גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל עקפה את ארה"ב בצריכת משככי כאבים נרקוטיים. האם אנחנו בדרך למשבר?

בזמן שבארה"ב מתחילים להתאושש מההתמכרות החריפה לאופיואידים, וחברות תרופות נתבעות במיליארדים על שיווק שלהם, דוחות מצביעים כי ישראל עקפה את ארה"ב בצריכה לנפש, אבל בעולם הרפואה חלוקים על משמעות הנתונים ● וגם: איך הקנאביס, שנועד להיות תחליף, מרחיב את מעגל המשתמשים בתרופות הממכרות בשוק השחור?

מגפת משככי הכאבים / עיצוב: טלי בוגדנובסקי
מגפת משככי הכאבים / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"האם אנחנו מתקרבים למגפת אופיואידים בישראל?", זו הייתה הכותרת של דוח שפרסם מרכז טאוב לפני כחודש, בעריכת רופאים מובילים בתחום בריאות הציבור בישראל. בדוח הסתתר נתון מפתיע, שלפיו ישראל עקפה ב־2019 את ארה"ב בצריכת משככי כאבים נרקוטיים לנפש, ולא רק משום שבארה"ב השימוש נמצא בירידה, אלא כי בישראל הוא בעלייה חדה.

שוק השכירות רותח: מי מובילה את עליות המחירים, והדירות בת"א שצנחו ב-10% 
דוחות הבנקים גילו: זה המוצר שהציבור בורח ממנו | ניתוח

הנתון הזה מהדהד גם בדוח של ארגון "רופאים לזכויות אדם" שיצא בפברואר השנה. שני הדוחות מציגים מחקרים נוספים שנערכו בישראל, ביניהם מחקר המראה שבין 2013 ל־2019 חלה עלייה משמעותית במספר המוגדרים "בעלי הפרעת שימוש באופיואידים" ובמספר האשפוזים בעקבות שימוש לא בטיחותי בתרופות הללו.

הדוחות מתריעים במיוחד על העלייה בצריכת תרופות חזקות מאוד (יותר מהירואין) כמו פנטניל ואקסיקודון, וכן על עלייה בשימוש בתרופות הללו בקרב צעירים המטופלים בכאב כרוני שמקורו אינו סרטן. באופן לא מפתיע, העלייה ניכרת יותר בקרב אוכלוסייה ממעמד סוציו־אקונומי נמוך.

 

במשרד הבריאות אומרים שלפי נתונים שקיבלו מקופות החולים מעידים על עלייה בשימוש כרוני בתרופות אופיואידיות, גידול של כ-10% בשנה. מדברים שם על עלייה משמעותית בצריכת פנטניל.

בשיאו של משבר האופיואידים בארה"ב, מרכזי הערים התמלאו בנרקומנים, שכונות נורמטיביות הפכו לאזורי פשיעה והממשל יצא למלחמה על הדור האבוד במדינה, שבמסגרתה מאות רופאים ורוקחים נתבעו על רישום רשלני של התרופות הללו. חברות תרופות שילמו מיליארדי דולרים כדי ליישב תביעות שלפיהן שיווקו משככי כאבים נרקוטיים באגרסיביות, תוך הסתרת הסיכון להתמכרות להן.

היום, ארה"ב עולה בקושי על פסי ההתאוששות מאחת המכות הבריאותיות הגדולות שידעה. אז איך יכול להיות שישראל משחזרת משבר שכבר הוכח שהוא צרה צרורה?

1התרופות החזקות בעלייה: האוכלוסיות החלשות נפגעות הכי הרבה

פרופ' נדב דוידוביץ', מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון ואחד משלושה כותבי הדוח של מרכז טאוב, טוען שהשינוי העיקרי שחל בעשור האחרון הוא הכניסה לישראל של הפנטניל, "פנטה" בקיצור, והשימוש בו נמצא בעלייה מתמדת.

"הדוח מביא בחשבון את המינון של התרופות הללו, וגם את העובדה שכל גרם של פנטניל פוטנטי יותר מאותה כמות של מורפיום. אם מסתכלים על המדד הזה של פוטנטיות, מגלים שהשימוש עלה מאוד".

נדב דוידוביץ' / צילום: יח''צ

הביאו את הפנטניל לארץ אף שידעו מה נזקיו?
"בעוד שבארה"ב בזמנו באמת לא ידעו, בישראל הפנטניל נכנס כאשר כבר הכירו את ההשלכות שלו. זו תרופה שמקלה מאוד על כאב בשימוש קצר טווח, אז הגיוני שהיא תהיה בשוק, עם הבקרות הנכונות. כאשר השימוש הוא כרוני, יש עדויות לכך שהשימוש יוצר בעיית כאב יותר מאשר מקל עליה".

הדס זיו, סמנכ"לית תוכן ואתיקה בארגון רופאים למען זכויות אדם, מוסיפה: "ברגע שנגמר לחברות התרופות השוק בארה"ב, הן התחילו למכור אותן לעולם השלישי, וגם אנחנו שם, בדיוק כמו שקרה עם הסיגריות.

 

"רופא סיפר לי שחברות התרופות ניגשו אליו עם אותם מסרים בעייתיים שעליהם נתבעו במיליארדים: 'כאב זו מחלה ואתם מונעים את התרופה מהחולים שלכם, אתם סובלים מ'אופיופוביה'.

"משרד הבריאות לא מכין את הרופאים ללחץ הכפול הזה מחברות התרופות וממטופלים, בעיקר ככל שמערכת הבריאות יותר חנוקה, ואי אפשר לתת פיזיותרפיה או תמיכה נפשית. אז רושמים משכך נרקוטי וזה בסוף עולה לכולנו יותר".

במחקר שנערך בשתי מרפאות כאב גדולות בישראל נמצא כי שליש ממטופלי הכאב שנטלו את התרופות הללו במשך יותר מחצי שנה הפכו למכורים, וכאשר המטופלים התמודדו גם אם דיכאון או חרדה, שיעורם עלה ל־50%.

הרופאים לא שמעו על המגפה ועל המניפולציות של חברות התרופות? אפילו סדרה בנטפליקס בנושא, "אימפריית הכאב", צפויה לעלות בקרוב.
זיו: "גם אלה ששמעו מתקשים לעמוד מול המטופלים, שלוחצים עליהם, אפילו באלימות, ועוזבים רופאים שלא מוכנים לרשום אופיואיד".

2 הספק של רופאי משפחה: "משהו מאוד מוזר בדוח הזה"

לא כל הגורמים במערכת הבריאות מסכימים עם משמעות הנתונים שמציגים הדוחות. רופא משפחה ששוחחנו איתו אומר: "משהו מאוד מוזר בדוח הזה. אני והקולגות שלי לא רואים בישראל את התופעות שדווחו בארה"ב כשהמגפה הייתה בשיאה. לא רואים אנשים מגיעים עם תסמינים של מנות יתר, לא רואים פריצות לבתי מרקחת. בארה"ב יש אזורים שלמים של זומבים מכורים - לא רואים את זה כאן".

הדס זיו / צילום: שירז גרינבוים

איזה הסבר אחר יכול להיות לנתונים?
"קודם כל, הדוח הוא עד 2019 והוא נגמר במין עלייה מאוד מוזרה שיכולה להעיד על אירוע נקודתי ולא מייצג או על בעיה מקומית באיסוף הנתונים.

"שנית, הנתונים הם לפי מינון של החומר ולא לפי מספר המשתמשים. נכון, הייתה מגמה של הוצאה מהשוק של תרופות אופיואידיות שהמינון שלהן נמוך והכנסה של תרופות במינון גבוה יותר, אבל זה לא נותן לנו תמונה שלמה על עלייה במספר המשתמשים או על גידול בשימוש לרעה, או על עלייה במספר המכורים. חסרים לנו נתונים על מספר מנות היתר, על התמותה.

כותבי הדוח של רופאים לזכויות אדם מציינים שנתוני התמותה אכן נמוכים מהצפוי נוכח העלייה החדה בצריכת אופיואידים, אך מוסיפים כי "גם במשרד הבריאות סבורים שהנתונים הזמינים כיום אינם משקפים את המצב בפועל", כנראה בשל מיעוט נתיחת הגופות בישראל. ייתכן שגם נתוני מנות היתר נמדדים בחסר, שכן בדיקה לאיתור פנטניל בדם אינה נכללת בבדיקות השגרתיות לסמים בחדרי המיון, ואין מעקב ארצי אחר השימוש בנלוקסון, תרופה לטיפול במקרי חירום של נטילת מנת יתר של אופיואידים.

לדברי זיו, "משרד הבריאות אומר שהוא לא יכול לטפל בבעיה כל עוד אין נתונים המעידים על חומרתה. אבל כל עוד אין גורם מתכלל שמונה לטפל בבעיה גם לא נאספים הנתונים".

רופא המשפחה מציע הסבר נוסף לעלייה בנתונים: "אולי חלק ממי שמקבלים מרשם לאופיואידים כדי להגיע לקנאביס בכלל לא משתמשים בהם ואולי לא קונים אותם אפילו, אבל אם הדוח מבוסס על מרשמים, אז העלייה הזאת תופיע שם".

ואם נעשה שימוש רב יותר באופיואידים במינון גבוה, זו בעצם לא הבעיה?
"כן, אבל אם אני נותן עכשיו 200 מיליגרם לשני אנשים או מחלק אותם על פני 20 אנשים - זו לא אותה תופעה. הרופאים מאוד מודעים למי הם רושמים פנטניל. אנחנו לא מתייחסים לזה בקלות ראש, וכל הזמן מדברים איתנו על זה מטעם הקופה".

3 בעיית השוק השחור: מקבלים מרשם ומוכרים בטלגרם

דוד פפו, ראש איגוד הרוקחים, אומר שהנתונים שהוצגו בדוחות הישראליים דווקא מתחילים להיראות מעט בשטח. "אנחנו רואים עלייה בניסיונות להגיש לנו מרשמים מזויפים. מי שמקבל מרשם לרופא פרטי או מבית חולים לא רשום במערכת ויכולות הזיוף השתפרו משמעותית.

"אנחנו רואים אלימות מילולית נגד רוקחים שבודקים את המרשם בדקדקנות. אני רואה אנשים שנראים נרקומנים, אני פוגש מטופלים שאומרים לי דוגרי 'מה שאתה מוכר לי לא מספיק. את היתר אני קונה בטלגרם".

פפו מסביר גם כיצד הקנאביס הרפואי דוחף לשוק שחור של אופיואידים. "הקנאביס הרפואי שוחרר לשוק בין היתר כדי להיות תחליף פחות מסוכן לאופיואידים. להפתעתנו, אצל רבים הוא מגיע בנוסף".

כיום, כדי להגיע למרשם לקנאביס לטיפול בכאב, יש להוכיח שנוסו כל האפשרויות האחרות. גם אופיואידים. זה תהליך בירוקרטי שאמור להיות תמריץ שלילי לצריכת קנאביס בקרב מי שאינו באמת זקוק לו לטיפול בכאב. בפועל, התקנה הזאת דוחפת אופיואידים לידיים של מי שבסך־הכול רצו קנאביס. לרוב אלה צעירים, עם או בלי רקע של מחלת כאב או בעיות נפשיות.

"מטופל מקבל שמונה מדבקות פנטה בחודש, משתמש בשתיים־שלוש מהן ואת השאר הוא מוכר כדי לקנות קנאביס", אומר פפו. אומרים לי, 'אין לי מרשם לקנאביס, ואני צריך להתארגן'. והשוק השחור משווע למדבקות פנטה במרשם.

"פעם היו אומרים, אם אתה רוצה מדבקות פנטה, תביא לנו את המשומשות, תראה שבאמת לקחת. אנשים התחילו לסחור במשומשות. אין גבול ליצירתיות.

"וגם אדם נורמטיבי, אם כבר יש לו במגירה פנטה שלא השתמש בה והוא רואה את אשתו, נניח, סובלת מכאב גב פתאומי, הוא יכול לומר, קחי רגע את המדבקה שלי. ואז פתאום הכול טוב, אין כאבים, יש קצת היי, והרחבנו את המעגל של המשתמשים".

כשרופאים רואים באופיואיד רק צעד בירוקרטי בדרך לקנאביס, הם עשויים לרשום אותו בקלות רבה יותר. "אנחנו רואים שהיד של הרופאים עדיין יחסית קלה על ההדק, למרות כל מה שידוע על התרופות האלה. בין שזה מתוך חוסר אונים כשאין משהו אחר לתת או פחד מהמטופל ומהלחץ שהוא מפעיל, או פשוט חוסר אכפתיות".

דוד פפו, יו''ר הסתדרות הרוקחים הפרטיים / צילום: ניסים לב

4 איך מונעים משבר: תוכנית לאומית ואריזות מפחידות

בין שהנתונים נתפסים כמוגזמים ובין שלא, מגמת העלייה בצריכת פנטניל קיימת. ב־2018 הקים משרד הבריאות ועדה לטיפול בנושא, והיא הגישה לאחרונה, אחרי חמש שנות פעילות, סיכום ביניים, שטרם יושם. "הבשורה הטובה היא שמערכת הבריאות הישראלית פחות מבוזרת מהאמריקאית, וברגע שתהיה תוכנית לאומית למלחמה במגפה הזאת, אפשר יהיה לאחד את כל הגורמים סביבה", אומר דוידוביץ'.

איך צריך לתקוף את הבעיה?
"בכמה כיוונים במקביל. קודם כול, הגברת המודעות של רופאים לנזקים, וגם מעקב, למשל באמצעות חלון שקופץ כשהם רושמים את התרופה, ובו תזכורת לכך שהיא לא אמורה להירשם כקו ראשון של טיפול, ולא במינון גבוה.

"אנחנו גם לא יודעים מה היקף השוק השחור. אני לא בטוח עד כמה המשטרה בקשב לעניין הזה כרגע. הבעיות הללו נפוצות יותר בחברות במצב סוציו־אקונומי נמוך, ולכן כל תוכנית צריכה להיות מתואמת גם עם עולמות הרווחה והתמיכה הכלכלית".

מודעות של המטופלים עצמם לסכנות חשובה גם היא. זיו הייתה רוצה לראות קמפיין פרסום מטעם משרד הבריאות, ודורשת גם סימון ברור של סכנת התמכרות על גבי האריזות.

פפו מסכים. "האריזות היום נר אות חמודות, צבעוניות. אני רוצה אריזות מפחידות! עם מסגרות שחורות וגולגלות כדי שהמטופלים יבינו עם מה הם מתעסקים". מרשמי הנייר הקלים לזיוף הם בעיה נוספת. "בגלל זיופי המרשמים, וכדי שיהיה תיעוד אמיתי של הצריכה אצל רופא המשפחה של המטופל, אנחנו רוצים שכל המרשמים יעברו דרך קופת החולים. הרופאים כועסים, אומרים שזה פוגע בחופש העיסוק שלהם. מה לעשות? במגפה לפעמים צריך להילחם גם באמצעים לא נעימים".

לדבריו, תיעוד נכון יאפשר לרופאים להתקשר לכל מטופל שמתועד כמשתמש בפנטניל או תרופות מסוכנות אחרות מאותה משפחה במשך יותר מכמה חודשים, לברר מה שלומו, לבחון אם הוא בדרך להתמכרות (אם כי בשלב הזה כבר עלול להיות מאוחר מדי). הסיכוי שמערך כזה של מטלפנים פרואקטיבים שבאמת יכולים לאתר מכורים ימומש בקופות הוא קטן. אין מספיק כוח אדם.

פפו מציע גם למנוע מאנשים שנרשם להם אופיואידים לנהוג. "זה באמת פוגע בכושר הנהיגה, אבל זה גם תמריץ לבחור בתרופות כאב אחרות וכמובן תמריץ נגד לקיחת מרשם כדי לסחור. יש אנשים שסובלים מכאבים קשים מנשוא. אנחנו רוצים להשאיר את התרופה בשוק עבורם, ולכן אנחנו צריכים לעשות את כל שאר הצעדים לשימוש נכון".

תגובת משרד הבריאות: "אף שההמלצות של הועדה שכינס משרד הבריאות עדיין לא הגיעו לשלב היישום הרשמי, המשרד כבר החל לנקוט בכמה פעולות לשלוט במגיפה, על רקע הכרתו בכך שהשימוש בחומרים האלה נמצא בעליה. כך על פי חוזר שהוציא המשרד לבתי החולים ב-2022, בו נאמר במפורש כי: "במהלך העשור האחרון חל גידול מתמיד ומדאיד ברישום מרשמים לתכשירים אופיואדים". במשרד מכירים גם בשימוש העולה בקרב צעירים, בעליה בשימוש בתרופות שהמינון שלהן גבוה כמו פנטניל, ובעליה בשימוש ממושך (מעל 6 חודשים).

"המשרד דורש כי מוסדות רפואיים יקיימו תוכניות לניהול השימוש, באחריות מנהלי המוסד הרפואי, כשבראשות התוכנית עומד סמנכ"ל או רופא בתפקיד ניהולי בכיר, וכן ועדה שתכתוב תוכנית לטיפול בנושא בה יכללו רופאי טיפול בכאב, אנשי בריאות הנפש והתמכרויות, סיעוד, רוקחות, עבודה סוציאלית ועוד. חוץ מקביעת תוכנית כללית, הכוללת פרוטוקול מסודר לרישום אופיואידים חזקים (כעדיפות שניה על פני חלופות לא ממכרות), הועדה שתתכנס לפחות פעמיים בשנה, תדון גם במקרים פרטניים מורכבים. המוסדות גם יחוייבו באזהרת המטופלים לגבי טיפול ממושך, וכן לניטור של היקף השימוש השנתי באופיואדים במוסד.

"כבר היום מקיים משרד הבריאות תהליכי הכשרה של רופאים לגבי סיכוני שימוש היתר באופיואידים, וכן הנחה גם את קופות החולים לגבי צעדים שעליהם לנקוט כדי לתעד ולנטר את השימוש באופיואידים. יתר תוכנית ההתמודדות, תצטרך כנראה להמתין לאישור מסודר יותר".

עוד כתבות

נועם זילברשטיין, מנכ''ל HP Indigo / צילום: רמי זרנגר

מהמפעל של טנק מרכבה לניהול אלפי עובדים ברחבי העולם

כשהציעו לנועם זילברשטיין להצטרף לחברת הדפוס הדיגיטלי HP אינדיגו הוא לא ממש התלהב ● אך ביקור אחד במפעלי החברה שינה את הכל: "ידעתי שיש פה הזדמנות אדירה למהפכה שעוד לא קרתה"

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

אלי אביסרור, מנכ''ל אביסרור משה ובניו ויו''ר ארגון קבלני הנגב / צילום: דיאגו מיטלמן

הממשלה, החרם הטורקי ומחירי הדירות: הקבלן שבונה אלפי יחידות דווקא אופטימי

אלי אביסרור, מנכ"ל אביסרור משה ובניו ויו"ר ארגון קבלני הנגב, סבור שהממשלה אינה מסייעת לקבלנים בהתמודדות עם המצב, אך מנבא שהענף יצא מהמשבר ● הוא לא חושב כרגע על הנפקה, סבור שטורקיה היא שתפסיד בסופו של דבר מהחרם על ישראל ובטוח שהנגב הוא העתיד של ישראל

ארנונה / צילום: Shutterstock, Andrey_Popov

המועצה השתחררה מהסכמה על הנחה בארנונה על אף שהנסיבות לא השתנו

העליון קבע כי המועצה האזורית עמק הירדן תוכל להשתחרר מהסכם על חיוב ארנונה מופחת, על אף שלא השתנו הנסיבות ● האם יש בכך לכדי שינוי עמדת העליון בנושא?

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

השקל יטוס, הריבית תרד ומה יקרה לאינפלציה? התחזית האופטימית של בנק אוף אמריקה לישראל

בנק ההשקעות הוציא בחג תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית: הצמיחה ב-2024 תעמוד על 2.4%, לעומת צפי של 2% מצד בנק ישראל ותחזית לצמיחה כמעט אפסית של S&P ● במידה וחוסר הוודאות יתפוגג, מעריכים בבנק כי השקל יכול להתחזק ולהגיע לשער של 3.5 שקלים לדולר

השבוע בשווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הענקית שקפצה וזו שהתרסקה - ועוד כתבות על מצב השווקים

מטא איכזבה את המשקיעים ● נטפליקס צנחה אחרי תוצאות חיוביות, טסלה פרסמה דוח מאכזב אבל המניה שלה קפצה. למה? ● קבוצת רד בינת מסיימת עידן ועוד כתבות על המצב בשווקים

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

הנוף הנשקף מהררית / צילום: ליבי לוי

נסעתם לגליל בחג? אתם חייבים לעצור ביישוב הזה לחוויה תאילנדית אמיתית

קפה שהוא גם גלריה, מופע מוזיקלי של ערפול חושים, מעדנייה משובחת ושופינג ברוח האנתרופוסופיה ● ביקור ביישוב הררית, שמרגיש כמו יקום מקביל

בתים בטקסס. צילומי לווין ורחפנים הפכו לנשק בידי חברות הביטוח / צילום: Shutterstock

תופעה בארה"ב: חברות הביטוח מרגלות אחרי בתים מהשמיים

חברות בארה"ב משתמשות ברחפנים כדי לבדוק גגות או לזהות פסולת חצר וטרמפולינות שלא הצהירו עליהן

חניה על מדרכה. נושא שנוי במחלוקת / צילום: הלית ינאי

מה הוביל לקפיצה במספרי תו החניה לנכים?

מאז שרוככו התנאים לקבלת תו נכה, נרשמה עלייה של 55% במספר התווים שהונפקו ● השינוי בחוק שאפשר לנכים לקבל חניה צמודה לבית הקפיץ גם את מספר החניות, ובתל אביב הוא הוכפל ● יו"ר עמותת נגישות ישראל, יובל וגנר: "התכלית של מתן תווי נכה פשוט לא מקוימת"

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

החברה הלוהטת בעולם יצאה למסע רכישות בישראל. ויש גם חדשות רעות

ענקית השבבים אנבידיה משלימה בימים אלה רכישה של שתיים מהחברות המובילות בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית בישראל ● בה בעת, מחקר חדש של סטנדפורד מסמן מגמה מדאיגה: קצב ההגירה השלילית של מוחות בתחום ה־AI מישראל שני רק להודו ● אז למה המומחים אופטימיים?

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירה לפינוי בינוי ברמת גן?

דירה בת שישה חדרים בבניין ישן משנות ה־60, המתפרשת על פני שטח של 158 מ"ר ובעלת שני מפלסים, נמכרה תמורת 2.9 מיליון שקל ● המתווך בעסקה: "לנכס יש פוטנציאל השבחה גדול"

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe FireFly)

מחקרים מגלים: המאבק בדמנציה מתחיל בשנות ה-40 שלכם

נקיטת פעולה לשיפור בריאות המוח בשלב מוקדם עשויה לעזור לכם להישאר חדים עם תהליך ההזדקנות ● "המאמצים להתמקד בדמנציה בקרב אנשים מבוגרים כשלו במידה רבה", אומר פרופסור לפסיכולוגיה ומדעי המוח מאוניברסיטת דיוק, ומוסיף כי בשל כך המדענים מחפשים רמזים במוח בשלבי חיים מוקדמים יותר

ההפגנה בתל אביב הערב / צילום: יעל גדות

שני לוחמים נפלו ברצועת עזה; אלפי מפגינים בת"א בעד עסקת חטופים

רס"ר במיל' עידו אביב ורס"ר במיל' קאלקידן מהרי נפלו בקרב במרכז רצועת עזה ● משפחותיהם של החטופים קית' סיגל ועמרי מירן קיימו מסיבת עיתונאים בעקבות אות החיים שהתקבל מהשניים בימים האחרונים • דיווח: "ישראל מסכימה לשחרור 33 חטופים", בריטניה: "המתווה יכלול 40 ימי הפוגה" • בלינקן: "העבודה על הסכם הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה קרובה מאוד לסיום" • עדכונים בולטים

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": עורך הדין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן. מרבית הכטב''מים ששוגרו לעבר ישראל מאיראן היו מדגם זה / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

גם אחרי היירוט המוצלח: 30 אלף דולר ויש לכם כטב״ם מתוצרת איראן

הפעולה ההגנתית המוצלחת של ישראל המחישה עד כמה הכטב"מים מתוצרת איראן אינם קטלניים מול מערכות מערביות באיכות גבוהה ● אולם, מי שבוחר באמצעים מתוצרת איראן אינו רוכש אותם בשל איכותם, אלא מחירם ● ומי המדינה הקטנה שמקבלת מקורות פרנסה לאזרחיה העניים באמצעות מתקן ייצור מל"טים איראני?

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

המתיחות בין טורקיה לישראל והשחקנית המפתיעה שתשנה את כללי המשחק

הגבלת הייצוא מטורקיה מוסיפה אש למדורת היחסים שלה מול ישראל ● עם נשיא שמקורב הן לנתניהו והן לארדואן, ייתכן כי הפתרון למשבר טמון באזרבייג'ן ● ישראל היא ספקית אמל"ח קריטית לאזרבייג'ן, שמצידה מספקת לנו נפט, ואילו הדבר האחרון שירצה ארדואן הוא לפגוע באינטרסים של ידידו הקרוב ● גלובס נכנס מאחורי הקלעים של היחסים המתוחים

שכונת גליל ים, הרצליה / צילום: המרכז למיפוי ישראל

הנוף לים בנתניה, המיקום המנצח בתל אביב: השכונות שעברו מהפכה

צילומי אוויר מראים את השינוי הגדול שהתרחש ב־20 השנים האחרונות באזורים מרכזיים ברחבי הארץ: את השדות החליפו בנייני מגורים, כבישים ופארקים ● איך אפשר היה לתכנן את השכונות החדשות טוב יותר ● צילומי אוויר: המרכז למיפוי ישראל ● פרויקט מיוחד