גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנס הפיסקלי של האוצר: מכירות הרכב יורדות, אך ההכנסות ממיסוי רק תופחות

2022 הייתה שנת מכירות פושרת בשוק הרכב הישראלי לעומת קודמותיה, אך עדיין הכנסות המדינה ממיסוי על רכישת רכב חדש ועל השימוש בו שברו שיא חדש ● איך זה קרה, ולמה על פי תחזיות האוצר לשנתיים הקרובות זו רק ההתחלה?

מכירות הרכב יורדות, אך ההכנסות ממיסוי רק תופחות / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
מכירות הרכב יורדות, אך ההכנסות ממיסוי רק תופחות / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

במדינות רבות בעולם המפותח הרכב הפרטי נחשב מוצר חיוני, שיש בו לא מעט תועלות כלכליות. בין השאר, רכב פרטי מאיץ את תהליך המעבר של אוכלוסיות מתוך הערים הצפופות לפריפריה או לפרברים, ומסייע לפיתוח עסקי של מרכזי מסחר או תעסוקה מחוץ לערים.

כך הפכה ישראל ליבואנית השלישית בגודלה של כלי רכב מסין
לאחר שנה מצוינת לענף הרכב: 2023 תהיה מאתגרת יותר | פרשנות
ההכנסות ממיסוי נדל"ן צנחו גם באפריל, והגירעון עלה ל-0.3% מהתוצר

אמנם יש לו מחיר סביבתי, אבל ברוב העולם הרגולציה של ממשלות משתמשת במיסוי וסבסוד כדי לעודד שימוש בכלי רכב נקיים יותר. זה קורה אפילו במערב אירופה, שנהנית מתחבורה ציבורית מפותחת, ובסין, שממשלתה משקיעה לא מעט בסובסידיות לרכב עבור אוכלוסיות חלשות מחוץ לערים.

ישראל, לעומת זאת, שבויה בקונספציה שרכב פרטי הוא מוצר מותרות, ולכן צריך להטיל עליו מיסוי דרקוני בהתאם. אמנם כיום רכב פרטי כבר לא מוצג אצלנו בתור סמל אנטי־סוציאליסטי כבעבר אלא רק בתור "מפגע סביבתי", אבל מאחורי הנימוקים מסתתרת אותה סיבה: המיסוי על רכב הוא מקור משמעותי להכנסות המדינה, שהולך ומתגבר משנה לשנה. גם ב־2022 שברו ההכנסות ממיסוי רכב שיאים ועל פי תחזיות הכנסות האוצר לשנים הקרובות זו כנראה רק ההתחלה.

 

הפטנט של האוצר להקדים את היבוא

נפתח בכמה נתונים מאירי עיניים שעולים מסיכום הכנסות המדינה ממסים ב־2022 ומניתוח תקציב המדינה שפרסם מרכז המחקר של הכנסת באפריל. השנה שעברה הייתה די פושרת במכירות רכב חדש בשל בעיות אספקה, עם ירידה של כ־7.8% במסירות לעומת 2021, אבל הכנסות המדינה בסעיף מס קנייה על רכב פרטי צמחו בכ־8.5% והסתכמו בכ־12.4 מיליארד שקל (לא כולל מע"מ), שיא של כל הזמנים.

מאחורי "הנס הפיסקלי" הזה מסתתרות שתי סיבות: הראשונה היא עודף ביקוש על היצע, שהביא לביטול ההנחות והמבצעים ודחף כלפי מעלה את המחיר הממוצע לעסקה ואת ממוצע המס האפקטיבי. כלומר, נמכרו פחות מכוניות, אבל נגבה יותר מס לכל מכונית.

הסיבה השנייה הייתה זינוק חריג של כ־2.2 מיליארד שקל בהכנסות ממס קנייה בחודש דצמבר 2022, בשל הקדמת היבוא ושחרור מהמכס של עשרות אלפי כלי רכב כחלק מהניסיון של היבואנים להימנע מעליית מס הקנייה על רכב חשמלי ומעדכון המס הירוק, שנכנסו לתוקף בינואר 2023.

הפטנט של משרד האוצר להאיץ את היבוא ואת ההכנסות בסוף השנה הוכיח את עצמו פעמים רבות בעשור האחרון. השיטה פשוטה: האוצר מפרסם זמן רב מראש מתווה להעלאת מסים במועדים ידועים כדי שהיבואנים יוכלו להיערך מבעוד מועד להזמנות מול היצרנים, והתוצאה היא זרם מאסיבי של הכנסות מוקדמות עוד לפני שכלי הרכב בכלל נמכרו.

אמנם המחיר של התרגיל הזה אמור להיות הקטנת היבוא וההכנסות בשנה, שלאחר העלאת המס, אולם מסתבר שיבוא כלי הרכב ברבעון הראשון של 2023 לא פחת אלא צמח בכ־12.1%. זאת, גם בגלל שחרור צוואר הבקבוק של אספקת כלי הרכב בעולם, וגם בגלל שבינואר 2024 מתוכננת עלייה משמעותית נוספת במיסוי על דגמים "ירוקים", כך שכל מלאי יימכר.

הבלו על דלק סובסד וההכנסות ממסים עולות

"נס פיסקלי" דומה אירע גם בסעיף ההכנסות ממס הבלו על הדלק. ב־2022 זינקו מחירי הדלק בעולם והממשלה בישראל החלה לסבסד את מחיר הדלק באמצעות הפחתות תקופתיות של הבלו (מה שנמשך גם ב־2023). למרות זאת, הכנסות המדינה מבלו הדלק צמחו בכ־2% והסתכמו בכ־18.6 מיליארד שקל.

איך קרה הנס? שתי סיבות מרכזיות: הראשונה היא צמיחה בהכנסות מבלו על סולר בשל שינוי בשיטת החזרי המס למובילים גדולים, אבל זה סכום קטן יחסית. הסיבה השנייה, והמרכזית מבין השתיים, היא שהביקוש לבנזין בישראל קשיח כלפי מטה, אבל לא כלפי מעלה. כלומר, העלאת מחיר הבנזין לא מקטינה את הנסועה, אבל הוזלה שלו, או לפחות סבסוד למניעת התייקרות, בהחלט תורמת להגדלת הנסועה. ואם נוסעים יותר - משלמים יותר מס.

ב־2022 צמחו המכירות של הרכב החשמלי במאות אחוזים והאוצר ניסה לשכנע את הציבור שהדבר גורם לאובדן הכנסות חיוניות מבלו על הדלק. אבל זה לא קרה. בישראל יש כ־3.3 מיליון כלי רכב פרטיים פעילים, מתוכם כ־60 אלף בלבד הם חשמליים, כלומר פחות מ־0.2% מכלל המכוניות הפרטיות בישראל. כך, שכנראה שיעברו עוד שנים רבות עד שתהיה לצי הרכב החשמלי השפעה מהותית על ההכנסות השנתי מבלו על דלק.

סעיף מיסוי נוסף שנוטים להמעיט בחשיבותו, הוא אגרות הרכב. מסתבר שסעיף זה הכניס למדינה בשנה שעברה כ־5.3 מיליארד שקל - עלייה של כ־2% לעומת 2021, וזאת למרות הירידה במכירות כלי רכב חדשים והצמיחה במכירות כלי רכב חשמליים, שנהנים מאגרה שנתית מופחתת משמעותית.

וזה לא הכול. שני סעיפי מיסוי רכב נוספים הם מע"מ על רכישת כלי רכב ודלק, שבחישוב מקורב מכניסים לקופת המדינה כ־4 מיליארד שקל בשנה; ומס שווי השימוש על כלי רכב צמודים, שהוא גורם די יציב מכיוון שאוכלוסיית מקבלי הרכב הצמוד לא משתנה באופן משמעותי. גם כאן מדובר על הכנסות של כ־4.5 עד 5 מיליארד שקל בשנה.

בשורה התחתונה, בחישוב כלל הרכיבים, ההכנסה למדינה ממיסוי רכב הגיעה ב־2022 לכ־45 מיליארד שקל.

וזה לא הסוף: עוד מסים באופק

התחזיות להכנסות המדינה ממיסוי על רכב והשימוש בו לשנים 2023 ו־2024, שנכללות בתקציב המדינה החדש, צופות שההכנסות ממס קנייה על רכב (שמהוות כ־55% לערך מכלל הכנסות מס הקנייה בישראל) יצמחו השנה וב־2024 ב־10.6% במצטבר, בהשוואה ל־2022.

גם הצמצום ההדרגתי של ההטבות למכוניות פלאג־אין ורכב חשמלי אמור להניב למדינה הכנסות נוספות של 720 מיליון שקל עד סוף 2024, מתוכן 240 מיליון שקל כבר השנה, בשל העלאת מס הקנייה על רכב חשמלי ל־20% בינואר. במקביל, גם ההכנסות מבלו דלק צפויות לזנק השנה לכ־19.2 מיליארד שקל ובשנה הבאה לשיא של 20.9 מיליארד שקל. זוהי עלייה מצטברת של כ־12.5% בשנתיים. על פי התחזית, גם ההכנסות מאגרות רכב צפויות לזנק בשנתיים הקרובות בשיעור מצטבר מרשים של 21.1%.

ואם לא די בכך, בשנים שלאחר מכן (2025 ו־2026), מועד הכניסה לתוקף של אגרת הגודש המתוכננת, שלפי הערכות האוצר תוסיף לקופת האוצר עוד כ־1.3 מיליארד שקל. לא במקום הפחתת מס הקנייה, כפי שתוכנן במקור, אלא בנוסף.

עוד כתבות

הדמיית פארק ''טבעון טק'' / הדמיה: Oilin

הסכום נחשף: כמה תשלם אנבידיה על הקרקע של הקמפוס היוקרתי שלה?

אנבידיה תשלם בשלב הראשון סכום של 90 מיליון שקל על הקרקע עליה יוקם מרכז הפיתוח ● הקמפוס אמור להשתרע על 160 אלף מ"ר, במרכז תעסוקה חדש בקריית טבעון בשם "טבעון טק" שנמצא כעת בשלבי תכנון ● עלותו צפויה להגיע למאות מיליוני שקלים לפחות

בנייה חדשה / צילום: Shutterstock

83 אלף דירות מחכות לקונים - וזו הסיבה שהיזמים ממשיכים לבנות

נתוני הלמ"ס מצביעים על כך שמלאי הדירות הלא מכורות בישראל הכפיל עצמו בתוך חמש שנים ועומד על שיא היסטורי ● תל אביב מובילה ברשימה, ואחריה ירושלים ובת ים ● מהן הסיבות שהיזמים לא מפסיקים לבנות, ואיפה ייקח 7 שנים להיפטר מהמלאי?

תום ליבנה / צילום: אריק סולטן

תום ליבנה ואיל וולדמן מגייסים 200 מיליון דולר לספאק חדש

בשבועות האחרונים ליבנה מקדם גיוס של כ־200 מיליון דולר לחברת ספאק חדשה, המיועדת לרכישת חברה פרטית ישראלית בתחומי הסייבר או הבינה המלאכותית ● לחברה כבר צורפו חברי דירקטוריון כמו איל וולדמן ודייב דה-וולט

צילום: איל יצהר

רעיון נועז, כישלון קליני מכריע: חברת הביומד ביומיקס צפויה להיסגר

החברה הישראלית שפיתחה טכנולוגיה לטיפול בזיהומים חיידקיים הפסיקה ניסוי קליני בשל תופעות לוואי, פיטרה מעל מחצית מעובדיה ומתכוונת למכור פטנטים ● היום הגישה ביומיקס בקשה לצו פתיחת הליכי חדלות פירעון מניית החברה האם בניו יורק איבדה כמעט את כל ערכה מאז מיזוג ה-SPAC

תחנת הכוח הפרטית דוראד, זרוע פעילות האנרגיה של קבוצת לוזון / צילום: יגאל גורן

אדלטק משכה את התביעה: הוסר החסם להקמת תחנת הכוח שבסכסוך

קבוצת אדלטק משכה את תביעתה נגד ההרחבת תחנת הכוח דוראד באשקלון - כך הודיעו השותפים האחרים ובראשם קבוצת לוזון ● אם דוראד אכן תורחב, הדבר ימנע הקמה של תחנת כוח אחרת - זאת לאור מגבלה של רשות החשמל

אילוסטרציה: Shutterstock

יוקר מחיה? למה אתרי השוואות המחירים הישראליים לא מצליחים להתרומם

בישראל פועלות כיום רק שתי פלטפורמות פרטיות להשוואה בין מחירי מזון: Pricez ו-CHP ● ברשות להגנת הצרכן מבטיחים רפורמה שתמשוך שחקנים חדשים ותסייע לתחרות ● ובינתיים הפרדוקס נמשך: בשוק המזון מהיקרים במערב לא משתמשים בכלי השוואת מחירים

מימין: אייסו קאנט, מייסד פולסייד וג'ייסון ורנר, מייסד פולסייד / איור: גיל ג'יבלי

חברת ה־AI ששווה מיליארדים מגיעה לישראל ופוזלת למערכת הביטחון

חד־הקרן האמריקאי פולסייד, שמפתח מנוע פיתוח תוכנה אוטונומי המתחרה בג'מיני, רוצה לגייס את המהנדסים מישראל ● הוא כבר חתם עם כמה מענקיות הביטחון בארה"ב, כולל משרד ההגנה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנקים ירד ב-0.5%, נקסט ויז'ן זינקה ב-17%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● נקסט ויז'ן דיווחה היום על העסקה הגדולה בתולדותיה, בגובה של 76.8 מיליון דולר ● איחוד האמירויות היא הלקוחה מאחורי עסקת הענק של  אלביט, כך לפי דיווח באתר "אינטיליג'נס אונליין" ● וגם: שתי מניות השבבים הישראליות שזכו להמלצה מג'פריס

מייסדי נאבן, אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: נאבן

בעקבות עזיבה מפתיעה של סמנכ"לית הכספים: מניית נאבן נופלת בחדות

מניית נאבן, שהונפקה בנאסד"ק לפני כחודש וחצי, נסחרת כעת בכחצי משווי ההנפקה ● עם זאת, המנכ"ל מציין: "מעולם לא הייתי אופטימי יותר בנוגע להזדמנויות שיש לפנינו"

שיגור לוויין איראני בנמל החלל קוסמודרום ווסטוצ'ני ברוסיה (בעיגול: ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה) / צילום: רויטרס - Alexander Kazakov

מרוץ חלל בסיוע פוטין: איראן תשגר שלושה לוויינים ל"מטרות אזרחיות"

ההתקדמות האיראנית בתחום הלוויינים מנסה להדביק את הפער מול ישראל - בחסות רוסית ועם זינוק בתקציב הביטחון ● גרסת האיראנים, לפיה הלוויינים "נועדו לחקלאות, למשאבי טבע ולמעקב סביבתי", מעלה לכל הפחות תהיות ● עם זאת, היתרון האיכותי והכמותי הישראלי נשמר

אנליסטים מזהירים: "ישראל בדרך למלחמה בכמה חזיתות"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: ההסדרים של ישראל עם עזה, סוריה ולבנון עלולים לקרוס, מיהו הנשיא החדש של צ'ילה שתומך בישראל, ובאיראן הדיחו את מפקד מערך ההגנה האווירית אחרי הכישלון ביוני ● כותרות העיתונים בעולם

מחירי הדיור / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לא רק המחירים שירדו: המכה שספגו רוכשי הדירות החדשות

מחירי הדירות ממשיכים לרדת שמונה חודשים ברציפות, אך עליית תשומות הבנייה מייקרת את הדירות החדשות ומכבידה על הרוכשים והיזמים ● הירידות ניכרות בעיקר בדרום ובתל אביב, בעוד בירושלים נרשמות עליות, ובשוק השכירות נרשמת יציבות עם עליות מתונות לדיירים חדשים ולמחדשים

השנה בה נשברו כל המיתוסים בשוק הרכב / צילום: AI

הסיניות השתלטו, החשמליות נזנחו: הנתונים שמאחורי השנה הדרמטית בשוק הרכב

בשנה החולפת השתנו חוקי המשחק בגזרת הרכב הישראלי: מלאים עצומים הכבידו על השוק ועיוותו את תמונת המכירות, המכוניות החשמליות נזנחו לטובת פלאג-אין, הסינים כבשו את השוק, ומותגים ותיקים נדחקו לקרן זווית ● האם 2026 צפויה להיות סוערת יותר?

מיכאל קלמן, מנכ''ל מנורה מבטחים, ויורם נוה, מנכ''ל כלל ביטוח / צילום: נטי לוי, כדיה לוי

על מה ממליצים בחברת הביטוח שהשיגה לחוסכים את התשואה הכי גבוהה השנה בכל האפיקים

2025 מסתמנת בתור השנה של חברות הביטוח, שמובילות את טבלת התשואות גם בנובמבר, ובראשן מנורה מבטחים וכלל ● החוסכים בישראל בדרך לשנה הטובה ביותר מאז 2009 ● במנורה דוגלים כעת בהשקעות סלקטיביות במניות טכנולוגיה, בעוד שבכלל מציעים להיצמד למדדים

שחר סיני, סמנכ''ל קרנות נאמנות פרופאונד בית השקעות / צילום: עמי ארליך

"אחרי שנתיים פנומנליות במניות הפיננסים, זה הזמן להוריד רגל מהגז"

שחר סיני, סמנכ"ל קרנות נאמנות בפרופאונד, ממשיך להעדיף את שוק המניות המקומי על פני חו"ל, ומסמן את מניות הטכנולוגיה, התעשיות הביטחוניות והאנרגיה הירוקה לשנה הקרובה ● למרות השיאים בשוק, הוא מציע "לא להפריע לכסף לעבוד, אבל כן אפשר לצמצם סיכון"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

מהחוק לגנזך: איך נחלשו ההבטחות למילואימניקים על צמצום שירות ב-2026

גוברות ההערכות שמשרתי המילואים יעברו ב-2026 שנה נוספת של היעדרויות ממושכות מהבית והעבודה - זאת למרות הבטחות הממשלה להקלה בעומס השירות, בעקבות המציאות החדשה שלאחר המלחמה

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בנובמבר - 2.4%; מחירי הדירות ירדו חודש שמיני ברצף

האינפלציה ירדה בחודש נובמבר ב-0.5%, בהתאם לצפי ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: סעיף הטיסות, סעיף ירקות ופירות טריים וסעיף תרבות ובידור ● מנגד, סעיף המזון רשם עלייה של 0.4% ● יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר של הבורסה: "סביבה נוחה לבנק המרכזי להפחית את הריבית במשק כבר ב-5 בינואר"

יהודה מורגנשטרן / צילום: כדיה לוי

התנועה לאיכות השלטון נגד מינוי מורגנשטרן לממלא מקום מנהל רמ”י

התנועה לאיכות השלטון מבקשת לבלום את כוונת שר הבינוי והשיכון למנות את מנכ"ל משרדו, יהודה מורגנשטרן, למ"מ מנהל רמ"י ● בתנועה טוענים כי המינוי, הנעשה בשעה שוועדת האיתור למנהל קבוע רק החלה את עבודתה, עלול להקנות למורגנשטרן יתרון בלתי הוגן על פני מועמדים אחרים, לפגוע בעצמאות ועדת האיתור ובשוויון ההזדמנויות ואף לעורר חשש לניגוד עניינים ולמינוי פוליטי

מערכת CUAS של אלביט, נגד כלי טיס בלתי מאוישים / צילום: אלביט מערכות

דיווח: איחוד האמירויות היא הלקוחה המסתורית החדשה של אלביט

לפי דיווח באתר "אינטיליג'נס אונליין", הלקוחה מאחורי העסקה האסטרטגית שנחתמה בנובמבר בהיקף של 2.3 מיליארד דולר היא איחוד האמירויות ● אלביט שמרה על עמימות ביחס לתוכן ההסכם ולמדינה הרוכשת, וציינה רק שהוא יתפרס על פני שמונה שנים ● העסקה מצטרפת לשורת עסקאות ביטחוניות בהיקפי שיא, על רקע צבר הזמנות שממשיך לטפס

מנהיגים מאירופה וארה''ב ממתינים לדיונים בלשכת הקנצלר בברלין / צילום: ap, Markus Schreiber

הפסקת האש מתקרבת? הפסגה בברלין שמשרטטת איך תיראה אוקראינה

גרמניה כינסה שורת מנהיגים אירופיים יחד עם זלנסקי והמתווכים האמריקאים במטרה להציג חזית מאוחדת ולהשיב להצעת הבית הלבן ● לראשונה, שורטט מתווה ל"יום שאחרי" באוקראינה: שיקום במימון רוסי, כוח אירופי במדינה וערבויות אמריקאיות ● הכדור שוב במגרש הרוסי