בניין רשות המסים / צילום: איל יצהר
הכנסות המדינה ממסים במגמת ירידה מובהקת. ברבעון הראשון של השנה גבתה רשות המסים כ־9% פחות מאשר בשנה שעברה, משמע שלקופת האוצר הוזרמו כמעט 6 מיליארדי שקלים פחות.
● המרוץ הלא רשמי כבר נפתח: מי יהיה מנהל רשות המסים?
● קופת האוצר חזרה לגירעון במרץ. הסיבה: הקיפאון בשוק הנדל"ן
● איך מתמודדים עם משפחות הפשע, והבעיה הגדולה בשוק השכירות: מנהל רשות המסים בראיון
מפילוח ההכנסות בולטות שלוש מגמות שמדאיגות את הצמרת הכלכלית במדינה. שתי המגמות הראשונות נוגעות לקשיים בענפי הנדל"ן וההייטק. שניים מתוך 6 מיליארדי השקלים האבודים מקורם בצניחת הגבייה ממיסוי מקרקעין בכ־31% מתחילת השנה.
על ההאטה בענף ההייטק עשויה להעיד ירידה של 7% מתחילת השנה בניכויי מס הכנסה משכירים וניכויים אחרים, כאשר באוצר תולים חלק ניכר מהירידה בהאטת ההכנסות משוק ההון ובהכנסות מניכויים ממימוש אופציות לעובדים. בניכויים מניירות ערך נמדדה צניחה תלולה של כ־73%.
מגמה נוספת היא ירידה משמעותית של כ־13% בגביית המע"מ ברבעון הראשון. כאן כבר נרשמת עדות להאטה בצריכה הפרטית, שמוסברת בכך שהעלאות הריבית של בנק ישראל מורגשות לרוחב המשק. באוצר ציינו כי הירידה נובעת בחלקה מהחזרים בענפי המסחר, כלי הרכב והבינוי.
\
היוזמות הולכות ונעלמות מחוק ההסדרים
גם אם באוצר לא מודים בכך, מדובר בנקודת פתיחה כלכלית בעייתית עבור הממשלה, שתצטרך למצוא מהיכן להביא מיליארדי שקלים. האתגר הזה מועבר לפתחה של רשות המסים אבל לה אין כרגע שפנים שהיא יכולה לשלוף מהכובע. מה שיש לה זה בעיקר תוכניות שהיא מנסה להעביר כבר שנים כדי לסגור פרצות מס שהכסף זולג מהן, לגבות כספים שהוסתרו במחשכים ולהמשיך בפעולות גבייה שהחלו במגזרים מועדים לפורענות.
האתגר הראשון של הרשות הוא להשאיר את כל יוזמות החקיקות בתוך חוק ההסדרים. אבל במציאות יוזמה אחר יוזמה נעלמת מהחקיקה. חלק מהיוזמות מבוטלות לגמרי ואחרות "מפוצלות" לדיון כחקיקה נפרדת. כך, הוצאו מטיוטת חוק ההסדרים הדרישה לדיווח על החזקת קריפטו והגבלת המזומן שניתן להחזיק בבית.
הרשות תלתה את יהבה בחקיקה שתאפשר לה לקבל מידע על חשבונות עסקיים והתנהלות עסקית בחשבונות פרטיים מבנקים ומוסדות פיננסיים. אבל כפי שנודע לגלובס גם החקיקה הזאת פוצלה ל"דיון נפרד" בפני ועדת החוקה. בשבוע הקרוב אמורה להתקיים "ישיבה ראשונה", אך לאחר שהחקיקה הזאת כבר נדחתה פעמיים בעבר, הסיכויים שלה לעבור לא מזהירים.
בנוסף, הליך חקיקה נפרד עלול לקחת חודשים ארוכים, אם לא שנים, בניגוד לחקיקת הבזק של חוק ההסדרים. אז אף אחד לא עוצר את הנשימה בציפייה כי המידע מהבנקים יתחיל לזרום לרשות המסים.
יוזמה מרכזית שעדיין לא נפלה מחוק ההסדרים היא הדרישה לדיווח על חשבוניות מעל 5,000 שקל בזמן אמת, שאם תעבור צפויה לצמצם את ההון השחור במאות מיליוני שקלים.
התוכניות גובשו אבל הנוהל לא יוצא לפועל
בחודש שעבר אמר מנהל רשות המסים ערן יעקב לגלובס: "אנחנו בעולם שקושרים לי את הידיים, לא נותנים לי כלים, לא מאפשרים לי חקיקה, ואין לי ענישה משמעותית". איך ממלאים את קופת המדינה עם ידיים קשורות?
מנסים להחיות מחדש את נוהל גילוי מרצון, שמאפשר למי שהחביא כספים מהמדינה לדווח עליהם ולשלם מס מבלי שחרב המשפט הפלילי תהיה מעל ראשו. בנובמבר 2020 חשף גלובס כי רו"ח (משפטן) רולנד עם־שלם, סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המסים ומי שהיום נמנה עם המועמדים המובילים להחליף את מנהל רשות המסים בקרוב, הודיע כי ברשות רוצים לחדש את הנוהל.
הנושא קודם בממשלה הקודמת מול שר האוצר לשעבר אביגדור ליברמן ומול משרד המשפטים, וגובש נוהל שאמור היה להכניס לקופת המדינה מאות מיליונים. הדיונים נמשכו גם אל תוך הממשלה החדשה ומול שר האוצר בצלאל סמוטריץ', אבל נכון להיום הנושא תקוע בפינג פונג של הדיונים בין רשות המסים למשרד המשפטים.
בין השאלות שעולות במסגרת הדיונים עולה גם השאלה כיצד ניתן להצדיק פרסומו של נוהל גילוי מרצון חדש לאחר שבעת פרסום נוהל הגילוי מרצון הקודם (בדצמבר 2017) התחייבה רשות המסים כי לא יהיה נוהל גילוי מרצון נוסף. זאת, כדי שלא להכשיר התנהלות פלילית והעלמת הכנסות.
שאלה נוספת שעולה היא האם הנוהל בכלל אפקטיבי, לאחר שהנוהל האחרון הכניס פחות מהצפוי - מס בסך כ־40 מיליון שקל, לעומת כ־2 מיליארד שקל מס שנכנסו בנוהל הראשון שהסתיים ב־2016. ממשרד המשפטים נמסר כי "הגורם הרלוונטי במשרד ביקש הבהרות ואלה טרם ניתנו. כשאלה ינתנו, יבחנו הדברים".
בינתיים, הרשות ממשיכה לנסות להגביר את הגבייה עם הכלים שיש, שלא צפויים להכניס בבת אחת מאות מיליונים לקופה. בין היתר, ממשיכה הרשות לנסות למפות את שוק השכירות באמצעות שליחת מכתבים לבעלי דירות בבקשה לקבל מידע על תשלומי השכירות שהם מקבלים, כפי שנחשף לאחרונה בגלובס.
"אין כמעט סיכוי שתחזית האוצר תתממש"
עוד לפני תחילת השנה, 2023 סומנה כשנה של האטה בכלכלה. כשבהמשך עלתה על השולחן החקיקה המשפטית, המצב הסתבך עוד יותר. עד כדי כך, שהכלכלנית הראשית גרינברג הזהירה שייתכן שתיאלץ לערוך תחזית הכנסות מעודכנת כלפי מטה.
מסגרת התקציב שאושר בקריאה ראשונה נשענת על יעד גירעון נמוך במונחים היסטוריים, של כ־1% בשנה. אולם, בשווקים מעריכים שהממשלה תתקשה מאוד לעמוד ביעד, ושהוא ייפרץ לרמות של 3־4%. לא בגלל הוצאות עודפות, אלא בגלל ההידלדלות בהכנסות.
אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, סבור כי "אין כמעט סיכוי שתחזית האוצר להכנסות תתממש. אבל בגלל שמראש קבעו יעד גירעון נמוך של 1%, אז גם אם יגיעו ל־3%, זה עדיין לא יהיה נורא במונחים היסטוריים".