גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לקבל הקלה בעונש רק כי ערערת: התמריץ שמחריף את הסחבת המשפטית

בניסיון להקל על העומסים, שופטים מורידים ערעורים מסדר היום באמצעות המתקת עונש זריזה ● מעבר לעיוות הדין והצדק, המהלך מעודד הגשת ערעורים נוספים ולמעשה רק מכביד על העומסים ● הפתרון נמצא בדיוק בקצה השני

מקצרים עונש בהינף יד / איור: גיל ג'יבלי
מקצרים עונש בהינף יד / איור: גיל ג'יבלי

מעשה שהיה כך היה: בית המשפט העליון הקל בעונשו של אדם שהגיש ערעור סרק על הרשעתו בפלילים ועל גזר הדין שנפסק נגדו בבית המשפט המחוזי.

הפרקליטות הגישה את תשובתה לערעור, ובפתח הדיון הודיע ראש ההרכב כי הם קראו את התיק ולא רואים שיש מקום להתערב בקביעות המבוססות של השופט, אך יש מקום לדון אודות חומרת העונש. "לכן אנחנו מציעים למרשך לשקול למשוך את הערעור על הכרעת הדין ולטעון בעניין גזר הדין", אמר ראש ההרכב לסנגור.

יפגע בחלשים או צעד חשוב? סערה סביב כוונת שר המשפטים לוין לבטל את הלכת אפרופים 
שופט העליון יחיאל כשר ידון בתיק נגד מפעלי ים המלח שיוצגה על-ידי המחלקה בראשה עמד | בלעדי 

הסנגור התייעץ חצי דקה עם לקוחו, הסכים ותוך דקותיים המערער יצא מהדיון עם שנת מאסר אחת פחות. השופטים כתבו בפסק הדין הקצרצר, שהחזיק כמה שורות בודדות, שיש לראות במשיכת הערעור קבלת אחריות וחרטה של המערער. ולכן, אומנם גזר הדין היה ראוי, אך בשל החרטה שאומנם הייתה מאוחרת - יש להעמיד את עונשו על X שנים פחות 1.

עבדכם הנאמן, שהיה באותו זמן עיתונאי צעיר ונמרץ (כיום אני רק צעיר), יצא מהדיון מזועזע. פניתי ל"גורמים בסביבת השופט" במחוזי, שהשופטים בעליון הפכו את גזר דינו. זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי את "המסחרה" הזו בעיניים שלי. להפתעתי, "הגורמים בסביבת השופט" היו על גבול האדישים: "נו ככה זה, מה אתה מתרגש? עוד שנה, פחות שנה, זה לא באמת קריטי".

"מה?!", הקשיתי את הקושיה הכי מבריקה משפטית שיצאה מגרוני. "בוא תבין", הם הסבירו לי. "לשופטים בעליון יש עומס מטורף. הם מגיעים ליום העבודה ורואים על השולחן שלהם עומס בלתי נורמלי של תיקים שממתינים להכרעה. להוריד שנה כדי שיוכלו להשתלט על העומס, זו החלטה סבירה".

המשכתי להקשות חבילי קושיות, והגורמים הנ"ל ענו לי בכנות: "אותו דבר אנחנו עושים במחוזי, כאשר מוגשים ערעורים על בית המשפט השלום. ההכרח לא יגונה".

פגיעה באמון, בהרתעה ובצדק. ומה התועלת?

לא גיליתי פה את אמריקה לאף אחד שמתעסק בפלילים. זה ידוע לחלוטין. השופטים במו-ידיהם, כדי להתמודד עם העומס, מעוותים את הדין ויוצרים תמריץ שלילי שרק מגביר דרמטית את העומס. אדם שהורשע בפלילים יודע שיש לו אינטרס להגיש ערעור סרק, מסורבל ומתיש ככל הניתן, כדי שבעצם הכבדתו על המערכת - הוא יזכה להפחתת העונש שנגזר עליו מלכתחילה בהליך משפטי שלם בערכאה הראשונה.

כמובן שזה לא תמיד עובדת. פעמים רבות הערעורים הללו פשוט נדחים, אך התמריץ לנסות את המזל - נותר במלוא תוקפו.

תעצרו ותחשבו כמה זה מופרע ששופט מקל בעונשו של אדם שלא רק שלא נטל אחריות והודה באשמה, אלא אף הגיש ערעור על הכרעת הדין. רק כאשר השופטים המליצו לו למשוך את הערעור תוך רמיזה שהדבר יזכה אותו בהקלה בעונש - לפתע הוא הביע חרטה בעצם משיכת הערעור. זו שערוריה. והדבר הכי הזוי הוא שכולם יודעים מזה, וזה לא מזיז לאף אחד.

הנזק הוא לא רק פגיעה באמון במערכת המשפט, הוא לא רק פגיעה בהרתעה, הוא לא רק פגיעה במראית פני הצדק, הוא לא רק בזבוז משווע של משאב יקר ביותר של מערכת האכיפה והמשפט, אלא בסוף הוא פוגע גם באנשים טובים וראויים שיש להם ערעורים מוצדקים שראויים להישמע או הליכים משפטיים אחרים שממתינים ליומם, אך הדיון שלהם נקבע לשנה וחצי קדימה, כי המערכת פקוקה לחלוטין. וגם כאשר מגיע יומם, הם נדחסים יחד עם עוד 5 תיקים נוספים בפני אותו הרכב.

מילא אם בסוף הייתה תועלת מעשית במדיניות של השופטים, אבל לא רק שאין שום תועלת, אלא היא רק יוצרת את העומס באמצעות התמריץ השלילי. וכשחושבים על זה, חייבים לשאול את עצמנו האם אין פגם במנגנון כשלעצמו. כיצד המחוקק, ובעקבותיו מערכת המשפט, מתמודדים עם ערעורי סרק, עם התשה והצפה של בתי המשפט. והתשובה היא שהם לא מתמודדים. אין באמת שום כלי להתמודד עם התופעה. אין שום מחיר שהאדם משלם על ערעור פלילי שהוא מגיש (על הליכים אזרחיים נדבר בהמשך סדרת הטורים).

לא יחייבו את המערער בהוצאות על הזמן השיפוטי, על הזמן הפרקליטותי ועל כל המעטפת. לא יחייבו אותו אף לא בשקל אחד, ובפעמים רבות מספור גם ההוצאות שהמערער אמור להוציא על הגנתו המשפטית יוצאות מהכיס של הסנגוריה הציבורית - כלומר מהכסף שלנו. כל הליך כזה עולה למדינה הון. מדובר במשאב מוגבל מאוד, שבהכרח בא על חשבון דברים חשובים אחרים.

אולי תזדעזעו אבל הפתרון הוא סנקציות

לאור העובדות הבסיסיות הללו, אני סבור שצריך לתת כלים בידי בית המשפט להתמודד עם העומס הזה. לא באמצעות דילים שמתאימים לשוק ולא למערכת הצדק, אלא באמצעות תמריצים נכונים. אם הייתי נמנה עם 120 חברי הכנסת, הייתי מקדם הצעת חוק שנותנת סנקציה נגד ערעורים שהשופט סבור כי הם היו ערעורי סרק.

חלקכם יזדעזעו מן ההצעה הבאה, אך אני מציע לחשוב עליה ברצינות. בהליכים אזרחיים או מינהליים הכלי (שלא ממומש כראוי) למניעת ערעורי סרק הוא פסיקת הוצאות משפט ושכר-טרחת עורך דין או פסיקת הוצאות לקופת המדינה, אך מה הכלי בהליך הפלילי?

אני סבור שצריך לקבוע סנקציה מובנית של 10 אחוז תוספת על גזר הדין, אם ערכאת הערעור החליטה שהערעור היה ערעור סרק שלא היה לו שום סיכוי (כמו ערעור אזרחי שנדחה על הסף). התוצאה תהיה שאדם יחשוב 5 פעמים לפני שהוא מחליט להגיש ערעור. אדם שהורשע בפלילים, יבין שהגשת ערעור היא לא עניין של משחק מזל או "שיטת מצליח".

לזכור תמיד מה האלטרנטיבה

האם יש להצעה שלי מחירים? בהחלט. האם יש סיכון שאדם יימנע מהגשת ערעור מוצדק מפני החשש שעונשו יוחמר? כן. האם סנקציה שמחמירה בשלילת חירות היא סנקציה קשה ולא יורדת בקלות בגרון? כן.

אך צריך לזכור תמיד מה האלטרנטיבה. לדעתי הנזק והפגיעה במצב הנוכחי עולים לאין שיעור על החשש הזה. גם לציבור הרחב שמחכה ליומו בבית המשפט, גם להורדת העומס, גם ליכולת של השופטים לדון באמת לגופם של התיקים ולעיין בהם בכובד-ראש ולא רק "לבחון מלמעלה על פני הדברים", גם לחזק את אמון הציבור ואת ההרתעה.

וגם - מומלץ לזכור שמדובר על סנקציה שניתנת רק על ערעור ששופטי ההרכב סבורים שהוא ערעור סרק, לאחר שהתנהל הליך משפטי שלם בפני ערכאה שיפוטית בסיומה הוא הורשע כדין.

המשך יבוא בשבוע הבא. בהמשך נדבר גם על עתירות סרק לבג"ץ, שמטרילות את המערכת ואת התקשורת פעם אחר פעם, מבלי שהמערכת מנסה לעצור זאת אלא מתמרצת את המשך התופעה.

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

נועם זילברשטיין, מנכ''ל HP Indigo / צילום: רמי זרנגר

מהמפעל של טנק מרכבה לניהול אלפי עובדים ברחבי העולם

כשהציעו לנועם זילברשטיין להצטרף לחברת הדפוס הדיגיטלי HP אינדיגו הוא לא ממש התלהב ● אך ביקור אחד במפעלי החברה שינה את הכל: "ידעתי שיש פה הזדמנות אדירה למהפכה שעוד לא קרתה"

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

אנבידיה יצאה למסע רכישות של מיליארד דולר בישראל. מה בכל זאת צריך להדאיג?

ענקית השבבים אנבידיה משלימה בימים אלה רכישה של שתיים מהחברות המובילות בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית בישראל ● בה בעת, מחקר חדש של סטנדפורד מסמן מגמה מדאיגה: קצב ההגירה השלילית של מוחות בתחום ה־AI מישראל שני רק להודו ● אז למה המומחים אופטימיים?

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

השבוע בשווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הענקית שקפצה וזו שהתרסקה - ועוד כתבות על מצב השווקים

מטא איכזבה את המשקיעים ● נטפליקס צנחה אחרי תוצאות חיוביות, טסלה פרסמה דוח מאכזב אבל המניה שלה קפצה. למה? ● קבוצת רד בינת מסיימת עידן ועוד כתבות על המצב בשווקים

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": עורך הדין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

אזרבייג'אן איירליינס / צילום: Shutterstock

הכירו את חברת התעופה שרוצה להטיס אתכם במקום אלה שברחו

אזרבייג'ן איירליינס (AZAL), חברת התעופה הלאומית של אחת מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל, מראה שהיא כאן כדי להישאר ● "בחודשי הקיץ נעלה את תדירות הטיסות, בין יוני לספטמבר AZAL תפעיל 11 טיסות בשבוע", אומר בני קורמאייב, נציג החברה בארץ

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירה לפינוי בינוי ברמת גן?

דירה בת שישה חדרים בבניין ישן משנות ה־60, המתפרשת על פני שטח של 158 מ"ר ובעלת שני מפלסים, נמכרה תמורת 2.9 מיליון שקל ● המתווך בעסקה: "לנכס יש פוטנציאל השבחה גדול"

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?