גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

מבני ברק עד רעננה: הפוליטיקה מאחורי שמות הרחובות

ועדת השמות בבני ברק הודיעה כי תפעל לשנות שמות של רחובות בעיר לשמות רבנים ● בעיריית הוד השרון החליטו לקרוא לכל הרחובות בשכונה חדשה על שם נשים, ובתל אביב עדיין נלחמים על הנצחת אישי ציבור ערבים ● כך פועלים הכוחות הפוליטיים בערים לבניית הנרטיב ההיסטורי והמקומי

רחוב הרב כהנמן בבני ברק, לשעבר רחוב השומר / צילום: Shutterstock
רחוב הרב כהנמן בבני ברק, לשעבר רחוב השומר / צילום: Shutterstock

שמות הרחובות המשמשים להנצחת דמויות בולטות, נהפכו מזמן לשדה פוליטי, למאבק על הנרטיב ההיסטורי והתרבותי וגם למקום שבו תושבים ותושבות דורשים תיקון ובמה לייצוגם של אוכלוסיות שונות.

● "פועלים באופן שיטתי להדרת אוכלוסיות": תכנון הבנייה בישראל לא מביא בחשבון את החלשים | ראיון
● אתרי הטבע כבר לא עומדים בעומס: איפה נעשה פיקניק כשישראל תהיה בת 100?

כך לדוגמה, ועדת השמות בעיר בני ברק הודיעה לאחרונה על כוונתה לשנות שמות רחובות רבים בעיר - משמות ציוניים ברובם לשמותיהם של רבנים. "בני ברק נכנסת לשנת ה־100 להיווסדה כשהיא קטנה וצפופה עם מורשת עשירה והיסטוריה מרתקת כשאפשרויות ההנצחה שלנו מצומצמות", אומר לגלובס קיוי הס מדוברות עיריית בני ברק. "אין לנו בשנים האחרונות שכונות חדשות, ומאז הנצחת הרב שך לפני 20 שנה לא הנצחנו מנהיגים בולטים שחיו בעיר". רחוב הרב שך נקרא קודם רחוב הרצל.

הפעם, בין היתר רחוב החלוצים ייקרא הרב שלום כהן, רחוב הראשונים ייקרא הרב קורח, רחוב קיבוץ גלויות ישנה את שמו לרחוב אהבת ישראל על שם האדמור מויז'ניץ, רחוב גיבורי ישראל יהפוך לרחוב הרב מנצור בן שמעון, ורחוב ועד ארבע ארצות ייקרא על שמו של הרב ינון חורי. שמות נוספים כמו רחובות המכבים, שבטי ישראל, הנגב, הירקון, קושניר, טבריה, אברהם בן דוד, הר סיני והירדן יוחלפו כדי להנציח רבנים. כן יונצח השוטר אמיר חורי שנפל בהתקלות עם מחבלים בבני ברק, ועל שם הנרצחים ייקרא גשר הולכי רגל.

"בוועדה יושבים אנשים על בסיס פוליטי, והם מביאים הצעות לשמות", מודה הס. "זה תהליך מורכב שכולל יידוע של התושבים, הערות והתנגדויות ולאחר מכן הוועדה מגישה את המלצתה למועצת העיר ורק אז לאישור משרד הפנים".

ברשימה הארוכה של השמות החדשים לרחובות בני ברק בולטת ההיעדרות של נשים. עם זאת, הס טוען כי לא מדובר בהדרה, וברחובות העיר ניתן למצוא הנצחה של נשים, כמו סמטת בת שבע וסמטת ברוריה. "יש רחובות על שמן של נשים ואין טאבו על הנושא הזה ואין הגבלה. המון דמויות משמעותיות לא נמצאות שם ולא רק נשים, ובסוף אלו דברים שמאושרים בשדה הפוליטי במועצת העיר".

"צריך לסמן וי ברשימות של פוליטיקת זהויות"

ההחלטה החריגה של בני ברק להחליף שמות קיימים של רחובות היא דוגמה למאבק שמתקיים ביישובים רבים בישראל - המאבק על ההנצחה, על הנרטיב ההיסטורי והתרבותי ועל המשאב הציבורי המוגבל שהוא שם של רחוב.

"השאלה אם לקרוא לרחוב הדקל או התמר לא מעניינת מבחינה פוליטית, היא נהפכת לסוגיה פוליטית כששמות הרחובות הופכים לכלי להנצחה: מי ראוי, איפה, איך. אלו שאלות פוליטיות ומנציחים לא רק אנשים אלא גם ניצחונות, קרבות, מורשת, גיאוגרפיה לאומית וכדומה", מסביר פרופ' מעוז עזריהו, מומחה לגיאוגרפיה תרבותית מאוניברסיטת חיפה. "הפוליטיקה מתחדדת לנוכח העובדה שמדובר במצרך בחוסר כי אף פעם אין מספיק רחובות כדי להנציח את כולנו. שאלה פוליטית נוספת היא מתי מחליפים שמות של רחובות אם הם לא מתאימים לדמוגרפיה או לאידיאולוגיה השולטת".

פרופ' מעוז עזריהו,  אוניברסיטת חיפה / צילום: רנאטה שיין

פרופ' עזריהו מוסיף כי "הפוליטיקה של הנצחה בישראל היא דבר נמוך, כי היא ברמה של לובי. בהמון מקרים בני משפחה מפעילים לחצים חזקים ואם אין משפחה שמסוגלת להפעיל לחצים - אין הנצחה. ישראל היא מדינה של קשרים וכשמפעילים לובי אז מנציחים. לעתים הפוליטיקה מייצרת הנצחה במבחן התוצאה ולא במבחן שוויון ההזדמנויות, כי צריך לסמן וי ברשימות של פוליטיקת זהויות. בישראל הפוליטיקה של שמות רחובות היא מאוד אינטנסיבית אבל אנחנו רואים גם בעולם עיסוק רב בזה. בגרמניה ובאוסטריה מחליפים שמות של דמויות קולוניאליסטיות ומחפשים להנציח דמויות שאינן מוכתמות בקשר עם המשטר הנאצי או עם האנטישמיות".

פרופ' עזריהו מדגים כיצד נמחקו שמות רחובות עם הקמת המדינה: "שמות ערביים נמחקו - בעיקר ביפו. שדרות ירושלים היו שדרות קינג ג'ורג' ותחת שלטון הטורקים השדרה נקראה ג'מאל פאשה. ביפו מחקו את כל השמות ונתנו שמות חדשים או מספרים. רחוב בוסטרוס ע"ש נג'יב חביב בוסטרוס - ערבי נוצרי שבנה בו שורת חנויות - נהפך לרחוב דוד רזיאל ממייסדי האצ"ל. גם בחיפה רחוב המלכים הבריטי נהפך לרחוב העצמאות לאחר קום המדינה".

"בקום המדינה החליטו למחוק כמה שיותר מהר את הזהות הערבית מרחובותיה של יפו", טוען אחמד משהראוי, תושב יפו שכיהן כחבר מועצת העיר תל אביב־יפו מטעם סיעת מרצ בשנים 2008־2013. בשנותיו במועצה פעל משהראוי להנצחת אישיים ערבים ברחובות יפו. "התחלנו את המאבק עם פחות מעשרה רחובות מונצחים עם שמות ערביים ביפו מול מעל 400 רחובות עם שמות יהודים. זה היה מצב אבסורדי. מחקו הכול, והתחילו להציף את הרחובות בסתם שמות, אני למשל גר ברחוב תפוח. היום מספר הרחובות המונצחים מתקרב ל־30. אחד ההישגים האישיים שלי היה ההצלחה להנציח בכניסה לנמל יפו את השייח באסם אבו זייד ז"ל. הוא היה האימאם המייסד של התנועה האסלאמית ביפו, אדם מתון ומכובד ששירת אותנו כאימאם עשרות שנים. היום אני פועל להוספת כיתוב בערבית ללוגו של העיר".

אחמד משהראוי, לשעבר חבר מועצה בעיריית תל אביב יפו / צילום: תמונה פרטית

המאבק לשינוי שם רחוב הוא ארוך, סיזיפי, שעשוי לקחת שנים. "בתל אביב אפשר לשנות רק רחובות שקיבלו מספר במקום שם, ואני מחפש את הבודדים האלו", מספר משהראוי. "אני בודק דרך צינורות פנימיים בעירייה שברחובות שבחרתי בהם עדיין לא מתוכננים להנצחה, דבר שלוקח חודשים לברר, ואחר כך כותב לראש העיר ולוועדה להנצחת שמות. כמובן בדרך אני מבקש את עזרתם ותמיכתם של חברי המועצה. לזכותו של ראש העיר ייאמר כי בתחילת דרכו הוא לא תמך, אולם כשהוא ראה כמה זה חשוב לנו ואיך האוכלוסייה הערבית מגיבה לטקסים של הנצחת שמות ערביים, הוא החל לתמוך באופן בולט, כולל השתתפות אישית שלו בכל הטקסים הרשמיים".

"יותר קל להנציח גברים כי הם הקבוצה השלטת"

פער נוסף בייצוג בישראל נובע גם על רקע עדתי, ובקשת הדמוקרטית המזרחית מסרו לגלובס כי "חוסר הייצוג או הייצוג הלקוי של יוצאי מדינות ערב והאסלאם במרחב הציבורי, ובכלל זה בשמות של רחובות, היא בעיה ששורשיה נעוצים עמוק בתפיסות גזעניות בחברה הישראלית. היעדר זה משמעותו היא שמקבלי ההחלטות בנושא אינם מעריכים או אינם רואים ביוצאי קבוצה זו כמי שתרמו לבניין הארץ וכמי שראויים להנצחה, לעומת אחרים שכן". בקשת מסבירים שלדבר בעייתיות רבה שכן "דורות שלמים גדלים בידיעה שאין להם מקום וייצוג במרחב הציבורי הישראלי. הקשת רואה זאת בחומרה רבה וחושבת שיש מקום לוועדה מסודרת שתעמוד על הצורך המגוונות ובייצוג שוויוני, מאוזן וראוי. חלק מייצוג ראוי הוא גם לא לאפשר הנצחה של דמויות ואישים שהיה להם חלק בעיצוב התפיסות הגזעניות שרווחו כלפי עולים ממדינות ערב והאסלאם - הן בתיאוריה והן בפרקטיקה".

גם נשים נמצאות בתת־ייצוג במרחב הציבורי, ורוב הדמויות שמונצחות הן גברים. "רק 2% או 3% משמות הרחובות נקראים על שם נשים", מציין פרופ' עזריהו.

בניסיון לשנות את המציאות העגומה הזו הוקם ב־2013 פרויקט "רחוב משלה". הפרויקט מציע רשימה של מאות נשים שהגיעו להישגים, ומעודד את הציבור לפנות בעצמם לעיריות ולוועדות השמות כדי להציע אותן. כך, באתר ניתן למצוא לצד נוסח גנרי של מכתב גם רשימה של דרכים ליצור קשר עם עיריות בישראל.

"נחשפתי לישיבה של מועצה בשרון, שאישרו בה שמות של רחובות חדשים. אף שבעיר הזאת רוב מוחלט של הרחובות - כ־90% - נקראו על שם גברים, בישיבה אישרו רק שמות של גברים נוספים", מספרת יעל שרר, מנהלת ומקימת הפרויקט. "היה דיון אם לקרוא לרחוב על שם רבקה זיו, שהייתה ממייסדות ויצ"ו - ארגון מאוד ותיק ומאוד משפיע שיש הישג בהקמתו. אני זוכרת שאמרתי לעצמי, כמה עוד אישה צריכה לעשות כדי שיקראו רחוב על שמה? כשהתחלתי לברר למה זה המצב, אמרו לי 'אין נשים ראויות', או שאמרו לי שלא מציעים נשים לוועדת השמות. ככה התחיל הפרויקט. 10 שנים מאז והמאגר שלנו משמש הרבה מאוד עיריות וועדות שמות".

יעל שרר, מנהלת ומקימת פרויקט ''רחוב משלה'' / צילום: יונתן בלום

שרר מוסיפה כי "אם נסתובב למשל בפתח תקווה ונראה רחוב על שם יעל רום, ולא נדע מי היא, אבל נבדוק בגוגל, נגלה שהיו טייסות בחיל האוויר הישראלי, ויעל רום הייתה אחת מהן. גם על שמה של הטייסת השנייה, רינה לוינסון, צריך לקרוא רחוב ולהנציח אותה כי אחרת נשכח את ההיסטוריה שלנו ונחשוב שבג"ץ אליס מילר פתח את קורס הטיס לנשים לראשונה. ברוב העיריות אפשר לסגור את הפער - רק צריך להיות מודעים לזה".

מימין למעלה בכיוון השעון: רחובות על שם נשים בתל אביב, בקרית אונו, בשדרות ובפתח תקווה / צילום: טליה גלעם, ויקיפדיה, אמיתי לויזון, עיריית שדרות

הוד השרון ורעננה הן דוגמה לשתי הערים שכעת מנסות לצמצם את הפערים. ראש עיריית הוד השרון אמיר כוכבי מספר לגלובס שעם כניסתו לתפקיד 21% משמות הרחובות היו על שמות גברים, 1.4% על שמות נשים והיתר שמות ניטרליים. "היה פער מוחלט והחלטנו שלקראת אכלוס של שכונות חדשות ופריצת דרכים חדשות נעשה תעדוף שונה. השכונה הראשונה שאוכלסה הייתה רק עם רחובות על שמותיהן של נשים לאחר תהליך של פנייה לציבור. הדבר יימשך גם לשכונה הבאה ולהרחבת אזור התעסוקה".

לדברי כוכבי, "גברים קיבלו את ההחלטות לאורך שנים ארוכות והיה נראה להם לגיטימי לקרוא לרחובות על שם יאנוש קורצ'אק ולא על שמה של סטפניה וילצ'ינסקה, שהייתה שותפה שלו בבית היתומים והלכה איתו אף שיכלה לעלות לישראל".

אמיר כוכבי, ראש עיריית הוד השרון / צילום: איל יצהר

חברת מועצת העיר רעננה מירב מאיר הגישה לאחרונה הצעה למועצת העיר, שהתקבלה, לקריאת שמות רחובות על שמן של נשים, בהן גם שינוי של שמות רחובות ניטרליים מבחינה מגדרית לשמות של נשים. "הצעות דומות הוגשו גם בכפר סבא ובתל אביב כי יש חוסר שוויון מוחלט בשמות רחובות, מוסדות ושטחים ציבוריים", אומרת מאיר. "ברעננה רק 6% מהרחובות נקראים על שמות נשים, ואנחנו לא שמות לב לזה בכלל", אומרת מאיר.

המיזם של פוקס, בדומה ל"רחוב משלה", מבקש להעלות על סדר היום את הפערים העצומים ולהוביל לצמצום שלהם. כך, לפי בדיקת המיזם, במרבית הערים הפער לטובת הגברים עומד על בין פי חמישה לפי 15 בהנצחה ברחובות.

עוד כתבות

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

שלב "ניקוי האורוות" בישראכרט: האם הפיטורים הרחבים יצילו את שורת הרווח?

מאז רכשה קבוצת דלק את ישראכרט המניה נחתכה בבורסה ● כעת, לאחר פרסום דוחות כספיים שבישרו על צניחה ברווח החברה מקצצת עד 370 משרות ותהפוך מהמעסיקה הגדולה בתחום, לרזה יותר ● איזה עובדים צפויים לפרוש והאם זה יספיק כדי לאושש את שורת הרווח?

חריש / צילום: שלומי יוסף

הפרצה שמאפשרת לקנות דירה בחיפה בהנחה של יותר מ־50%

עיכוב של שנים בפרויקטי "מחיר למשתכן" יצר בחיפה הנחה של יותר מ-1.3 מיליון שקל במחיר הדירות המוגרלות ● בחריש, במסגרת מחיר מטרה, הדירות הגדולות מוצעות החל מ–1.6 מיליון שקל

קנצלר אוסטריה כריסטיאן שטוקר, שר הפנים של רואנדה וינסנט בירוטה, וראשת ממשלת דנמרק מדה פרדריקסן אחרי ההכרזה על תוכנית הגירוש / צילום: Reuters, Leonhard Foeger

לראשונה: מדינות אירופה יגרשו מהגרים לא-חוקיים לרואנדה

גרמניה, דנמרק, אוסטריה, הולנד ויוון הודיעו על הקמת מרכזי השבה במדינה שלישית, רואנדה, שאליהם יגורשו מבקשי מקלט שבקשותיהם נדחו ● הצעד התקדימי, שמשקף החרפה בדעת הקהל נגד הגירה לא חוקית באירופה, כולל מימון והעברת תקציבים לשילובם בכלכלה המקומית, והוא צפוי להתחיל כפיילוט ב-2027 ● גם בישראל קודמה בעבר תוכנית דומה שנגנזה

מייסדי פאפאיה גיימינג: אוריאל בכר, אלכס ליאכובצקי ואנדריי בירמן / צילום: ניב קנטור

"תרנגולת שמטילה ביצי זהב": דיון דרמטי על הסדר החוב של פאפאיה גיימינג

ביהמ"ש המחוזי בת"א דן בהסדר החוב החדש שהציעה פאפאיה גיימינג, לאחר שחויבה לשלם למתחרה סקילז 719 מיליון דולר בפסק דין בניו יורק ● השופטת ייחסה חשיבות רבה לשמירה על פעילות החברה, הקשתה על נציגי סקילז המתנגדים להסדר, וקבעה כי עליהם להציג חלופה קונקרטית

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

בנק לאומי מציג: רווח שיא של 3 מיליארד שקל ודיבידנד ענק

הרווחים צמחו בכ-11% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● התשואה להון עלתה ל-16.9% ● הבנק יחלק לבעלי מניותיו דיבידנד של כ-1.5 מיליארד שקל, אשר מהווים מחצית מהרווח הרבעוני

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

חברות התוכנה שצמחו למרות השקל החזק, וזו שהרווח שלה זינק בכ-80%

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● רווחי חברות ה-IT מטריקס וחילן הציגו צמיחה דו־ספרתית ברבעון השלישי, על אף אתגרי שערי החליפין ● מנגד, התחזקות השקל דווקא תמכה בתוצאות של מקס סטוק, שרווחיה המריאו בקרוב ל-80%

דויטשה בנק / צילום: אסנת פרץ שמש

אוליגרכים וקשר לפרשת מין: ההדלפה שמטלטלת בנק ענק

הדלפת ענק בגרמניה מעלה חשד כי למרות אזהרות, דויטשה בנק המשיך לנהל קשרים פיננסיים עם אוליגרכים רוסים שנמצאים ברשימות סנקציות ופשיעה ●  בנוסף, נחשף כי הבנק ניהל בעבור פושע המין ג'פרי אפשטיין כ-600 מיליון אירו בהשקעות "חשודות"

חיילים אוקראינים מתקיפים עמדה רוסית / צילום: ap, Andrii Marienko

פריצת ענק לנתונים חשפה: מעל 10,000 חיילים רוסים נהרגים מדי חודש במלחמה

האקרים פרו־אוקראינים פרצו למסד נתוני הלמ"ס הרוסי וחשפו שיא בתמותה מאמצע 2025 ● הסיבות: טקטיקות לחימה התקפיות שגובות מחיר כבד ● מומחים מאשרים את אמינות הנתונים שנחשפו וטוענים כי המספר של כ־450 אלף חללים רוסיים בקרבות עד כה לוקה בחסר

מטוס ארקיע. בעיגול: רונן אלעד / צילום: ארקיע, יח''צ

בארקיע הכריעו: רונן אלעד רוכש את השליטה בחברה

החתימה על העסקה הושלמה הערב, לאחר שעובדי חברת התעופה ארקיע, שהתנגדו לרכישת החברה ע"י קבוצת דהרי־אדיב־לרנר, הודיעו כי הם תומכים בעסקה ● על פי החלטת הדירקטוריון, אלעד יחזיק כעת ב-82% ממניות החברה, העובדים יחזיקו ב-15% לעומת 22% כיום, וקבוצת נקש תישאר עם 3% ● אלעד, המחזיק בחברות תעשייה, תשתיות וסחר, מוגדר כמי שלא מסתפק בניהול מרחוק וכבעל ניסיון בהבראת והשבחת חברות

נשיא ברזיל, לואיז אינסיו דה סילבה / צילום: Associated Press, Bruna Prado

הנשיא מרבה להתבטא נגד ישראל, אך הצבא קונה מאלביט מל"טים

נשיא ברזיל מזוהה מאוד עם המנהיגים בעולם שמתנגדים לממשלה בישראל, ואף השווה אותה לפני כשנתיים למשטר הנאצי בגרמניה, אך נראה כי הוא מתגבר על סלידתו מישראל כאשר הוא זקוק למל"טים ● כך, הגיע אתמול לבן גוריון מטוס מטען של חיל האוויר הברזילאי, שרכש מאלביט מלט"ים מתקדמים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: גו לייב

הסעיף שטרף את תחזיות האינפלציה ודילמת הריבית של בנק ישראל

האינפלציה בישראל צנחה ל־1.1%, שפל של חמש שנים וחצי, והמשקיעים כבר מגיבים לאפשרות של הפחתת ריבית ● הכלכלנים, לעומת זאת, רואים תמונה שונה ● מאחורי הפער: סעיף טיסות ששוב טרף את התחזיות, פיחות שטרם הגיע למחירים וסיכונים שממשיכים להצטבר

מייקל אייזנברג / צילום: יונתן בלום

תביעת המיליונים של ברק ושניאורסון נגד מייקל אייזנברג הסתיימה בלא כלום

התביעה הוגשה לאחר שאייזנברג, שותף בקרן ההון סיכון אלף, פרסם ציוץ ברשת X ובו ייחס לחברת הסטארט-אפ פאראגון, שהקימו אהוד ברק ואהוד שניאורסון, שימוש בטכנולוגיה של המודיעין הישראלי עד כדי סכנה ביטחונית ● בתגובה הגישו השניים נגד אייזנברג תביעת לשון הרע בסך 10 מיליון שקל - שכעת הסתיימה בלא כלום בהליך בוררות

ועדת הכספים, היום / צילום:  נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

האוצר חושף: בור של 31 מיליארד דולר בהתחייבויות רכש ביטחוני מול ארה"ב

נציגי אגף התקציבים הודו בוועדת הכספים כי החלטת טראמפ על הפסקת הסיוע תפסה אותם בהפתעה גמורה ● כעת הם מזהירים: ביטול הסיוע שקול להעלאת מע"מ ב-1.5%

אמבולנס של מד''א / צילום: תיעוד מבצעי מד״א

ניסיון פיגוע משולב באזור יריחו - שניים נפצעו

פיגוע משולב במרחב יריחו: ישראלים נפצעו מתקיפה בגרזן, מצוד מתנהל אחר החשודים ● טראמפ על האיומים האיראנים על אדמת וושינגטון: "אנחנו לוקחים את זה ברצינות רבה. הם משוגעים, לכן אסור שיהיה להם נשק גרעיני" ● המרכז הבריטי לסחר ימי דיווח כי מכלית שהפליגה במצר הורמוז הותקפה ● דיווחים שוטפים

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

ביטוח ישיר השקעות פיננסיות תשלם 16 מיליון שקל לאוצר המדינה

התשלום - במסגרת צו מוסכם שפרסמה הממונה על התחרות מיכל כהן בעקבות הקצאת מניות מיעוט בחברת נימה שבשליטת ביטוח ישיר לבנק דיסקונט ולבנק הפועלים

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

למה לאומי מרוויח כל כך הרבה? מנכ"ל הבנק כפי שלא שמעתם

לאחר שבנק לאומי הציג רווח שיא של כ־3 מיליארד שקל ברבעון, המנכ"ל חנן פרידמן פנה לציבור בסרטון חריג והסביר מדוע רווחי הבנקים משרתים, לדבריו, את כלל הישראלים: "מי הם בעלי המניות של הבנק? זה אתם" ● אלא שהדרך שבה הכסף חוזר לציבור מורכבת יותר ● וגם: מה ענה פרידמן לח"כ שמתכוון להגדיל את המס על רווחי היתר של הבנקים

בניין עיריית תל אביב־יפו / צילום: Shutterstock

יזם נדל"ן מוכר נחקר בפעם השנייה בפרשת השחיתות בעזרה ובצרון

מדובר ביזם נדל"ן בעלי חברת נדל"ן מהגדולות בארץ; יחד אתו עוכבו לחקירה שני חשודים נוספים ● החקירה הגלויה בפרשה החלה ביוני 2025, ובמסגרה נחקר חשד כי הועבר שוחד בהיקף של 10 מיליון שקל מקבלנים ומבעלי עניין לד"ר אלי גינזברג, מנכ"ל עזרה ובצרון, שקידם אינטרסים שלהם בפרויקטי בנייה ברחבי ת"א

רונן אלעד / צילום: יח''צ

יוצא השייטת ומשקיע סדרתי: הכירו את בעל השליטה החדש בארקיע

רונן אלעד חתם אתמול על רכישת חברת התעופה אחרי שקיבל את תמיכת ועד העובדים והדירקטוריון ● אלעד, המחזיק בחברות תעשייה, תשתיות וסחר, מוגדר כמי שלא מסתפק בניהול מרחוק וכבעל ניסיון בהבראת והשבחת חברות

בניין מלם תים פתח תקוה / צילום: בר - אל

עלו ב-50% כשהשוק רעד: המניות המפתיעות שהפכו לכוכבות הבורסה

בעוד מדד ת"א 125 מדשדש, מניות ה־IT הגדולות (מלם תים, מטריקס, וואן וחילן) זינקו בעשרות אחוזים בחצי השנה האחרונה ● ברקע: דוחות שיא ושותפויות עם OpenAI ואנתרופיק ● אנליסטים מזהירים מפני השפעת כלי ה־AI על מודלי התמחור והרווחיות

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות ירד ברבעון השלישי

הרווח הנקי של הבנק נעמד על 1.37 מיליארד שקל, ירידה של קרוב ל-8% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, והתשואה על ההון נעמדה על 15% ● הבנק יחלק דיבידנד של 683 מיליון שקל - מחצית מרווחי הרבעון השלישי