גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אתרי הטבע כבר לא עומדים בעומס: איפה נעשה פיקניק כשישראל תהיה בת 100?

היערות, הפארקים וחופי הים בישראל סובלים מעומסי מבקרים בכל סוף שבוע ועד לחגיגות ה־100 למדינת ישראל, האוכלוסייה בארץ צפויה לגדול במיליוני אנשים ● מה ניתן לעשות כדי שגם הדור הבא יוכל ליהנות מהטבע בארץ או לפחות מפיקניק בחוץ?

חוף צמח. נפתח מחדש אחרי שלוש שנים / צילום: איגוד ערים כינרת
חוף צמח. נפתח מחדש אחרי שלוש שנים / צילום: איגוד ערים כינרת

"עקב עומס מבקרים נסגרו הכניסות לנמל תל אביב לתנועת כלי רכב. הציבור מתבקש להימנע מלהגיע לאזור"; "בשל תפוסה מלאה נסגרה הכניסה לחוף פלמחים. הכניסה לסחנה רגלית בלבד"; "חוף דוגה נסגר עקב העומס" - הודעות של הרשויות על עומסי מבקרים בפארקים ובאתרי טבע הפכו לחלק משגרת סופי השבוע והחגים שלנו.

מתי הגיע השקל לשער היסטורי? חידון ליום העצמאות
מאיפה הגיע המגן דוד והטעות בהכרזת העצמאות: כך נולד דגל ישראל

ערב יום העצמאות ה־75 מונה האוכלוסייה בישראל יותר מ־9.5 מיליון איש. על פי התחזית, בתרחיש "עסקים כרגיל", ביום הולדת המאה של ישראל יחיו בארץ כ־15 מיליון איש. כאשר כבר היום, השטחים הפתוחים לא מספיקים כדי להכיל את האוכלוסייה, עולה השאלה לאן נוכל נצא לפיקניק בעתיד הלא כל כך רחוק? האם יישארו מקומות לקחת אליהם את הילדים לראות פרחים בסוף החורף? האם נצטרך להזמין תור מראש כדי ללכת לחוף הים או לעשות מנגל?

ובעצם, השאלה האמיתית היא האם אפשר "לייצר" כאן שטחים פתוחים נוספים?

בשנים האחרונות ראינו כמה מקרים של החזרת שטחים לציבור, כמו פארק אריאל שרון שנבנה על מזבלת חירייה ומחצבות ששוקמו. גם ברמה העירונית, יש מקומות שהיו עזובים, מוזנחים או נטושים, ועברו חידוש לטובת הציבור. כזה הוא למשל נמל תל אביב, שהוזכר בפתיחת הכתבה, וגם פארק מדרון יפו, ששימש במשך שנים רבות אתר לסילוק פסולת עד שהעירייה הפכה אותו לפארק. חוף צמח שהיה סגור במשך שנים אחדות נפתח מחדש לאחרונה לקהל.

נמל תל אביב. שטחים הוחזרו לציבור / צילום: שירי דובר

כל אלה הם פרויקטים יקרים ומורכבים שדורשים שילוב זרועות של רשויות שונות ומשרדי ממשלה, אלא שבפועל גם אם התנאים האלו מתקיימים - כבר לא נשארו הרבה שטחים כאלה.

ד"ר דותן רותם הוא האקולוג הראשי של רשות הטבע והגנים. לדבריו, "יש תוכנית אסטרטגית של מינהל התכנון שכרגע חושבים עליה מחדש, כדי לבדוק איפה ניתן להכניס עוד יחידות דיור, ועליה השתדלנו להלביש תוכנית לשטחים פתוחים. להוסיף שטחים פתוחים אפשר בגולן ובנגב, אבל באזורים האורבניים הצפופים, מה שיש בסמוך הם שטחים חקלאיים, והממשלה צריכה להחליט אם מוותרים על שדות ופרדסים לטובת פארק, כי צריך גם תוצרת חקלאית.

ד''ר דותן רותם, האקולוג הראשי של רשות הטבע והגנים / צילום: רשות הטבע והגנים

"יש גם עוד מקומות שאפשר לפנות. בתמ"א 75 במפרץ חיפה, יש אזור עם מכלי דלק עצומים. אם ימצאו לאן לפנות אותם, זה יכול לפנות עוד מטרים יקרים ליד החוף. יש עוד כמה מתחמים של הצבא, ותחנות כוח, אבל זה כבר שטחים קטנים. צריך בהסתכלות מושכלת ליצור איזונים".

אז איפה בכל זאת אפשר?
"יש שטחי מחצבות שלחלקם יש תוכניות. למשל במחצבות באזור אפק, בגן לאומי מגדל צדק עשו העתקות קרקע עצומות - עשרות אם לא מאות מיליוני שקלים הושקעו שם במשך השנים - והנה פתחו אותו לציבור. גם פארק צבעי רמון למשל הוא דוגמה נהדרת. זו הייתה מחצבה ענקית. מי שכורה היום מחויב בשיקום מיידי אבל לשקם שטחי עבר צריך סכומי עתק".

גן לאומי מגדל צדק. השקעה של יותר מ־100 מיליון שקל / צילום: טלי בוגדנובסקי

לפי אתר רשות שמורות הטבע והגנים, הושקעו בגן הלאומי מגדל צדק יותר מ‏־100 מיליון שקל והוא משתרע על שטח של כ־1,700 דונם. את השיפוץ הובילה רשות הטבע והגנים והקרן לשיקום מחצבות בשיתוף עיריית ראש העין, משרד הבינוי והשיכון, משרד ירושלים ומורשת ורשות העתיקות.

בשנה שעברה הוכרזו עוד שני גנים לאומיים, הגן הלאומי עובדיה באזור הגליל התחתון והגן הלאומי תל אשדוד בסמוך לעיר אשדוד, אבל מההכרזה רק מתחילה העבודה עליהם.

רותם סבור שאפשר וצריך ללמוד מתקופת הקורונה. לדבריו, "כאקולוגים שואלים אותנו מה כושר הנשיאה של שטח מסוים, ואין לנו תשובות מספיק טובות. קשה להגיד מתי כבר לא נעים להסתובב באתר כלשהו בגלל השירותים או הצפיפות שעל השבילים. בקורונה פתאום היה צריך להזמין מקום ולנצל את כל שעות היממה, אז הגיעו בשעה שמונה בבוקר ונהנו מהטבע של הבוקר. בצורה של הסדרות כניסה יכול להיות שאפשר יהיה ליהנות, אבל יש לזה מחיר של תכנון מראש".

חופים: "נראה לי שדי מיצינו את האפשרויות"

"בכל מה שקשור לחופי ים, נראה לי שדי מיצינו את האפשרויות", אומר ד"ר רותם. "כבר היום יש בערך חצי סנטימטר לבן אדם".

רשות הטבע והגנים דווקא עוסקת ב"שחרור מים לטבע". בזכות העובדה שיש בישראל כיום מיחזור נרחב של מים לחקלאות והתפלה, יש כיום אפשרות לשחרר מעיינות לקליחה טבעית. "זה נעשה למשל בנחל גוש חלב, בנחל ראש פינה, אפילו בנחל ערוגות בעין גדי", מספר רותם. "אבל אין הרבה אפשרויות. גם אם נשחרר את כל המים האפשריים, צפיפות האנשים פה עצומה".

דלית זילבר, לשעבר מנכ"לית מינהל התכנון, מדברת בלהט על שמירת החופים: "כשאני הולכת לים, אני מרגישה ש־16 מיליון איש הולכים אחרי. אז קודם כול צריך לשמור שלא יפחיתו ממה שכבר יש. נלחמתי מאוד נגד בניית מרינות נוספות, למשל, כי לכל מרינה יש השלכות לא רק על הקילומטר שהיא עצמה לוקחת, אלא גם על שטחים נוספים שהיא מחסלת בגלל נדידת החולות. חובה לזכור שלכל מבנה ימי יש השפעה על החוף צפונה, עד חיפה. אפילו במכשול שבנו בעזה, אפשר לראות בעיניים איך החוף בצד הדרומי גדל ובצד שלנו החול נגרע. אפשר לטפל בזה אבל זה דורש השקעה כלכלית עצומה וגם פוגע בחוף.

"אמרנו שאפשר לשקול מרינה בנהריה, כי שם אין נדידה של חולות, וגם כל החוף סלעי אז אין אפשרות לרחוץ שם".

יערות: "לאזן בין הפיתוח לבין השמירה על הטבע"

"אם משבר הדיור הוא משהו שבשמו עשו הרבה פעולות וקיבלו לגיטימציה, הנושא של השטחים הפתוחים, מעורר פחות עניין", אומרת נעה טל, מנהלת אגף התכנון בקק"ל. "אבל הקורונה נתנה לנו תמונת מצב של מה שיהיה פה בעוד 10 שנים, כי אף אחד כמעט לא יצא מהארץ וראינו את הביקוש. ראינו את זה כמקור הכרחי לייצר תוכנית אסטרטגית ליערות בישראל, שאנחנו עמלים עליה עם צוות מקצועי שבראשו עומד מוטי קפלן.

"אנחנו בודקים למה משמשים שטחי היער, מה הציבור צריך, ואיך מייצרים את האיזון העדין שעליו בנויים כל היערות בישראל - איך מאזנים בין לפתח לטובת הציבור חניונים, שבילים, חניוני לילה, שירותים וכו' לבין הצורך לשמור על הטבע ועל רצף השטחים הפתוחים.

"אחד מהדברים הטובים שקרו בקורונה זה שהציבור הכיר בחשיבות של השטחים הפתוחים, ברווחה הבריאותית הגופנית, החינוכית והנפשית שלהם, ולמד להעריך אותם. מבחינת כמות, אנחנו היום נמצאים בקו האדום של השטחים הפתוחים, ובפרט שטחי היער. זאת לא סיסמה. אין לנו דונם אחד לבזבז. הבעיה שאין ליער נציג במוסדות התכנון ואין מי שמדבר בשמם של העצים".

הגלבוע. ''אין אפילו דונם מיותר'' / צילום: אלבטרוס

אז איך אתם מפתחים שטחים בשטחים שבאחריותכם? איך מווסתים את מספר המבקרים, כשאצלכם לא גובים תשלום בכניסה?
"ויסות לא מחייב תשלום. גם ברשות הטבע והגנים עשו הרשמה לפי שעות באתרים שהם בחינם, אבל אצלנו היערות לא מגודרים, אז אנחנו עובדים בדרכים אחרות. למשל, אנחנו מנסים לייצר כניסות יותר מוסדרות עם חניה שאנשים יבחרו בהן. הדרכים שלנו ביערות נסללות גם כדי להפחית אבק וגם כדי למנוע סחף קרקע, ואנחנו רואים שהציבור מקשיב לזה".

בקק"ל היו רוצים שלפחות ליערות הקרובים הביתה, אנשים יוכלו ללכת ברגל. "נוצר מצב שיש הרבה יישובים צמודי דופן ליערות שלנו - כי הערים פשוט גדלו והגיעו אליהם. אז אנחנו מקדמים כניסות ליערות שמקושרות לעיר. למשל בבאר שבע עשינו כניסות מרובות ליער באר שבע. אותו דבר במגדל העמק, וביער חדרה", אומרת טל.

עד כאן באשר לשימוש ביערות הקיימים, אולם טל מציינת כי ישראל התחייבה בוועידה בינלאומית להרחיב את שטחי היער ב־5%, ולכן התוכנית האסטרטגית של קק"ל שמה על המפה אפשרויות להרחבת שטחי היער בישראל, בין היתר באזורים המופרים בשולי ערים שאין להם כרגע ייעוד.

טל מזכירה את השיטפונות העזים שפקדו את דרום הארץ בשבוע שעבר: "השטחים הפתוחים חשובים לנו לטייל ולמנגל, אבל הם גם מה שמציל אותנו. הנה אירוע הגשם האחרון - אמרו שירדו 20־30 מילימטר וירדו בפועל 100 מילימטר גשם. אזורי הערים נאטמים בבטון, בחניונים, ואפילו את הגינות אוטמים בדשא סינתטי ומייצרים המון נגר וזה מגיע לשטחים הפתוחים. לא הכול ערוך לקלוט את זה. צריך להסתכל על הכול כמערכת אחת.

"בשורה התחתונה, אם נמשיך במדיניות של ערים ושכונות שלמות שנבנות בצמודי קרקע, אז אני לא אופטימית".

ההשקעה: עשרות מיליוני שקלים לנחל השופט

טל מכירה מקרוב את העלייה במספר המטיילים המגיעים לכל אתר, ומביאה כדוגמה את נחל השופט (הסגור כרגע לצורך עבודות). לדבריה, "כשהאתר הזה תוכנן לפני כ־25 שנה, צפי המבקרים היה 25 אלף איש בשנה. זה אתר מים אטרקטיבי שנמצא שעה ממרכז הארץ, ומשך הרבה יותר מבקרים. ב־2017 התחלנו לחשוב לסגור את האתר כולו, אבל עוד לפני הקורונה היה שיטפון גדול וכל הדק פשוט נשטף בנחל.

"בשלב הזה האתר היה מאוד לא בטיחותי וסגרנו אותו כדי לעשות תכנון מחדש אבל ראינו שגם כשהוא היה סגור בגדר תיל, הציבור המשיך לבוא. נדיר למצוא מקומות עם מים עשרה חודשים בשנה. ספרנו שוב והגענו לכמעט 800 אלף מבקרים ולפני שנה כבר היו כמיליון מבקרים.

"עכשיו אנחנו משקיעים שם כמה עשרות מיליוני שקלים בדרכי גישה בטוחות לאתר. האתר מתוכנן לקלוט שני מיליון אנשים אבל יהיו בו מוקדים נוספים. הוצאנו את הפיקניק מהאזור של הנחל, את החניות הרחקנו משם. זה אחד מאתרי המים היחידים בארץ שנגיש לבעלי מוגבלויות".

איך אתם יודעים כמה אנשים מגיעים?
"בגלל שאין לנו קופה רושמת, אנחנו עושים סקר קליטת קהל. סופרים את כמויות המבקרים ורושמים את הפעילות שהם עושים כדי לדעת מה הביקוש ומה שעות הפעילות. הצבא למשל משתמש גם בשטחים האלה לניווטים ביום ובלילה".

החניה: "אין ברירה אלא להוסיף שאטלים"

בהיעדר תחבורה ציבורית בשבת, ובהיעדר הגעה נוחה בימי חול, רוב הטיולים לאתרי הטבע נעשים במכוניות פרטיות או בהסעות, כמו במקרה של טיולי בית ספר או תנועות הנוער וטיולים מאורגנים. זה משאיר את מי שאין לו רכב או שאינו נוהג, מרוחק מהאפשרות לטייל בטבע . זה גם דורש מגרשי חניה נרחבים שלוקחים עוד מהשטח הטבעי.

רותם: "אני מבקש שיחשבו לפעמים על פתרון של שאטלים לאתרי טבע, ולא להקים עוד מקומות חניה, כי היום אנחנו מקריבים הרבה מהשטח לחניה מתוך המעט שנתנו לנו. בשמורת עין פרת למשל מפעילים שאטלים כי אין מקום לחנות, אבל נכון שלשאטל עצמו צריך להגיע ברכב פרטי. אם בפלמחים אפשר היה לעשות חלק מהחניה עוד דיונת חול, כאקולוג הייתי קונה את זה בשתי ידיים. אבל יש עוד שיקולים, למשל שעם ישראל יוכל לבוא וליהנות".

טל: "בכל כביש וקו רכבת שמתוכנן אנחנו מבקשים היום עצירה בשטחים הפתוחים. אנחנו מעוניינים מאוד לא לבסס את ההגעה ליערות ברכב פרטי. למשל, בקו הרכבת שייבנה לקראת שמונה אנחנו מבקשים שתהיה תחנה באגמון החולה. בירושלים בכל היערות אנחנו מבקשים יחד עם העירייה לשלב תחנות".

זילבר: "הקטע של הניהול הוא משמעותי - גם ניהול השטחים עצמם וגם ניהול התחבורה אליהם. נראה לי שאין ברירה אלא להוסיף שאטלים ולארגן את זה. הדבר הכי חשוב הוא לדעת לנהל את השטחים הפתוחים הקיימים וחלק מזה הוא עניין התחבורה וההגעה".

עוד כתבות

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים