ארקדי וולוז' / צילום: Reuters, Maxim Shemetov
מי שמתגורר או מטייל בשכונת נווה צדק הוותיקה בתל אביב, לא יכול שלא להגיע לגשר שלוש, שמחבר את השכונה עם שכונת פלורנטין הקרובה. בחודשים האחרונים, לפתע הופיעו על הגשר תמונות של המקום שצולמו בשנות ה־30 של המאה שעברה. מדי כמה שבועות בני נוער תולשים את התמונות או משחיתים אותן, וכעבור מספר ימים, התמונות מופיעות שוב. עיריית תל אביב היא לא זו שתולה את השלטים, גם לא הוועד השכונתי. מי שאחראי לכך, הוא ארקדי וולוז', מיליארדר רוסי שמתגורר במרכז ישראל, בפרופיל נמוך.
● חיסון לסרטן עד 2030? המציאות המאתגרת שמאחורי הצהרת מודרנה | ניתוח
● רוצים לקנות סמארטפון חדש? הדרכים להוזיל את המחיר
הונו של וולוז' מוערך על ידי פורבס ב־1.1 מיליארד דולר. חלק ניכר מההון הזה, צבר וולוז' באחת החברות הרוסיות המפורסמות בעולם, שתדמיתה, בחסות המלחמה באוקראינה, שנויה במחלוקת - ענקית האינטרנט יאנדקס.
החברה שייסד וולוז', נחשבת למנוע החיפוש הרביעי בגודלו בעולם שמנסה להתחרות בגוגל, ולכן כונתה "גוגל הרוסית", אבל התאגיד, ששוויה מוערך ב־7.8 מיליארד דולר (הערכה אחרי תחילת המלחמה), מתחרה גם באמזון, אובר ושורה של ענקיות טכנולוגיה באמצעות שירותים משלימים כמו משלוחי מזון מכולת, אפליקציית מוניות ושירותי ענן. איך הגיע ארקדי וולוז' לארץ ומה הוא מחפש כאן?
מי אתה ארקדי וולוז', מייסד "גוגל הרוסית"?
וולוז' אינו אוליגרך והוא גם סולד מהביטוי הזה. הוא מקפיד להציג את עצמו כיזם, שעשה גם את הונו מהעולם הטכנולוגי. לאורך שנות פעילותו ברוסיה הוא סירב בתוקף לקשור את עצמו עם השלטון, נמנע מקשר עם הממשל הפוליטי ככל האפשר ונמנע גם מלהיכנס לתחומים ה"קלאסיים" של האוליגרכיה הרוסית, כמו נפט, נשק או מחצבים.
יאנדקס, אותה הקים וולוז', ידועה כ"גוגל רוסיה", אבל למעשה מהווה גם סוג של אמזון ואובר מקומי תחת הפלטפורמה אחת. יש לה עשרות שירותים שונים שפעלו תחת המותג. ברוסיה, היא הפכה לאחד המותגים החזקים והנראים ביותר ברחובות הערים הגדולות.
בשנת 2008, במקביל למתקפה הרוסית בגיאורגיה, החברה החלה להתכונן להנפקה בניו יורק, אלא שהמשבר הכלכלי שפרץ באותה השנה דחה את המהלך. עם זאת, הכוונה להנפיק עוררה חשש בקרב בכירי המשטר הרוסי.
באותן שנים יאנדקס הייתה מקור החדשות הפופולרי ביותר ברוסיה, על ידי מוצר שקיבץ את הידיעות הפופולריות ביותר מכל כלי התקשורת המקומיים. בנוסף, היא הפכה לשחקנית משמעותית בשוק הטק, בהיבטי נכסי IP ייחודיים ונתוני משתמשים רוסים. המשטר המקומי חשש שהנפקה תחשוף את החברה להשתלטות עוינת. בהסכם בין החברה לממשלה הרוסית הוחלט להעניק למדינה, דרך אחזקותיה בבנק הרוסי סברבנק, מניית זהב שאפקטיבית תוכל לחסום רשות זרה מלהשתלט על החברה. בתמורה, יאנדקס קיבלה חופש פעולה כמעט מוחלט.
הטריז ביחסים עם המעצמה הרוסית
במרץ, בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה, יאנדקס ועוד ארבעה תאגידי טכנולוגיה רוסיים אולצו לצאת מבורסת נאסד"ק האמריקאית. ימים לאחר פרוץ המלחמה נעצר המסחר במנייה של החברה שמייצגת את יאנדקס מחוץ לרוסיה (יאנדקס אן. וי. ההולנדית), בניו יורק ובפרנקפורט. באותה העת, העיתון הבריטי הפייננשיאל טיימס דיווח כי ענקית האינטרנט של וולוז' העבירה לשרתיה ברוסיה נתונים ממיליוני משתמשים של אפליקציות שפותחו בכלי התוכנה שהופצו למפתחים. מומחים הביעו את חששם בדיווח כי המידע שנאסף עשוי להיות זמין עבור הקרמלין ואף לשמש למעקב אחרי אזרחים, כולל תושבי אוקראינה.
יאנדקס הודתה שהתוכנה שלה אוספת נתונים שמועברים לאחסון ברוסיה ובפינלנד, אך טענה כי אלו נתונים מוגבלים שאינם מקושרים למשתמשים ספציפיים. החברה הוסיפה שזיהוי משתמשים על סמך המידע הזה הוא פעולה מורכבת שאפילו ליאנדקס עצמה אין יכולת לעשות. אך הפרשה הפכה את תדמיתה של גוגל הרוסית לשנויה במחלוקת בעולם.
במקביל, בחודש יוני האחרון הטיל האיחוד האירופי סנקציות על המיליארדר הרוסי, בשל "תמיכה חומרית או פיננסית" ברוסיה, חודשים ספורים לאחר הפלישה לאוקראינה. ההחלטה להטיל עליו סנקציות התקבלה בהפתעה גם אצלו וגם בקרב הקהילה העסקית, בעיקר בשל הטענה שלא היו לו קשרים עם הממשל, ובשל העובדה שלא גר במדינה קרוב לעשור באותה העת. וולוז' טען שההחלטה של האיחוד היא שגויה, אך הודיע במהרה שיעזוב את תפקידו כמנכ"ל החברה וחבר בדירקטוריון.
בכך, הפלישה לאוקראינה הייתה נקודת מפנה עבור וולוז'. בעולם דווח כי הנהלת החברה מנהלת מו"מ על זכויות השליטה בחברה הבינלאומית בתמורה להעברת כמה מהפעילויות לידי קבוצת שליטה מחוץ לחברה הרוסית. על פי דיווחים, וולוז', שפרש מהחברה בעקבות הסנקציות האישיות שהוטלו עליו, החליט להעביר חלק מפעילותה של יאנדקס אל מחוץ לרוסיה ולניהולו, וככל הנראה מדובר בפעילות שנבנית בימים אלה בין השאר גם בישראל.
בחודשים האחרונים יאנדקס ההולנדית הצהירה שהיא מתכוונת לצאת מהשוק הרוסי, והחלה בתהליך כדי להרחיק עצמה מאחיזת הקרמלין ומהמלחמה באוקראינה. לאחר היציאה מרוסיה החברה תישאר עם ארבע חברות הייטק בתחומי ה־AI, ענן, כלי רכב אוטונומיים ומיזם חינוכי בתחום הטק. ההכרעה בעניין הפיצול עוברת למעשה לידיהם של בעלי המניות ביאנדקס ההולנדית בהם מספר משקיעים אמריקאים.
הקשר עם ישראל והפנייה לליברמן
בעקבות הפלישה הרוסית, חלק משמעותי מהנהלת יאנדקס הגיעה בעקבותיו לישראל, וכן קבוצה של מפתחים ואנשי טכנולוגיה. הוא טען באותו זמן כי יש הזדמנות ופוטנציאל משמעותי עבור ישראל, וביקש מהממשלה לסייע בהכנסתם של מהנדסים שמגיעים מרוסיה (וחלק גם מאוקראינה) לארץ. הוא אף שלח מכתב לשר האוצר באותו הזמן, אביגדור ליברמן, ולמספר שרים מהם ביקש סיוע להשלים את המהלך, שבסופו של דבר לא יצא אל הפועל.
וולוז' עצמו ביקר בישראל מספר פעמים במהלך 20 השנים האחרונות וסיפר למקורביו שהתרשם מאוד מהאקוסיסטם הישראלי. בשנת 2010 הוא השקיע יחד עם דניאל רקנאטי 4.3 מיליון דולר בחברת פייס.קום, שהוקמה על ידי גל הירש ואדן שוחט, ופתחה טכנולוגיה לזיהוי פנים. שנה לאחר מכן, החברה נמכרה לפייסבוק בסכום שהוערך בכ־100 מיליון דולר.
הייתה זו יריית הפתיחה לקשר ארוך ומשמעותי של וולוז בארץ. בשנת 2014, עם סיפוח חצי האי קרים על ידי רוסיה, וולוז' קיבל החלטה להתמקד בפיתוח הפעילות הבינלאומית של החברה תחת חברת האחזקות ההולנדית, וממנה מנכ"ל פעיל לפעילות הרוסית.
באותה העת, הוא החליט לעלות רשמית לישראל וקיבל אזרחות מתוקף חוק השבות. הוא פגש כאן את אשתו טושה. השניים התחתנו בשנת 2017 בזכרון יעקב והביאו לעולם שלושה ילדים. לוולוז' גם שלושה ילדים מנישואים קודמים.
ביקורת נגד הרפורמה המשפטית
בימים האלו וולוז' מעביר את הזמן בעיקר כשהוא מייעץ לארבעה סטארט־אפים שממוקמים פה בישראל ושהקים במסגרת יאנדקס, כשההנהלה ממשיכה לפעול כדי לנתק את הפעילות שלהם מרוסיה. אחת מהחברות הללו מספקת את שירות הענן נביוס, שעלה לכותרות בשבועות האחרונים כניסיון ישראלי להתחרות בענקיות הענן מיקרוסופט ואמזון.
וולוז' ממעיט בהופעות בציבור. לאחרונה שבר את המנהג הזה ושוחח בכנס סייברטק שהתקיים בחודש ינואר האחרון בתל אביב, עם היזם ואיש העסקים יוסי ורדי. בחודשים האחרונים הוא פעיל מאוד בנושא ה־AI, ונפגש עם מובילי התחום בישראל. כמו כן, הוא מדבר בכנסים ומפגשים על הדרך בה ישראל יכולה לפתח עצמאות בתחום האסטרטגי הזה. במהלך מעט ההתייחסויות הפומביות שלו, וולוז' מביא דאגה מהסיכוי שישראל לא תעלה על רכבת ה־AI בזמן, ותהיה האחרונה לאמץ שירותים מתקדמים.
בשיחות סגורות הוא מביע גם הערכה רבה לראשי ההייטק בישראל שלוקחים חלק במאבק למען ערכים של שוויון ודמוקרטיה. הוא נוהג לספר לחבריו, שכמי שגדל בברית המועצות, הוא לא פחות מנפעם מהמאבק הישראלי על הדמוקרטיה, כמו גם מהאופן שבו ניתן להפגנות להתנהל באופן חופשי ברחובות.