רפת / צילום: Shutterstock, ChameleonsEye
היום (ג') התפרסם דוח מבקר המדינה, הכולל פרק על משק החלב בישראל. על-פי הדוח, "ענף החלב בישראל הוא ייחודי בהשוואה לעולם, שכן על-פי הוראות הדין, המדינה מתכננת אותו ומפקחת עליו בכל שלבי שרשרת הייצור". כלומר, במקום שוק חופשי, ענף החלב מנוהל בתכנון ריכוזי: רק בעלי מכסות לייצור חלב מותר חוקית לייצר אותו, והמחיר הן לרפתנים והן למוצרי צריכה רבים מפוקח.
עוד מוסיף המבקר כי "למעט מדינת ישראל, המדינה היחידה שבה קיימת אסדרה מדינתית של ענף החלב בכל שרשרת הייצור היא קנדה. למחיר החלב הגולמי יש השפעה ישירה על מחיר מוצרי החלב לצרכן הישראלי ועל יוקר המחיה בישראל".
תכנון ריכוזי
תכנון ריכוזי זה הוא אחת הסיבות למחירים הגבוהים בישראל: מחיר חלב גולמי בשער הרפת הוא 24% יותר מאשר בממוצע האיחוד האירופי בממוצע שנת 2022, והמחיר הסופי לצרכנים של ליטר חלב ניגר הוא 77% יותר מאשר בממוצע האיחוד האירופי ביוני 2022. בנוסף, ישנו מחסור כרוני של חלב בחגי תשרי בו יש מעט ימי עבודה.
כבר בשנת 1995, מדינת ישראל התחייבה "במסגרת הסכם סחר רב-צדדי בתחום החקלאות של ארגון הסחר העולמי, להפחית את התמיכות העקיפות המעוותות סחר וייצור. עם זאת, על-פי אומדני ה-OECD , בשנת 2021 הסתכם שיעור התמיכות העקיפות ב90.7% מסך התמיכות בחקלאים בישראל. שיעור זה גדול במידה ניכרת משיעור התמיכות העקיפות במדינות ה-OECD, שם הוא עומד על 23.1% בלבד". גם ב-2020, דוח ה-OECD המליץ לעבור לסבסוד ישיר במקום הגבלת הייצור המונעת ירידת מחירים.
בסיכום ההמלצות, מבקר המדינה מעיר על כך שישראל אינה עומדת בהתחייבויותיה ולא עוברת מתמיכות עקיפות, דרך המחירים לצרכן במסגרת התכנון הריכוזי במשק החלב, לתמיכות ישירות. כלומר - תשלום ישיר של כסף לרפתנים. כך עשה האיחוד האירופי, שב-2009, התחיל להגדיל דרמטית את המכסות המותרות וב-2015 ביטל אותן כליל.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן גם ביקר את השיטה באמצעותה מחושב "מחיר המטרה", הוא מחיר המינימום המפוקח לרפתנים: רפתות משפחתיות קטנות הן הפסדיות, והחשבת התשומות שלהן מביאה ל"מחיר מטרה" גבוה ממה שהיה יכול להיות. בנוסף, השכר שמשמש ליצירת מחיר המטרה הוא השכר הממוצע במשק - שגבוה בכ-48% משכר העבודה בחקלאות. בעיני המבקר, החוק הנוכחי "אינו מקדם בהכרח את הרציונל שבבסיס חוק החלב לעניין חיזוק ההתיישבות בפריפריה".
תנאים בעייתיים ברפתות
עוד מתייחס המבקר לנושא צער בעלי חיים: מתוך 33 מבדקים שערכו ברפתות משפחתיות, ל-18 (55%) ניתן ציון מסכם לקוי. לעומת זאת, ברפתות במגזר השיתופי ניתן ציון מסכם לקוי לתשע רפתות מתוך 25 (36%).
נמצא כי לשירותים הווטרינריים גם אין נוהל סדור לביצוע המבדקים האמורים ברפתות. להערכת אגף רווחת בעלי חיים, בכ-20% מכלל הרפתות בישראל "מוחזקים בעלי חיים בתנאים הפוגעים באופן חמור ביותר ברווחתם". תביעות בנושא הוגשו רק בשל תלונות שהוגשו, ולא בשל פעולות יזומות של השירותים הווטרינריים.
הנקודה החיובית היחידה שמציין המבקר היא הקביעה שהמחיר המפוקח ייקבע במנגנון אוטומטי בידי ועדת המחירים, ולא ידרוש אישור של שר האוצר. בכך, לדברי המבקר, "יישום הצו יצמצם באופן ניכר את הפער שהיה קיים בין מועד עדכון מחירי המוצרים המפוקחים לבין עדכון 'מחיר המטרה'", שהביא להפסדים ולחוסר ודאות עסקי לגבי ענף החלב.
תגובות
מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום (אבו) ויל, מסר בתגובה לדוח מבקר המדינה על משק החלב: "ברוב המדינות אליהם משווים את מחירי החלב בישראל, המע"מ על החלב נמוך ב-50%, וקיימת תמיכה ישירה ליצרנים. ברגע שיפעלו גם בארץ באופן דומה, תתקיים ירידה משמעותית עבור הצרכן".
בנושא הפשיעה החקלאית מסר וילן: "דוח המבקר מפנה, ובצדק, אצבע מאשימה כלפי מערכת אכיפת החוק והמדיניות הממשלתית על הטיפול הכושל בפשיעה החקלאית בישראל בשנים האחרונות. הנוכחות המשטרתית הדלה במרחב הכפרי וכן הטיפול הלקוי בתיקי החקירה מובילים בצורה ישירה לאבדן האמון של החקלאים במערכת אכיפת החוק. אני קורא לשר לביטחון פנים, למפכ"ל ולרשויות אכיפת החוק לפעול ליישום מסקנות הדוח בהקדם האפשרי".
ממועצת החלב נמסר בתגובה: "קיבלנו בתודה את דוח מבקר המדינה, ואנו לומדים אותו. יחד עם זאת, מבחינה ראשונית של הדוח עולה כי חלק מהנתונים עליהם מבסס המבקר את טענותיו אינם מעודכנים.
"כך לדוגמה: מהשוואה של מחיר המטרה בישראל (בשער המשק) למחיר הממוצע באיחוד האירופי, כפי שמפורסם באתר הרשמי של נציבות החקלאות האירופית, עולה כי ב-2022 מחיר המטרה בישראל היה גבוה ב-22% בלבד מאשר בממוצע האיחוד האירופי. פער זה הצטמצם ל 17% בלבד ברבעון הראשון של 2023.
"הסיבות העיקריות לפער במחירי המטרה הן: עלויות ההזנה של הפרות באירופה נמוכות משמעותית בהשוואה לישראל; תנאי הייצור בישראל וההתמודדות עם האקלים החם דורשים מהרפתנים השקעה גדולה בצינון הפרות, דבר הכרוך בעליות גבוהות של חשמל ומים; המגדל באירופה נהנה מתמיכות ישירות ומסיוע מצד המדינה, ובארץ לא; אילוצי הכשרות מעלים את עלויות הייצור כגון היערכות לפסח ומעבר למזון מיוחד ויקר לפני, בזמן ואחרי החג, צבירת מלאים לקראת שנת שמיטה ועוד.
"פער זה מתגלגל למחלבות, ואליו מתווספים: עלויות כשרות נוספות הנובעות מהשבתת קוויי יצור בשבתות וחגים, קווי ייצור מקבילים לרמות הידור שונות (כשרות רגילה, מהדרין, בד"צ) מערך משגיחים ומצלמות לפיקוח. סך עלויות הכשרות מגיע לכדי כ 10% מהפער מול אירופה.
"בישראל מוספים למחיר מוצרי החלב 17% מע"מ, בעוד שבאירופה המע"מ על מוצרי חלב מופחת, ובחלק מהמדינות אין כלל מע"מ על מוצרי חלב".
מארגון יצרני החלב נמסר בתגובה: "הארגון ילמד את הדו"ח לעומקו ויבחן את המסקנות שהועלו בו. הפרש מחיר החלב הגולמי בין ישראל לאירופה הולך ומצטמצם. בחלוף שנה ממועד הביקורת, הצטמצם פער המחירים מ- 24% בשנת 2022, ל- 13% בלבד.
"ההפרש הקיים נובע בעיקר מהיטלים ומתשומות שהמדינה קובעת, ושאינם מוטלים על רפתות בחו"ל, ובהן: מחירי המים, מחירי מזון בעלי החיים המיובא מעבר לים, אגרות, כוח עבודה יקר, רגולציות איכות סביבה ורישוי עסקים, הפיקוח הווטרינרי, עמידה בהנחיות הכשרות ומע"מ - וזו רק רשימה חלקית.
"הרפת הישראלית היא היעילה ביותר בעולם, אך נמצאת במקום נמוך מאוד ברווחיות ונאנקת תחת הנטל, ולא באשמתה. בעשור האחרון נסגרו 255 רפתות בישראל, שהן כ-30% מסך כל הרפתות. נתון זה כלשעצמו מעיד על האתגרים העצומים עמם מתמודדים הרפתנים ועל חוסר הכדאיות הכלכלית בהיעדר תמיכה מהמדינה. ברפת הישראלית עובדים מסביב לשעון אנשים צנועים וערכיים, במטרה להבטיח אספקת חלב שוטפת בישראל וכדי להתפרנס בכבוד.
"באשר לטענה בדבר רווחת בעלי החיים, יודגש כי רפתני ישראל מחויבים לשמור על רווחת בעלי החיים ופועלים על-פי הקריטריונים המחמירים ביותר. לראיה - תפוקת החלב בישראל היא איכותית וגבוהה. בהמשך לאמור בדוח, נלמד ונבדוק את המסקנות שהועלו בו".
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "לעניין מבדקי רווחה ובריאות ברפתות, נושא הביקורות בכלל משקי היונקים בישראל, ובכלל זה גם רפת החלב, ממוחשבים בימים אלה על-מנת להיעזר במודל סדור לקביעת היקף הביקורות והנושאים שייבדקו בהן, שתיעשה על-פי גורמי סיכון וממצאי ביקורות קודמים. הביקורות במשקים יכללו היבטי צער בעלי חיים, בריאות, ניהול מצבת הבקר ועוד. גם כיום, טרום מחשוב הנושא, נעשה מעקב אחר תיקון הליקויים על-ידי השירותים הווטרינריים. בנוסף, מדריכי המשרד עברו הכשרה בנושא רווחה ומסייעים בידי המשרד כ'עיניים שלו בשטח' וכשגרירים של העברת דרישות המשרד למשקים".