גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מרכזי הקרקע ביישובים הערביים נכשלים בזה אחר זה

בעוד שמכרזים לתעשייה ולמסחר זוכים להצעות - קרקעות למגורים, ובעיקר לבנייה רוויה, נשארות ללא הצעות ● רנין עודה, המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי: "רוב המכרזים הם לקבוצות רכישה, וזה לא תמיד מסתדר"

אכסאל. מכרז ל־100 יחידות דיור נסגר בלי אף הצעה / צילום: Shutterstock
אכסאל. מכרז ל־100 יחידות דיור נסגר בלי אף הצעה / צילום: Shutterstock

בשבוע שעבר נסגר ביישוב אבו גוש ליד ירושלים מכרז של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) עבור ארבעה מתחמים שונים לבניית כ־100 יחידות דיור (יח"ד) - ללא הצעות כלל. גם בעיר רהט שבנגב נסגרו לאחרונה שני מכרזים של רמ"י למכירת 12 מתחמי מגורים הכוללים כ־680 יח"ד ללא מציעים. מקרה דומה קרה ביישוב אכסאל שליד נצרת המונה כ־15 אלף תושבים. שם ניסתה רמ"י לשווק באוגוסט האחרון שני מתחמים לבניית כ־100 יח"ד, ולמכרז לא הוגשו אף הצעות. כל המכרזים הללו היו במסלול מחיר מטרה.

ועדת השרים לענייני דיור אישרה היום כ-12 אלף יחידות דיור חדשות: אילו ערים זכו בהן?
מכרז הדגל של רמ"י ברחובות: רק מתחם אחד מ־7 שווק בהצלחה

באכסאל מסבירים שהכישלון במכרז נבע ממצב השוק כרגע. "לא היו לנו תלונות מצד יזמים, אבל יזם שאני מכיר אמר לי שמצב הריבית היום הרתיע אותו מהגשת הצעה", אומר ואיל חבשי, מהנדס הרשות המקומית.

חבשי מאמין שהשיווק יחודש. לדבריו, "זה לא עניין פרטני שלנו, גם במגזר היהודי היו מכרזים עם אפס הצעות, במקרה כזה משנים את הייעוד ומחזירים לשיווק שוב. לדעתי סוגיית הבנייה הרוויה חשובה לפתרון משבר הדיור. צריך להיות שינויי בתפיסה ובתרבות אבל אלו החסמים כרגע. גם השלטון המקומי והמרכזי לא עוזרים לפתרון הבעיה".

מגרשים לתעשייה מצליחים יותר

המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי (מעל"א) הוא הגוף האזרחי שמייצג את האינטרסים והצרכים של ההחברה הערבית בישראל בתחומי התכנון, הקרקע, הדיור, הצמיחה והפיתוח. במעל"א עקבו אחרי שיווקי קרקעות המדינה לחברה הערבית, וגילו כי ב־2022 שיווקה רמ"י 97 מכרזים בחברה הערבית, המיועדים "תיאורטית", כלשון מעל"א, לבניית יותר מ־15,100 יחידות דיור, אולם רבים מהם נכשלו.

רנין עודה / צילום: תמונה פרטית

מנתוני מעל"א עולה כי ב־2022 פורסמו תוצאות ל־31 מכרזים ביישובים ערביים: 16 מהם למכרזים שפורסמו ב־2022 ו־15 למכרזים שפורסמו בין השנים 2020 ל־2021. 15 המכרזים שפורסמו ב־2021־2020 כללו רק שבעה מכרזים בייעוד מגורים, ומאלה רק ארבעה מיועדים לבנייה רוויה.

מתוך 16 המכרזים שפורסמו ב־2022 וזכו לתוצאות באותה השנה, שלושה היו לבנייה רוויה ושניים לעמידר. שני המכרזים של עמידר, בערים נצרת ושעב, זכו להצעות ונסגרו בהצלחה.

שני מכרזים מתוך השלושה לבנייה רוויה נכשלו: הראשון, לשיווק של 136 יח"ד בדיר אלאסד, נכשל ול־56 יח"ד מתוכו לא הוגשו הצעות כלל וההצעות ל־80 היח"ד האחרות הוגשו בצורה לא תקינה; למכרז השני, לבניית 106 יח"ד בטורעאן, לא הוגשו כלל הצעות. המכרז לבנייה רוויה שכן הצליח היה בעיר סכנין ובמסגרתו זכתה חברת דקלי פסגות יזמות בשטח לבניית 72 יח"ד.

שמונה מכרזים נוספים שהתוצאות שלהם פורסמו ב־2022 היו במחוז דרום - כולם לייעוד מסחרי. שלושה מהם נכשלו - אחד בגלל שלא הוגשו לו הצעות ושניים בגלל הצעות לא תקינות. חמישה מכרזים הצליחו, אך אחד מהם הצליח חלקית בלבד לאחר שרק שניים מתוך ששת המגרשים שהוצעו, שווקו בהצלחה.

במחוז חיפה נסגר מכרז אחד בהצלחה, ובמסגרתו שווקו ארבעה מגרשים בייעוד תעשייה באום אל פחם. במחוז מרכז שווק בהצלחה מכרז אחד לבנייה רוויה של 78 יח"ד בכפר קאסם. במחוז ירושלים, באבו גוש, פורסם מכרז אחד לבנייה רוויה של 104 יח"ד, אך הוא נכשל בגלל שלא הוגשו אליו כלל הצעות.

"קשה לדעת מה הסיבה לכישלון המכרזים"

במעל"א עורכים בימים אלה מחקר מקיף על מכרזי המדינה בחברה הערבית, ולדבריהם טרם ניתן להצביע על הסיבות שגורמות לכישלון המכרזים.

"ערכנו בדיקה מקיפה, כולל פילוח של סוגי מכרזים, לרבות מסחר, תעסוקה ומגורים - ולדעתנו הנושא מורכב מאוד. עד כה ראינו שבנייה רוויה מצליחה יותר מבנייה עצמית", אומרת רנין עודה, אדריכלית ומנהלת פרויקטים במרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי. "בחברה הערבית אמנם מעדיפים בנייה עצמית, אבל המדינה מפרסמת את רוב המכרזים עבור קבוצות רכישה, כלומר מכרז עבור שניים, שלושה או אפילו ארבעה מציעים שונים, וזה לא תמיד מסתדר, בגלל שותפות שלא מתגבשת".

עודה מתארת כי המכרזים שמצליחים הם בעיקר לייעוד מסחרי, ומעט מאוד מהבנייה הרוויה. "קח לדוגמה את המכרז שנכשל בטירה. מדובר על קרקעות מדינה לבנייה רוויה. במצב רגיל קבלנים היו אמורים לגשת למכרז הזה - השאלה מה מנע מהם לעשות זאת?", היא אומרת.

"יש להתאים את ההיצע לצרכי התושבים, ובניגוד להיצע בחברה היהודית - שם מדובר על בנייה רוויה בבניינים רבי קומות - בישובים הערבים מה שרצוי הוא חלוקת מגרשים שיאפשרו לתושב לבנות כרצונו וגם עבור בני משפחתו. דירה בבניין רב קומות עם הרבה דיירים שונים, זה לא מה שהמשפחה הערבית רוצה. הזוגות הצעירים קונים דירות בבנייה רוויה בערים משותפות אבל לפחות שם יש איכות חיים, יש תעסוקה", אמר ד"ר חנא סוויד, מנכ"ל המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, בשיחה קודמת עם גלובס.

"שורת חסמים שמונעים פיתוח"

עמותת סיכוי־אופוק פועלת בעשור האחרון בתחום הדיור, התכנון והבנייה בחברה הערבית, במטרה להגדיל את היצע הדיור ולקדם הסדרת בנייה קיימת ופתרונות למצוקת הדיור הקיימת בחברה הערבית.

מורן אביב, אחראית תחום תכנון בעמותת סיכוי־אופוק, מסבירה: "בחינת תהליכי התכנון והשיווק ביישובים הערבים מעלה שורת חסמים שמונעים ומצמצמים את פיתוח היישובים ואת יכולתם לשגשג ולהציע לתושביהם מרחבים איכותיים ובני קיימא. הסיבות לאי ההצלחה של שיווק קרקעות ליישובי החברה הערבית רבות ומגוונות, והמרכזיות שבהן הן עלויות פיתוח גבוהות והעובדה שבנייה קבלנית עדיין לא רווחת ביישובים הערביים".

אביב מדגישה כי "כדי להגביר את סיכויי ההצלחה, על המדינה למפות מראש את הצרכים והחוסרים בתחום הדיור של היישובים כולם, ולפעול בהתאם. כיום לא ידוע לנו על סקר או מיפוי שכזה, שיתרום בתורו לסיכויי ההצלחה של המכרז".

סוגיה חשובה לא פחות מכך לדבריה, היא רמת המעורבות של הרשויות המקומיות. "במקרים רבים הרשות המקומית אינה מעורבת מספיק, כשחקן ראשי שמוביל ומנהל את המהלך, ומכאן רבים מהמכרזים נכשלים", היא אומרת.

עוד מוסיפה אביב כי השקיפות והבהירות מול הרשות ומול התושבים הם "צעדים מהותיים להצלחת התהליך, בדגש על קריטריונים לתמחור הקרקע שאינם קיימים כרגע. במקום לערוך 'ימי חשיפה' וכנסים, על רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון להתחייב להשתתפות הציבור ומעורבותו. כמו כן, ייזום פיילוט מוצלח באחד מהיישובים הערבים יכול למשוך אליו קבלנים ולעודד הצלחה של פרויקטים דומים בישובים נוספים".

עוד כתבות

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקנית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

סמוטריץ' חתם על הצו לאחר פקיעתו של הצו הקודם שכלל פטור לחבילות עד 150 דולר בעקבות פסילתו ע"י הצבעה בכנסת אמש ● הכניסה לתוקף: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות שנלחמת באזרחי ישראל - לנצח"

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

חסימת האנגרים וביטול הטבות לבכירים: המאבק היצרי מאחורי הקנס שהוטל על אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד ראש הממשלה על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות התחרות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס