גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוקר שבחן אלפי פרויקטי ענק מסביר למה 99% מהם נכשלים, ומה הקשר ללגו

כלכלן מאוניברסיטת אוקספורד בילה שנים במחקר "מגה-פרויקטים" שדורשים מיליארד דולר לפחות - מגשרים ועד אולימפיאדות, וגילה כי רובם המוחלט משתבש ● יש לו כמה עצות איך להצליח בכל פרויקט: לחשוב לאט, לפעול מהר ולבנות לבנה לאחר לבנה, כמו בלבני פלסטיק קטנטנות

הפתרון מתחיל בלגו / צילום: Shutterstock
הפתרון מתחיל בלגו / צילום: Shutterstock

אחת הדרכים להבין כיצד פרויקטי הבנייה הגדולים ביותר בעולם עובדים - או לא - היא להתחיל בלבני הבנייה הקטנות ביותר: לגו. בשנות ה־50, כשלגו החליטה להפוך מוצר אחד לליבת העסקים שלה, החברה הדנית חיפשה צעצוע אחד שיוכל להיות היסוד לאימפריה. היא בחרה בלבני הפלסטיק הצבעוניות ששובות את דמיונם של ילדים מאז ועד היום. זו הייתה בחירה נבונה. זו הייתה גם אסטרטגיה עסקית מוצלחת: לגו לקחה דבר קטן והפכה אותו למשהו גדול בהרבה.

עו"ד חודק בראיון בלעדי: "לא קונה שאומרים לי 'סמוך עליי, לא תהיה דיקטטורה'" | ראיון
המהלך שהזניק את יצירותיו של ג'קומטי למאות מיליוני דולרים 30 שנה לאחר מותו

"זו השאלה שכל מנהל פרויקט צריך לשאול: מה הדבר הקטן שאנו יכולים להרכיב בכמויות גדולות כך שיהפוך לדבר גדול?" אמר הכלכלן בנט פליביירג מאוניברסיטת אוקספורד. "מה הלגו שלנו?" הוא מבין את הכוח של לגו טוב מכל אחד אחר, לא רק בגלל שהוא בעצמו דני. בנט פליביירג הוא מומחה לתכנון וניהול "מגה־פרויקטים", הכינוי שלו למאמצים אדירים המצריכים השקעה של מיליארד דולר לפחות: גשרים, מנהרות, מגדלי משרדים, שדות תעופה, טלסקופים ואפילו אולימפיאדות. הוא בילה עשורים בניסיון להבין את הדרכים הרבות בהן מגה־פרויקטים נכשלים ומעט הדרכים להצליח בהם. את מה שלמד מהמחקר שלו ומהתנסות בעולם האמיתי הוא מסכם בספר חדש ושמו "איך נעשים דברים גדולים" (How Big Things Get Done).

אזהרת ספוילר! דברים גדולים נעשים בצורה רעה מאוד. הם עולים יותר מדי. הם לוקחים זמן רב מדי. לעיתים קרובות מדי הם לא עומדים בציפיות. זה מה שפליביירג מכנה חוק הברזל של מגה־פרויקטים: "חורג מהתקציב, חורג מלוח הזמנים, לא מביא מספיק תועלת, שוב ושוב ושוב".

חוק הברזל של מגה־פרויקטים עשוי להישמע מוכר לכל מי ששרד שיפוץ של הבית. אבל כשפליביירג צלל למספרים, החריגות מהתקציב והעיכובים בלוח הזמנים היו יותר נפוצים ממה שציפה. ויותר גרועים. הרבה, הרבה יותר גרועים.

את עבודתו פורצת הדרך בנושא פרויקטים גדולים ניתן לזקק לשלושה מספרים עצובים:

● 47.9% מהפרויקטים עומדים בתקציב.

● 8.5%

● 0.5% עומדים בתקציב, נמסרים בזמן ומספקים את התועלת החזויה.

זה מספיק אכזרי ש־99.5% מהפרויקטים מחמיצים את היעד בדרך זו או אחרת. אבל אפילו הנתונים האלה מטעים. התוצאות עגומות ממה שהן נראות. ד"ר פליביירג גילה שהמורכבות, החידוש והקושי שבמגה־פרויקטים מגבירים את הסיכונים שלהם ומותירים אותם פגיעים באופן יוצא דופן לתוצאות קיצוניות. "לא צריך לצפות שהם ישתבשו", אמר. "צריך לצפות שאחוז גדול למדי ישתבש בממדי אסון".

נורמה של ביצועים מזעזעים

המסע שלו להבנת מגה־פרויקטים החל קרוב לבית בשנות ה־90. דנמרק הייתה עסוקה בפרויקט הבנייה הגדול ביותר בהיסטוריה שלה - מגה־פרויקט החגורה הגדולה, שכלל שני גשרים ומנהרה שמחברים בין האיים המאוכלסים ביותר במדינה. היה מדובר במשהו גדול שהשתבש. הדדליינים הוחמצו. תוכניות נמחקו. פליביירג קיבל השראה.

אבל כשהוא שאל שאלה בסיסית לגבי מגה־פרויקטים, לא הצליח למצוא תשובה שהניחה את דעתו. "למרות העובדה שברחבי העולם הוציאו טריליוני דולרים על פרויקטים כמו זה", אמר, "אף אחד לא ידע אם הם עמדו בלוח הזמנים או בתקציב". הדרך היחידה לגלות הייתה לאסוף בעצמו את המידע.

בחמש השנים הבאות, ערך רשימה של 258 פרויקטי תשתית משמעותיים, בהם מנהרת הולנד בניו יורק, מערכת התחבורה המהירה באזור מפרץ סן פרנסיסקו בקליפורניה ומנהרת התעלה המחברת בין אנגליה וצרפת. מה שלמד הספיק לשכנע אותו שדנמרק לא הייתה חריגה. הסתבר שביצועים מזעזעים היו עניין רגיל לגמרי.

הוא לא סיים לעסוק בנושא לאחר שפרסם מאמר אחד. השאלה חסרת המענה הפכה לאובססיה של ד"ר פליביירג. המחקר הראשון הפך לעשרות. 258 הפרויקטים הראשונים הפכו ל־16 אלף גורדי שחקים, שדות תעופה, מוזיאונים, אולמות קונצרטים, כורים גרעיניים, כבישים וסכרים הידרואלקטריים ב־136 מדינות - לא רק מגה־פרויקטים, אלא פרויקטים מכל סוג וגודל.

הוא היה להוט ליישם את הממצאים שלו כשמנהלי פרויקטים פנו אליו להתייעצויות. "לא רציתי להיות סוג האקדמאי שרק כותב בשביל כתבי עת אקדמיים", אמר פליביירג. "רציתי שהמחקר יהיה בחוץ, בעולם האמיתי".

מה שהוא אומר להם זה שאנשים מתקשים במגה־פרויקטים מסיבה פשוטה: הם אנשים. בני אדם הם אופטימיים מטבעם ומעריכים בהערכת חסר כמה זמן ייקח להם להשלים משימות עתידיות. נראה כי לא משנה כמה פעמים אנו נופלים קורבן להטיה הקוגניטיבית הזו, הידועה כ"כשל התכנון". תמיד נצליח להתעלם מהפשלות שלנו בעבר ולהשלות עצמנו באמונה שהפעם זה יהיה אחרת. אנו גם נתונים לדינמיקות הכוח ולכוחות התחרותיים שמסבכים את המציאות, בגלל שמגה־פרויקטים לא מתרחשים בסביבות מבוקרות, והם פגיעים לפוליטיקה לא פחות מאשר לפסיכולוגיה. קחו לדוגמה את נושא המימון. "איך משיגים מימון?" אמר. "בכך שגורמים לו להיראות טוב על הנייר. אתה נותן הערכת חסר לעלות כך שזה ייראה זול יותר, והערכת חסר ללוח הזמנים כך שזה ייראה כאילו אתה יכול לעשות את זה יותר מהר".

מצאו את הלגו שלכם

אז איך דברים גדולים בכל זאת נעשים? הדבר היחיד שמרתק אותו יותר מהכישלונות של 99.5% הוא למה 0.5% מצליחים. הלקחים של פליביירג שנוגעים לכל סוג של פרויקט, מגה או לא, כוללים שתי עצות שימושיות במיוחד.

הראשונה: חשבו לאט, פעלו מהר. האירוניה של מגה־פרויקטים היא שרבים מתאחרים בגלל שלא משקיעים מספיק זמן בתכנון, שהוא הדרך היעילה ביותר לצמצם אי ודאות ולמזער סיכונים. אתם לא רוצים להתחיל לחפור לפני שתדעו בדיוק מה אתם עושים. לאחר שקיבל את ההזמנה לבנות את מוזיאון גוגנהיים בבילבאו בספרד, האדריכל פרנק גרי עשה ניסיונות עם עיצובים שונים ושיחק עם מודלים בסטודיו שלו במשך שנתיים. פליביירג אומר שתכנון קפדני היה הסיבה לכך שהפלא הארכיטקטוני הזה נפתח בשנת 1997, בזמן, ועלה פחות מהתקציב שהוקצה לו, 100 מיליון דולר.

אבל כדי להצליח לעשות דברים גדולים לא חייבים שמישהו כמו פרנק גרי יתעמק בשרטוטים. אפשר פשוט לשחק בלגו. "זה די מדהים מה שאפשר להשיג עם לבני לגו", כותב פליביירג. "לבנת לגו היא דבר קטן, אבל על ידי הרכבה של יותר מ־9,000, אפשר לבנות את אחד הסטים הגדולים ביותר שחברת לגו מייצרת".

זו העצה השנייה שלו: מצאו את הלגו שמפשט את העבודה שלכם והופך אותה למודולרית. "מודולריות היא מילה מגושמת לרעיון האלגנטי של דברים גדולים המורכבים מדברים קטנים", הוא כותב. "חפשו אותה בעולם, ותראו אותה בכל מקום". כל מקום כולל "תוכנות, רכבות תחתיות, קושחה, מלונות, בנייני משרדים, בתי ספר, מפעלים, בתי חולים, טילים, לוויינים, מכוניות וחנויות אפליקציות", הוא כותב. "כולם מודולריים באופן עמוק, בנויים מאבני בניין בסיסיות מאוד. והם יכולים לגדול בטירוף בקנה המידה, ותוך כדי זה להיעשות טובים יותר, מהירים יותר, גדולים יותר וזולים יותר".

מפעלי גיגה של טסלה והמטה של אפל הם דוגמאות טובות לתכנון מודולרי, אומר פליביירג, אבל דוגמה פשוטה יותר היא עוגת חתונה. אופים שכבה אחת, ואחר כך עוד אחת, ועוד אחת. ואז עורמים אותן - בדיוק כמו משחק בלבני לגו. "שוב, שוב, שוב", הוא כותב. "קליק, קליק, קליק".

אדם אחד שראה את הפוטנציאל שבמודולריות לפני שהמילה לכך הומצאה היה גודפרד קירק כריסטיאנסן, שניהל את לגו בין 1957 ל־1973, תקופה שבה החברה שנוסדה על ידי אביו רשמה פטנט על הלבנה הקלאסית שהפכה לסנסציה בינלאומית.

בזמנו לגו נודעה הודות ל־265 צעצועים שייצרה. כריסטיאנסן חשב שיש 264 יותר מדי. הוא רצה לרכז את המשאבים של לגו וליצור מערכת סביב צעצוע אחד. "מוצר אחד שהיה ייחודי וארוך טווח, שניתן לפתח למגוון רחב יותר של צעצועים שקל לשחק בהם, קל לייצר אותם וקל למכור אותם", כותב ינס אנדרסן בספר אחר שיצא לאחרונה, "הסיפור של לגו". והוא ידע בדיוק איזה צעצוע. הלבנים של לגו היו מודולריות. וגם המודל העסקי שלה היה כזה.

פליביירג היה ילד בדנמרק שחייו השתנו בעקבות ההחלטה הזו. למעשה, כל פעם שהוא צריך לקנות מתנה לתינוק, הוא תמיד בוחר אותו דבר. זה דבר קטן שמכניס אנשים לעולם שבו הם יכולים לעשות דברים גדולים. "אני רוצה להיות האדם הראשון בחיים שלהם שנותן להם לגו", אמר.

עוד כתבות

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון