הכותב הוא נשיא Meta ליחסים בינלאומיים ולשעבר סגן ראש ממשלת בריטניה
טכנולוגיות דיגיטליות שינו בצורה משמעותית את תחום החינוך בשני העשורים האחרונים. אני רק בשנות ה־50 לחיי, אבל כשלמדתי בבית הספר, המילה האחרונה הייתה מחשבון כיס. כיום, אייפדים וטאבלטים אחרים הם עניין שבשגרה. מוזיאונים ברחבי העולם שילבו מסכי מגע ואלמנטים אינטראקטיביים, אפליקציות כמו דואולינגו הביאו את לימוד השפה לסמארטפון, והעובדה שכל אלה הפכו לנורמליים כל־כך מהר, מעידה על האופן שבו שילבנו בצורה חלקה טכנולוגיות חדשות בחיינו.
● הזדמנות של פעם בדור: כך תבנו חוויית לקוח מעולה במטאוורס
ואולם ישנם גבולות ברורים לטכנולוגיות דו־ממדיות. בעוד שהמעבר ללמידה מרחוק ושיחות וידאו הואץ במהלך מגפת הקורונה, כל הורה יוכל להעיד שלעתים זו הייתה חוויה מתסכלת. קשה להשאיר ילדים מרוכזים בתמונות ממוזערות של מורים וחברים לכיתה על גבי מסך שטוח. הסיבה היא המחסור בתחושת הנוכחות, כלומר האינטראקציה עם החברים והמורים במרחב משותף.
המטאוורס הוא האבולוציה הבאה של האינטרנט - ותחושת הנוכחות היא בדיוק זו שמייחדת אותו. הטכנולוגיה אומנם חדשה, אך הממצאים המוקדמים מבטיחים. מחקרים אקדמיים מצאו, למשל, שמציאות מדומה (VR) יכולה לשפר מגוון של תוצאות למידה - כמו הבנה, שימור ידע, מעורבות, קשב ומוטיבציה.
אני חושב שזה משהו שכולנו מבינים אינטואיטיבית: קל יותר לזכור פעולה שעשית, מאשר דבר שנאמר לך. זה נכון בלימוד שפות, אבל גם בלימודי ביולוגיה ימית על קרקעית האוקיינוס, או בהעברת שיעורי פילוסופיה באמפיתיאטרון ברומא העתיקה.
למזער סיכונים
החברה הדנית Labster בנתה מעבדות וירטואליות המאפשרות לתלמידים להשתמש בציוד בשווי מיליוני דולרים - שאף בית ספר לא יכול להרשות לעצמו - כדי לערוך ניסויים שיהיו מסוכנים מדי בחיים האמיתיים. במכללת מורהאוס שבאטלנטה, הכימאית ד"ר מוהסינה מוריס מלמדת את תלמידיה במעבדה וירטואלית - תאומה דיגיטלית של מעבדת הכימיה האמיתית באוניברסיטה הפיזית.
זהו אחד מעשרה קמפוסים שהם תאומים דיגיטליים של Metaversity בארה"ב (עם 16 נוספים בדרך), שנוצרו באמצעות שותפות בין Meta ו־VictoryXR. הקמפוסים הללו נגישים במלואם לסטודנטים שאינם יכולים להיות נוכחים פיזית, ובמורהאוס מדווחים שתלמידים שלמדו ב־VR קיבלו ציון סופי של מבחן ממוצע של 85, לעומת 78 בקרב תלמידים שלמדו פנים אל פנים, ו־81 בשיטות מקוונות "מסורתיות".
המטאוורס יוכל גם לשפר את עולם ההכשרות המקצועיות ולמזער סיכונים. בג'ורג'יאן קולג' בקנדה משתמשים בתוכנת VR כדי להכשיר וטרינרים, שפותחה אף היא על־ידי VictoryXR. זו דוגמה לחוויה מעשית אמיתית, ללא שימוש בבעלי חיים (חיים או מתים).
המטאוורס יכול להפוך הכשרה מקצועית לנגישה גם מבחינת תג המחיר. הוא גם יאפשר לדמות מצבים שאנשים יחוו במקום העבודה העתידי, ובמיוחד כאלה שעלולים להיות מאתגרים או מסוכנים בעולם האמיתי.
אך מעל לכל, המטאוורס יכול לעזור לאזן את מגרש המשחקים ולסייע בפתרון אחת הבעיות העיקשות ביותר בחינוך - שוויון. ילדים מרקעים עניים יותר נותרים מאחורי חבריהם לספסל הלימודים. זו בעיה מורכבת שנתקלתי בה שוב ושוב בתקופת כהונתי בממשלת בריטניה.
בזמנו ניסינו לטפל בכך בעזרת ארוחות בחינם לתלמידים והעברת מימון נוסף לבתי ספר על סמך מספר התלמידים שמגיעים ממשקי הבית העניים ביותר. אך בהמשך, כשעמדתי בראש הוועדה לאי־שוויון בחינוך בבריטניה, מצאנו שהפער בביצועים בין התלמידים העשירים לעניים ביותר בבריטניה נותר גדול בעקביות בין אמצע שנות ה־80 לאמצע שנות האלפיים, ללא שיפור משמעותי.
היישום בחינוך
יש כמובן צורך לחקור עוד כדי להבין כיצד היתרונות של חינוך במטאוורס ישרתו את כל התלמידים. עם זאת, לא קשה לדמיין את היתרונות של השחרור ממגבלות הזמן והגאוגרפיה, למשל עבור מוסדות באזורים מוחלשים שיוכלו לקבל תמיכה ממוסדות אחרים שמרוחקים מאות קילומטרים, או עבור בתי ספר המתמודדים עם מחסור במורים.
זו הסיבה שהוצאנו לדרך תוכנית מחקר גלובלית, שבוחנת לעומק כיצד ניתן למקסם את היתרונות של הטכנולוגיות הללו, תוך מזעור הסכנות. אך חברות הטכנולוגיה לבדן לא יוכלו לעשות הכול. ממשלות, קובעי מדיניות ומוסדות אקדמיים צריכים להכיר בהזדמנויות שהטכנולוגיות הללו מספקות, ולוודא שהן מנוצלות כראוי.
ממשלות יכולות ליישם טכנולוגיות חדשות במגזר הציבורי ולהשקיע כדי לאפשר זאת בקנה־מידה רחב. אנשי חינוך שחושבים קדימה יטמיעו את הטכנולוגיות הללו באופן יצירתי בבתי הספר ובמכללות שלהם, והם שיספקו את מקרי הבוחן הטובים ביותר שאחרים בעתיד ירצו לאמץ.
כמובן, חלק מהתחזיות של אנשים לגבי טכנולוגיות עתידיות הן דמיוניות, או אופטימיות מדי. ואכן, הרבה ממה שאנו ב־Meta מאמינים שיהפוך את המטאוורס למהפכני כל־כך - עדיין לא קיים. אבל זה לחלוטין לא המקרה כשמדובר בחינוך. הטכנולוגיות הללו כבר נמצאות כאן, הן בשימוש, והפוטנציאל שלהן מסתמך לא רק על קידמה טכנולוגית, אלא גם על קנה־מידה וגישה.
ככל שיהיו יותר פיתוחים טכנולוגיים, וככל שיותר ממשלות, חברות, בתי ספר, מכללות ומוסדות אחרים ישקיעו בהם - כך תגדל ההשפעה, ותגבר היכולת לתרגם רעיונות בין תרבויות, לשבור מחסומים חברתיים־כלכליים ולסלול דרכים נוספות למורים לעורר את חומר הלימוד לחיים.
