גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנס הפיסקלי של האוצר: מכירות הרכב יורדות, אך ההכנסות ממיסוי רק תופחות

2022 הייתה שנת מכירות פושרת בשוק הרכב הישראלי לעומת קודמותיה, אך עדיין הכנסות המדינה ממיסוי על רכישת רכב חדש ועל השימוש בו שברו שיא חדש ● איך זה קרה, ולמה על פי תחזיות האוצר לשנתיים הקרובות זו רק ההתחלה?

מכירות הרכב יורדות, אך ההכנסות ממיסוי רק תופחות / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
מכירות הרכב יורדות, אך ההכנסות ממיסוי רק תופחות / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

במדינות רבות בעולם המפותח הרכב הפרטי נחשב מוצר חיוני, שיש בו לא מעט תועלות כלכליות. בין השאר, רכב פרטי מאיץ את תהליך המעבר של אוכלוסיות מתוך הערים הצפופות לפריפריה או לפרברים, ומסייע לפיתוח עסקי של מרכזי מסחר או תעסוקה מחוץ לערים.

כך הפכה ישראל ליבואנית השלישית בגודלה של כלי רכב מסין
לאחר שנה מצוינת לענף הרכב: 2023 תהיה מאתגרת יותר | פרשנות
ההכנסות ממיסוי נדל"ן צנחו גם באפריל, והגירעון עלה ל-0.3% מהתוצר

אמנם יש לו מחיר סביבתי, אבל ברוב העולם הרגולציה של ממשלות משתמשת במיסוי וסבסוד כדי לעודד שימוש בכלי רכב נקיים יותר. זה קורה אפילו במערב אירופה, שנהנית מתחבורה ציבורית מפותחת, ובסין, שממשלתה משקיעה לא מעט בסובסידיות לרכב עבור אוכלוסיות חלשות מחוץ לערים.

ישראל, לעומת זאת, שבויה בקונספציה שרכב פרטי הוא מוצר מותרות, ולכן צריך להטיל עליו מיסוי דרקוני בהתאם. אמנם כיום רכב פרטי כבר לא מוצג אצלנו בתור סמל אנטי־סוציאליסטי כבעבר אלא רק בתור "מפגע סביבתי", אבל מאחורי הנימוקים מסתתרת אותה סיבה: המיסוי על רכב הוא מקור משמעותי להכנסות המדינה, שהולך ומתגבר משנה לשנה. גם ב־2022 שברו ההכנסות ממיסוי רכב שיאים ועל פי תחזיות הכנסות האוצר לשנים הקרובות זו כנראה רק ההתחלה.

 

הפטנט של האוצר להקדים את היבוא

נפתח בכמה נתונים מאירי עיניים שעולים מסיכום הכנסות המדינה ממסים ב־2022 ומניתוח תקציב המדינה שפרסם מרכז המחקר של הכנסת באפריל. השנה שעברה הייתה די פושרת במכירות רכב חדש בשל בעיות אספקה, עם ירידה של כ־7.8% במסירות לעומת 2021, אבל הכנסות המדינה בסעיף מס קנייה על רכב פרטי צמחו בכ־8.5% והסתכמו בכ־12.4 מיליארד שקל (לא כולל מע"מ), שיא של כל הזמנים.

מאחורי "הנס הפיסקלי" הזה מסתתרות שתי סיבות: הראשונה היא עודף ביקוש על היצע, שהביא לביטול ההנחות והמבצעים ודחף כלפי מעלה את המחיר הממוצע לעסקה ואת ממוצע המס האפקטיבי. כלומר, נמכרו פחות מכוניות, אבל נגבה יותר מס לכל מכונית.

הסיבה השנייה הייתה זינוק חריג של כ־2.2 מיליארד שקל בהכנסות ממס קנייה בחודש דצמבר 2022, בשל הקדמת היבוא ושחרור מהמכס של עשרות אלפי כלי רכב כחלק מהניסיון של היבואנים להימנע מעליית מס הקנייה על רכב חשמלי ומעדכון המס הירוק, שנכנסו לתוקף בינואר 2023.

הפטנט של משרד האוצר להאיץ את היבוא ואת ההכנסות בסוף השנה הוכיח את עצמו פעמים רבות בעשור האחרון. השיטה פשוטה: האוצר מפרסם זמן רב מראש מתווה להעלאת מסים במועדים ידועים כדי שהיבואנים יוכלו להיערך מבעוד מועד להזמנות מול היצרנים, והתוצאה היא זרם מאסיבי של הכנסות מוקדמות עוד לפני שכלי הרכב בכלל נמכרו.

אמנם המחיר של התרגיל הזה אמור להיות הקטנת היבוא וההכנסות בשנה, שלאחר העלאת המס, אולם מסתבר שיבוא כלי הרכב ברבעון הראשון של 2023 לא פחת אלא צמח בכ־12.1%. זאת, גם בגלל שחרור צוואר הבקבוק של אספקת כלי הרכב בעולם, וגם בגלל שבינואר 2024 מתוכננת עלייה משמעותית נוספת במיסוי על דגמים "ירוקים", כך שכל מלאי יימכר.

הבלו על דלק סובסד וההכנסות ממסים עולות

"נס פיסקלי" דומה אירע גם בסעיף ההכנסות ממס הבלו על הדלק. ב־2022 זינקו מחירי הדלק בעולם והממשלה בישראל החלה לסבסד את מחיר הדלק באמצעות הפחתות תקופתיות של הבלו (מה שנמשך גם ב־2023). למרות זאת, הכנסות המדינה מבלו הדלק צמחו בכ־2% והסתכמו בכ־18.6 מיליארד שקל.

איך קרה הנס? שתי סיבות מרכזיות: הראשונה היא צמיחה בהכנסות מבלו על סולר בשל שינוי בשיטת החזרי המס למובילים גדולים, אבל זה סכום קטן יחסית. הסיבה השנייה, והמרכזית מבין השתיים, היא שהביקוש לבנזין בישראל קשיח כלפי מטה, אבל לא כלפי מעלה. כלומר, העלאת מחיר הבנזין לא מקטינה את הנסועה, אבל הוזלה שלו, או לפחות סבסוד למניעת התייקרות, בהחלט תורמת להגדלת הנסועה. ואם נוסעים יותר - משלמים יותר מס.

ב־2022 צמחו המכירות של הרכב החשמלי במאות אחוזים והאוצר ניסה לשכנע את הציבור שהדבר גורם לאובדן הכנסות חיוניות מבלו על הדלק. אבל זה לא קרה. בישראל יש כ־3.3 מיליון כלי רכב פרטיים פעילים, מתוכם כ־60 אלף בלבד הם חשמליים, כלומר פחות מ־0.2% מכלל המכוניות הפרטיות בישראל. כך, שכנראה שיעברו עוד שנים רבות עד שתהיה לצי הרכב החשמלי השפעה מהותית על ההכנסות השנתי מבלו על דלק.

סעיף מיסוי נוסף שנוטים להמעיט בחשיבותו, הוא אגרות הרכב. מסתבר שסעיף זה הכניס למדינה בשנה שעברה כ־5.3 מיליארד שקל - עלייה של כ־2% לעומת 2021, וזאת למרות הירידה במכירות כלי רכב חדשים והצמיחה במכירות כלי רכב חשמליים, שנהנים מאגרה שנתית מופחתת משמעותית.

וזה לא הכול. שני סעיפי מיסוי רכב נוספים הם מע"מ על רכישת כלי רכב ודלק, שבחישוב מקורב מכניסים לקופת המדינה כ־4 מיליארד שקל בשנה; ומס שווי השימוש על כלי רכב צמודים, שהוא גורם די יציב מכיוון שאוכלוסיית מקבלי הרכב הצמוד לא משתנה באופן משמעותי. גם כאן מדובר על הכנסות של כ־4.5 עד 5 מיליארד שקל בשנה.

בשורה התחתונה, בחישוב כלל הרכיבים, ההכנסה למדינה ממיסוי רכב הגיעה ב־2022 לכ־45 מיליארד שקל.

וזה לא הסוף: עוד מסים באופק

התחזיות להכנסות המדינה ממיסוי על רכב והשימוש בו לשנים 2023 ו־2024, שנכללות בתקציב המדינה החדש, צופות שההכנסות ממס קנייה על רכב (שמהוות כ־55% לערך מכלל הכנסות מס הקנייה בישראל) יצמחו השנה וב־2024 ב־10.6% במצטבר, בהשוואה ל־2022.

גם הצמצום ההדרגתי של ההטבות למכוניות פלאג־אין ורכב חשמלי אמור להניב למדינה הכנסות נוספות של 720 מיליון שקל עד סוף 2024, מתוכן 240 מיליון שקל כבר השנה, בשל העלאת מס הקנייה על רכב חשמלי ל־20% בינואר. במקביל, גם ההכנסות מבלו דלק צפויות לזנק השנה לכ־19.2 מיליארד שקל ובשנה הבאה לשיא של 20.9 מיליארד שקל. זוהי עלייה מצטברת של כ־12.5% בשנתיים. על פי התחזית, גם ההכנסות מאגרות רכב צפויות לזנק בשנתיים הקרובות בשיעור מצטבר מרשים של 21.1%.

ואם לא די בכך, בשנים שלאחר מכן (2025 ו־2026), מועד הכניסה לתוקף של אגרת הגודש המתוכננת, שלפי הערכות האוצר תוסיף לקופת האוצר עוד כ־1.3 מיליארד שקל. לא במקום הפחתת מס הקנייה, כפי שתוכנן במקור, אלא בנוסף.

עוד כתבות

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

ארנונה / צילום: Shutterstock, Andrey_Popov

המועצה השתחררה מהסכמה על הנחה בארנונה על אף שהנסיבות לא השתנו

העליון קבע כי המועצה האזורית עמק הירדן תוכל להשתחרר מהסכם על חיוב ארנונה מופחת, על אף שלא השתנו הנסיבות ● האם יש בכך לכדי שינוי עמדת העליון בנושא?

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": עורך הדין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

חזירי בר בחיפה / צילום: Ronen Zvulun

כך מתכנן ראש העיר להתמודד עם התופעה שהכי מטרידה את החיפאים

סוגיית החזירים מעסיקה את תושבי העיר מזה יותר מעשור, ובעוד שראש העיר החדש־ישן אמר שיטפל בה ביד נחושה, דרכי ההתמודדות המתגבשים לא עבדו בעבר ● פרופ' אורי שייניס, מומחה לחקר מינים פולשים, מסביר: "לנסות להתמודד עם החזירים ללא מחקר, זה כמו לנסות להתמודד עם הקורונה ללא מחקר"

אזרבייג'אן איירליינס / צילום: Shutterstock

הכירו את חברת התעופה שרוצה להטיס אתכם במקום אלה שברחו

אזרבייג'ן איירליינס (AZAL), חברת התעופה הלאומית של אחת מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל, מראה שהיא כאן כדי להישאר ● "בחודשי הקיץ נעלה את תדירות הטיסות, בין יוני לספטמבר AZAL תפעיל 11 טיסות בשבוע", אומר בני קורמאייב, נציג החברה בארץ

כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

חמאס פרסם אות חיים משני חטופים: קית' סיגל ועמרי מירן

חמאס פרסם אות חיים משני חטופים: קית' סיגל ועמרי מירן ● אזעקות בצפון: מטרה חשודה הופלה מעל מנרה ו-2 טילי נ"ט שוגרו לעבר הקיבוץ ● היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב: "יש מומנטום חדש בשיחות המו"מ" ● צה"ל תקף מטרות חיזבאללה בדרום לבנון ● מחבלים שנערכו לבצע ירי לעבר כוחותינו במרכז הרצועה חוסלו מהאוויר; מטוסי קרב תקפו אתר שממנו שוגרו רקטות לעבר אשדוד במהלך המלחמה ● עדכונים שוטפים

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

חניה על מדרכה. נושא שנוי במחלוקת / צילום: הלית ינאי

מה הוביל לקפיצה במספרי תו החניה לנכים?

מאז שרוככו התנאים לקבלת תו נכה, נרשמה עלייה של 55% במספר התווים שהונפקו ● השינוי בחוק שאפשר לנכים לקבל חניה צמודה לבית הקפיץ גם את מספר החניות, ובתל אביב הוא הוכפל ● יו"ר עמותת נגישות ישראל, יובל וגנר: "התכלית של מתן תווי נכה פשוט לא מקוימת"

טל בסכס, פרויקטור מרכז השליטה האזרחי / צילום: רמי זרנגר-יח''צ החברה למתנ''סים

הפרויקטור שלא היה בראיון ראשון: "לא באתי לחמם כיסא"

טל בסכס מונה בסוף אוקטובר לפרויקטור שתפקידו "לתדרך בכל הנוגע לניהול האזרחי של המלחמה" ● אלא שאינטרסים פוליטיים רחשו בשטח, יותר מדי גופים היו מעורבים, ומהדיבורים על תקציב של 15 מיליארד שקל לא נשאר דבר ● בראיון לגלובס הוא מדבר על היכולת להשפיע כמנכ"ל החברה למתנ"סים, ומפתיע: "אם קוראים לי שוב - אני מתייצב"

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

השבוע בשווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הענקית שקפצה וזו שהתרסקה - ועוד כתבות על מצב השווקים

מטא איכזבה את המשקיעים ● נטפליקס צנחה אחרי תוצאות חיוביות, טסלה פרסמה דוח מאכזב אבל המניה שלה קפצה. למה? ● קבוצת רד בינת מסיימת עידן ועוד כתבות על המצב בשווקים

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים

הירחון העברי ''השחר'', שבו כתב בן יהודה, 1879. הרושם ממאמרו היה עצום / צילום: ויקיפדיה

העברית של ימינו מבטאת כישלון אחד מובהק של אליעזר בן יהודה

בדיוק לפני 145 שנה אליעזר בן יהודה הקדים את כל בני זמנו בהבנת הקשר בין הארץ לבין הלשון ● אבל את לשון ימינו הוא כנראה לא היה מבין