גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מפגינים בתל אביב נגד המהפכה המשפטית / צילום: Associated Press, Oded Balilty

הכותב הוא פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת תל אביב ונשיא האגודה הישראלית לכלכלה

כמדי שנה, פורסם גם השנה ב־20 במרץ, שהוא יום האושר הבינלאומי, דוח האושר העולמי. הדוח נכתב על־ידי קבוצת חוקרים ובראשם כלכלנים מקנדה, מארה"ב, ומאנגליה, והוא מתבסס על נתוני סקר שנערך ב־137 מדינות על־ידי חברת הסקרים גאלופ. במסגרת הסקר התבקשו כ־1,000 תושבים מכל מדינה להעריך את איכות חייהם בסולם של 0 עד 10, כשמספר גבוה יותר מציין חיים טובים יותר. בהתאם לתשובות, יוצרת גאלופ לכל מדינה ציון בין 0 ל־10, שמשקף את רמת האושר הממוצעת של תושבי המדינה.

העניין שכלכלנים מגלים באושר הוא ברור: ההנחה הקלאסית היא שפרטים מעוניינים למקסם את אושרם (מה שכלכלנים מכנים תועלת), וההנחה, הנאיבית משהו, היא שמטרתה של הממשלה היא לאפשר לפרטים להשיג מטרה זו.

לפי הסקר, המדינות שבהן התושבים הם המאושרים ביותר הן פינלנד, דנמרק ואיסלנד. ישראל נמצאת מיד אחריהן במקום הרביעי, ומתחתיה הולנד, שבדיה, נורבגיה, שווייץ, לוקסמבורג וניו זילנד. המדינות שבהן התושבים הכי פחות מאושרים הן אפגניסטן, לבנון, ואחריהן שורה של מדינות באפריקה: סיארה לאון, זימבבואה, קונגו, בוטסואנה, מלוואי, איי קומורו, טנזניה, זמביה, ומדגסקר.

ישראל, אגב, לא רק מדורגת במקום הרביעי ברמת האושר הממוצעת, אלא גם במקום השביעי מבין כל המדינות מבחינת השוויון ברמת האושר. במילים אחרות, ישראלים מאושרים באופן יחסי, ואין הבדלים גדולים ביניהם מבחינה זו.

אלא שמהפיכה המשטרית המתחוללת בימים אלה מאיימת לא רק על כלכלת ישראל וביטחונה, כפי שמזהירים כלכלנים ובכירים לשעבר במערכת הביטחון, אלא גם על אושרם של הישראלים. כדי לראות מדוע, כדאי לשים לב שדוח האושר איננו מסתפק רק במדידת רמת האושר הממוצעת בכל מדינה, אלא גם מראה שכשלושה רבעים מההבדלים ברמות האושר בין המדינות מוסברים על־ידי שישה גורמים. שניים מהם צפויים: עושר, שנמדד במונחי תוצר מקומי גולמי לנפש; ובריאות, שנמדדת במונחי תוחלת חיים. ארבעת הגורמים האחרים קשורים לעושרו ובריאותו של המרקם החברתי במדינה, וכוללים את קיומה של רשת חברתית, תחושת חופש, נדיבות כלפי הזולת ורמת שחיתות נמוכה.

פגיעה ממשית

התממשות של המהפכה המשטרית צפויה לפגוע בכל אחד מהגורמים העיקריים המשפיעים על האושר. הפגיעה הקשה בכלכלה שאותה חוזים הכלכלנים צפויה לפגוע בעושרם של תושבי ישראל. רופאים ואנשי בריאות הנפש טוענים כי המהפכה המשטרית תביא לפגיעה בבריאות הפיזית והנפשית של התושבים. הפגיעה בעצמאות מערכת המשפט תחליש את ההגנה על זכויות פרט ותפגע בתחושת החופש של ישראלים לנהל את חייהם כראות עיניהם, ובמקביל צפויה עלייה ברמת השחיתות עקב פגיעה ביכולתה של מערכת המשפט לבקר את הרשות המבצעת, ומינויים לא ראויים בשירות הציבורי.

בנוסף, מאז החלה המהפכה המשפטית הפכה החברה הישראלית למפולגת ומסוכסכת יותר, כשהמתחים חוצים משפחות וחברויות. בעקבות כך עלולה להיפגע הרשת החברתית של תושבי המדינה ונכונותם להיות נדיבים כלפי הזולת.

מחקר כלכלי מקיף מלמד על קשר חיובי וחזק בין דמוקרטיה לבין אושר. לא בכדי התושבים המאושרים ביותר מתגוררים במדינות בהן הדמוקרטיה חזקה, ואילו התושבים האומללים ביותר מתגוררים במדינות בהן יש משטרים סמכותניים.

סכנה ברורה

ישראלים מרבים להתלונן על כך שישראל היא מקום שקשה לחיות בו, אך למרות הקיטורים הם נהנים ככלל מרמה גבוהה של אושר אישי. המהפכה המשטרית מעמידה אושר זה בסכנה. לא בכדי ישראלים רבים יוצאים לרחובות, לא רק כדי להגן על הדמוקרטיה אלא גם על אושרם ורווחתם.