מפעל קוקה קולה בני ברק / צילום: איל יצהר
כל מי שנהנה מסדרת הדרמה "היורשים", על התככים והאינטריגות המאפיינים את גיבוריה - טייקוני התקשורת ממשפחת רוי - שאל את עצמו בוודאי האם כך זה באמת, האם גם במשפחות העשירות ביותר, החולשות על מיליארדים, ולכאורה אינן חסרות דבר, היחסים בין בני הדור השני יכולים להיות כה רעועים.
● סכסוך משפחתי: מה גרם לדודי ורטהיים לסגת מרכישת המניות של אחותו בקוקה קולה?
● העליון מצמצם משמעותית את היכולת לתבוע מונופולים בגלל גביית "מחיר מופרז" | ניתוח
● מנדל"ן ועד סייבר: 150 החברות האמינות בישראל
מדובר בניהול מאבקים מרים, שלא בהכרח כסף עומד במרכזם, אלא סוגיות של אגו, כבוד והכרה - הצפות לרוב לאחר שמייסד האימפריה המשפחתית הולך לעולמו.
התשובה לכך היא שהדבר בהחלט מתרחש לעתים במציאות, ודי אם נזכיר את המאבקים המתוקשרים שניהלו בשנים האחרונות יורשיו של איש העסקים יולי עופר (האחים ליאורה ודורון), או בני הדור השני במשפחת קרסו, בעלי אימפריית הנדל"ן והרכב הנושאת את שמה.
השבוע הופנה זרקור לסכסוך נוסף באחת המשפחות העשירות והחשאיות בישראל, סכסוך הרוחש כמה שנים מתחת ומעל לפני השטח, בין האחים דודי ודרורית ורטהיים, החולשים על אימפריית עסקים ששווייה מוערך בכ-12 מיליארד שקל, שאותה הוריש להם אביהם, איש העסקים מוזי ורטהיים ז"ל, בעודו בחיים.
זאת, לנוכח הפרסום שלפיו הופסק מו"מ חשאי שנמשך כשנה וחצי בין האחים, שבסופו אמור היה דודי לרכוש את החזקותיה של אחותו בזכיינית קוקה קולה בישראל - "החברה המרכזית לייצור משקאות קלים".
חברה זו עומדת במרכז הירושה שקיבלו האחים ורטהיים, שחולקה בצורה לא שוויונית (דודי קיבל 63% מההחזקות המשפחתיות ודרורית "רק" 37%). החברה המרכזית למשקאות, הפועלת מבני ברק, היא מחברות המזון הגדולות בישראל, מונופול בתחום הקולה שחולש על כמחצית מהשוק הריכוזי של ייצור משקאות קלים בישראל.
בנוסף פועלת החברה גם בתחומי הבירה (טובורג, קרלסברג), המחלבות (טרה, משק צוריאל), המים (נביעות), מחזיקה במבשלת בירה בטורקיה ושולטת בחברת התקשורת המשפיעה שידורי קשת. חלק מרכזי אחר באימפריה העסקית של משפחת ורטהיים הוא החזקה ב-21% ממניות בנק מזרחי טפחות, המהווה חלק מגרעין השליטה בבנק.
ככל הידוע הוערכה החברה המרכזית למשקאות במו"מ בין האחים במעל 7 מיליארד שקל, לא כולל פרמיית שליטה - מעל לשווי השוק של רשת הקמעונות הגדולה במדינה, שופרסל (כ-5 מיליארד שקל), אך מתחת לזה של יצרנית המזון הגדולה שנסחרת בבורסה, שטראוס (9.5 מיליארד שקל).
ככל הידוע, בשווי זה תמכו נתוני המכירות המרשימים של זכיינית קוקה קולה בשנים האחרונות - המוערכות בכ-8 מיליארד שקל לשנה - ורווח נקי מייצג מוערך של כ-600 מיליון שקל ויותר נכון לסוף 2021. זאת הגם שנתונים כספיים מדויקים של פעילותה נשמרים תחת מעטה סודיות, כמעט כמו הנוסחה לייצור המשקה השחור המפורסם שלה.
דודי הפך לבעל השליטה, דרורית חשה קיפוח
לא ברור מתי בדיוק החל הסכסוך בין האחים ורטהיים, שניהם בשנות ה-60 לחייהם כיום, אך ניתן לשער מתי נטמנו זרעיו. אביהם המנוח, איש העסקים מוזי ורטהיים, חילק עוד בחייו, לפני למעלה מעשור, את הנכסים שצבר בין ילדיו באופן שבו הפך דודי לבעל השליטה בעסקים המשפחתיים - מה שהוביל לתחושת קיפוח מתמשכת מצד הבת דרורית. כך שאם מטרתו של האב בחלוקת הנכסים הייתה להקטין את הפוטנציאל לסכסוך ירושה ביניהם, הרי שבמבחן התוצאה ייתכן שאף גרם לתוצאה ההפוכה.
למרות היעדר השוויוניות בחלוקת הנכסים ביניהם, ניסו האחים ורטהיים להגיע להסכמות ביניהם בעבר. בשנת 2018 רכש דודי את חלקה של אחותו בחברת הנדל"ן המניב אלוני חץ (החזקה שמומשה שנה לאחר מכן בשל חוק הריכוזיות), ובמקביל נחתם הסכם חשאי שכלל ככל הידוע שימור הסטטוס קוו ביניהם בשתי ההחזקות העיקריות - זכיינית קוקה קולה וגרעין השליטה בבנק מזרחי טפחות.
אלא שאותו הסכם בוטל כעבור זמן קצר לאחר שדרורית התחרטה ובאותה שנה עזבה את דירקטוריון החברה המרכזית למשקאות בטריקת דלת. בהמשך היא טענה לקיפוח זכויותיה והעלתה טענות גם בנוגע לאופן ניהול החברה (טענות אשר נדחו על הסף על ידי החברה).
טענות אלה הובילו להליכים שונים שנועדו להשיג הסכמה בין האחים סביב רצונה של דרורית למכור את מניותיה בחברה המרכזית למשקאות, לאחיה או לגורם אחר. הללו כללו מעין בוררות שהתקיימה בפני השופטת בדימוס הילה גרסטל, שלא הניבה תוצאות, ולאחריה הליך של גישור, שהחל לפני כשנה וחצי בהובלת עו"ד רובי בכר. במסגרת אותו הליך הוערכה כאמור החברה המרכזית למשקאות על בסיס שנה טובה לעסקיה בכ-7 מיליארד שקל.
השינויים בכלכלה הרחיקו את דודי מהעסקה
ולמרות הסכמה על תנאי העסקה, ופנייה ראשונית לגורמים שונים הנדרשים לאישורה, נסוג ממנה דודי ורטהיים לאחרונה, עוד בטרם נחתם בין הצדדים הסכם מחייב. הסיבה לכך, טוענים מקורביו, היא השינויים מרחיקי הלכת שהתחוללו בשנה האחרונה בכלכלה המקומית והעולמית, לרבות עליית הריבית במשק (שייקרה משמעותית את האשראי לביצוע רכישות), קידום הרפורמה המשפטית שתרמה לאי-ודאות בכלכלה המקומית (ובאה לידי ביטוח בהורדת תחזית הדירוג של ישראל על ידי מודי'ס) וכן המאבק בעליית יוקר המחיה, שהוביל ללחץ מצד גורמי שלטון ורגולטורים.
לאלו נוספו הטלת המס שהטילה הממשלה בישראל על משקאות ממותקים, שפגע ברווחיהן של החברות המקומיות הפועלות בשוק המקומי (שבוטל לאחרונה) וכן ההידרדרות במצבה הכלכלי של טורקיה, שבה יש לחברה המרכזית פעילות שהניבה בשנים קודמות רווחים משמעותיים מאוד (מבשלת בירה טובורג הנסחרת בבורסה הטורקית).
אלה פגעו בתוצאותיה של החברה המרכזית אשתקד, ציננו את הרוכש וגרמו לו לעצור עסקה שכרוכה בנטילת אשראי יקר של מיליארדי שקלים. "מה דודי צריך את זה לעצמו", אמר גורם שמכיר את פרטי הסכסוך. "גם אם יש מחלוקות עם אחותו, ההסתכלות של דודי היא ארוכת-טווח. הנסיבות שנוצרו יצרו לו כאב ראש שנראה לו מיותר. אני מניח שהוא שאל את עצמו: אם אני מגדיל את ההחזקות שלי ל-100% בחברה, תוך נטילת סיכון פיננסי, מה בעצם יוצא לי מזה?"
הצדדים חמושים בסוללות של עורכי דין
בכתבת פרופיל שפרסם גלובס לפני כמה שנים על דודי ורטהיים, אמר גורם שיש לו קשר עסקי איתו כי"הוא אדם מאוד אניגמטי, מאוד מסוגר, יש שיראו אותו כפרנואיד או לפחות מאוד חשדן. הוא לא חזק במיומנויות חברתיות או בסמול טוק, אבל הוא מאוד החלטי, לא ברור כמה הוא פתוח לשמוע עמדות או דעות. הוא לא מפחד להגיד מה שהוא חושב, לפעמים בצורה בוטה".
עוד צוטט גורם האומר, כי "כשמישהו אומר לו 'אבא שלך היה עושה ככה', הוא מבהיר: 'כבודו במקומו מונח, אבל ההחלטות הן שלי'". באותה כתבה נכתב שאם יש משהו שמרתיח אותו, זה לשמוע שאומרים על עסקיו שהם "בבעלות משפחת ורטהיים" או "האחים דודי ודרורית ורטהיים".
"מה שמפריע לו הוא העניין של חוסר הדיוק", הסביר מקורב שהתראיין לכתבה. ורטהיים תואר שם כאדם משפחתי, "מופנם בצורה קיצונית, לא איש של אנשים, למעט כמה אנשי אמון".
בהתאם למסורת של סכסוכי האלפיון העליון, חמושים האחים בסוללה של פרקליטים בכירים ויועצים כלכליים. דרורית ורטהיים מיוצגת על ידי עו"ד שרון אמיר ממשרד נשיץ ברנדס אמיר, עו"ד זאב שרף ורו"ח שרון שולמן מארנסט אנד יאנג. דודי ורטהיים מיוצג על ידי עוה"ד אהוד סול ואילנית לנדסמן.
"אף אחד לא יקנה החזקות מיעוט בחברה"
מה יעשו הצדדים בשלב הבא? מאחר שלא נחתם ביניהם הסכם מחייב, נראה כי יכולתה של דרורית ורטהיים לטעון לניהול משא ומתן שלא בתום לב ולכפות את קיומו על אחיה היא נמוכה. גם האפשרות שלפיה דרורית תמכור את החזקותיה לגורם אחר אינה ריאלית, שכן מדובר בהחזקות שאינן מקנות מעורבות בניהול החברה: "אף גורם מוסדי לא יגיע ויקנה מניות כדי להיות בעמדת מיעוט בחברה. הוא יהיה תלוי בחסדיו של דודי, ולמעשה כדי להשלים עסקה כזאת יידרש לברכתו - שלנוכח החשאיות שמאפיינת את עסקיו - לעולם לא תגיע", טוען המקורב לסכסוך.
יחד עם זאת, פתיחה מצידה בהליך משפטי גלוי שבו ייחשפו נתוניה הפיננסיים של החברה המרכזית למשקאות, כולל רווחיותה יוצאת הדופן, אינו התרחיש הרצוי על ידי דודי ורטהיים, ומכאן שהאפשרות כי הצדדים יגיעו בסופו של דבר להסכם חדש היא בהחלט סבירה. אולי לפי שווי אחר, אולי לאחר שהמצב הכלכלי במשק יתבהר או כשהריבית במשק תחזור לרמות נמוכות יותר.
בינתיים צריך לזכור שהסטטוס קוו הנוכחי איננו אסון גדול עבור שני האחים, בטח שלא מהבחינה הכלכלית. חברת המשקאות המובילה תמשיך להניב כנראה רווחים של מאות מיליוני שקלים מדי שנה, ואלה יתורגמו לדיבידנדים שמנים לצמד בעלי מניותיה הניצים.