גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנוסח החדש של חוק קרן הארנונה בא לקראת הרשויות המקומיות

אחרי תלאות רבות, ויכוחים עזים ופסע מאלימות של ממש, אושר אתמול בוועדת הכספים נוסח חדש של הצעת חוק קרן הארנונה • מה הוא כולל, ועד כמה הוא דומה להסכמות שכבר הושגו בחמישי שעבר?

ועדת הכספים - הצעת חוק התוכנית הכלכלית / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
ועדת הכספים - הצעת חוק התוכנית הכלכלית / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ועדת הכספים של הכנסת אישרה אמש (ב') לקריאה שנייה ושלישית את חוק קרן הארנונה. המסלול עד לאישור החוק ידע שעות רבות של דיונים, ויכוחים אין־ספור ומחלוקות שאף הובילו כמעט לאלימות פיזית.

השביתה ברשויות המקומיות: מי המוחים ומתי זה ייגמר?
הפרופסור שמסביר איך מחיר דירה בישראל המריא ל-3.6 מיליון שקל
הנתונים מגלים: זה הסקטור שמושך את מחירי הדירות כלפי מעלה

בסופו של דבר החוק אושר עם תיקונים רבים ביחס לטיוטת החוק הראשונה שהופצה בתחילת השנה - ואף עם תיקונים מסוימים הנוגעים להסכמה אליה הגיעו אנשי משרד האוצר וראשי מרכז השלטון המקומי בסוף השבוע שעבר, רגע לפני הפיצוץ הגדול של יום ראשון שהובילה לשביתה ברשויות המקומיות.

אז מה מציעה הגרסה החדשה של החוק, אשר מתווה את עקרונות פעולתה של קרן הארנונה?

היקף ההפרשות לקרן הופחת - וכך גם גובה המענקים לרשויות

הנוסח המתוקן והמעודכן של הצעת החוק הוא פרי הסכמות חוזרות שהושגו בין אנשי האוצר לאנשי מרכז השלטון המקומי. שני השינויים המשמעותיים ביותר, שבעיקרם סוכמו כבר בשבוע שעבר, נוגעים להפרשות שיידרשו העיריות להעביר אל קופת הקרן ולמענקים שיוכלו לקבל ממנה.

ההפרשות מהעיריות לקופת הקרן, הנגזרות מהגידול בארנונה שאינה למגורים (קרי עסקים, תעשייה ומסחר בעיקר) בכל שנה, נקבעו לפי מדרגות. הגרסה החדשה של החוק קובעת כי רשות מקומית בה הארנונה שאינה ממגורים הייתה גבוהה מ־2,000 שקל בממוצע לנפש, תפריש לקרן 28% משיעור הגידול בארנונה באותה שנה, במקום 49% בנוסח המקורי. עוד סוכם כי בשנתיים הראשונות להפעלת הקרן, קרי עד תום 2025, מדרגה זו תיקבע על 27.5%.

ברשויות המקומיות בהן הארנונה שאינה ממגורים הייתה גבוהה מ־1,000 שקל בממוצע לנפש, אך נמוכה מ־2,000 שקל, תפריש הרשות 20% מהגידול בארנונה, במקום 35%; רשות מקומית בה הארנונה שאינה ממגורים לנפש הייתה גבוהה מ־500 שקל בממוצע לנפש, אך נמוכה מ־1,000 שקל, תפריש 15%, במקום 20%; רשות מקומית בה הארנונה שאינה ממגורים לא הייתה גבוהה מ־500 שקל, תפריש 7.5%, במקום 10%.

עוד סוכם כי ההפרשות לקרן יועברו על־ידי הרשויות עד ה-30 באוקטובר בכל שנה (בנוסח המקורי נקבע המועד 15 באוקטובר), וכי הקרן עצמה תהיה מחויבת להעביר לכל רשות עד 15 באוקטובר בכל שנה, קרי לכל המאוחר 15 ימים קודם לכן, הודעה בדבר גובה ההפרשה שתידרש להעביר באותה שנה. עוד נקבע בחוק, כבר בנוסחו המקורי, כי רשות שלא תעביר את ההפרשה שהיא חייבת בה, תחויב בריבית פיגורים - ולא תהיה זכאית להקצאות מהקרן באותה שנה.

ההקצאות המוזכרות לעיל הן למעשה המענקים שתעביר הקרן לכל רשות על כל יחידת דיור שיאשרו בהיתרי בנייה. עניין זה היה השינוי המשמעותי השני בנוסח החוק, וגם הוא סוכם כבר בחמישי שעבר: עבור היתרים שהוצאו בשנים 2018-2020, תקבל כל רשות 1,000 שקל (במקום 1,500 שקל בנוסח המקורי) על כל היתר; עבור כל היתר שניתן משנת 2021, תקבל כל רשות 1,850 שקל (במקום 2,000 שקל). המענקים יועברו לרשויות מדי שנה, עד ה-1 בדצמבר. מסכום ההפרשה של כל רשות אל הקרן יופחת סך המענקים שצריכה הייתה לקבל באותה שנה.

מועצת הקרן תישלט בידי השלטון המקומי

אחת הסוגיות עליהן התעכבו ראשי הרשויות לא מעט, לבד מעניין הפרשת הכספים לקרן, הייתה פעולתה של מועצת הקרן - מועצה בת שבעה חברים שלמעשה תנהל את כספי הקרן ואת השיח מול הרשויות. בשלטון המקומי דרשו שכוחם במועצה יהיה גדול - וקיבלו.

כך, שלושה נציגים מבין שבעת חברי המועצה יהיו מטעם הממשלה: עובד משרד האוצר שימנה שר האוצר; עובד משרד הפנים שימנה שר הפנים; ועובד משרד ראש הממשלה שימנה ראש הממשלה. ארבעת החברים הנוספים יהיו אנשי השלטון המקומי באופן מובהק: ראשית, יו"ר הקרן יהיה "יושב ראש הגוף המייצג את מרבית הרשויות המקומיות בישראל", קרי יו"ר מרכז השלטון המקומי; נציג הציבור ייבחר בהסכמה בין שר הפנים ויו"ר מרכז השלטון המקומי, בעוד שבנוסח המקורי שר האוצר אמור היה לבחור אותו; ועוד שני נציגים, אחד מטעם הרשויות המקומיות ואחד מטעם המועצת האזוריות.

נציין כי בנוסח המקורי יו"ר הקרן היה אמור להיבחר על ידי נציגי הרשויות המקומיות בקרן, אך במקרה של קולות שקולים, נקבע שיהיה לנציג משרד האוצר קול נוסף. הנוסח החדש לא כולל את ההנחיה הזו. בהקשר זה, נציין חלק נוסף הנוגע לפעילות המועצה, ונמחק לגמרי מהנוסח החדש: "החל בשנת 2029 רשאית מועצת הקרן לקבוע בכללים הוראות שונות לגבי הקצאת כספי הקרן שאינם מיועדים לתשלום מענקים חוזרים". מחיקת סעיף זה באה כדי למנוע מצב שבו המועצה תשתמש בכספיה למטרות אחרות, שאינן העברת מענקים לרשויות.

ועוד כמה דברים שכדאי להזכיר

בשולי הדברים, עוד כמה סוגיות וחידודים חשובים: הן ההפרשות אל קופת הקרן מהכנסות הארנונה, והן הסכומים שיקבלו הרשויות מהקרן עבור היתרי בנייה שהוציאו, מצטברים. אלו סכומים שגדלים בכל שנה, כך שמדי שנה הסכום ה"חדש" מתווסף על זה של השנה הקודמת.

עוד קובע החוק כי בשנים שבהן יצטברו עודפים בקרן (כאשר היקף ההפרשות מהרשויות יהיה גבוה מהסכום שהן אמורות לקבל מהקרן בגין היתרי הבנייה), עודפים אלו יופחתו מההפרשה מצד הרשויות, עד למצב שבו יישאר בקופתה סכום השווה ל־10% מהוצאותיה בשנה הקודמת, כמעין "כרית ביטחון". סכום היתרה בקרן לא יהיה גדול מ־200 מיליון שקל. עבור כל רשות, ההפחתה מההפרשה תיעשה בהתאם לחלק היחסי שהייתה אמורה להפריש.

מנגד, אם נוצר חוסר בקופה, כלומר סכומי ההפרשות קטנים מהסכום שאמורה הקרן להעניק לרשויות, יועברו לרשויות סכומי המענקים החוזרים (קרי גובה המענקים שניתנו בשנים קודמות); המענקים החדשים, עבור אותה שנה, יינתנו בהתאם ליכולת הקרן, כך שלא ייווצר גירעון בקופתה.

באשר להפרשות של הרשויות אל הקרן נקבע דבר חשוב נוסף: אם סכום הגידול בארנונה שאינה ממגורים בשנה מסוימת וברשות מסוימת, משקף עלייה של יותר מ־20% בהכנסות - "לא יראו בכל הכנסה מעבר לכך (כלומר מעל 20%) כגידול בארנונה שאינה ממגורים".

ופרט חשוב אחרון: בעקבות הביקורת על כך שהחוק "מתעדף" רשויות מעבר לקו הירוק, מציינים בדוברות ועדת הכספים כי "לעניין רשות מקומית ביהודה ושומרון נקבע כי בשל המצב המשפטי באזור, תשלומים שתצטרך להעביר הרשות לקרן יקוזזו מתשלומים המגיעים לה מהקרן. יש קושי לגבות ישירות מן הרשויות באזור".

עוד כתבות

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה