גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מתי ואיך למדנו לשנוא: האנטישמיות שגזלה את התקווה מיהודי פולין עוד לפני השואה

80 שנה בדיוק לאחר התקוממות הגטו וחורבנו אנחנו חוזרים ונזכרים בוורשה שלפני השואה, כאשר יהודיה אמרו נואש, ומנהיגיהם ראו רק חושך בקצה המנהרה ● אנטישמיות פרועה איימה על חייהם ועל מקורות מחייתם. ממשלת פולין קיוותה להיפטר מהם בהקדם האפשרי ● "על שערי הרובע היהודי של ורשה היה אפשר לחרוט את הכתובת, 'הו, הנכנסים, אין לכם עוד תקווה'"

אחד ממתחמי הקניות ברחוב נלוואקי / צילום: ויקיפדיה, ספריית LCDL
אחד ממתחמי הקניות ברחוב נלוואקי / צילום: ויקיפדיה, ספריית LCDL

ב־8 בפברואר 1927, ציר הפרלמנט הפולני יצחק גרינבוים עלה על הרכבת בוורשה בדרכו אל נמל סאות'המפטון בדרום אנגליה. לפניו עמד מסע בן חודשיים לארה"ב. זו הייתה הפעם הראשונה בחייו שרגלו תדרוך על אדמת אמריקה.

יציאת גרינבוים עוררה תשומת לב ניכרת. הוא היה המנהיג הבולט ביותר של שלושה מיליון יהודי פולין, מגן נואש על זכויותיהם מפני אדישותם העוינת של השלטונות. הוא היה איש ריב ומדון, שנהג להרים את קולו, ולתקוף את אופיים של יריביו ואת מניעיהם.

כבתה הלהבה הרוחנית

על מה חשב גרינבוים בהישענו על מעקה הסיפון של 'מורטניה', אניית הנוסעים המהירה שבה הפליג לניו יורק? אנחנו יודעים מה חשב בסוף מסעו לאמריקה. הוא אמר לאורחיה הרמים של מסיבת פרידה לכבודו, כי הוא חושש שעומדת לכבות "הלהבה הרוחנית", אשר בערה במזרח אירופה, והאירה את חייהם של יהודי העולם. הוא לא היה בטוח שיהודי אמריקה יצליחו להדליק להבה משלהם מבעוד מועד. 16 שנה אחר כך כבתה הלהבה בוורשה, ונמחו שרידיה של "העיר היהודית הגדולה ביותר בעולם".

''דעפ יצחק גרינבוים'', מנהיג הגוש היהודי בפרלמנט של פולין בשנות ה־20 / צילום: ויקיפדיה, ספריית LCDL

בהגיעו לוושינגטון, לנאום באוזני ועידה יהודית, שגריר פולין בארה"ב הסיע את גרינבוים אל הבית הלבן, לפגוש את הנשיא (הרפובליקאי) קלווין קולידג'. זה היה זמן של שגשוג כלכלי חסר תקדים באמריקה, שנתיים וחצי לפני התמוטטות הבורסה בוול סטריט, וקולידג' היה פופולרי להפליא. הנשיא ביקש מאורחו לספר לו על מצב היהודים בפולין. בכי רע, אמר גרינבוים לקולידג', יש בפולין מיליון יהודים מיותרים.

זה אינו ציטוט ישיר, אבל המילים ההן יוחסו לו בדיווח עיתונאי, ופורסמו בכל רחבי העולם. הן הופיעו גם בעיתוני הארץ. הואיל וגרינבוים קנה לעצמו אויבים באשר הלך, המילים ההן לא חדלו לרדוף אותו. בעיני מבקריו, בייחוד בין האולטרה־אורתודוקסים, הן ביטאו את הבוז המתנשא שהמנהיג הציוני הבולט ביותר בפולין חש כלפי ההמונים. אבל סביר הרבה יותר להניח שהן ביטאו את מר־לבו. חמש שנים לאחר שהשמיע אותן, גרינבוים עלה לארץ ישראל. הוא אמנם לא נעלם, אבל הוא ויתר על הנהגת הקהילה היהודית השנייה בגודלה בעולם בזמן משבר קיומי.

רחוב נאלווקי בלב הרובע היהודי הישן של ורשה ערב מלחמת העולם השנייה, לימים הנאצים יקימו סביבו את הגטו / צילום: ויקיפדיה, ספריית LCDL

"אבק אדם"

"המיליון המיותר" חדר ללשון הדיבור. שר החוץ של פולין, קולונל יוזף בק, חזר והשתמש בו כל אימת שהטעים את הצורך להקטין את מספר היהודים. חיים וייצמן נשאל עליו בעדות בפני ועדת החקירה של הלורד פיל, ב־1937, זו שהמליצה בפעם הראשונה על חלוקת הארץ. מה פתאום, שאל וייצמן, מדוע דווקא היהודים הם "המיליון המיותר".

אבל גם ד"ר וייצמן, שנולד בעיירה קטנה במערב הקיסרות הרוסית (אשר סופחה אחר כך לפולין), הואשם ביחס של בוז ושל ביטול כלפי המוני היהודים. יוחסו לו המילים "אבק אדם" לתיאורם. כאשר התחילה עלייה גדולה של מעמד בינוני זעיר מפולין לארץ ישראל, באמצע שנות ה־20, וייצמן התיירא שתל אביב תיראה כמו "דְז'יקַה ונאלֶווקי", הרחובות האופייניים של הרובע היהודי הישן בוורשה. לימים הנאצים יקימו סביבם את הגטו.

טבלואיד יידי בוורשה מדווח: הממשלה דורשת הגירה מסיבית של יהודים. דצמבר 1938 / צילום: אוסף העיתונות של הספריה הלאומית של ישראל nli.org.il

החרדה מפני מה שעלייה מסיבית מפולין תעולל לדמותו של היישוב בארץ הייתה נחלתם של חוגים רחבים, משמאל ומימין. המדינה שבדרך, בעיני מייסדיה שבדרך, לא נועדה לקלוט את כל היהודים באשר הם, אלא בייחוד את היהודים שיוכלו לשוות לה את המראה של ממלכת כוהנים וגוי קדוש, מדינת מופת של צדק חברתי ושל איזון כלכלי בין כפר לעיר, בין חקלאות למסחר זעיר. כאשר יהודי פולין הכפילו את אוכלוסיית תל אביב בן לילה לפני כמעט מאה שנה (עלייתם, זו המסווגת כ'עלייה הרביעית', התחילה ב־1924), מבקריה קראו לה "עליית הגזוז", מפני שבכל קרן רחוב הופיע "קיוסק" עם ברז "גזוז".

מאמצע שנות ה־30, האופציה של עלייה מסיבית מפולין חדלה להתקיים. הבריטים התחילו לסגור את שערי הארץ. על פי סטטיסטיקה לא חד־משמעית מן הזמן ההוא, אולי חצי מיליון יהודים בפולין ישבו על המזוודות, או היו מוכנים להתחיל לארוז בהינתן הסימן. הם הגיבו בעצבנות ובהתרגשות על כל סימן. למשל, בפברואר 1937 הודיע העיתון 'מאמענט' ('מומנט') בוורשה, כי הרפובליקה הדומיניקנית מוכנה לקלוט מיליון יהודים, ולהעניק שבעה דונאמים לכל אחד מן הבאים כדי שיוכלו להתיישב ולעבד את האדמה. זה היה כמובן חסר כל שחר, אבל תקוות שווא הופחו ונגוזו, ועצבים נמרטו.

כותרת בעיתון היידי הגדול ׳מאמענט׳ מעוררת ציפיות־שווא בפברואר 1937: הרפובליקה הדומיניקנית מוכנה לקלוט מיליון יהודים / צילום: אוסף העיתונות של הספריה הלאומית של ישראל nli.org.il

"עמוד ענן"

הפסימיות של גרינבוים, שראה חושך בסוף כל מנהרה, לא היתה נחלתו בלבד. מחקרים סוציולוגיים מאמצע שנות ה־30, שהסתמכו על יומניהם של מאות צעירים יהודיים בפולין, שיקפו תמונה של ייאוש מוחלט, "חוסר עתיד", בלשונם של הסוציולוגים.

עדויות ראייה מן הזמן ההוא מתארות חברה יהודית קורסת. כתב יהודי אמריקאי נודד, ישראל כהן, דיווח על ביקורו ברובע היהודי של ורשה. "מעולם לא נתקלתי במידות כאלה של זוהמה ושל עליבות, מעולם לא פגשתי דרגות כאלה של השלמה מוחלטת עם הגורל. היה אפשר לחרוט על כל כניסה, באותיות ענק, את הכתובת 'הו, כל הנכנסים לכאן, אבדה תקוותכם!'

כהן מתאר את נחילי הקבצנים והקבצניות שהקיפו אותו באשר הלך. "אבל מה שהכאיב לי במיוחד היה המראה של יצורים מעוותים, תוצרים של עוני ושל מחלות", שמילאו את הרחובות. צחנה כבדה עמדה באויר, הוא כתב. הכול היו "מטונפים וממורטים, וסמרטוטים כיסו את גופותיהם הכחושים". תיאורים מן המין הזה באו גם מאחרים שפקדו את ערי פולין ואת עיירותיה.

אלתר דרויאנוב, סופר עברי ידוע, ששמו הלך לפניו בזכות 'ספר הבדיחה והחידוד', אנתולוגיה קלאסית של הומור יהודי, סבב בפולין במשך שישה חודשים ומצא את "התיאטראות היהודיים ריקים מאדם… נכרת הצחוק מפיו של היהודי הפולני, ופסקה בדיחות הדעת בביתו ובל מקום שהוא חי את חייו, עמוד ענן מלווה אותו כל היום בבית, ברחוב ובכל פינה שהוא פונה - עמוד ענן של עניות מנוּוֶלת ומנַוֶלֶת… ברור הדבר שעכשיו עומד כבר חלק גדול של היהדות הפולנית בשתי רגליו במדרגה תחתונה שבתחתונות", זו המדרגה המובילה מעוני אל רעב.

דרויאנוב הזכיר את הציטוט המפורסם של גרינבוים על "המיליון המיותר", שבשעתו נחשב לביטוי של אנטישמיות עצמית. "עכשיו מודים כבר הכול - אם בפה מלא או בעקימת שפתיים בלבד - שהדין עמו".

דרויאנוב הגיע אל פולין בעיצומו של המשבר הכלכלי ההרסני, שהתפשט אז בכל העולם בעקבות קריסת הכלכלה והפיננסים של ארה"ב. כל פולין הייתה שקועה בעוני, יהודים כלא־יהודים. אבל היהודים, הואיל ורובם הגדול היו תלויים למחייתם במסחר זעיר, נפגעו יותר מסביבתם. חנויותיהם העלובות עמדו בשיממונן. יתר על כן, המשבר ליבה אנטישמיות כלכלית. החרמה שיטתית של עסקים יהודיים הביאה המונים עד פת לחם.

"אויב האומה הפולנית"

המשברים התקופתיים ביחסי ישראל־פולין נוגעים להתנהגותם של הפולנים בזמן השואה. זה עניין כבד משקל מאוד, הראוי בהחלט לתשומת לב. אבל השואה הייתה מעשי ידיהם של כובשים, שעסקו גם בהשמדת פולנים קתולים ובהריסת תרבותם וזהותם. האנטישמיות הפולנית של ערב השואה, לעומת זאת, הייתה כולה מתוצרת בית.

ממדיה היו פנומנליים. היא קיבלה ביטויים בוטים, גם וולגריים, בפרלמנט הפולני. מליצי היושר הבולטים ביותר שלה היו כמרים קתוליים. אוניברסיטאות והתאגדויות מקצועיות ניסו להיפטר מיהודיהן. שרים בכירים דיברו פעם אחר פעם על הצורך בהגירה מסיבית של יהודים, אבל, כפי שהעיר אחד מבני התקופה, "הם לא התכוונו להגירה, אלא להגליה".

בסוף שנות ה־30 נעשו הכנות לחקיקה אפשרית של חוקי גזע. מחלקה שלמה במשרד החוץ הפולני עסקה בחשיפת יהודים לצורך שלילת דרכוניהם. אמנם גם הממשלה וגם הכנסייה הטעימו את התנגדותן לאלימות נגד יהודים, אבל הן משכו פחות או יותר בכתפיהן למראה תקריות אלימות.

ב־8 בנובמבר 1938, ערב הפוגרום של 'ליל הבדולח' בגרמניה, אילו הוצגה השאלה איפה עלול להתחולל פוגרום כזה, אין כמעט ספק שהתשובה הייתה 'פולין'. הסיבה היא שפוגרומים קטנים כבר התרחשו שם, יהודים הותקפו ונרצחו בערים גדולות ובעיירות נידחות. הסתה מסיבית התנהלה נגדם בעיתוני האופוזיציה הלאומנית, והיא התחילה לחלחל גם אל הרטוריקה של הממשלה ואל מעשיה.

"היהודי" הוצג כאויב האומה הפולנית, המאיים על "האתוס הנוצרי" שלה ועל טהרתה. "היהודי" הוכרז מקור לכל סוגי הפשיעה בפולין; היהודים תוארו כמשווקי הפורנוגרפיה, הזנות ומחלות המין. האנטישמים הפולניים לא היו זקוקים ל'דר שטרימר' הנאצי. אם בכלל, הוא היה זקוק להם.

איך למדנו לשנוא

"הפולנים" כאן הם לשון הכללה גורפת. חלק ניכר של הפולנים לא התפתו לדמגוגיה. חלק מהם התנגדו לה בגלוי. היו דוגמאות של אומץ לב. אבל אין זו הגזמה לטעון שחייהם של יהודי פולין היו תלויים להם מנגד ערב השואה לא רק בגלל מזימות הנאצים אלא מחמת מעשיהם של פולנים.

מה היה קורה אלמלא פרצה מלחמת העולם השנייה? למשל, אילו פולין ויתרה על חלקים משטחה שהיו מיושבים בגרמנים, כפי שנדרשה, והייתה מורשית להישאר עצמאית, אם גם רק למראית עין? היתכן ששואה מתוצרת בית הייתה גורפת את יהודי פולין, או לפחות רדיפות שהיו מעמידות בספק את יכולת השיור הפיזית שלהם?

אי אפשר כמובן לדון אנשים, בוודאי לא אומות, על סמך הנחה של התנהגותם האפשרית. אבל כל דיאלוג מעמיק עם פולין מצריך דיון לא רק במה שקרה בין 1939 ל־1943, אלא גם במה שקרה בדרך ל־1939. במובן מסוים, הדיון הזה חשוב אפילו יותר, גם לפולנים. שמו האפשרי יכול להיות "מתי ואיך למדנו לשנוא". הרבה ארצות יוכלו להאזין ולהפיק לקחים.

רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני. ציוצים (באנגלית) בטוויטר

עוד כתבות

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?