שרת התחבורה מירי רגב / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"
בשנת 2020, בקדנציה הראשונה שלה במשרד התחבורה, הגיעה השרה מירי רגב לראשון לציון. לצידו של ראש העירייה, רז קינסטליך, היא חנכה שם שביל אופניים חדש, במסגרת פרויקט "אופנידן" להקמת שבילי אופניים במטרופולין גוש דן. במהלך הטקס התבשרו תושבי העיר הרביעית בגודלה בישראל כי הקו האדום של הרכבת הקלה מפתח תקווה לבת ים יוארך עד לראשון לציון.
● איחורים, היעדר תשתיות ואמינות נשחקת: התחבורה הציבורית, תמונת מצב
● הריקושטים ממלחמת המחירים שהחלה טסלה פגעו גם במובילאיי
● 300 שקל לקרקע לדירה? המכרזים שנסגרו בשפל כמעט חסר תקדים | בדיקת גלובס
אלא שחצי שנה לאחר גזירת הסרט הגיעו דחפורים והרסו את השביל לטובת הקמה של הקו הירוק של הרכבת הקלה, ושביל חלופי נבנה בעצלתיים.
כעת גם ההבטחות שניתנו באותו מעמד זכו לגורל דומה: בדיוני התקציב העדיפה אותה רגב, שרת תחבורה בקדנציה שנייה במשרד, להסיט מיליארד שקל שאמורים היו לתקצב את הארכת הקו האדום מבת ים לראשון לציון לטובת תוכנית חומש לקידום כבישים בעלות של 26 מיליארד שקל.
הקו האדום אמור להתחיל לפעול בסוף החודש, אך יש המשערים שתאריך הפתיחה שלו יתגלגל אל חודש יוני. הוא מתחיל בפתח תקווה, עובר בבני ברק, ברמת גן ובתל אביב-יפו, ומסתיים בבת ים. עלות הקמתו עומדת עד כה על 18.7 מיליארד שקל, והוא צפוי להתחיל לפעול לאחר שנים של דחיות.
משרד התחבורה אישר בעבר הקצאת 100 מיליון שקל לתכנון המפורט של הארכת הקו מבת ים לראשון לציון והקמתן של ארבע תחנות נוספות לאורך ההארכה. התחנה הסופית אמורה לקום סמוך לתחנת הרכבת משה דיין במערב העיר, ובמקום מתוכנן האב תחבורתי, שיחבר את רכבת ישראל עם הקו האדום המוארך, עם הקו הירוק שיפעל בסמוך ועם הקו החום שמתוכנן כמערכת הדומה למטרונית בחיפה, מרמלה ולוד ועד לראשון לציון. כל אלו יתווספו למערכת המטרו המתוכננת במטרופולין.
הנפגע העיקרי: "מתחם האלף" בראשון לציון
הארכת הקו האדום נועדה לשרת תחבורתית את מתחם האלף המוקם במערב ראשון לציון, שצפוי לאכלס על פי אתר המתחם 100 אלף עובדים ו-22 אלף תושבים, ב-5,600 יחידות דיור ו-1.7 מיליון מ"ר של תעסוקה ומסחר, וכן לחבר את ראשון לציון לבת ים ולשכנותיה. גם בלי הארכת הקו, יזכה המתחם בעתיד לנגישות תחבורתית בזכות הקווים העתידיים של הרכבת הקלה.
לצד היתרונות בשירות תחבורה ציבורית מהיר ויעיל לדרום המטרופולין וכן הקמת האב תחבורתי שמקשר כמעט לכל קצוותיו, עלו גם סיבות שונות להסטה, ובהן יכולתה של חברת נת"ע לקדם גם את הארכת הקו האדום נוסף על קידום הקווים הירוק והסגול ותוכנית המטרו. כל זאת, כאשר החברה הושקעה בשנים האחרונות, וביתר שאת כעת, אך ורק בהפעלת הקו האדום, ולא הצליחה להוכיח עמידה בלוחות זמנים ובתקציבים באף אחד מהפרויקטים שהיא מנהלת. הסטה של מיליארד שקל מצביעה על אי אמון בה מצד משרדי הממשלה, זאת לצד האיבה הפוליטית המיוחסת לרגב כלפיה.
נוסף על כך, למרות היתרונות התחבורתיים של הקו, התקציב כולל לא מעט השקעה באזור, ותוקצבו בו באופן מלא הקמתם של הקווים הכחול והחום, שיופעלו באופן דומה למטרונית.
הסיבות למהלך יכולות להישמע הגיוניות, אך במבחן התוצאה הוסטו מיליארד שקל מפרויקט בשל, שתכנונו המפורט אמור להסתיים בחודש הבא. שהמשמעות היא עצירתו בחריקת בלמים, והפניית התקציבים לקידום תוכנית חומש לכבישים ומעידה על סדרי עדיפויות שנויים במחלוקת.
לא הוויתור היחיד על תחבורה ציבורית
לא מדובר בוויתור היחיד שנרשם בתקציב המדינה על פרויקטי תחבורה ציבורית. מיליארד שקל נגרעו מתקציב של 6 מיליארד להקמת נתיבי העדפה לאוטובוסים בערים. אותם מיליארד שקל יועברו אף הם למימון תוכנית החומש לכבישים. יחד עם זאת, הסטה זו מותנית בניצול יתרות התקציב האחרות, ואין כעת מספיק פרויקטי נת"צים בשלים כדי למלא סכום זה.
תוכנית החומש לכבישים כוללת כאמור 26 מיליארד שקל, 15 מיליארד שקל מהם לקידום כבישים מהתוכנית האסטרטגית לדרכים. פרויקטים אלו כוללים הקמת כבישים בינעירוניים חדשים, הקמת מחלפים, הרחבת נתיבים וכן הקמת נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית, ורבים מפרויקטים אלו יבוצעו ביהודה ושומרון.
2 מיליארד שקל נוספים מיועדים לקידומי זמינות לכבישים רבים נוספים, 4.5 מיליארד שקל לקידום כבישים הנדרשים לצורכי דיור, מיליארד שקל לקידום תשתיות ביישובי החברה הערבית, 3 מיליארד שקל להארכת כביש 6 צפונה ועוד.
הסברה הרווחת היא שפרויקט הארכת הקו האדום לראשון לציון לא יבוטל אלא יידחה ויתוקצב בהמשך, אך ניסיון העבר הפוליטי מלמד כי הסרתו של פרויקט מתקציב המדינה שומט את הוודאות תחתיו, שכן הממשלות האחרונות לא השלימו את ימיהן, ואם הצליחו להעביר תקציב מדינה, הרי שמדובר היה בתקציב בודד, ואין כל ודאות לגבי מועדו ותכולתו של תקציב המדינה הבא.