גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנוסח החדש של חוק קרן הארנונה בא לקראת הרשויות המקומיות

אחרי תלאות רבות, ויכוחים עזים ופסע מאלימות של ממש, אושר אתמול בוועדת הכספים נוסח חדש של הצעת חוק קרן הארנונה • מה הוא כולל, ועד כמה הוא דומה להסכמות שכבר הושגו בחמישי שעבר?

ועדת הכספים - הצעת חוק התוכנית הכלכלית / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
ועדת הכספים - הצעת חוק התוכנית הכלכלית / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ועדת הכספים של הכנסת אישרה אמש (ב') לקריאה שנייה ושלישית את חוק קרן הארנונה. המסלול עד לאישור החוק ידע שעות רבות של דיונים, ויכוחים אין־ספור ומחלוקות שאף הובילו כמעט לאלימות פיזית.

השביתה ברשויות המקומיות: מי המוחים ומתי זה ייגמר?
הפרופסור שמסביר איך מחיר דירה בישראל המריא ל-3.6 מיליון שקל
הנתונים מגלים: זה הסקטור שמושך את מחירי הדירות כלפי מעלה

בסופו של דבר החוק אושר עם תיקונים רבים ביחס לטיוטת החוק הראשונה שהופצה בתחילת השנה - ואף עם תיקונים מסוימים הנוגעים להסכמה אליה הגיעו אנשי משרד האוצר וראשי מרכז השלטון המקומי בסוף השבוע שעבר, רגע לפני הפיצוץ הגדול של יום ראשון שהובילה לשביתה ברשויות המקומיות.

אז מה מציעה הגרסה החדשה של החוק, אשר מתווה את עקרונות פעולתה של קרן הארנונה?

היקף ההפרשות לקרן הופחת - וכך גם גובה המענקים לרשויות

הנוסח המתוקן והמעודכן של הצעת החוק הוא פרי הסכמות חוזרות שהושגו בין אנשי האוצר לאנשי מרכז השלטון המקומי. שני השינויים המשמעותיים ביותר, שבעיקרם סוכמו כבר בשבוע שעבר, נוגעים להפרשות שיידרשו העיריות להעביר אל קופת הקרן ולמענקים שיוכלו לקבל ממנה.

ההפרשות מהעיריות לקופת הקרן, הנגזרות מהגידול בארנונה שאינה למגורים (קרי עסקים, תעשייה ומסחר בעיקר) בכל שנה, נקבעו לפי מדרגות. הגרסה החדשה של החוק קובעת כי רשות מקומית בה הארנונה שאינה ממגורים הייתה גבוהה מ־2,000 שקל בממוצע לנפש, תפריש לקרן 28% משיעור הגידול בארנונה באותה שנה, במקום 49% בנוסח המקורי. עוד סוכם כי בשנתיים הראשונות להפעלת הקרן, קרי עד תום 2025, מדרגה זו תיקבע על 27.5%.

ברשויות המקומיות בהן הארנונה שאינה ממגורים הייתה גבוהה מ־1,000 שקל בממוצע לנפש, אך נמוכה מ־2,000 שקל, תפריש הרשות 20% מהגידול בארנונה, במקום 35%; רשות מקומית בה הארנונה שאינה ממגורים לנפש הייתה גבוהה מ־500 שקל בממוצע לנפש, אך נמוכה מ־1,000 שקל, תפריש 15%, במקום 20%; רשות מקומית בה הארנונה שאינה ממגורים לא הייתה גבוהה מ־500 שקל, תפריש 7.5%, במקום 10%.

עוד סוכם כי ההפרשות לקרן יועברו על־ידי הרשויות עד ה-30 באוקטובר בכל שנה (בנוסח המקורי נקבע המועד 15 באוקטובר), וכי הקרן עצמה תהיה מחויבת להעביר לכל רשות עד 15 באוקטובר בכל שנה, קרי לכל המאוחר 15 ימים קודם לכן, הודעה בדבר גובה ההפרשה שתידרש להעביר באותה שנה. עוד נקבע בחוק, כבר בנוסחו המקורי, כי רשות שלא תעביר את ההפרשה שהיא חייבת בה, תחויב בריבית פיגורים - ולא תהיה זכאית להקצאות מהקרן באותה שנה.

ההקצאות המוזכרות לעיל הן למעשה המענקים שתעביר הקרן לכל רשות על כל יחידת דיור שיאשרו בהיתרי בנייה. עניין זה היה השינוי המשמעותי השני בנוסח החוק, וגם הוא סוכם כבר בחמישי שעבר: עבור היתרים שהוצאו בשנים 2018-2020, תקבל כל רשות 1,000 שקל (במקום 1,500 שקל בנוסח המקורי) על כל היתר; עבור כל היתר שניתן משנת 2021, תקבל כל רשות 1,850 שקל (במקום 2,000 שקל). המענקים יועברו לרשויות מדי שנה, עד ה-1 בדצמבר. מסכום ההפרשה של כל רשות אל הקרן יופחת סך המענקים שצריכה הייתה לקבל באותה שנה.

מועצת הקרן תישלט בידי השלטון המקומי

אחת הסוגיות עליהן התעכבו ראשי הרשויות לא מעט, לבד מעניין הפרשת הכספים לקרן, הייתה פעולתה של מועצת הקרן - מועצה בת שבעה חברים שלמעשה תנהל את כספי הקרן ואת השיח מול הרשויות. בשלטון המקומי דרשו שכוחם במועצה יהיה גדול - וקיבלו.

כך, שלושה נציגים מבין שבעת חברי המועצה יהיו מטעם הממשלה: עובד משרד האוצר שימנה שר האוצר; עובד משרד הפנים שימנה שר הפנים; ועובד משרד ראש הממשלה שימנה ראש הממשלה. ארבעת החברים הנוספים יהיו אנשי השלטון המקומי באופן מובהק: ראשית, יו"ר הקרן יהיה "יושב ראש הגוף המייצג את מרבית הרשויות המקומיות בישראל", קרי יו"ר מרכז השלטון המקומי; נציג הציבור ייבחר בהסכמה בין שר הפנים ויו"ר מרכז השלטון המקומי, בעוד שבנוסח המקורי שר האוצר אמור היה לבחור אותו; ועוד שני נציגים, אחד מטעם הרשויות המקומיות ואחד מטעם המועצת האזוריות.

נציין כי בנוסח המקורי יו"ר הקרן היה אמור להיבחר על ידי נציגי הרשויות המקומיות בקרן, אך במקרה של קולות שקולים, נקבע שיהיה לנציג משרד האוצר קול נוסף. הנוסח החדש לא כולל את ההנחיה הזו. בהקשר זה, נציין חלק נוסף הנוגע לפעילות המועצה, ונמחק לגמרי מהנוסח החדש: "החל בשנת 2029 רשאית מועצת הקרן לקבוע בכללים הוראות שונות לגבי הקצאת כספי הקרן שאינם מיועדים לתשלום מענקים חוזרים". מחיקת סעיף זה באה כדי למנוע מצב שבו המועצה תשתמש בכספיה למטרות אחרות, שאינן העברת מענקים לרשויות.

ועוד כמה דברים שכדאי להזכיר

בשולי הדברים, עוד כמה סוגיות וחידודים חשובים: הן ההפרשות אל קופת הקרן מהכנסות הארנונה, והן הסכומים שיקבלו הרשויות מהקרן עבור היתרי בנייה שהוציאו, מצטברים. אלו סכומים שגדלים בכל שנה, כך שמדי שנה הסכום ה"חדש" מתווסף על זה של השנה הקודמת.

עוד קובע החוק כי בשנים שבהן יצטברו עודפים בקרן (כאשר היקף ההפרשות מהרשויות יהיה גבוה מהסכום שהן אמורות לקבל מהקרן בגין היתרי הבנייה), עודפים אלו יופחתו מההפרשה מצד הרשויות, עד למצב שבו יישאר בקופתה סכום השווה ל־10% מהוצאותיה בשנה הקודמת, כמעין "כרית ביטחון". סכום היתרה בקרן לא יהיה גדול מ־200 מיליון שקל. עבור כל רשות, ההפחתה מההפרשה תיעשה בהתאם לחלק היחסי שהייתה אמורה להפריש.

מנגד, אם נוצר חוסר בקופה, כלומר סכומי ההפרשות קטנים מהסכום שאמורה הקרן להעניק לרשויות, יועברו לרשויות סכומי המענקים החוזרים (קרי גובה המענקים שניתנו בשנים קודמות); המענקים החדשים, עבור אותה שנה, יינתנו בהתאם ליכולת הקרן, כך שלא ייווצר גירעון בקופתה.

באשר להפרשות של הרשויות אל הקרן נקבע דבר חשוב נוסף: אם סכום הגידול בארנונה שאינה ממגורים בשנה מסוימת וברשות מסוימת, משקף עלייה של יותר מ־20% בהכנסות - "לא יראו בכל הכנסה מעבר לכך (כלומר מעל 20%) כגידול בארנונה שאינה ממגורים".

ופרט חשוב אחרון: בעקבות הביקורת על כך שהחוק "מתעדף" רשויות מעבר לקו הירוק, מציינים בדוברות ועדת הכספים כי "לעניין רשות מקומית ביהודה ושומרון נקבע כי בשל המצב המשפטי באזור, תשלומים שתצטרך להעביר הרשות לקרן יקוזזו מתשלומים המגיעים לה מהקרן. יש קושי לגבות ישירות מן הרשויות באזור".

עוד כתבות

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס