גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שתי חברות ישראליות יצאו לפיילוט לקיצור שבוע העבודה. אלו תוצאות הביניים

שבוע עבודה בן ארבעה ימים הוא פנטזיה או אפשרות לגיטימית? תוצאות ראשונות של פיילוט ישראלי פורסמו באחרונה ● מהממצאים עולה כי צמצום ימי העבודה מיטיב עם הבריאות ועם הקשרים החברתיים של העובדים, במקביל לביצועיהם ● אבל יש גם שתי הערות שכדאי להכיר

שבוע עבודה מקוצר / עיצוב: טלי בוגדנובסקי
שבוע עבודה מקוצר / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

לפני כשנה, כשברקע עלו סימנים ראשונים למשבר בהייטק, שוק העבודה הפך להיות בעיקר שוק של עובדים. ככזה, התחרות על כל עובד הייתה קשה, וחברות משלל תחומים וענפים שאפו כמה שיותר להיתפס כאטרקטיביות. לצד הוויכוחים על יעילותה של העבודה ההיברידית, מתנהל בעולם כבר זמן רב דיון על יתרונותיו של שבוע עבודה מקוצר בן ארבעה ימים.

בריטניה: הצלחה בניסוי שיכול לשנות את שוק העבודה
8 שעות פחות בחודש: מהלך קיצור שבוע העבודה במגזר הציבורי  

בנובמבר 2022 יצא לדרך פיילוט ישראלי לקיצור שבוע העבודה, והוא צפוי להסתיים בסוף חודש זה. תוצאותיו הראשוניות של המחקר, אלו שנמדדו במהלך יישומו, פורסמו בשבועות האחרונים, והן מאשרות ומחזקות את המגמה הגלובלית - צמצום ימי העבודה מיטיב עם איכות החיים של העובדים מבחינת הבריאות האישית, הקשרים המשפחתיים, וגם עם התוצאות העסקיות של הארגונים.

איך המחקר בוצע ואילו פרמטרים נמדדו?

את הפרויקט מובילה בישראל מלי אלקובי, מרצה ומייעצת לארגונים בנושא איזון בין עבודה לחיים פרטיים ועולם עבודה משתנה. ד"ר עמית קפלן, ראשת התוכנית לתואר שני ללימודי משפחה במכללה האקדמית תל אביב־יפו, הובילה את הצד האקדמי של המחקר, יחד עם החוקרות לירון טייץ ברקאי ועינת חיים כץ, בליווי התנועה הגלובלית לקיצור שבוע העבודה.

מלי אלקובי / צילום: רמי זרנגר

לדברי ד"ר קפלן, המחקר כלל איסוף נתונים לאורך זמן באמצעות סקר אנונימי שמועבר על ידי צוות המחקר ל־40 עובדים ועובדות לאורך שלוש נקודות: לפני המחקר, במהלכו ובסופו. במקביל, נאספו נתונים עסקיים ואחרים מהחברות המשתתפות - מלונות אפריקה ישראל וחברת מידבד לכלכלה הנדסית. עוד מדגישות החוקרות כי מרבית הממצאים מובהקים סטטיסטית. 

"מדדנו את הפרודקטיביות אמפירית", אומרת קפלן. "המודל המחקרי פותח על ידי חוקרות וחוקרים מבוסטון קולג'. המטרה הכוללת של המחקר היא לבחון באופן רחב את ההשפעות הכלכליות, החברתיות, חלוקת העבודה המגדרית ועוד, כפי שהן באו לידי ביטוי בשתי החברות המשתתפות - מלונות אפריקה ישראל וחברת ההנדסה הכלכלית מידבד. יש כמה אפשרויות ליישום צמצום שעות העבודה כשהמשרה עדיין מוגדרת כמלאה. שתי החברות בחרו בצמצום יום עבודה". 

ד''ר עמית קפלן / צילום: כפיר סיון

ד"ר קפלן מתייחסת לאתגר שבמדידת הפרודוקטיביות: "החשש מתבסס על הנחה שככל שאנחנו עובדות יותר שעות, אנחנו יותר פרודוקטיביות, אבל המחקרים מראים שזה לא נכון. בפרויקט הגלובלי של שבוע עבודה מקוצר יש מספר מדדים - וזה נכון בכל הניסויים שנעשו בעולם. למשל, אחד המדדים הוא הכנסות, שם מתבצעת השוואה בתקופות הפיילוט גם לתקופה מקבילה מתאימה, כדי שלא יהיו השפעות עונתיות".

פחות נעדרים ומספר שעות השינה מזנק

מדדים אחרים הם כמות ימי ההיעדרויות, מספר הגיוסים החדשים ועוד. קפלן מזכירה שהיעדרות לא מתוכננת כשגרה, פחות טובה לארגון, וכשמצמצמים את שבוע העבודה - ניכרת הפחתה משמעותית: "באחד הארגונים ראינו ירידה של מעל 30% בהיעדרויות בבדיקה שהתבצעה במהלך הפיילוט. זה נתון מדהים. הוא חוזר על עצמו בפיילוט האנגלי האמריקאי ובאחרים". 

תחום נוסף שנמדד הוא ההשלכות הבריאותיות על העובדים. "מצאנו בשלב זה של המחקר, באופן ברור, שיפור משמעותי במספר שעות השינה", מספרת קפלן. "שיעור האנשים שישנים בין 7־9 שעות בלילה, מה שמומלץ, היה כ־50% בלבד. באמצע המחקר, לאחר שצמצום ימי העבודה, הוא כבר עולה לכ־80%. 

"נוסף על כך, בחנו את תחושת לחץ - שאלנו את העובדות והעובדים באיזו מידה הם חשים לחץ בעבודה. לפני הפיילוט 53% אמרו שרוב הזמן. באמצע, הנתון צנח ל־17%. זה מובהק סטטיסטית", קפלן מדגישה. גם באיזון משפחה־עבודה ניכר לדבריה שיפור גדול. 

יש שוני מהפיילוט במדינות אחרות?
"לא, ולכן לא הופתענו מהממצאים בשלב זה, כי הכול הולך באותו הכיוון. זה רק מחזק את העובדה שיש פה סיטואציה של שיפור גם ברמת הארגון וגם באמת העובדים".

בנושאי הבריאות מוסיפה מלי אלקובי גם את המעבר לשימוש באמצעי תחבורה אקולוגיים יותר: "אנשים דיווחו שהם משתמשים יותר באופניים ובהליכה ברגל. רואים שברגע שמתפנה זמן ויורד הלחץ, לא נוסעים עם האוטו לכל מקום. בנוסף, ברגע ש'הוול בייניג' משתפר יש יותר מוטיבציה להמשיך ולדאוג לעצמנו".

חייבים לדאוג לתשתית מתאימה

הופתעת מהתוצאות?
"הופתעתי לטובה. לא ציפיתי שכל כך מהר נראה את השינוי", משיבה אלקובי. לדבריה, המעבר לארבעה ימים מתאים כמעט לכל חברה "אך עם שתי כוכביות". היא מדגישה כי חברות שלא יודעות להתנהל מבחינת מדידה ולא מספקות כלים שמאפשרים לסמוך על העובדים, יתקשו ליישם זאת. "חייבים תשתית אחרת זה יתרסק. הכוכבית השנייה היא שחברות עם שגרת עבודה של 24/7, יצטרכו הכשרה מתאימה. כפי שעשו זאת במלונות אפריקה ישראל. זה פחות טוב כשאין גיבוי נוסף, כי הלקוחות עדיין צריכים להמשיך לקבל שירות.

"לגבי מלונות אפריקה ישראל, ראינו שדרך הפיילוט הם הבינו שזה פותר להם שיטות גיבוי ויסות עומסים".

זה אומר שחברות שעובדות רצוף יצטרכו לגייס יותר אנשים לגיבוי?
"הם לא גייסו אנשים, הם פשוט חילקו זאת אחרת, אבל יהיו חברות שכן יצטרכו לגייס. אבל לפי הפיילוטים שהיו באנגליה ובארה"ב זה לא אחד על אחד - חברה עם נהגים שעובדת שבעה ימים בשבוע, לא תצטרך 20% יותר אלא 10%, כי כתוצאה מהירידה בעומס - לעובד תהיה יותר אנרגיה, והיא פחות תסבול מהיעדרויות לא צפויות. ובכלל, עצם העלייה באטרקטיביות לעובדים, משתלמת".

הבינה המלאכותית רק תתמוך במהלך

אלקובי מתייחסת גם לטרנד נוסף שגובר באחרונה, במקביל לשיח על קיצור שבוע העבודה - כניסת הבינה המלאכותית ובעיקר ChatGPT לעולם התעסוקה, מה שרק מחזק את מסקנות המחקר עד כה. "השימוש בכלי נכנס לשימוש בכל תחום, והוא חוסך המון זמן לכל מי שנוגע בו. ברגע שאני מעסיקה עובד שיכול לעשות את היעדים ב־30% פחות זמן, למה שלא אתן לו לעבוד רק ארבעה ימים ימים בשבוע? ארגון שיעשה את המעבר הזה מהר רק ירוויח נקודות.

"ארגונים צריכים לעשות את זה כדי לשמר את העובדים ולתת בנוסף את ה'וול בייניג', בלי לא לשחוק אותם. שם המשחק הוא להביא את הבינה המלאכותית לארגון בצורה חכמה".

לדברי אלקובי, השלב הבא בישראל הוא קידום פיילוט נוסף. "אנחנו מחכים לתוצאות סוף אפריל ונצא עם קול קורא לחברות נוספות להצטרף. כבר עכשיו יש לנו פניות מארגונים שהתחילו בהשראה שלנו פיילוט משלהם - קיצור פעם בחודש, שבוע כן שבוע לא - דברים זזים גם מתחת לפני השטח".

עוד כתבות

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

איבדו מאות מיליונים "על הנייר": מה עשתה צניחת המניה לבכירי מאנדיי, וויקס ופייבר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב, והמכה לאופציות של העובדים בהן

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

נתניהו הבטיח: שדה תעופה בים. הבעיה? זה כבר הובטח לפני שלושה עשורים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

הרמטכ''ל, רא''ל אייל זמיר / צילום: דובר צה''ל

האזהרה של הרמטכ"ל לדרג המדיני: "לקיים דיון מבצעי בהקדם"

החודש הרגיש בצל ההיערכות לאיראן, והחשש: תוצת זירה נוספת בזמן רמדאן ● הסבב השני של השיחות יחודש היום, הנשיא: "אהיה מעורב" ● מחאות תועדו באיראן לקראת השלמתם של 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות