דיון על קרן הארנונה בוועדת הכספים, השבוע / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
חוק קרן הארנונה ממשיך לעורר הדים, ונראה כי בנקודת הזמן הזו אין מאבק גדול יותר וחשוב יותר מבחינת מרכז השלטון המקומי וראשי ערים רבות, אשר טוענים לגזל ולהלאמת כספי הרשויות מצד המדינה. אך כמה באמת יידרשו לשלם הערים משופעות שטחי המסחר והתעסוקה? כמה הן "יחסכו" לעצמן אם יקבלו את מתווה הפשרה שכבר כמעט התקבל? ומי יהיו המרוויחות הגדולות מאישור החוק? גלובס בודק ומנתח.
● לחצו כאן לתחשיב קרן הארנונה של משרד האוצר שבודק מי ירוויח ומי יפסיד מהקרן
לא סתם תל אביב מתנגדת לחוק
בדיקת גלובס מסתמכת על נתוני משרד האוצר העדכניים, ועל בדיקה עצמאית שערכו אנשי משרד עו"ד פירון, בהובלת עו"ד מלכה אנגלסמן, שותפה וראש המחלקה המוניציפלית במשרד, ואביעד טאוב, כלכלן במשרד. הנתונים מתבססים על ההפרשות הצפויות של כל עיר מתוך הגידול בארנונה שלא למגורים מדי שנה, אשר "יקוזזו" על ידי התשלומים שצפויה לקבל כל עירייה על היתרי בנייה שהוציאה ושתוציא משנת 2018.
● הדיון שהוביל לפיצוץ: מה המטרה של קרן הארנונה ומדוע ראשי הערים כועסים? | שאלות ותשובות
● שביתת המחאה נגד קרן הארנונה: אילו ערים הצטרפו ואילו שירותים לא יינתנו לתושבים? | שאלות ותשובות
בנוסף, הנתונים מנתחים את הרווחים וההפסדים של העיריות כתוצאה מאישור החוק, בין השנים 2024 ל־2028. הם גם מציגים את השינוי באותם סכומים אם יתקבל מתווה הפשרה החדש לגבי החוק, שכבר גובש בין הצדדים אך הורד מהשולחן בתחילת השבוע. עיקרי המתווה: מדרגות ההפרשה יפחתו, כך שלדוגמה הערים שבהן הארנונה שלא למגורים היא הגבוהה ביותר (בממוצע לנפש) יפרישו 28% מהגידול השנתי, במקום 49% במתווה המקורי; והסכומים שתקבל כל עיר עבור יחידת דיור שתאשר, יפחתו גם הם.
על פי הנתונים, ובאופן לא מפתיע, עיריית תל אביב־יפו - אחת המתנגדות הבולטות לחוק - תהיה הנפגעת המרכזית מהקמת קרן הארנונה, וזאת משום שהיא נהנית מהכנסות הארנונה הגבוהות ביותר בישראל משטחים שאינם למגורים: כ־2.35 מיליארד שקל בשנת 2019, כ־1.858 מיליארד שקל בשנת 2020 (שנת הקורונה).
עם זאת, העירייה "תחסוך" לעצמה לא מעט אם תקבל את המתווה החדש: על פי נתוני האוצר, מדרגות ההפרשה המקורית היו גורמות לעיריית תל אביב־יפו לאובדן הכנסות של כ־400 מיליון שקל, ואילו במתווה החדש מדובר "רק" על כ־191 מיליון שקל. בשנה הראשונה להפעלת הקרן, שנת 2024, מדובר בסכום של 115 אלף שקל בלבד, אך ככל שחולפות השנים הסכום עולה (שכן ההפרשה מצטברת) - ובשנת 2028 לבדה צפויה העירייה לוותר על כ־76 מיליון שקל. נזכיר: אומנם העיר נהנית מהכנסות גבוהות במיוחד מארנונה שאינה למגורים, ובכל זאת כל סכום שייגרע מתקציבה הוא סכום שיכול היה לשמש את העירייה לתקצוב פעילויות.
אשקלון ובית שמש יהנו מתוספת של מיליונים
גם חיפה מתבררת כאחת המפסידות הגדולות: בשנת 2028 היא צפויה לאבד כ־39 מיליון שקל מהכנסותיה, ובסך־הכול בחמש שנים - כ־115 מיליון שקל. עבור עיר שהכנסותיה הכוללות מארנונה שלא למגורים הסתכמו בשנת 2021 ב־675 מיליון שקל, מדובר בהפסד לא מבוטל, אם כי על פי המתווה המקורי הייתה אמורה להפסיד כ־200 מיליון שקל.
בנוסף, פתח תקווה צפויה להפסיד לא מעט מהכנסותיה: אומנם בשנה הראשונה מדובר על הפסד של כ־1.3 מיליון שקל בלבד, אך בשנת 2028 תפסיד כ־21 מיליון שקל, ובסך־הכול בחמש שנים 52.5 מיליון שקל. אשדוד צפויה להפסיד ב־2028 כ־11.5 מיליון שקל מהכנסותיה, ובסך־הכול בחמש שנים 31 מיליון שקל.
המרוויחות הגדולות הן אשקלון ובית שמש: האחרונה צפויה ליהנות מתוספת של 87 מיליון שקל בחמש שנים ואשקלון תיהנה מתוספת של 84 מיליון שקל. ירושלים צפויה ליהנות בחמש השנים יחד מתוספת של 9.5 מיליון שקל - ובכל אחת מהשנים 2027 ו־2028 היא צפויה להפסיד כסף.
נדגיש כי הנתונים מבטאים צפי לתוספת עתידית של שטחי מסחר ותעסוקה, שכן ההפרשות ייגזרו כאמור מהגידול בשטחים אלו בכל עיר. כך, עירייה כדוגמת חיפה, אשר צפויה להיפרד מסכום משמעותי לפי חישובי האוצר, תידרש לכך משום שצפויה תוספת גדולה של שטחים כאלו בתחומה בשנים הבאות.
עו"ד מלכה אנגלסמן והכלכלן אביעד טאוב מציינים כי "הרשויות שיישאו בנטל יותר מהאחרות הן דווקא הרשויות שמגדילות כעת את הבנייה שאינה למגורים. כך למשל מזכרת בתיה, שהגדילה את שטחי התעסוקה ב־81%. לעומת זאת, רשויות חזקות מאוד מבחינת ארנונה שאינה למגורים, במיוחד בשל מפעלים משמעותיים ובסיסי צה"ל גדולים, ולא הגדילו באופן משמעותי את הבנייה שאינה למגורים בשנים האחרונות, יעבירו לקרן סכומים נמוכים.
"ישנו טעם לפגם בכך שדווקא רשויות אשר פעלו לבסס את עצמן מבחינת איתנותן הכלכלית ולהגדיל את מלאי שטחי העסקים בתחומן, הן אלה שיישאו בנטל הכבד ביותר. כמו כן, יש טעם לפגם בכך שהממשלה מבקשת לעשות שימוש בכספי הארנונה לצורך התוויית מדיניות תכנונית, במקום שזו תיעשה על ידי ועדות התכנון הממשלתיות. מאידך, כספי הארנונה היו מאז ומתמיד באחריות השלטון המקומי, עצמאות אשר תילקח ממנו אם תאושר החקיקה".
הנתונים עוד עשויים להשתנות
יש לזכור כי הנתונים המובאים כאן הם רק בגדר תחזיות והערכות. הם עשויים להשתנות, ואף בצורה משמעותית, אם המתווה המסוכם ישתנה, למשל, אך גם בלי קשר לכך - הם יושפעו כמובן מהפעילות בכל עיר: ככל שאותה עיר תאשר יותר היתרי בנייה, כך ההכנסות שתזכה להן מהקרן יגדלו; ככל שיתווספו לה יותר שטחי תעסוקה ומסחר, כך היא צפויה להפריש סכומים גדולים יותר לקרן.
לדוגמה, עיריית ת"א הוציאה בשנת 2021 היתרים לכ־6,628 יחידות דיור, אשר "שווים" לה כ־12.2 מיליון שקל לפי המתווה החדש. בשנים 2018־2020 הנפיקה היתרים לכ־11,925 יח"ד, קרי פחות מ־4,000 יחידות דיור בממוצע לשנה. ככל שתגדיל את מספר היתרי הבנייה בשנים הבאות, כך יגדל פוטנציאלית סכום המענק שתוכל לקבל מהקרן. מן הצד השני היקף שטחי המסחר והתעסוקה בתל אביב גדל בהתמדה, ולכן צפוי גם לגדול בהתאם גובה הסכום שעליה להפריש לקרן.