גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרויקטים מורכבים שהאמריקאים לא רצו: החברות שהפכו את ישראל למעצמת שבבים

המרכזים המרוחקים שהקימו בארץ ארבע ענקיות טכנולוגיה ותיקות קיבעו את מעמדה של ישראל בתחום השבבים ● אלה החברות שבזכותן המדינה היא מרכז פיתוח אסטרטגי בתחום החומרה, וזהו המסע שלהן בישראל

חנוכת המפעל של נשיונל סמיקונדטור במגדל העמק / צילום: באדיבות גיורא ירון
חנוכת המפעל של נשיונל סמיקונדטור במגדל העמק / צילום: באדיבות גיורא ירון

עשרות שנים לפני שהפכה ישראל למוקד מומחיות בתחום הסייבר, הפינטק וטכנולוגיות פרסום, התבססה התעשייה המקומית דווקא בעולמות החומרה. אלרון, אלביט, אלסינט, אורבוט, אופטרוטק וסאייטקס היו כולן חברות שהתמחו במכונות כבדות או בציוד ביטחוני. אורבוט, למשל, פיתחה מכונה לבדיקת מעגלים חשמליים, סאייטקס פיתחה את מכונת ההדמייה הרפואית הישראלית הראשונה וסאיטקס עסקה תחילה במכונות למפעלי טקסטיל לפני שעברה להרכבת מכונות לדפוס תעשייתי.

הקפיטליזם של מפא"י והתעשייה הצבאית: כך הוקמה אומת הסטארט-אפ

במקביל להן - התפתחה תעשיית השבבים הישראלית כזרוע של ארבע ענקיות הטכנולוגיה באותה התקופה: אינטל, מוטורולה, נשיונל סמיקונדקטור ו-IBM. במידה רבה, המרכזים המרוחקים שהוקמו בישראל על ידי כל אחת מהחברות האלה, קיבעו את מעמדה הדומיננטי של ישראל בתחום - עוד הרבה לפני שזו הפכה לאומת הסטארט-אפ. בזכותן, ישראל היא מרכז פיתוח אסטרטגי בתחום החומרה עבור חברות כמו אפל, אמזון, גוגל ואנבידיה.

אינטל חיפה: קיבלו את הפרויקטים שהאמריקאים לא רצו

מאז הקמתה ב-1968 ועד לתחילת שנות השמונים, אינטל עוד לא נחשבה שחקנית מרכזית בשוק המעבדים. מרבית פעילותה התרכזה בארצות-הברית וכמעט בלתי אפשרי היה לנחש שמרכז הפיתוח הקטן שהקימה בחיפה, שכלל בראשיתו ארבעה עובדים בלבד, יהפוך למרכזי בחשיבותו ובהיקפו לחברה כולה. כיום מעסיקה אינטל 14 אלף איש בישראל, כולל עובדי מובילאיי, והיא המעסיקה הפרטית הגדולה במשק.

סיפורה של אינטל בישראל מתחיל דווקא בחברה אחרת, IBM שפיתחה והפיצה את המחשב האישי המסחרי הראשון ב-1981. טרם יציאתו לשוק התלבטה IBM בין מספר מעבדים שפותחו בחברות שונות, ביניהן מוטורולה ואינטל, ולבסוף בחרה במעבד 8088 (וריאנט של המעבד 8086) של אינטל, מה שהוביל להפיכתה של האחרונה לכוכבת בינלאומית במונחים טכנולוגיים וכלכליים.

המעבד, שהושק עוד ב-1979, היה חדשני ופורץ דרך, כאשר חלק מורכב מתהליך הפיתוח התקיים במרכז הפיתוח והמחקר שהקימה אינטל העולמית בישראל רק שנים ספורות קודם לכן, ב-ב1974. בשנה טרם הקמת המרכז בארץ, 1973, אינטל התקשתה למצוא ולגייס מהנדסים חדשים בקליפורניה. דב פרוהמן, פרופסור להנדסת אלקטרוניקה ומדעי המחשב שהצטרף לאינטל בשנותיה הראשונות והפך לדמות מרכזית וחשובה בה (בזמן עבודתו באינטל המציא פרוהמן את ה-EPROM - רכיב זיכרון הניתן למחיקה ולתכנות - מ"ג וא"ג), העלה את ההצעה להקים מרכז מחקר ופיתוח בחיפה.

הצוות הראשוני שגייסה אינטל בארץ כלל שלושה מהנדסים וסטודנט אחד מהטכניון, רפי נווה, שלימים יכהן כמנכ"ל אינטל ישראל. בשנים הראשונות קיבלו המהנדסים הישראלים פרויקטים קטנים ולא חשובים, "פירורים" כפי שהדבר כונה אז בידי העובדים, אך השינוי הגדול ביחס למרכז הפיתוח הישראלי התרחש הודות למעבד 8086, המוצר שהפך אותה למתחרה מובילה ופורצת דרך בשוק המעבדים העולמי.

הצוות המייסד של מרכז הפיתוח של אינטל בחיפה, 1974 / צילום: באדיבות אינטל

הצוות הישראלי קיבל על עצמו כחלק מתהליך הפיתוח הכללי את משימת פיתוח המאיץ המתמטי הנלווה. "הפרויקט הזה היה כל כך מסובך שאף אחד בקליפורניה לא רצה להתקרב לזה" מספר נווה לגלובס. באותו הזמן נשלח נווה לארה"ב כדי לנסות ולהבין אם ואיך יכול הצוות הישראלי להשתתף בתהליך הפיתוח.

"אחרי שבועיים צלצלתי למנהל הפעילות שלנו, ואמרתי לו שהם צודקים - זה פי שלוש יותר מסובך מהמעבד עצמו אבל כולם יודעים את זה, אז מה יש לנו להפסיד? ניקח את זה על עצמנו." במשך כשנה וחצי, צוות קטן של מהנדסים ועורכי מעגלים עמל על פיתוח המאיץ המתמטי. פיתוח המוצר והצלחתו של המעבד 8086 שמו את מרכז הפיתוח בישראל על המפה, והיוו חותמת לכך שלצוות הישראלי ישנן יכולות להתמודד עם פרויקטים גדולים, מסובכים וחשובים. "שלושת ההישגים של 8086", אומר נווה "היו ההבנה שהצוות הישראלי מוביל ביכולותיו, אמינות החישובים והמיצוב של אינטל כמובילה בתחום המחשוב האישי. אינטל ישראל נראתה אחרת אחרי 1980".

דדי פרלמוטר, שהיה סגן נשיא בכיר באינטל העולמית מספר: "באינטל ישראל נוצר מיזוג די מעניין, מצד אחד של אופי ישראלי מאוד יזמי שלא אוהב שאומרים לו מה לעשות ומצד שני זה הסדר, הארגון, התכנון והדייקנות שהיא קריטית למוצרים מאוד מורכבים. גם הריחוק מהמפקדה, מהמטה בארה"ב מייצר מצב שבו יש פחות תלות בתפיסות העולם שמסתובבות שם. הריחוק הזה עוזר לחשוב אחרת".

נשיונל סמיקונדקטור: מפעל השבבים הראשון שהפך לטאואר

צבי סוחה הוא אחד מבכירי המהנדסים הישראלים המשפיעים ביותר, למרות ששמו כמעט ואיננו מוכר בציבוריות הישראלית. אבל סוחה אחראי על הבאתן של שתי חברות ענק לישראל שבמידה רבה עיצבו את תעשיית השבבים, לא פחות מדב פרוהמן. ב-1978 הביא סוחה את נשיונל סמיקונדקטור, חברת רכיבים חשמליים אנלוגיים שהפסיקה את פעילותה כבר לפני יותר מעשור - אך הותירה את חותמה בישראל.

גיורא ירון - לימים מנכ"ל מרקורי ישראל ואיתמר מדיקל - החל לעבוד לאחר שהשלים את הפוסט דוקטורט שלו בקליפורניה במשרדי החברה כפיזיקאי, וחמש שנים לאחר מכן הביא את נשיונל לפתוח את מפעל הייצור שלה במגדל העמק. ב-1985 נחנך המפעל שזכה לאחר מכן לשם טאואר סמיקונדקטור - סיפור הצלחה ישראלי שנרכש בידי אינטל בשנה שעברה ב-5.8 מיליארד דולר במטרה להרחיב את יכולות הייצור שלה. בתור אתר הפיתוח שלה נבחרה יוקנעם - לאחר התלבטות בין ישראל לבין אירלנד, בשל הסובסידיות הנדיבות שהציעה העיר.

גיורא ירון מימין, פיטר ספראג יו''ר נשיונל סמיקונדקטור במרכז / צילום: באדיבו גיורא ירון

"לא הרבה מכירים בעובדה שחברות רב לאומיות הן אלה שהביאו לפיתוח ישראל כסטארט-אפ ניישן", אומר ירון לגלובס. "אמנם, כבר היו פה חברות כמו אלביט, סאיטקס. אבל הבעיה היא שהמהנדס ישראלי הממוצע, או המנהל הישראלי הממוצע, היה טכנולוג טוב שהרבה פעמים בא מאחת היחידות הצבאיות אבל לא ידע הרבה על שיווק או מכירות. כל הדברים שהופכים פרויקט פיתוח למוצר ושאפשר לבנות ממנו חברה - את זה למדנו מהאמריקאים".

ב-2005 נמכר מרכז המחקר והפיתוח של החברה בהרצליה לווינבונד הטייואנית לפי שווי של 50-100 מיליון דולר, לאחר שהחברה האמריקאית החליטה להתמקד ברכיבים אנלוגיים: המרכז בהרצליה עסק בשבבים דיגיטליים המיועדים לשרתים. לימים, יהפוך התחום לתעשייה לוהטת שבמרכזה חברות ענק כמו אמזון ואינטל - אך נשיונל סמיקונדקטור כבר לא תשחק בו תפקיד. עם זאת, כמה מהמנהלים הבכירים בנשיונל - בהם צבי סוחה עצמו - הפכו לצוות המייסד שנים קודם לכן במרכז הפיתוח של מוטורולה סמיקונדקטור - ענקית התקשורת שפעילה בישראל כבר משנות השישים.

גיורא ירון והצוות שלו מתראיינים למוזיאון CMU-CAMPUTER HISTORY MUSEUM / צילום: באדיבות גיורא ירון

מוטורולה סמיקונדקטור: המבשרת של תעשיית האוטוטק הישראלית

מוטורולה התמקמה בישראל כבר ב-1964 כמרכז הפיתוח הראשון שלה מחוץ לארה"ב, בין השאר בשל הריכוז הגבוה של ארגוני ביטחון וקרבה בין התעשייה לצבא. הסניף שהוקם בגבעתיים על ידי משה בסין קיבל אחריות הן על מכירת מכשירי קשר בישראל, אפריקה ואפילו איראן של השאה, ובהמשך פותחו בה מכשירי הקשר הדיגיטליים הראשונים, שהפכו ברבות השנים למכשיר המירס ורשת הטטרה הצבאית ואומצו על ידי צה"ל, משטרת ישראל וארגונים נוספים. בהמשך, היה מעורב המרכז הישראלי גם בפיתוח מסופי תקשורת לחברות השילוח והדואר דויטשה פוסט, פדרל אקספרס ו-UPS - שתקשרו ביניהם באמצעות הטכנולוגיה הישראלית, בעידן שבו עוד לא התקיימה תקשורת סלולרית.

צבי סוחה שייסד את נשיונל סמיקונדקטור בישראל החליט לעזוב אותה בעקבות חילוקי דעות עם ההנהלה. בפגישה שערך עם מרי גולדמן, יהודי-אמריקאי עם רגשות חמים לישראל שכיהן אז בתפקיד בכיר במוטורולה העולמית, שכנע אותו סוחה להקים מרכז בישראל - בהתבסס על קבוצת יוצאי נשיונל. סוחה הביא למוטורולה כמה מבכירי מהנדסי השבבים הישראלים של אותה התקופה מנשיונל סמיקונדקטור בהם ישראל קשת ויהודה שווגר ובתחילת 1982 יצאה לדרך מוטורולה סמיקונדקטור שקבעה את מקום משכנה בגבעתיים ולאחר מכן התרחקה לצומת ההלכה ברמת גן.

מוטורולה סמיקונדקטור הפכה לפריסקייל בשנת 2004 ופוצלה ממוטורולה העולמית, והחל מ-2008 ספגה מהלכי קיצוצים ופיטורים, עד סגירת הסניף בישראל ב-2016. במקביל, היא מוזגה ל-NXP, אך ללא הפעילות הדיגיטלית שפותחה בישראל.

למרות הסוף הטראגי, היוותה מוטורולה סמיקונדקטור את הבסיס בישראל לפיתוח מעבדי תקשורת בין מכשירים. בפרט, הניחה החברה את היסודות לפיתוח שלוש תעשיות בישראל: תקשורת מהירה בין מחשבים (ISDN), שהיוותה את הבסיס לפיתוח טכנולוגיות פס רחב בישראל, בחברות כמו "פסעבה" וקבוצת רד; תקשורת דיגיטלית בפנים הרכב - שהיוותה את הבסיס לחברות האוטוטק בישראל: אלחנן רושניק, מראשוני מהנדסי השבבים במובילאיי הגיע ממחלקת הרכב של מוטורולה סמיקונדקטור; ועיבוד אותות (DSP) - שהיווה את הבסיס לחברות ישראליות בולטות שקמו לאחר מכן, בהן DSPG ו-DSPC הישראליות.

עוד כתבות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

"השקענו פה מעל 1.3 מיליארד דולר, ולא עוצרים": ענק ההשקעות שמאמין בישראל

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו