תור להנפקת דרכונים זמניים, סמוך לקניון איילון בבני ברק / צילום: שלומי יוסף
כדי להבין את עומק משבר הדרכונים צריך רק לנסות לקבוע תור. נכון למועד פרסום הכתבה, בבאר שבע ובחיפה אפשר למצוא תור רק לעוד חצי שנה, ובתל אביב? אי אפשר למצוא אפילו תור אחד.
הבעיה הזו לא חדשה. כבר לפני יותר משנה, בפברואר 2022, שרת הפנים דאז איילת שקד התייחסה לנושא. "קשה לקבוע תורים ברשות האוכלוסין וההגירה, כי היו הרבה עובדים שחלו בקורונה ובשנות הסגר אנשים לא הוציאו דרכונים. אני יודעת שזה לא בסדר. אנחנו נפתור את זה בשבועות הקרובים".
● ברשות המסים רוצים לצאת למבצע חדש כדי להעשיר את קופת המדינה
● 80% מהנהגים בנתיב פלוס בכביש 1 נוסעים בניגוד לחוק, כמה דוחות רשמה המשטרה?
● שתי חברות ישראליות יצאו לפיילוט לקיצור שבוע העבודה. אלו תוצאות הביניים
חצי שנה אחר כך, סמנכ"ל רשות האוכלוסין, נאיף הינו, כבר נשמע פחות אופטימי: "מקווה שבתוך חודש וחצי עד חודשיים ייקלט כוח האדם, ובעוד שלושה־ארבעה חודשים יוכל הציבור לקבוע תור בתוך שלושה שבועות". הינו דיבר אז על 125 תקנים חדשים, אך בפועל בינואר 2023 נקלטו 46 בלבד, ורק בפסח האחרון הצליחו להגיע ל־100 עובדים חדשים ברשות האוכלוסין.
גם משברים דומים בעולם לא מגיעים לקיצון אליו הגיעה רשות האוכלוסין. מבקר המדינה בבריטניה (NAO) מתח ביקורת על כך ש־360,000 מבקשי דרכון נאלצו לחכות יותר מ־10 שבועות בתשעת החודשים הראשונים של 2022.
בישראל, לעומת זאת, יש כ־900,000 דרכונים שממתינים, ולרובם ייקח חודשים רבים להשיג תור, ואז עוד זמן עד שהדרכון יונפק ויישלח אליהם בפועל. מדובר אומנם בסך כל הממתינים, אבל ישראל מדינה קטנה בהרבה. מחלקת המדינה האמריקאית מדווחת שטיפול בדרכונים עלול לקחת עד 4 חודשים - כולל זמן ההנפקה ושליחה בדואר.
מנכ"ל רשות האוכלוסין אייל סיסו אמר לגלובס בשבוע שעבר ש"אני רוצה להיות ריאלי, נראה תפוקות אמיתיות לקראת סוף 2023 - כשתיכנס הטכנולוגיה. ברבעון הראשון של 2024 אני מקווה לשינוי עוד יותר משמעותי". סמנכ"ל הטכנולוגיה של הרשות אורן אריאב מסויג עוד יותר: "אני לא יכול להגיד מתי הבעיה הולכת להיפתר, אבל זה ייקח עוד חודשים רבים".
אז איך קרה שיותר משנה מתחילת משבר הדרכונים לא מצליחים למצוא פתרון? איך יכול להיות שהישראלים צריכים לחכות כל כך הרבה חודשים כדי לקבל שירות בסיסי? הקורונה הסתיימה מזמן, ואפילו משבר שינוע הסחורות כבר נפתר. ובכל זאת, אין צפי ברור לסיום המשבר בדרכונים.
המאגר הביומטרי: בעיית האבטחה והפרטיות
"בבריטניה היו במצב הרבה יותר גרוע", אומר סמנכ"ל הטכנולוגיה של רשות האוכלוסין אורן אריאב. "אבל הם שונים מאיתנו בכמה מובנים. קודם כל, אין להם מאגר ביומטרי". המאגר הביומטרי, שעורר מחלוקת רבה עם כניסתו לתוקף מחייב ב־2017, עדיין יוצר בעיות חמורות. זאת, בשל הסטנדרט הגבוה של הזדהות שנדרש עבורו.
גורמים במשרד הפנים מוסיפים כי "בכל המערב מתמודדים עם בעיה של הנפקת דרכונים אחרי הקורונה. אבל אצלנו זה קשה במיוחד כי יש מאגר ביומטרי, שהמכונות חייבות לדבר איתו וזה דורש נוכחות פיזית. במדינות רבות נהוג לעשות את זה בדואר".
זה למעשה החסם העיקרי בפני התקווה הגדולה של רשות האוכלוסין - מכונות ההרכשה העצמית, שאמורות לאפשר לאנשים להוציא דרכונים ללא צורך בהזדהות מול פקיד. הפרויקט הוכרז כבר במאי 2022, אולם שנה לאחר מכן - עדיין יש מכונה אחת בתהליך בקרה בקריות, והמכונות הראשונות לשירות הציבור ייפרסו בתל אביב רק בעוד מספר שבועות.
"המכונות האלו נפוצות בעולם, אבל אין להן קשר למאגר הביומטרי", אומר גורם המקורב לנושא. "המכונה צריכה לתקשר עם המאגר הביומטרי, שבכלל לא נמצא תחת רשות האוכלוסין, בצורה מאובטחת ושומרת על הפרטיות. זה לא פשוט ברמה הטכנולוגית".
אריאב אומר שקיים מתח בין שני הערכים. "לעם ישראל כואבת בעיית היעילות, אבל חוק הביומטרי נחקק מתוך מחשבה על אבטחה ופרטיות". המאגר, שההיקף והריכוזיות שלו נחשבים יוצאי דופן במערב, דורש חקיקת אבטחה קשוחה בהתאם שבתורה פוגעת קשות בקצב הנפקת הדרכונים. הפריסה המלאה של המכונות צפויה להתרחש רק לקראת סוף שנת 2023.
כוח אדם: התמודדות עם הוועדים
אם פרויקט המכונות מתקדם בעצלתיים, מה לגבי הרחבה של כוח האדם? כבר ביולי 2022, כזכור, אושרו 125 תקנים לרשות האוכלוסין. אבל הפער בין תקן לבין עובד בפועל גדול מאוד. "ברשות האוכלוסין קשה לגייס כוח אדם איכותי. השכר והתנאים מקשים על גיוס כוח אדם לעומת חברות פרטיות", אומרים גורמים במשרד הפנים.
"בגלל שרשות האוכלוסין הורכבה מאגפים ב־4 משרדים שונים, יש ברשות 4 ועדים שונים: ועד מנהל אכיפה וזרים, ועד לשכות, ועד מטה, ועד בקרי הגבול. אי אפשר לתת תוספת שכר לאחד מהם בלי שהאחרים יכריזו סכסוך עבודה. גם צריך לגייס עובדים זמניים, אחרת נגיע לאחרי המשבר עם יותר מדי עובדים".
להפרדה בין הוועדים ולכוח של כל אחד מהם בנפרד יש השלכות דרמטיות על התפוקה. "חלק מהבעיה היא שמנהל הסניף הוא זה שקובע את הקיבולת של הלשכה של עצמו, ולא המטה. בהקשר הזה חשוב לזכור שוועד הלשכות אינו אותו ועד כמו במטה, ויכולים להיות פערים ניכרים", אומרים אותם גורמים. בעיניהם, זו גם הסיבה לקונספציה לגבי הפתרון הקצר: "הסיבה שאמרו לפני שנה שהמשבר ייפתר תוך כמה שבועות היא כי זה מה שהוועדים מכרו לשרה".
בנוסף, קיימות בעיות קשות בניוד של עובדים קיימים. "בבריטניה הפריטו את המקומות שאפשר להוציא דרכונים לקבלנים פרטיים וסניפי דואר", אומר אריאב. "בחקיקה שלנו אי אפשר לעשות את זה. אפילו אי אפשר לקחת עובדים ממשרדי ממשלה אחרים - רק עובדי רשות האוכלוסין וההגירה מורשים לטפל בדרכונים".
גניבת תורים: ומה עם הבוטים החוקיים?
לאחרונה התפרסם שלפחות 5,000 תורים לדרכונים נתפסו על ידי האקרים דובר־רוסית במטרה למכור אותם בטלגרם. על פי גורם המקורב לנושא, מדובר בין השאר על זכאי שבות אזרחי רוסיה, שרוצים אזרחות ישראלית ודרכון ישראלי. "האזרחות הישראלית מבטיחה להם מעין הגנת מדינה, והדרכון הישראלי חזק בהרבה מהרוסי. הם מגיעים לארץ ומהר מאוד עוזבים אותה עם אזרחות ישראלית ודרכון".
5,000 תורים אלו אומנם אותרו ובוטלו, אך קשה לדעת כמה עוד מהתורים של רשות האוכלוסין נתפסו בידי בוטים כאלה. יותר מכך - הצורך להתגונן מבוטים בלתי לגיטימיים חוסם את האפשרות להיעזר בבוטים לגיטימיים, מכיוון שהמערכת אינה מבדילה ביניהם.
אחד מהבוטים הלגיטימיים היה זה שהקים שילה מגן במטרה לעזור במציאת תורים. בעיני אריאב יש בבוטים הלגיטימיים גם עניין של הוגנות בפני כל לקוחות רשות האוכלוסין. "לדור הטיקטוק בוט זה מאוד נוח, אבל למישהו שהוא פחות טכנולוגי יהיה פחות סיכוי להשיג תור - וזה לא הוגן".
אך גם שיטת התורים הנוכחית לא יכולה להמשיך. גורמים במשרד הפנים אומרים כי "מה שהתורים עשו בפועל, זה להעביר את המאבק הפיזי על תורים בלשכה למאבק שמתרחש בשדה הוירטואלי". עוד הם מוסיפים ש"בכלל לא בטוח ש־MyVisit (הפלטפורמה של רשות האוכלוסין לקביעת תורים, ע"א) זה המסלול הנכון. בתחרות מול המתכנתים בשוק הפרטי וההאקרים, זה סוסיתא מול מרצדס".
ואכן, על פי אורן אריאב, "אנחנו צפויים להעביר את המשתמשים לאתר חדש בשם GoVisit בחודש הקרוב, שכרגע משרד התחבורה משתמש בו. הוא יותר ידידותי למשתמש ויותר מאובטח. גם שם יהיו בעיות, אבל אולי נגיע למסקנה שחייבים לעבור דרך מערכת ההזדהות הממשלתית".
מערכת ההזדהות הממשלתית, דרכה אפשר כבר היום להחליף כתובת ולשלם קנסות, אמורה לפתור את כל בעיית גניבת התורים. "ברשות האוכלוסין וההגירה ההחלטה המודעת הנוכחית היא לא להוסיף אבטחה שתימנע גניבת תורים מהחשש שאנשים לא יהיו מוכנים להשקיע עוד 5 דקות בקביעת התור", אומר דין מוריאל, שהתפרסם בסרטוני טיקטוק ויראליים שלו על משבר הדרכונים. אולם אריאב רואה את זה אחרת: "אפשר לדרוש להזדהות, אבל זה כן מאמץ וגם זה לא הוגן כלפי לא־טכנולוגיים".
הפתרונות: חזרה לדרכונים אופטיים?
המחלוקת המקצועית שהייתה אחד הגורמים לפרישת המנכ"ל הקודם תומר מוסקוביץ' עסקה בדרכונים הזמניים. בתקופתו, נפתחה לשכה מיוחדת בבני ברק, שמאפשרת קבלת דרכונים זמניים, אופטיים (כלומר, ללא צ'יפ ביומטרי, כמו בעבר) ללא תור. עם זאת, הדרכונים הללו הם בעלי תוקף לשנתיים בלבד, ולא מתאימים לכל השימושים.
בנוסף, הם מתחרים על רבים מהמשאבים שדורשים הדרכונים הביומטריים הקבועים. "אני לא רואה מצב שישראל נסוגה אחורה", אומר אריאב. בעיניו ובעיני רבים במשרד הפנים וברשות האוכלוסין, המאגר הביומטרי הכרחי - והחזרה לדרכונים אופטיים היא הליכה אחורה שאי אפשר לשקול.
לעומת זאת, גורם המקורב לנושא מציע לעשות בדיוק את זה. "צריך לחזור למצב של לפני הביומטריים באופן זמני, בלי תורים. צריך להאריך את תוקף הדרכונים הזמניים לחמש שנים, הרי אותם לוקח דקה לעשות בניגוד להרבה יותר בביומטרי. דרכון אופטי תיאורטית אפשר לעשות בדואר. היה אפשר לפתור את הבעיה תוך שבועות. בזכות המכונות המצב ייפתר בסופו של דבר, צריך רק להשרות את הביקוש".
על פי סקירה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בעולם השתמשו במגוון של שיטות נוספות כדי להקל על משבר הדרכונים שהתחיל במשבר הקורונה. קודם כל, אומרים בממ"מ, היה צריך להתכונן מראש.
הם מציינים את "בריטניה, אשר כבר באפריל 2021 שלחה הודעות טקסט לאזרחים אשר תוקף הדרכון שלהם עמד לפוג או שכבר פג תוקף, בהמלצה לבוא ולחדש אותו מוקדם ככל הניתן". מדינות רבות במערב כמו קנדה פתחו לשכות נוספות, תגברו את כוח האדם ואת יכולת ייצור הדרכונים והקלו על הבירוקרטיה הנדרשת לחידוש דרכון.
גורמים במשרד הפנים מספרים שנשקלים גם רעיונות יצירתיים. "שוקלים לעשות פיילוט של כמה חודשים במסגרתו ייפתחו לשכות בלי תור בשעות האחרונות לפני סגירתן. אשרות העבודה לעובדים זרים יוארכו אוטומטית, ועובדי האשרות יעברו לתגבר את מערך הדרכונים. מעבר לפתרון של הבעיה הנקודתית עלול להצטלם רע, אבל זה יאפשר לדעת מה הקיבולת האמיתית של הלשכה. עם זאת, הוועדים כמובן לא יאהבו שמודדים אותם".
על אף כל זאת, אורן אריאב מבקש להדגיש את ההתקדמות שרשות האוכלוסין כבר עשתה. "גדלנו ב־25% ביכולת לייצר דרכונים בשנה שעברה. ייצרנו בשנה האחרונה 1.5 מיליון דרכונים ושנה לפני כן 1.2 מיליון. השנה צריכים לייצר 2 מיליון כדי לפתור את הבעיה - וזה אתגר". עוד הוא אומר ש"המנכ"ל התחייב להציג תכנית שלמה להקטנה מאוד דרמטית של המשבר. הנפקת הדרכונים תגיע למאסה משמעותית לקראת סוף השנה".
בעולם נוהגים גם להשתמש בשיטות שוק כדי להקצות תורים דחופים למי שהכי צריך אותם. "מדינת קליפורניה בארה"ב מיסדה את המאכערים - מקצים בכוונה תורים לחברות פרטיות שמוכרות אותן הלאה בסכום מסוים, וזה מאפשר תור מיידי למי שצריך באופן דחוף", אומרים גורמים במשרד הפנים. נראה שכל עוד המשרד לא עושה את זה בצורה מבוקרת, מכניקות השוק נכנסות בכל זאת - אך בצורה לא חוקית דרך ספסרים.
יש לציין כי בחודש מאי, צפויה להיפתח לשכה נוספת שתוכל להציע מאות תורים לדרכונים ביומטריים מדי יום. בנוסף, ביום ראשון, צפויה להתקיים ישיבה של ועדת הפנים של הכנסת בנושא משבר הדרכונים, בהשתתפות מנכ"ל רשות האוכלוסין אייל סיסו.
יו"ר ועדת הפנים ח"כ יעקב אשר: "משבר הדרכונים מונח על שולחן ועדת הפנים מיומי הראשון בתפקיד. כפי שהבהרתי, הוועדה לא תניח לסוגיה עד להשגת פתרון מלא ושחרור העומס בתורים, כך שהאזרחים יוכלו לקבל שירות מהיר ויעיל וייהנו מחופש תנועה".
רשות האוכלוסין מסרה בתגובה כי "מנכ"ל רשות האוכלוסין והנהלת רשות האוכלוסין כולה מסתייגת מהאמור בכתבה בדבר היותם של נציגי העובדים מעכבי ביצוע וגורם מפריע לקידום פתרון משבר הדרכונים.
"ההיפך, עובדי הארגון הם המשאב העיקרי והחשוב ביותר בארגון. עובדי רשות האוכלוסין הינם עובדים מסורים ומקצועיים העושים כל שניתן ע"מ להעניק שירות מיטבי לכלל הציבור. הנהלת הארגון רואה בוועד העובדים שותף מלא לקידום רשות האוכלוסין ועובדיה".