פגישת משלחת קרן המטבע הבינלאומית עם נציגי משרד האוצר והכלכלה הישראלית / צילום: דוברות משרד האוצר
החלטת חברת הדירוג S&P להשאיר על כנו את הדירוג הנוכחי של ישראל, וגם את אופק הדירוג (יציב), מבוססת בעיקרה על הנחה בסיסית אחת: המהפכה המשפטית כבר לא תצא לפועל במתכונתה המקורית, והמחלוקות סביבה ייפתרו באופן מוסכם. או במילותיהם: "יתגבש קונצנזוס כזה או אחר, שיאפשר למתחים הפוליטיים המוגבהים להתמתן".
יותר מכך: כאשר ייגמר האירוע, אפשר יהיה להכריז על חזרה לשגרה. כלומר, כאשר תסתיים אי הוודאות שאופפת כרגע את המשק הישראלי, נישאר עם אותה תמונה כלכלית חיובית: "כלכלה מגוונת, מאזן תשלומים חזק, ורמה מתונה של חוב ציבורי".
● הנתון המדאיג בהודעת הדירוג של S&P לישראל | ניתוח
● הבעת אמון בכלכלת ישראל: חברת S&P מותירה את תחזית הדירוג של המדינה ללא שינוי
בכך, S&P נוקטת בקו שונה מזה של מודי'ס, שלפני חודש הורידה את אופק הדירוג מ"חיובי" ל"יציב". כמו S&P, אגב, גם החלטת מודי'ס דיברה על כך שהחקיקה לא צפויה לעבור במתכונתה המקורית. אבל להבדיל, קבעה ש"מאוד לא ברור אם ניתן למצוא פשרה". מה שגרם למודי'ס להוריד את תחזית הדירוג כבר בשלב הזה, הוא ההתנהלות של הממשלה, שחייבה אותה לבחון מחדש את היחס שלה לישראל. עצם הניסיון להעביר את החקיקה בלי לנסות לגבש קונצנזוס נרחב, לפי מודי'ס, "מצביע על היחלשות העוצמה המוסדית והיכולת לחזות את המדיניות (הממשלתית)".
השכנועים של נתניהו עבדו
נראה שב־S&P פחות התרגשו, ואולי בגלל שישראל מראש לא נתפסת כמופת היציבות השלטונית. אבל, גם ב־S&P חושבים שייקח זמן עד שהעניינים יתייצבו, ובינתיים המשבר הפוליטי והחברתי שאליו נקלעה ישראל גובה מחיר. הדוגמה הבולטת ביותר לכך הוא התחזית הפסימית של החברה לפיה כלכלת ישראל תצמח השנה בשיעור של 1.5% בלבד. נמוך משמעותית מגופים אחרים כמו מוד'יס או קרן המטבע הבינלאומית.
דרך אחת לראות את ההבדל בין התחזיות: ב־S&P השתכנעו שראש הממשלה בנימין נתניהו יוביל להסכמה, ו"תמחרו" בתחזית הצמיחה שלהם את המחיר הכלכלי שאי הוודאות תגבה עד אז. במודי'ס פחות בטוחים בכך ובינתיים נצמדים לנתונים.
ההסברים של קרן המטבע הבינלאומית
גם קרן המטבע הבינלאומית כללה את את "הרפורמה המשפטית" בתור אחד מגורמי הסיכון בדוח שלה. מדוע היא נדרשה לנושא? בתשובה לשאלת גלובס, מסביר ראש המשלחת, ד"ר מיגל סגוביאנו, ש"אי הוודאות המתמשכת סביב הנושא הוא סיכון כלפי מטה לצמיחה. אנחנו רואים במדינות רבות שאי ודאות מהווה סיכון כלפי מטה לצמיחה".
אבל המהפכה המשפטית היא רק חלק מהמהלכים שהממשלה מובילה. בדוח קרן המטבע, כצפוי, מוזכר הצורך להקנות מיומנויות לאוכלוסיות עם שיעור השתתפות נמוך בשוק העבודה, במיוחד בחברה החרדית והערבית. אבל מה לגבי העובדה שהממשלה מקדמת, במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, מדיניות שרק תקטין את שיעור ההשתפות של הגברים החרדיים בשוק העבודה, ותרחיק אותם מלימודי ליבה? כאן ד"ר סוגביאנו העדיף לחזור על ההמלצות הכלליות על השקעה בכישורים, תשתית ותחרות, ברוח הדוח.
מי שבינתיים ניסח את הדברים באופן נחרץ הרבה יותר הוא יוגב גרדוס, ראש אגף התקציבים. ביחד, הגדלת התקצוב למוסדות החינוך הפרטיים הבלתי מפוקחים, חלוקת כרטיסי מזון במנגנון המוצע, והגדלת תקציב הישיבות, הוא קובע בחוות הדעת שלו מסוף השבוע, "צפויים לפגוע במערכת התמריצים להשתלבות בשוק התעסוקה בישראל, יביאו בסבירות גבוהה לפגיעה בפריון העבודה, בצמיחה ובאיכות החיים של כלל אזרחי ישראל". במישור הזה, עם כל הכבוד לדוחות מחו"ל, האזהרה הנוקבת ביותר מגיעה מבית.