ח"כ זאב אלקין, המחנה הממלכתי (טוויטר, 15.5.23) / צילום: איל יצהר
הרשת סערה בעקבות חילופי דברים בטוויטר בין מזכיר הממשלה יוסי פוקס לבין ח"כ זאב אלקין. פוקס הזהיר (ולאחר מכן מחק את הציוץ) כי "בהיעדר הסכמות במשא־ומתן, ייבחרו שני נציגי קואליציה לוועדה לבחירת שופטים". אלקין לא נשאר חייב והגיב: "מציע לך לא לנהל משא־ומתן תוך איומים לשבור את מסורת הכנסת בבחירות לוועדה, כשתמיד נבחרו נציגי קואליציה ואופוזיציה, כולל בכנסת הקודמת. תשאל את רוטמן".
האומנם תמיד נבחרו נציגי קואליציה ואופוזיציה לוועדה? רבים מיהרו להצביע על הכנסת ה־23, אז נבחרו שני נציגי קואליציה - צבי האוזר ואוסנת מארק - אבל האם היה מדובר בחריגה חד־פעמית?
נתחיל מהתאוריה: הוועדה לבחירת שופטים החלה לפעול ב־1953, בימי הכנסת השנייה. סעיף 4(ב) לחוק יסוד: השפיטה קובע כי שניים מחברי הוועדה לבחירת שופטים יהיו חברי כנסת שתבחר הכנסת. החוק לא מפרט אם עליהם להגיע מהקואליציה או האופוזיציה.
בכנסות האחרונות, להוציא הכנסת ה־23, אכן הייתה נציגות לפחות לחבר אופוזיציה אחד בוועדה. בכנסת הקודמת, כפי שציין אלקין, היה זה שמחה רוטמן. בכנסת ה־20 היה זה רוברט אילטוב (ישראל ביתנו). בכנסת ה־19 שני הנציגים הגיעו מהאופוזיציה: יצחק הרצוג (העבודה) ויצחק כהן (ש"ס). אבל האם אכן זה ממשיך כל הדרך אחורה עד 1953?
ובכן, לא. הפעם הראשונה בה נבחר נציג מהאופוזיציה לוועדה הייתה בכנסת ה־13, שנבחרה ב־1992, כשדן מרידור מהליכוד נבחר לוועדה. לפני כן, היו מקרים בהם סיעה בקואליציה שהיה לה נציג בוועדה פרשה, ובכך הביאה לנציגות של האופוזיציה בוועדה - לדוגמה, כשב־1990 "התרגיל המסריח" פירק את ממשלת האחדות ושלח את המערך לאופוזיציה - אבל ברגע בחירתם שני הנציגים הגיעו מהקואליציה.
כפי שמראה מחקר של ד"ר גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, כשוועדת החוקה עבדה על הרכב הוועדה, חנן רובין (מפ"מ) הציע שנציגות האופוזיציה תהיה מחייבת. ההצעה לא התקבלה, ובמקום זאת אומץ המנגנון המוכר של הבחירה החשאית. כ־40 שנה לאחר הצעתו של רובין, הרעיון אומץ באופן לא רשמי.
שאלת הנוהג הגיעה עד בג"ץ. ב־2016, ישראל ביתנו נכנסה לקואליציה והשאירה את הוועדה ללא נציגי אופוזיציה, ועתירה הוגשה בנושא. היא נדחתה בשל השיהוי, אך השופטים הגיעו למסקנה כי יש כאן מנהג חוקתי. ב־2020, בשל הבחירה בשני נציגי קואליציה, הוגשה עוד עתירה. השופטים דחו את העתירה בגלל הבעייתיות לאכוף מנהג כזה, אך גם משום שסברו כי המנהג לא עבר את המבחנים להיחשב למחייב.
מטעם אלקין נמסרה התגובה: "בכנסת נהוגה מסורת שהתגבשה מזה עשרות שנים, לפיה בוועדה לבחירת שופטים, מתוך שני נציגי הכנסת לפחות חבר אחד יגיע מהאופוזיציה. זאת למעט ממשלות אחדות רחבות בהן לא מונו נציגי אופוזיציה, מפני שאופי הקואליציה ייצג מגוון מחנות בכנסת וכלל רוב מוחלט של חברי הכנסת, לרוב קרוב לשני שלישים מחברי הכנסת".
אלקין אכן צודק שהנוהג הופר בממשלת אחדות, אבל עד שנות ה־90 הדבר קרה גם בממשלות צרות. תמיד נבחרו (לוועדה לבחירת שופטים) נציגי קואליציה ואופוזיציה.
בשורה התחתונה: דבריו של אלקין אינם נכונים ברובם. כיום נהוג שלוועדה לבחירת שופטים נבחר נציג מהאופוזיציה. עם זאת, הנוהג החל רק בשנות ה־90, ולפני כן שני הנציגים הגיעו מהקואליציה. בג"ץ קבע כי למרות שהיום מדובר במנהג חוקתי, הוא לא הוכח כמחייב.
תחקיר: אוריה בר־מאיר