשראי לא מופיעה בבנק. עמלות מט"ח זה הולך ישר לבנק, ואם תראו בדוחות הבנקים, 30% מהעמלות לא נגבו ישירות אלא בדרך עקיפה". אורן טען כי "קיים כאן עולם שהוא לא שקוף לאזרח, והוא משלם על כך".

אורן הסביר כי בנק ONE ZERO ומקימו אמנון שעשוע מציגים חזון ברור ומודל שיביא רווחיות. לדבריו, המהות של שעשוע היא לשנות סדרי עולם וגם לשקף ללקוחות את התהליכים שמתרחשים בחשבון שלהם תוך כדי תנועה. "כבר היום", אורן הסביר לקהל, "אנחנו עושים תחזיות של הוצאות ומראים ללקוחות שהם עלולים להיכנס למינוס לפני שזה קורה, כדי שלא יגיעו לאוברדראפט".

"לא מכירים את העמלות"

מיכל הלפרין דיברה בין היתר על הפערים בחינוך הפיננסי של הציבור. "משהו שהטריד אותי בהיותי הממונה על התחרות היה יוקר המחיה. אנשים מודעים לעגלת הסופר ולמוצרים שהם רוכשים ביום-יום, והם והמדיה עושים השוואות בין סופרים ובין מוצרים, ויש שיח ער סביב זה. אך בין השירותים הבנקאיים שלנו זה לא קיים, ואין שיח ער, ואין עגלת סופר פיננסית. כשהיינו עושים את זה עם בנק ישראל, הם תמיד אמרו שכל מה שצריך זה חינוך פיננסי, ותמיד חשבתי שזו אמירה של הציבור מטומטם, וזה מרגיש לי קצת חסר. מה לדעתך יגרום לצרכן להתייחס לדברים האלה כמו לעגלה בסופר?"

אורן השיב כי "אני מתחבר למה שאת אומרת על חינוך פיננסי, כי זה משהו שאכן צריך ללמד את הציבור לעשות. אבל עדיין לרוב האנשים לא בא להתעסק אם זה, זה שונה מעגלת הסופר. יכול להיות מאוד קשה להוציא מהחינוך הפיננסי פרי במצב כזה. לכן גם התפיסה שלנו היא שאנחנו רוצים לעשות את הדברים האלה עבור הלקוחות. מבחינתנו זה לא אישיו, כי ברגע שיש טכנולוגיה, זה נעשה עבור כולם".

בהקשר זה, הדגיש אורן כי הרגולציה עשתה פלאים עבור בנק ONE ZERO. "הרגולציה השתפרה במערכת הבנקאית, ואם לא הייתה ועדת שטרום, הנושא של המידע המתקדם לא היה מגיע, ולא הייתה לנו גישה למידע. אנחנו בנק שמבוסס על מידע, ולכן זן חובה מבחינתנו", הסביר. "העובדה היא שבישראל מערכת הבנקאות היא מאוד צרה וחסרת תחרות. צריך עוד מעורבות של הרגולטור. אני כמובן לא קורא פה למעורבות דרקונית, אלא לדחוף שחקים חדשים להיכנס ולמכור פיתוחים".

אורן הסביר כי בעולם נותנים לשחקנים קטנים להוציא ולמכור ביטוחים. לעומת זאת, בארץ המצב תמיד איפשר לבנקים להשתלט על הכול. הוא הוסיף כי הוא מקווה שהמדינה תאפשר בעתיד לשחקנים קטנים למכור ביטוחים ובכך להגדיל את התחרות.

"שחקנים צריכים תמיכה של הרגולטור, ואני חייב להודות שהם עזרו לנו עם הגישה למידע ותמכו בתחרותיות בשוק הבנקאות. אבל התמיכה הזו חייבת להימשך. רשות התחרות צריכה לתפוס מקום משמעותי, כי המערכת הבנקאית מצידה תעשה הכול כדי שלא תהיה תחרות", אמר.

כדוגמה למצב שבו הבנקים נלחמים בתחרות, אורן נתן את אפליקציית התשלומים ביט ששייכת לבנק הפועלים. "הבנק נאלץ למכור את ישראכרט בגלל דרישות הרגולטור, אז הוא הקים את ביט כאפליקציית העברות, ועכשיו היא שולטת ביותר מ־90% מהשוק הזה, והפעילות הזו פוגעת בחברות כרטיסי האשראי ובתחרות. הוא יצר מנגנון עוקף, שולט בכל המידע ושולט בשוק. הבנק כל פעם בודק את הרגולטור, מתי הוא מתיר לו לפעול בעוד אפיק".

הלפרין השיבה מצדה, "רציתי להגיד שאני משתתפת בתסכול שלך בעניין הצורך הרגולטורי. אני אשתף שבהיותי הממונה על התחרות, רצינו לדחוף את הרפורמה התחרותית בבנקאות, ולמשל בנקאות פתוחה היה עניין מאוד גדול שלא הצלחנו לסיים. הרפורמה לא הסתיימה עד היום, ועדיין מחכים לשלב האחרון שעתיד להתרחש בחוק ההסדרים הקרוב. אנו איבדנו המון זמן בגלל הרגולטור, כיוון שלצד התמיכה בבנקים מצד אחד, קיים מחדל בתמיכה בדברים אחרים.

"בראייה לאחור על ההשפעות של ועדת שטרום שעשתה הרבה במערכת הבנקאית, מה דעתך על ההפרדה של חברות כרטיסי האשראי מהבנקים?"

אורן ענה כי "ועדת שטרום הייתה מבורכת ואפקטיבית וקיבלה ביטוי בחקיקה. אנחנו כשחקן חדש היינו חייבים את הבנקאות הפתוחה, וזה משהו שבנק ישראל עשה עוד לפני החקיקה. אך כפי שאמרתי קודם, דרושה המשכיות, ולצערי היא לא תמיד מתרחשת. כדי לייצר תחרות צריכים אנשים שיעבדו על זה כל הזמן, כל יום. דברים משתנים תדיר במערכת הבנקאית בישראל, וצריך עין מתמדת על התהליך, ולכן כדי להמשיך לדחוף את העניין חייבים מישהו שישים לב לכך כל הזמן".

*** גילוי מלא: האירוע בשיתוף בנק ONE ZERO ובחסות אגמון עם טולצ'ינסקי עו"ד

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

רפיח או עסקה? כלכלנים מעריכים איך יגיבו הבורסה והשקל לתרחישי המלחמה

ישראל נמצאת בפני צומת אסטרטגי, כששתי אופציות מרכזיות על השולחן ● הראשונה היא עסקה שכוללת החזרת חטופים לצד הפסקה זמנית של הלחימה ● השנייה היא ככל הנראה פעולה נרחבת של צה"ל ברפיח ● שלושה כלכלנים בכירים מנתחים את השפעתם של התרחישים השונים על השקל, הבורסה והגירעון התקציבי

הדירה ברחוב פרישמן בשכונה א' בקריית ים / צילום: יח''צ

דירת ארבעה חדרים נמכרה ב-1.3 מיליון שקל. בכמה יקפוץ השווי לאחר תמ"א?

הדירה, בת 4 חדרים, מתפרשת על פני שטח של 105 מ"ר, כאשר לאחר התמ"א, תתקבל דירת 5 חדרים בשטח של כ־130 מ"ר הכוללת מרפסת, ממ"ד ומעלית ● הבניין עומד לפני הליך חיזוק ועיבוי, בעקבותיו שווי הדירה צפוי לקפוץ ל־1.8־1.9 מיליון שקל

אפליקציית רייזאפ / צילום: מתוך אתר החברה

בגלל המלחמה: סטארט-אפ הפינטק רייזאפ מפטר מחצית מעובדיו

קצב גיוס הלקוחות לא עמד בציפיות, וגם עלות גיוס לקוח הפכה להיות הרבה יותר גבוהה, ולכן החברה החליטה היום על פיטורי כמחצית מכוח-האדם ● ברייזאפ מדגישים כי בקופתה יש מספיק כסף להמשיך להתנהל, וכי המהלך, שכולל גם שינויים אסטרטגיים, יאפשר להגיע לרווחיות

רחפן של חברת DJI הסינית / צילום: ap, Shizuo Kambayashi

אחרי טיקטוק, ארה"ב בדרך לחסום את פעילות ענקית הרחפנים הסינית

הצעת חוק חדשה קוראת לחסום את הגישה של חברת DJI הסינית לתשתיות התקשורת בארה"ב, מחשש לריגול ● הערכה: המהלך יקפיץ את מחירי הרחפנים בארה"ב, המשמשים בעיקר חקלאים

התקיפה הישראלית מכריחה את איראן לחשוב מחדש על מערכות ההגנה שלה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: איראן צריכה לשנות את מערכות ההגנה שלה כדי להתמודד עם ישראל ואיך היא יכולה להתחמק מהסקנציות שהוטלו עליה, ולמה סטודנטים אמריקאים מצטרפים למחאות נגד ישראל ● כותרות העיתונים בעולם 

בלינקן יוצא לפעילים שהפגינו מחוץ למלון שבו הוא לן בתל אביב / צילום: Associated Press, Evelyn Hockstein

בלינקן למשפחות חטופים בתל אביב: "לא ננוח עד שנחזיר את כולם"

זוהו שני שיגורים שחצו משטח לבנון ונפלו בשטחים פתוחים, לא דווח על נפגעים או נזק • מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו בחמישה מרחבים שונים בדרום לבנון • ראש האופוזיציה לפיד ייצא לביקור מדיני באיחוד האמירויות • דיווח ב-CBS: ארה"ב שוקלת לקלוט קבוצת פלסטינים מהרצועה כפליטים, כולל אופציה למעמד קבע • צבא ארה"ב הודיע: הושמד כלי שיט בלתי מאוייש של החות'ים בתימן ● עדכונים שוטפים 

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית: התנהלות הממשלה בנושא גיוס החרדים - המשך הרפורמה המשפטית

בהרב-מיארה שלחה מכתב חריף למזכיר הממשלה, בו נכתב כי בהתנהלות בעניין גיוס בני הישיבות "יש משום המשך של הניסיון, שהוא חלק ממה שכונה 'הרפורמה המשפטית', להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה ולעקוף אותו" ● בתוך כך, היועמ"שית הגישה תשובה משלימה לבג"ץ בעניין חוק הגיוס, בה צוין כי במהלך דצמבר 2023 החלו במשרד הביטחון ובצה"ל בגיבוש תוכנית לגיוס בני החברה החרדית

אקסל / אילוסטרציה: Shutterstock

כך הבינה המלאכותית תעזור לכם להשתמש באקסל

מיקרוסופט החלה להכניס כלי AI לתוכנת האקסל ● בקרוב תוכלו לקבל ניתוחי מגמות ותובנות על הנתונים שלכם, לייצר נוסחאות בקלות בעזרת טקסט, ולקבל דגש על מה שחשוב לכם

איורים: גיל ג'יבלי

הכירו את המנכ"ל שהרוויח השנה 50 מיליון דולר, במזומן

שמונה מנכ"לים ישראלים בחברות הנסחרות בוול סטריט קיבלו אשתקד תגמול של מעל 10 מיליון דולר ולעתים הרבה יותר ● מי המנכ"ל שקיבל כ־50 מיליון דולר במזומן, מדוע אחר העדיף לקבל הכול במניות, ולמה עלות העסקתו של אמנון שעשוע במובילאיי נחתכה דרמטית?

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לאחר עזיבת הבכירים בשופרסל: האחים אמיר בשורת מינויים להנהלת הקבוצה

האחים אמיר הודיעו על שורה של מינויים להנהלת שופרסל, לאחר שהמשנה למנכ"ל ושתי סמנכ"ליות בקבוצה הודיעו על עזיבתם ● לדברי האחים, המשמשים כמנכ"לים משותפים של הקבוצה, המהלך הוא חלק מתוכנית התייעלות שמגובשת בימים אלה בשופרסל

בצלאל סמוטריץ', הציונות הדתית / צילום: רפי קוץ

האם מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של ישראל בגלל המצב הגיאופוליטי?

שר האוצר טוען שהורדת דירוג האשראי נובעת מגאופוליטיקה. זו אחת הסיבות ● המשרוקית של גלובס

מותג משקאות האנרגיה BLUE / צילום: Shutterstock

זה משקה האנרגיה ששווה לבעלת יקבי כרמל 450 מיליון שקל

חברת המשקאות הבורסאית כרמל קורפ התקשרה במזכר הבנות לרכישת מותג משקה האנרגיה BLU בסכום הגבוה משמעותית אף משווי השוק שלה עצמה

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Achmad Ibrahim

ההמלצה שהזניקה את השווי של אפל ב־70 מיליארד דולר ביום אחד

בית ההשקעות ברנשטיין פרסם בסוף השבוע האחרון המלצת קנייה אופטימית על אפל, שהזניקה את המניה המדשדשת וביקשה לנפץ את התחזיות הקודרות לגביה ● האם זה סימן להתאוששות?

גילעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

שלושה מימושים גדולים: אלטשולר שחם בדרך לצמצם בחצי חשיפה למניות בישראל

באפריל הפסיק בית ההשקעות להיות בעל עניין בלאומי ובהפועלים, ומכר את מניות פוקס בכ–100 מיליון שקל ● כיום מתחלקות החזקותיו במניות ל–80% בחו"ל ו–20% בישראל, ובכוונתו להמשיך לממש, בעיקר נוכח האיום הגיאופוליטי ● גורמים בשוק: המכירה - גם בשל עזיבת הלקוחות

מייסדי איילנד , מייק פיי (משמאל) ודן אמיגה / צילום: MKJ photography

השווי הוכפל בתוך חצי שנה: חד הקרן איילנד מקבל תג מחיר של 3 מיליארד דולר

חברת איילנד מגייסת לפי שווי של 3 מיליארד דולר ● החברה עוסקת באבטחת מידע לדפדפנים, בעיקר כרום, במקומות עבודה ● רק לפני חצי שנה גייסה איילנד לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר.

מוחים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה משתלטים על בניין המילטון שבתוך הקמפוס, אתמול / צילום: Reuters, Selcuk Acar/Anadolu Agency

מצוידים ברימוני הלם: המשטרה פשטה על אוניברסיטת קולומביה ופינתה את המפגינים

השוטרים הגיעו אתמול בלילה מצוידים ברימוני הלם ופשטו על בניין המילטון באוניברסיטת קולומביה בו התבצרו המפגינים הפרו-פלסטינים ● באוניברסיטאות אחרות ברחבי ארה"ב נמשכו המהומות בעוצמה נמוכה יותר

החוק שיאשר לסנן את הבוס אחרי העבודה / אילוסטרציה: גלובס, חומרים: Shutterstock

החוק שיאסור על הבוס להתקשר לעובד אחרי שעות העבודה והסיכוי שיגיע גם לישראל

שוק העבודה בעולם ממשיך להתאים את עצמו לצרכיהם של דור המילניום וה–Z: הקנדים יעגנו בחוק התקציב את "הזכות להתנתק" ● גם מדינות אחרות מקדמות מהלכים שמגדירים מתי נגמר יום עבודה ומתי מותר לפנות לעובדים ● האם יש סיכוי לחקיקה דומה גם בישראל?

יוסי אברהמי / צילום: איל יצהר

שוק ההנפקות חוזר? הקבלן יוסי אברהמי רוצה להנפיק ולגייס 200 מיליון שקל

אברהמי מבקש להנפיק את חברת הבנייה למגורים שהקים לפי שווי של מיליארד שקל לפני הכסף ● לחברה צבר של אלפי דירות לבנייה עתידית והון עצמי של כ-600 מיליון שקל ● במידה ותצליח, זו תהיה הנפקת הנדל"ן השלישית השנה

חיילי מילואים בגבול רצועת עזה, אפריל 2024 / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מועד התשלום על ימי המילואים מגיע: כמה יקבלו מאות אלפי מגויסים?

מאות אלפי חיילי מילואים יקבלו תשלום היום (ד'), כאשר מודל התגמולים מורכב במיוחד - אך גם נדיב ● מה כוללים סוגי המענקים השונים ואיזה מס משלמים עליהם, מי זכאי לשוברי סיוע, והאם גם העצמאים יקבלו פיצוי הולם? ● גלובס עושה סדר

מדפי סופר / צילום: טלי בודנובסקי

הגל נמשך: עליות מחירים במוצרי טרה וקוקה-קולה

מוצרי החלב הלא מפוקחים של טרה, ביניהם מעדנים, משקאות חלב וגבינות, יתייקרו בשיעור ממוצע של כ-3.2% ● המשקאות הממותקים והמשקאות האלכוהוליים של החברה המרכזית למשקאות יתייקרו בשיעור של כ-4.5%