גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האפקט הקולי רב העוצמה של מחסות הסלע הקדמוניות

בעולם הפרהיסטורי בני האדם נפגשו במקומות מוגדרים כדי להחליף מידע ולחוות יחד ריטואלים טקסיים ● חוקרים בני זמננו גילו שהזירות שנבחרו לשם כך הצטיינו באקוסטיקה יוצאת דופן שהעצימה את חוויית ההתכנסות

מערות באלטאי, סיביר. החברות הילידיות באזור ממשיכות לקיים מסורות של שירת דיבור / צילום: ויקיפדיה
מערות באלטאי, סיביר. החברות הילידיות באזור ממשיכות לקיים מסורות של שירת דיבור / צילום: ויקיפדיה

רן ברקאי הוא פרופסור לארכיאולוגיה של תקופות פרהיסטוריות, חוקר ומלמד באוניברסיטת תל־אביב. איל חלפון הוא במאי, סופר ומוסמך לארכיאולוגיה. במדור ארכיאולוגיה המתחדש הם תרים אחר עקבות העולם הקדום, בישראל ובעולם, בהווה 

כל חובב מוסיקה שמתייחס לעצמו ברצינות יודע שבחירת מיקום הרמקולים בסלון היא סוגיה כבדת משקל: בצידי החדר, אבל לא צמוד מדי לקיר, מעט מעל גובה הרצפה (ובשום אופן לא תלויים מהתקרה), בזווית ובמרחק מסוים זה ומזה ובאופן שבו בעל הבית ימצא בדיוק ב-Sweet Spot, קודקוד המשולש הסטריאופוני. וזה רק בבית.

באולמות מופעים מדובר בדיון ועיסוק למקצוענים בלבד. מהנדסי קול מדופלמים משקיעים חודשי תכנון ארוכים ביצירת חווית האזנה מושלמת לרוכשי הכרטיסים. עכשיו מסתבר שייתכן והפדנטיות האקוסטית הזו החלה הרבה לפני המצאת הרמקולים ומערכות הסראונד, והיא הייתה מרכיב משמעותי בבחירת אתרי התכנסות והתוועדות פרהיסטוריים.

עולם האמנות מציין יובל למותו של פיקאסו ב-50 תערוכות
לא רק מנהיג פוליטי: על מפעל הכתיבה של זאב ז'בוטינסקי 

"מערות העכביש" במזרח ספרד

"אתרי התכנסות" הוא מושג יחסית חדש במחקר הארכיאולוגי, שבאופן מסורתי מעדיף להתמקד בממצאים פיזיים ופחות פתוח לפרשנויות חברתיות של ממצאים אלה ומקום מציאתם. מרגרט קונקי, ארכיאולוגית מאוניברסיטת ברקלי, קליפורניה, עבדה במשך שנים רבות בפירנאים הספרדיים והיא זו שטבעה את המושג במאמר פורץ דרך שעסק בחשיבותן החברתית של מערות אל טמירה בספרד.

בדומה לחברות ציידים־לקטים בני זמננו, גם בני אדם קדומים התכנסו במקומות ידועים ומוגדרים כדי להחליף מידע, סחורות, בני זוג ובעיקר כדי לחוות יחד ריטואלים טקסיים מרוממי נפש. מאז פרסום המאמר של קונקי חלפו כמה עשרות שנים, והרעיון שלה מחלחל ומתפתח, ומתבסס על בדיקות סאונד ארכיאולוגיות במערך מחסות סלע במזרח ספרד הידועים בשם "מערות העכביש".

את פרסומו העולמי קיבל אותו מארג מערות בזכות עושר ציורי סלע קדומים, וביניהם תאור מפורט ונדיר של רדיית דבש בעזרת השתלשלות בחבל אל כוורות בר בתוככי המערות. ציורים אחרים, ויש רבים מהם, מתארים רגעים מתוך מה שלא יכול להיות אלא סוג של "הפנינג המוני". ברנינג מן פליאוליתי עם מרכיבים כמעט זהים: תנועות ריקוד סוערות, שתייה, אכילה, אש ועשן. אבל למה דווקא שם? מדוע במחסות הסלע הללו ולא במקום אחר? ומדוע - וזה בדיוק מה שרצתה לבדוק קבוצת חוקרים מאוניברסיטת ברצלונה - מול קיר סלע מסוים ולא אחר? ובניסוח מחקרי מתבקש: האם לשטחי התכנסות קדומים הייתה אקוסטיקה שהעצימה את החוויה הטקסית שהתרחשה שם?

''מערות העכביש'' במזרח ספרד. מארג מערות הידוע בזכות ציורי סלע קדומים / צילום: ויקיפדיה

ארכיאולוגים בודקים את גלי הקול

נכון, זה נשמע קצת מופרך או לכל הפחות מוגזם כעניין לבדיקה מדעית רצינית, ובכל זאת מומלץ להקשיב לה. החוקרים - צוות משולב של ארכיאולוגים, אנתרופולוגים, פסיכולוגים ומהנדסי קול - ביצעו אנליזה לגלי קול שהושמעו בקרבת מחסות הסלע ולאופן שבו אותם גלים הדהדו במרחב הפתוח. בדיקות דומות ותואמות לאלו שעל פיהן נמדדת איכות האקוסטיקה באולמות קונצרטים ובתי אופרה. הנתונים מאוד מפורטים ומאוד מייגעים, וספק אם הם מובנים למי שאינו מהנדס סאונד מוסמך.

אבל המסקנות חד משמעיות: במרחבי כינוס אפשריים, קדומים, מול מחסות סלע שללא ספק היו מרכזיים בעבר (למשל, עם הרבה יותר ציורי ריקוד טקסיים) - האפקט הקולי היה רב עוצמה. לאו דווקא הווליום שלו, אלא איכותו ואופיו של הביט הקדום. היו אלה מחסות סלע שהפיקו תדרים קוליים ש"שעשו עבודה", חדרו לאן שצריך, הקפיצו. בדיוק כמו באסים שהולמים בך במסיבת יער או בשלוש לפנות בוקר ברחבת ריקודים של מועדון סוער. סאונד שנותן בראש, היום כמו גם לפני שלושת אלפים או חמשת אלפים שנה.

מחסות הסלע בערבות סיביר

עם כיווני ושיטות העבודה שפיתחו בספרד, המשיכה אותה קבוצת חוקרים ארכיאו־אקוסטיים אל ערבות סיביר. רק הדרך ליעדם הנידח, על גדות נהר הצ'ויה במחוז אלטאי, ראויה לציון. וכך גם אינספור תקלות ורוחות רעות, של מזג אוויר ולא רק - תושבים מקומיים הסבירו לחוקרים שזה לא משהו אישי נגדם, גם משלחות ארכיאולוגיות קודמות סבלו מזעם האלים.

ההתעקשות להגיע ליעד מרוחק זה נבעה מהעובדה שסיביר היא לא רק מהמקומות העשירים באירופה בציורי וחריטות סלע, אלא גם ערש השמאניזם. מקור המילה 'שמאן' הוא כנראה ממזרח סיביר, ומשמעותה בשפה הילידית היא "אחד שיודע". פרויקט שמבקש לבדוק את היחסים בין מקומות מקודשים, ציורי סלע וסאונד, לא יכול להתעלם מאחד המקורות המובהקים להדהוד תופי הטראנס הקדום. תופים ממשיים שמפארים חריטות סלע קדומות ודומים להם נמצאים - על פי בלוג שפרסמו חברי המשלחת - גם ברבים מנקודות היישוב הילידיות העכשוויות.

אותן חברות ילידיות ברחבי סיביר ממשיכות לקיים מסורות קדומות על פיהן לרוחות יש אתרים ידועים בהן יוכלו לשמוע את בני האדם, וצלילי מוסיקה הם פס הקול המועדף עליהן. באלטאי, מרחב המחקר המוצג כאן, הדרך האפקטיבית ביותר לרצות רוחות היא בשירת דיבור. משהו שמאוד מזכיר מופעי ספוקן וורד ופואטרי סלאם בני זמננו. "חשיבותם של היחסים הקוליים בין ישויות אנושיות ולא אנושיות היא מעבר לריצוי או סגידה לרוחות" מסבירים החוקרים, "חשיבותם העיקרית היא ברווחת בני האדם". מוסיקה מביאה להתרוממות רוח, זה ברור ומובן גם לנו. ומוטב והסאונד יהיה צלול, ברור ויגיע מהבמה או ממחסה הסלע עד השורה האחרונה בקהל.

ציורי הסלע בהר כרכום במזרח מכתש רמון

ציורי וחריטות סלע יש גם אצלנו. בעיקר בהר הנגב - שם נחנך לפני כמה שנים שביל טיול לאורכו - ובערבה התיכונה. הריכוז המרשים ביותר של ציורי סלע מתקופות קדומות הוא בהר כרכום, במזרח מכתש רמון. יש הרואים בו את מקום מעמד "מתן תורה" המקראי. הארכיאולוג עמנואל ענתי הקדיש לכך את חייו המקצועיים ונימוקיו מסקרנים וראויים לדיון. "הר האלוהים", סרט תיעודי יפהפה שביימה תמר טל־ענתי, מציג את חשיבות ההר במרחב ושפע ציורי הסלע בקרבתו שייתכן וראשיתם אכן ביציאה ממצרים, אם הייתה כזו. במידה והארכיאו - אקוסטים הספרדיים מחפשים אתר נוסף לבדיקה, הר כרכום הוא אופציה מעניינת. יש מי שראה שם חזיונות. אולי גם ניתן יהיה להקליט אותם.

עוד כתבות

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב