גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא רק ארדואן: גם מנהיגי הודו ותאילנד עשויים לגלות שהם אינם נצחיים

אזרחיהן של שלוש "דמוקרטיות לא־ליברליות" גדולות יוצאים לקלפיות להצביע בסוף שבוע אחד ● בשלושתן, התוצאות עשויות לאכזב מאוד את המנהיגים הסמכותניים ברחבי העולם ולהוכיח שגם הם לא חסינים מפני שינוי ● הלקח שלהם עלול לצמצם את החופש שמוגבל במילא

מפגין מחזיק בולדוזר כמחאה על פינוי ישובי מיעוטים על ידי המפלגה השלטת ורצון העם להחליפה / צילום: Associated Press
מפגין מחזיק בולדוזר כמחאה על פינוי ישובי מיעוטים על ידי המפלגה השלטת ורצון העם להחליפה / צילום: Associated Press

הסיבוב הראשון של הבחירות בטורקיה לא הניב את התוצאות הדרמטיות שנחזו בימים האחרונים. רוב הסקרים חזו שידו של מועמד האופוזיציה, קמאל קיליצ'דארולו, תהיה על העליונה בסיבוב הראשון של הבחירות לנשיאות. חלק מן הסקרים אפילו העניקו לו יותר מ-50%, תוצאה שהיה פוטרת אותו מן הצורך להתמודד בסיבוב שני.

הסקרים, הפלא ופלא, טעו. הנשיא טאייפ ארדואן ניצח, והיה קרוב להפליא לקו ה-50%. עוף החול הפוליטי הזה חזר והיתל בחוזים ובהוזים. על רקע כלכלה שוקעת, אינפלציה דוהרת ורעש אדמה קטלני, הוא הצליח כנראה להבטיח לעצמו חמש שנים נוספות.

כל מה שצריך לדעת על הבחירות הגורליות של ארדואן בטורקיה
ההזדמנות האחרונה של טורקיה להציל את החילוניות שלה | פרשנות

אף על פי כן לא לתוצאה הזו הוא פילל. בשתי הבחירות הקודמות לנשיאות שבהן התמודד הוא עבר ללא קושי את משוכת ה-50%. יריביו החילוניים נשארו הרחק, הרחק מאחור, בהפרש של 20% ויותר. הפעם, כמעט חצי הטורקים רצו תוצאה אחרת. הם נהרו בהמוניהם אל הקלפי (93% מבעלי זכות הבחירה).

בינתיים איננו יודעים עם מי בדיוק הנהירה הזו היטיבה, אבל נראה בעליל כי הטורקים סירבו לשקוע באדישות. גם תחת נשיא שצמצם במידה דרסטית את חירויותיהם הפוליטיות, הם גילו דרגה מפתיעה של מעורבות ושל העזה. עצם האפשרות שבחירות דמוקרטיות ישימו קץ למשטר סמכותני (אותוריטרי) היא עתירת-משמעות.

בשנות ה־90 התחילה להתפתח אבחנה בין דמוקרטיות נורמליות לדמוקרטיות נומינליות, זאת אומרת אלה המעמידות פנים שהן דמוקרטיות. הן עושות כן באמצעות בחירות תקופתיות, אבל יוצאות מגדרן להבטיח שאופוזיציה של ממש לא תתפתח בין בחירות לבחירות, וממילא לא תוכל לסכן את שלטונן בהגיע זמן הבחירות. לקטגוריה הלא־נורמלית הזו התחילו לקרוא אז 'דמוקרטיות לא־ליברליות'.

ה'לא־ליברליות' הן אלה המגבילות את חופש הדיבור וההתארגנות של יריביהן וחותרות תחת עצמאותם של בתי המשפט. כמובן, יש הרבה משטרים העושים כן מבלי להעמיד פנים. בסין, למשל, לא היו בחירות כלליות, אפילו למראית עין, זה 73 שנה, מאז קם המשטר הקומוניסטי. בשורת ארצות באסיה, כולל המזרח התיכון, מותרת מפלגה אחת ויחידה, או שאין כלל מפלגות פוליטיות.

הקטגוריה של 'לא־ליברליות' התרחבה בהדרגה. טורקיה היא דוגמה מובהקת. הודו הצטרפה אל ה'לא־ליברליות' בסוף העשור שעבר. תאילנד היא תמיד דוגמה, בין הפיכה צבאית למִשְנֶהָ. הונגריה הופכת בהדרגה לבית המקדש ואתר העלייה לרגל לאויביה הימניים של הדמוקרטיה הליברלית. כמובן, לדמוקרטיה הליברלית יש גם אויבים שמאליים, אבל מאז נעלמה ברית המועצות הם לא מצאו בית מקדש קבוע.

סדק בשריונו הפוליטי

היומיים האחרונים העמידו במבחנים מעניינים שלוש מן הדמוקרטיות הלא־ליברליות האלה. עינינו נשואות לטורקיה, שממנה בוקע, אולי, משק כנפי ההיסטוריה, ובה עשוי להתחולל אחד השינויים הפוליטיים הדרמטיים ביותר של דורנו.

אבל יש בהחלט מה ללמוד גם מהודו ומתאילנד. בהודו היו ביום שבת בחירות רק במדינה אחת, מתוך 29. אבל זו מדינה חשובה. יתר על כן, ראש הממשלה זה תשע שנים, נרנדרה מודי, גילה עניין בלתי רגיל בבחירות האלה, השתתף בהן באופן אישי, הפעיל את כל השפעתו, נקט את כל התכסיסים הרטוריים אשר שימשוהו בהצלחה במשך שנים - ונכשל. בהודו יהיו בחירות כלליות בעוד שנה ופחות, והשאלה היא אם נבעה סדק של ממש בשריונו הפוליטי של זה הראוי אולי להיחשב למנהיג הסמכותני הבולט ביותר במחנה הדמוקרטיות הלא־ליברליות.

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Ashwini Bhatia

בתאילנד, ראש הממשלה שנחל אתמול תבוסה ניצחת, הגיע אל כהונתו בהפיכה צבאית, החודש לפני תשע שנים. רוב חילופי השלטון בתאילנד ב-90 השנה האחרונות היו קשורים בהפיכות צבאיות, ורוב הזמן גנרלים ניהלו את הממלכה. מספר גדל של תאים צעירים קצו במצב העניינים הזה. מרדנותם עמדה אתמול במבחן, והניבה תוצאות מדהימות: ניצחון גדול של שתי מפלגות אופוזיציה, המתנגדות למשטר הסמכותני של הגנרלים. עכשיו תעמוד במבחן נכונותם של הגנרלים להסתגל לזמנים החדשים.

יש דמיון מעניין בין טורקיה לתאילנד, מעבר לצירוף הנסיבות המביא את ההצבעה בהן לאותו היום עצמו. הצירוף הזה נוגע לתפקידו של הצבא בפוליטיקה. הגנרלים היו כול־יכולים בטורקיה עד לפני 15 שנה בערך. כל ראשי הממשלה של טורקיה, ימין או שמאל, כיהנו בחסדי הגנרלים, גם אם זכו באמון הציבור. הגנרלים הגנו על טורקיה מפני ״אי־יציבות״, או מפני בגידת הפוליטיקאים במורשת החילונית של הרפובליקה.

ראש ממשלת תאילנד, פריות צ'אן-אוצ'ה / צילום: Associated Press, Sakchai Lalit

אף הגנרלים של תאילנד טוענים שהם מגינים עליה מפני אי־יציבות, ומבטיחים את שלמותה הטריטוריאלית. במשך 90 השנה האחרונות, מאז ששמו קץ למלוכה האבסולוטית, הגנרלים חוללו 20 הפיכות. 13 מהן עלו יפה. הם התערבו בפוליטיקה ללא הרף גם כאשר לא היו בשלטון. הדומיננטיות שלהם, יחד עם חוקים דרקוניים להגנת שמו הטוב של המלך, סיכלו נסיונות של רפורמה חברתית וכלכלית. ב־20 השנה האחרונות, אופוזיציה פופוליסטית חזרה וניצחה בבחירות, וחזרה וסולקה בהפיכות גלויות או גלויות פחות.

טאייפ ארדואן, השולט בטורקיה ביד רמה זה 20 שנה, הקדים לחפש נוסחה, שתאפשר לו להישאר בשלטון די זמן, כדי שיוכל להחליש את הצבא. הוא עשה כן בעורמה בלתי־מצויה. מדהים להיווכח באיזו מידה הוא הצליח להוליך שולל את כל המתבוננים, כולל הגנרלים. האנשים ששלטו בטורקיה התחילו למצוא את עצמם בבית הכלא. כשהם ניסו להפיל אותו בהפיכה, ב־2016, התברר שהם איחרו את המועד. ארדואן השתלט על טורקיה, ודחק את הצבא מעמדת פיקוד לעמדת ציות. ואו־אז הוא התפנה לכונן את המשטר הסמכותני ששאלה נפשו.

נשיט טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן / צילום: Associated Press, Vahid Salemi

לא מחוסנות מפני שינוי

אפשר להגיד על טורקיה כי היא מעולם לא התנסתה בדמוקרטיה מלאה, בוודאי לא בימי הסולטנים העות'מאניים, אבל גם לא מאז כינון הרפובליקה, לפני מאה שנה. ב־75 השנה האחרונות היו בה בדרך כלל אלמנטים דמוקרטיים, שכללו בחירות ואפילו חילופי שלטון. אבל הדמוקרטיה שלה הייתה חלקית מאוד.

מועמד האופוזיציה, קמאל קיליצ'דארולו, הבטיח לשחרר את טורקיה מאזיקי הסמכותנות של קודמיו. סיכוייו להיבחר לנשיא פחתו אתמול. אבל אם יצליח בכל זאת לנצח בסיבוב השני, זה יהיה שינוי פנומנלי במהלך ההיסטוריה של טורקיה ושל המזרח התיכון.

ניצחון של קליצ'דארוֹלוּ ישלח גם מסר רב חשיבות לשאר העולם: הדמוקרטיות הלא־ליברליות אינן מחוסנות מפני שינוי. לרוע המזל יש מספר קטן מאוד של מקרים שבהם ארצות נחלצו מידי שליטים סמכותניים באמצעות בחירות דמוקרטיות. בזמננו זה קרה בארצות רחוקות קצת מן הדעת כמו ניקרגואה (1990), זמביה (1991 ו־2021), סרביה (2000), גמביה (2016), בֿמידת מה מונטנגרו (2023).

להיכנס למוחו של עריץ

מה מביא שליט סמכותני להרשות בחירות חופשיות, או להודות בתבוסה? יש כמובן יותר מתשובה אחת, אבל בדרך כלל זו תוצאה של מֶקַח טעות. 1990 בניקרגואה הייתה דוגמא קלאסית של עריץ רב־כוח שטעה להניח כי בחירות חופשיות יקנו לו ניצחון קל. התמורה שהוצעה לו אז הייתה הסרת סנקציות של ארה"ב.

איש לא האמין, בניקרגואה או מחוצה לה, שהאופוזיציה תוכל לנצח. נצחונה הדהים את העולם, ואת העריץ. הוא דחה ככל האפשר את יום מסירת השלטון לידי המנצחים, והשתמש בתקופת המעבר הארוכה כדי לשדוד את אוצרות המדינה ולהשתלט על נדל"ן. אגב, הוא חזר לשלטון 18 שנה אחר כך, ולא חזר עוד על הטעות: הוא הקים מדינת משטרה, שבה אין עוד בחירות חופשיות. כל יריביו האפשריים מושלכים לכלא מבעוד מועד.

לארדואן לא היו סיבות לצפות לניצחון קל. גם בשיא הפופולריות שלו הוא או מפלגתו ריחפו לכל היותר סביב 50% פלוס. שיעור כזה מספיק לניצחון מוחץ בבחירות פרלמנטריות, אבל הוא קרוב לאזור הסכנה בבחירות לנשיאות, שבהן המנצח זקוק לרוב מוחלט. מעניין אגב שהאופוזיציה, שהיא ברית של הפכים אידיאולוגיים (ממשלת בנט־לפיד היתה מרגישה בבית), מבטיחה לבטל את המשטר הנשיאותי, ולחזור אל המשטר הפרלמנטרי אשר שרר בטורקיה עד 2017.

ארדואן כונן משטר נשיאותי כדי שיוכל להתחמק מהגבלת החוקה על אורך כהונתו של ראש הממשלה. הימורים נועזים מתיישבים עם מזגו של ארדואן, אבל חושף אותו לסיכונים. אפשר גם לשער שהוא התרגל לשלטון במידה כזאת שערב את המחסום הפסיכולוגי המפריד פוליטיקאי מן האמונה בכוח שיורו.

סמכותנֵי העולם מתבוננים השבוע בטורקיה ובתאילנד, ובשנה הבאה גם בהודו, כדי לתהות מה קורה כאשר יש יותר מדי דמוקרטיה.

רשימות קודמות בבלוג וב-יואב קרני. ציוצים (באנגלית) ב-טוויטר.

עוד כתבות

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות