גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לקבל הקלה בעונש רק כי ערערת: התמריץ שמחריף את הסחבת המשפטית

בניסיון להקל על העומסים, שופטים מורידים ערעורים מסדר היום באמצעות המתקת עונש זריזה ● מעבר לעיוות הדין והצדק, המהלך מעודד הגשת ערעורים נוספים ולמעשה רק מכביד על העומסים ● הפתרון נמצא בדיוק בקצה השני

מקצרים עונש בהינף יד / איור: גיל ג'יבלי
מקצרים עונש בהינף יד / איור: גיל ג'יבלי

מעשה שהיה כך היה: בית המשפט העליון הקל בעונשו של אדם שהגיש ערעור סרק על הרשעתו בפלילים ועל גזר הדין שנפסק נגדו בבית המשפט המחוזי.

הפרקליטות הגישה את תשובתה לערעור, ובפתח הדיון הודיע ראש ההרכב כי הם קראו את התיק ולא רואים שיש מקום להתערב בקביעות המבוססות של השופט, אך יש מקום לדון אודות חומרת העונש. "לכן אנחנו מציעים למרשך לשקול למשוך את הערעור על הכרעת הדין ולטעון בעניין גזר הדין", אמר ראש ההרכב לסנגור.

יפגע בחלשים או צעד חשוב? סערה סביב כוונת שר המשפטים לוין לבטל את הלכת אפרופים
שופט העליון יחיאל כשר ידון בתיק נגד מפעלי ים המלח שיוצגה על-ידי המחלקה בראשה עמד | בלעדי

הסנגור התייעץ חצי דקה עם לקוחו, הסכים ותוך דקותיים המערער יצא מהדיון עם שנת מאסר אחת פחות. השופטים כתבו בפסק הדין הקצרצר, שהחזיק כמה שורות בודדות, שיש לראות במשיכת הערעור קבלת אחריות וחרטה של המערער. ולכן, אומנם גזר הדין היה ראוי, אך בשל החרטה שאומנם הייתה מאוחרת - יש להעמיד את עונשו על X שנים פחות 1.

עבדכם הנאמן, שהיה באותו זמן עיתונאי צעיר ונמרץ (כיום אני רק צעיר), יצא מהדיון מזועזע. פניתי ל"גורמים בסביבת השופט" במחוזי, שהשופטים בעליון הפכו את גזר דינו. זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי את "המסחרה" הזו בעיניים שלי. להפתעתי, "הגורמים בסביבת השופט" היו על גבול האדישים: "נו ככה זה, מה אתה מתרגש? עוד שנה, פחות שנה, זה לא באמת קריטי".

"מה?!", הקשיתי את הקושיה הכי מבריקה משפטית שיצאה מגרוני. "בוא תבין", הם הסבירו לי. "לשופטים בעליון יש עומס מטורף. הם מגיעים ליום העבודה ורואים על השולחן שלהם עומס בלתי נורמלי של תיקים שממתינים להכרעה. להוריד שנה כדי שיוכלו להשתלט על העומס, זו החלטה סבירה".

המשכתי להקשות חבילי קושיות, והגורמים הנ"ל ענו לי בכנות: "אותו דבר אנחנו עושים במחוזי, כאשר מוגשים ערעורים על בית המשפט השלום. ההכרח לא יגונה".

פגיעה באמון, בהרתעה ובצדק. ומה התועלת?

לא גיליתי פה את אמריקה לאף אחד שמתעסק בפלילים. זה ידוע לחלוטין. השופטים במו-ידיהם, כדי להתמודד עם העומס, מעוותים את הדין ויוצרים תמריץ שלילי שרק מגביר דרמטית את העומס. אדם שהורשע בפלילים יודע שיש לו אינטרס להגיש ערעור סרק, מסורבל ומתיש ככל הניתן, כדי שבעצם הכבדתו על המערכת - הוא יזכה להפחתת העונש שנגזר עליו מלכתחילה בהליך משפטי שלם בערכאה הראשונה.

כמובן שזה לא תמיד עובדת. פעמים רבות הערעורים הללו פשוט נדחים, אך התמריץ לנסות את המזל - נותר במלוא תוקפו.

תעצרו ותחשבו כמה זה מופרע ששופט מקל בעונשו של אדם שלא רק שלא נטל אחריות והודה באשמה, אלא אף הגיש ערעור על הכרעת הדין. רק כאשר השופטים המליצו לו למשוך את הערעור תוך רמיזה שהדבר יזכה אותו בהקלה בעונש - לפתע הוא הביע חרטה בעצם משיכת הערעור. זו שערוריה. והדבר הכי הזוי הוא שכולם יודעים מזה, וזה לא מזיז לאף אחד.

הנזק הוא לא רק פגיעה באמון במערכת המשפט, הוא לא רק פגיעה בהרתעה, הוא לא רק פגיעה במראית פני הצדק, הוא לא רק בזבוז משווע של משאב יקר ביותר של מערכת האכיפה והמשפט, אלא בסוף הוא פוגע גם באנשים טובים וראויים שיש להם ערעורים מוצדקים שראויים להישמע או הליכים משפטיים אחרים שממתינים ליומם, אך הדיון שלהם נקבע לשנה וחצי קדימה, כי המערכת פקוקה לחלוטין. וגם כאשר מגיע יומם, הם נדחסים יחד עם עוד 5 תיקים נוספים בפני אותו הרכב.

מילא אם בסוף הייתה תועלת מעשית במדיניות של השופטים, אבל לא רק שאין שום תועלת, אלא היא רק יוצרת את העומס באמצעות התמריץ השלילי. וכשחושבים על זה, חייבים לשאול את עצמנו האם אין פגם במנגנון כשלעצמו. כיצד המחוקק, ובעקבותיו מערכת המשפט, מתמודדים עם ערעורי סרק, עם התשה והצפה של בתי המשפט. והתשובה היא שהם לא מתמודדים. אין באמת שום כלי להתמודד עם התופעה. אין שום מחיר שהאדם משלם על ערעור פלילי שהוא מגיש (על הליכים אזרחיים נדבר בהמשך סדרת הטורים).

לא יחייבו את המערער בהוצאות על הזמן השיפוטי, על הזמן הפרקליטותי ועל כל המעטפת. לא יחייבו אותו אף לא בשקל אחד, ובפעמים רבות מספור גם ההוצאות שהמערער אמור להוציא על הגנתו המשפטית יוצאות מהכיס של הסנגוריה הציבורית - כלומר מהכסף שלנו. כל הליך כזה עולה למדינה הון. מדובר במשאב מוגבל מאוד, שבהכרח בא על חשבון דברים חשובים אחרים.

אולי תזדעזעו אבל הפתרון הוא סנקציות

לאור העובדות הבסיסיות הללו, אני סבור שצריך לתת כלים בידי בית המשפט להתמודד עם העומס הזה. לא באמצעות דילים שמתאימים לשוק ולא למערכת הצדק, אלא באמצעות תמריצים נכונים. אם הייתי נמנה עם 120 חברי הכנסת, הייתי מקדם הצעת חוק שנותנת סנקציה נגד ערעורים שהשופט סבור כי הם היו ערעורי סרק.

חלקכם יזדעזעו מן ההצעה הבאה, אך אני מציע לחשוב עליה ברצינות. בהליכים אזרחיים או מינהליים הכלי (שלא ממומש כראוי) למניעת ערעורי סרק הוא פסיקת הוצאות משפט ושכר-טרחת עורך דין או פסיקת הוצאות לקופת המדינה, אך מה הכלי בהליך הפלילי?

אני סבור שצריך לקבוע סנקציה מובנית של 10 אחוז תוספת על גזר הדין, אם ערכאת הערעור החליטה שהערעור היה ערעור סרק שלא היה לו שום סיכוי (כמו ערעור אזרחי שנדחה על הסף). התוצאה תהיה שאדם יחשוב 5 פעמים לפני שהוא מחליט להגיש ערעור. אדם שהורשע בפלילים, יבין שהגשת ערעור היא לא עניין של משחק מזל או "שיטת מצליח".

לזכור תמיד מה האלטרנטיבה

האם יש להצעה שלי מחירים? בהחלט. האם יש סיכון שאדם יימנע מהגשת ערעור מוצדק מפני החשש שעונשו יוחמר? כן. האם סנקציה שמחמירה בשלילת חירות היא סנקציה קשה ולא יורדת בקלות בגרון? כן.

אך צריך לזכור תמיד מה האלטרנטיבה. לדעתי הנזק והפגיעה במצב הנוכחי עולים לאין שיעור על החשש הזה. גם לציבור הרחב שמחכה ליומו בבית המשפט, גם להורדת העומס, גם ליכולת של השופטים לדון באמת לגופם של התיקים ולעיין בהם בכובד-ראש ולא רק "לבחון מלמעלה על פני הדברים", גם לחזק את אמון הציבור ואת ההרתעה.

וגם - מומלץ לזכור שמדובר על סנקציה שניתנת רק על ערעור ששופטי ההרכב סבורים שהוא ערעור סרק, לאחר שהתנהל הליך משפטי שלם בפני ערכאה שיפוטית בסיומה הוא הורשע כדין.

המשך יבוא בשבוע הבא. בהמשך נדבר גם על עתירות סרק לבג"ץ, שמטרילות את המערכת ואת התקשורת פעם אחר פעם, מבלי שהמערכת מנסה לעצור זאת אלא מתמרצת את המשך התופעה.

עוד כתבות

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר