גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יוגב גרדוס, ראש אגף התקציבים באוצר, ושירה גרינברג, הכלכלנית הראשית / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

רגע לפני אישור תקציב המדינה ולמורת רוחם של פקידי האוצר, הממשלה הגדילה את הכספים הקואליציוניים ביותר ממיליארד שקל לסכום של 13.6 מיליארד שקל. והתגובה לא איחרה לבוא. שלושה בכירים באוצר - הממונה על התקציבים, הכלכלנית הראשית והיועץ המשפטי של המשרד - פרסמו חוות דעת חריגות שמזהירות מהמהלך, שבראשן האזהרה של יוגב גרדוס, ראש אגף תקציבים. גרדוס התנסח בצורה חריפה, מדוקדקת ויש שיאמרו אף משפטית.

● המלחמות, הדינמיקות והמיליארדים שנעלמים ברגע: צוללים לתקציב המדינה 
● הכספים הקואליציוניים חריגים בהיקפם, אבל צריך להשוות בזהירות | המשרוקית של גלובס

"הגדלת תקציב מוסדות חינוך חרדים שאינם רשמיים עתידה להביא לגידול מתמיד במספר הבוגרים חסרי מיומנויות נדרשות להשתלבות בשוק התעסוקה ומיצוי כושר השתכרות", כתב. האזהרות של גרדוס ובכירי האוצר כל כך חריגות, עד שנראה כי הן עשויות להכין את הקרקע לעתירות עתידיות בבג"ץ.

מסלול התנגשות בין גרדוס לסמוטריץ'

במהלך החודשים האחרונים, בעבודה על הכנת התקציב, נראה היה שאגף התקציבים ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' נעים במסלול התנגשות. בסמוך להצגת התקציב לממשלה, בפברואר האחרון, קיימו בכירי האוצר מסיבת עיתונאים שבה הציג גרדוס את הצורך הקריטי של המשק בתמרוץ גברים חרדים להשתלב בשוק העבודה. באותה שעה, באותו המקום ובניגוד למדיניות האגף, סמוטריץ' הציג את תוכניותיו להגדלת התקציבים למגזר החרדי.

מאז המצב רק החמיר, כאשר השטף הבלתי פוסק של דרישות הקואליציה הביאו את אגף התקציבים לפרוץ את מסגרת הכספים הקואליציוניים. המסגרת אושרה בממשלה לפני חודשיים וחצי על סכום גבוה מלכתחילה, של 12.5 מיליארד שקל, וכעת תפחה לכדי כ־13.6 מיליארד שקל. התוספת של כמיליארד שקל תצטרך לבוא על חשבון קיצוץ במקום אחר בתקציב המדינה. במשרד האוצר אומרים כי הקיצוץ הרוחבי שכבר תוכנן לתקציב, בשיעור של 3%, יספיק כדי לממן גם את התוספות של הרגע האחרון.

אגף תקציבים בין הפטיש לסדן

גרדוס מצוי בסיטואציה לא פשוטה. מחד, הוא גורם הביצוע שאמור ליישם את מדיניות הממשלה ולהעביר את הכספים למטרות שנקבעו. מאידך, מדובר גם בשומר הסף המרכזי של קופת האוצר, שאמור להתריע מפני סכנות לכלכלה שהוא מוצא בהרכב התקציב. גרדוס השתתף בדיון שנערך בוועדת הכספים של הכנסת בחודש שעבר בנושא התקציב. כשביקש להתייחס לאתגר שילוב החרדים בשוק התעסוקה, היסה אותו יו"ר הוועדה משה גפני (יהדות התורה) וביקש "שלא להעלות נושאים בעיתיים".

גרדוס גם הזהיר בחודש שעבר מפני השלכות החקיקה המשפטית של הממשלה והעריך כי היא עלולה לגרום לאובדן של עד 100 מיליארד שקל בשנה למשק". בזמנו, גרדוס לא שש להנפיק את האזהרה נגד המהפכה המשפטית, אבל הופעלו עליו לחצים להתייחס לרפורמה, בין השאר על ידי קודמו בתפקיד, שאול מרידור. בניגוד לבכירים אחרים באוצר שצפויים לפרוש בקרוב, גרדוס מיועד להישאר בתפקיד הממונה על התקציבים עוד זמן רב, ויש לו מה להפסיד אם שר האוצר סמוטריץ', או גורמים פוליטיים אחרים, יראו בביקורת הפומבית של גרדוס על הכספים הקואליציוניים כהתקפה אישית.

שלא כמו גרדוס, הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, צפויה לסיים את כהונתה בסוף החודש הנוכחי. גרינברג חופשיה יותר כעת להביע את עמדותיה, ובניתוח שהוציאה בשבוע שעבר הטמיעה אף היא אזהרות מפני תקצוב מטרות שצפויות לפגוע בצמיחה. "הגדלת תקציב החינוך שאינו רשמי צפויה להוביל להסטת תלמידים למוסדות שמלמדים לימודי ליבה בהיקפים נמוכים יותר - או שאינם מלמדים ליבה כלל - לאורך כל שלבי הלימוד, ובכך צפויה להמשיך ולהעמיק את הירידה ברמות ההשכלה של הגברים החרדים", הזהירה גרינברג במחקר שעסק בצמצום פערים בשוק העבודה. לדבריה, תוכניות הממשלה צפויות "בשלב מאוחר יותר להפחית את פוטנציאל ההשתכרות ושיעורי התעסוקה של אותם תלמידים".

גם כרטיסי המזון של דרעי על הכוונת

הקודקוד השלישי בהתנגדות האוצר להחלטת הכספים הקואליציוניים הוא יועמ"ש המשרד הוותיק, אסי מסינג. להצעת המחליטים שהוגשה על שולחן הממשלה צורפה חוות הדעת של מסינג, שהצביעה על קשיים משפטיים ביישום התוכנית של ש"ס להקצאת כרטיסי מזון לנזקקים בשווי של כמיליארד שקל. מדבריו עולה כי הקריטריונים לקבלת תלושי המזון עלולים להפלות לטובת משפחות במגזר החרדי ולהביא לכך שנזקקים במגזרים אחרים לא יקבלו את הסיוע מהמדינה. "מבחן ההכנסה לנפש יוצר עיוות והבחנה שאינה רלוונטית בין משפחות גדולות למשפחות קטנות", כתב מסינג.

גם גרדוס ביקר את תוכנית כרטיסי המזון. לפי עמדת אגף התקציבים, הניסיון שנעשה בתקופת הקורונה לחלק כרטיסי מזון לנזקקים העלה כי "שיעור משקי הבית שהיו זכאים לכרטיס בחברה החרדית גבוה משמעותית משיעור משקי הבית הנמצאים באי־ביטחון תזונתי בחברה החרדית, זאת לעומת שאר האוכלוסיות בישראל".