מוניות בנתב''ג / צילום: Shutterstock
טענות לחוסר שקיפות, דרישות לא סבירות ואף לא חוקיות, והיעדר כדאיות כלכלית הן רק חלק מהטענות נגד המכרז שהוציאה רשות שדות התעופה להפעלת מוניות בנתב"ג. המכרז, שיצא חמש שנים אחרי שהמכרז הקודם נכשל והביא לפתיחת נתב"ג לכלל נהגי המוניות, נועד להתמודד עם המצב שנוצר עמו מתקשה משרד התחבורה להתמודד - עוקץ תיירים, חוסר זמינות בזמני שיא ובלאגן כולל.
● בעקבות חובות של מיליונים: צו הקפאת הליכים לג'מבו סטוק
● כשל שוק או הזדמנות: כך הפכו הקמעונאיות למשקיעות בסטארט־אפים
יום רביעי השבוע הוא המועד האחרון להגשת הצעות - יאנגו החליטה שלא לגשת לאחר שרש"ת סירבה לשנות את תנאי המכרז. גם מוניות הדר לא מתכוונים לגשת בשל הדרישות הלא סבירות. ההערכה היא שגם תחנות מוניות אחרות לא יגשו. לא ידוע האם בכוונת אובר לגשת.
פתיחת ההסעות באופן חופשי אירעה לאחר שמכרז שהתקיים בשנת 2017 להפעלת שירות המוניות נכשל. כבר אז היה רצון להביא את הטכנולוגיה בתחום לנתב"ג. מוניות הדר וגט היו היחידות שניגשו. אך התנגדות עזה של נהגי המוניות להורדת מחיר הנסיעות ב־31% כחלק מתנאי המכרז הובילה להשבתת הנסיעות ולמחאה גדולה, ומוניות הדר נסוגו מהמכרז.
700 שקל על נסיעה מנתב"ג לרחובות
במהלך השנים התברר כי חופשיות השוק יצרה תרבות של חאפרים המציעים הסעות כבר באולם מקבלי הפנים, תופעות מטרידות של עוקץ תיירים בסכומים גבוהים, חוסר בזמינות בסופי שבוע ובזמני שיא. בין מקרי עוקץ שנחשפו בגלובס: תייר שנחת מיוון וחויב ב־700 שקל על נסיעה מנתב"ג לרחובות. לאחר חשיפת גלובס הנהג אותר והחזיר לנוסע חלק מהסכום. במקרה השני תיירת מארה"ב נדרשה לשלם 2,400 שקל על נסיעה במונית מנתב"ג לאילת, פי שניים מהיקף הנסיעה על־פי תחשיב החיוב במונה. התלונות זורמות למשרד התחבורה שמתקשה להתמודד איתן, ובאמצעות המכרז מבקש להעביר את הטיפול למפעילה.
המכרז החדש נועד להסדיר את המוניות בנתב"ג. לפי המכרז, הזוכה תקים מערך לניהול ההסעות באמצעים טכנולוגיים ואפליקצייה, ותפקח על כל מערך המוניות במתחם נתב"ג. הפיקוח יהיה על כלל הנסיעות כולל נסיעות מיוחדות, באמצעות מוניות רשומות אצל המפעיל, מוניות מזדמנות, ומוניות לפי הזמנה מראש. הזוכה תהיה אחראית לדאוג לסדרנות והכוונה של הנוסעים בתור ההמתנה. הנסיעות מנמל התעופה יחוייבו בפיקוח על הפעלת מונה בנסיעה כפי שנקבע בצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה במונית). המוניות יעבדו 24 שעות, שבעה ימים בשבוע, 364 ימים בשנה.
גט דורשת לתקן את המכרז, או לבטלו
אלא שלחברות המוניות יש טענות קשות על תנאי המכרז, ועל חוסר הבהירות בו. גט דורשת מרש"ת לבטל את המכרז או לתקנו ומזהירה כי יש בו להביא ל"כאוס תפעולי". ביאנגו אומרים כי: "המכרז בנתב"ג הציב דרישות תפעוליות שאינן מאפשרות לעמוד בהן בצורה שתהיה רווחית. התכוונו לגשת למכרז בכוונה לספק את התנאים הטובים ביותר, ואת השירות המצויין שמציעה יאנגו לנוסעים ולנהגים, אך הקשיים שנערמו בדמות דרישות בלתי־סבירות, גברו על היכולת שלנו להשתתף במכרז".
בפנייה שנשלחה השבוע על ידי מנכ"ל גט מארק און, לרש"ת נטען כי המכרז מורכב ומסורבל וכי "מרכיבים קריטיים ומהותיים בו אינם ברורים ואינם מובנים אף לא לעורכת המכרז". עוד ציינה כי שאלות הבהרה רבות נותרו ללא מענה, ולא השתכללו התנאים לפרסומו "בבחינת רב הנסתר על הגלוי".
רש"ת מבקשת כי הזוכה במכרז יעשה סדר בין אם מדובר במוניות רשומות או מזדמנות. הדרישה היא לאחריות בכל היבט לפעילות המוניות כולל קנסות ועיצומים אם תהיה הפרה. ההפעלה כוללת ניהול מאגר מוניות ממוחשב, מערך סליקה מקוון, ניהול תורי מוניות באופן ממוחשב, וניהול ביקוש הנוסעים למוניות באמצעים טכנולוגיים.
כך, אחת הדרישות במכרז היא להטיל על המפעיל חובות אכיפה ופיקוח כלפי נהגי המוניות. גט טוענת כי הטלת האחריות על המפעיל היא בלתי סבירה בעליל ונגועה באי חוקיות, שכן תוצאתה היא שהמפעיל אמור להפעיל סמכויות שספק רב אם הן מצויות בגדר סמכותו החוקית. גט ביקשה הבהרה כי המפעיל יהיה אחראי אך ורק על דיווח לגורמים המתאימים, אך נדחתה.
לפי תנאי המכרז על המפעיל יוטלו קנסות, כך למשל בגין שלוש פעמים של המתנת נוסע מעל 12 דקות בסופי שבוע - 10,000 שקל, ועל שלוש פעמים המתנה של מעל 30 דקות - 60 אלף שקל. גם 2 תלונות שיימצאו מוצדקות יחייבו את המפעיל ב-5,000 שקל.
"הוועדה תבחן את הפנייה ותשיב להם בהתאם"
גט מציינת בפנייתה כי אין לה אמצעים לפעול, בהיעדר סמכויות שיטור נגד נהג מונית שהעמיד את רכבו במקום אסור או שנכנס פיזית לאולם הטיסות. "אין למפעיל סמכות או יכולת למנוע הפרת הכללים בידי מי מנהגי המוניות ולא נותר למפעיל אלא לשאת לבדו בכל הקנסות והפיצויים המוסמכים בגין כל האחריות למעשה או מחדל של מי מנהגי המוניות".
טענה אחרת מתייחסת לכך שההסכם הוא חד־צדדי ומותיר אי־ודאות גבוהה וסיכון גבוה כיוון שרש"ת קובעת כי היא תוכל לבצע שינויים בשיטת הפיקוח באופן שיידרש המפעיל לבצע פעילויות פיקוח נוספות. עוד מציינת גט כי התקופה שנקבעה להטעמת מערך טכנולוגי התקצרה באופן לא סביר. לדבריה, תקופת ההיערכות התקצרה ב־3 חודשים באופן המותיר לזוכה לכל היותר חודש להיערכות.
"על אף שורת בקשות חוזרות ונשנות להבהרות אשר נדחו כאמור ללא הנמקה כלל או ללא כל הנמקה מתקבלת על הדעת, נותרה החברה בפני שוקת שבורה וכמוצא אחרון נאלצת לפנות לוועדה הנכבדה על מנת שתשקול את ביטול המכרז במתכונתו הנוכחית, ולחילופין את תיקונו" כותב און לרש"ת.
רשות שדות התעופה מעניקה סבסוד של 6.3 מיליון שקל, אך יש להזכיר כי הציבור משלם 5 שקלים על כל נסיעה מנתב"ג, אלה עוברים ישירות למשרד התחבורה וההערכה היא כי תשלום זה מביא להכנסה של כ־10 מיליון שקל בשנה.
ברשות שדות התעופה מסרו "הוועדה תבחן את הפנייה ותשיב להם בהתאם". משרד התחבורה הפנו לרש"ת.