הרווארד בגלובס. מלחמות התרבות הגיעו לעסקים / צילום: Unsplash, James Wheeler
חברות רבות עשויות לחשוב שמוטב לא להיות על הכוונת של אף אחד. אך אין מנוס מנקיטת עמדה בסוגיות המרכזיות של ימינו. היערכות להאשמות ב־Wokeness (מודעות חברתית הנתפסת כצדקנית) וניסוח התגובה הם כיום בצמרת סדר העדיפויות. אז בואו נבין מה קורה פה.
'השקעות אחראיות', (ESG, ר"ת סביבה, חברה ומשילות תאגידית) היא בראש ובראשונה השפה בה משתמש העולם הפיננסי כדי לייצג ניסיונות למדוד את הסיכונים (וההזדמנויות) הנובעים מסוגיות סביבתיות וחברתיות. "קיימות" היא מושג רחב בהרבה שבוחן את תפקיד העסקים בחברה והאופן בו הם משפיעים על מכלול הנושאים הסביבתיים והחברתיים, ומושפעים מהם בעצמם. התווית "אנטי־ESG" היא בסך הכל חלק ממאמץ "אנטי־woke" ואנטי-קיימות, אותו סיכם באופן מוצלח מנהל בענקית הקרנות Morningstar: "אנטי־ESG הוא 'בא כוח' להתנגדות להפצה של 'ערכים ליברליים' בחברה האזרחית".
איך ההתנגדות הנרחבת הזו לקיימות סביבתית וחברתית מתרחשת בפועל? הנה כמה דוגמאות:
1. זכויות להט"ב: בשנה שעברה, מי שהיה מנכ"ל וולט דיסני (המעסיקה הגדולה במדינה) התבטא נגד הצעת החוק בפלורידה המכונה "אל תגיד גיי". המושל והמחוקקים הרפובליקאים שיזמו אותה נכנסו בדיסני חזק ושללו מהחברה כמה יתרונות כלכליים ותיקים.
2. הפלות: לאחר פסיקת דובס של בית המשפט העליון, שביטלה את ההגנה על זכותן של נשים לבצע הפלה, עסקים ניצבו בפני בחירות חדשות, וקשות. חלק הציעו לממן לעובדות במדינות בהן אסור לבצע הפלות הוצאות נסיעה למדינות אחרות.
3. גיוון, הגינות והכלה: חברות לרוב גאות בעבודת הגיוון, הגינות והכלה (DEI) שלהן. אבל תנועת אנטי ESG תוקפת את DEI חדשות לבקרים. מיד לאחר קריסת 'בנק סיליקון ואלי', טור דעה מזעזע בוול סטריט ג'ורנל הכריז: "אני לא אומר ש־12 גברים לבנים יכלו להימנע מהברדק הזה, אבל ייתכן שדעתה של החברה הוסחה בגלל דרישות הגיוון". ההצהרות האלה אינן רק חסרות בסיס - הן מטופשות וגזעניות.
4. השקעות ESG: בשנים האחרונות, מסה קריטית של משקיעים החליטה באופן ברור שאתגרי ענק כמו שינוי האקלים יוצרים סיכונים עסקיים וכלכליים שיש להבין ולכלול בקבלת ההחלטות. הם סיננו חברות לפי סיכוני ESG, הקימו קרנות ענק חדשות ומשכו הון של מאות מיליארדי דולרים. אבל חלק מהמנהיגים בשלטון לא רוצים לשמוע על זה. תוך עיגון הפעולות שלהם כחלק מ"תנועת אנטי־woke", כמה מדינות החלו לשלול כספים מתומכי ESG בפרופיל גבוה, כמו חברת ניהול הנכסים הגדולה בעולם בלאקרוק.
הביטו קדימה
ניווט תפקידו של עסק בחברה הוא אחד מאתגרי הניהול הגדולים של תקופתנו. מנהיגים עסקיים צריכים להסב את תשומת לבם וללמוד שלושה לקחים.
1. אל תתנו לקולות רמים לעצור אתכם מביצוע תפקידכם. בנקים מתנגדים לחוקי אנטי־ESG לא למען מדליות על פילנתרופיה, אלא בגלל שזה טוב לעסקים. נושאים חברתיים וסביבתיים משפיעים באופן משמעותי על חברות, מה שאומר שמשקיעים חייבים להתחשב בהם. משקיעים גם צריכים להמשיך להציע מוצרי ושירותי ESG בגלל שלקוחותיהם דורשים זאת.
2. חברות כבר לא יכולות לשבת על הגדר בגלל שאין יותר גדר. בעולם שקוף, השתיקה רועמת. בין 70% ל־90% מהמגיבים לברומטר האמון של אדלמן מ־2023 אמרו שהם "מצפים ממנכ"לים לנקוט עמדה ציבורית בסוגיות" כמו שינוי האקלים, אפליה ופער העושר.
החיבור שלכם למפלגה ולפילוסופיות שלה כבר לא נוגע לשיעורי מס או תמריציים לתעשייה או חוקים. חישבו מה באמת יעזור לחברה ולתחום שלכם להתקדם בנתיב צודק יותר, וחיובי יותר בחישוב נטו, על מנת לעמוד ביעדי צמצום הפליטות הגדולים וכדי להגן על העובדים והלקוחות הפגיעים שלכם.
3. עשו את הדבר הנכון. אל תיכנעו לפוליטיקאים שרוצים להאט את ההתקדמות לעבר עולם הוגן ומשגשג, או לקנאים שרוצים לשלול מאנשים מסוימים את זכויותיהם. אני יודע שזה מפחיד. הרבה מבעלי העניין שלכם, לקוחות ועובדים, מסכימים בתוקף עם הזעם וההתקפות. אבל נחשו מה? קבוצה שהיא כנראה גדולה יותר, בייחוד לקוחות ועובדים צעירים יותר, רוצים שתנקטו עמדה לטובת קבוצות שוליים ותהיו עקביים לגבי הערכים שלכם - אפילו כשזה לא נוח.
האומץ להנהיג
למול כוחות של אי־היגיון וחוסר סובלנות, עמדו בעוז והראו לעובדים שלכם ולבעלי עניין אחרים שהדבר פסול. פתחו את שריר האומץ. נראה כי יש חברות שנעות לעבר מה שמכונה 'החרשה ירוקה' (Greenhushing), התקדמות במאמצים חברתיים או סביבתיים, אך בשקט. רבע מהחברות בסקר עדכני אמרו שלא פרסמו את יעדי האקלים שלהן, למשל.
הפתגם "בחרו את הקרבות שלכם בתבונה" הוא תמיד עצה טובה, אך יש מאבקים וזכויות שראוי להילחם למענם. אם תנקטו עמדה בפומבי, תשדרו לבעלי העניין מה חשוב לכם. אתם יכולים לסייע לשנות את דעת הקהל. כשחברות שותקות, הן מחמיצות הזדמנות לגייס בעלי ברית ולבנות אומץ קולקטיבי. אתם לא הייתם רוצים לעבוד בחברה אמיצה או להנהיג אחת כזו?
© Harvard Business School Publishing Corp