צעירה לבנונית מפגינה נגד השחיתות במדינה / צילום: Associated Press, Hussein Malla
היקף השימוש במזומן בלבנון הגיע בשנה החולפת ל־9.9 מיליארד דולר, כך עולה מדוח של הבנק העולמי. בכך, חל זינוק מ־26.2% מתוך התמ"ג ב־2021 ללא פחות מ־45.7% מהתמ"ג ב־2022. מדובר בעדות נוספת למצב הקשה בלבנון, שלפי דוח קודם של הבנק העולמי, שרויה באחד משלושת המשברים הכלכליים החמורים ביותר מאז אמצע המאה ה־19.
● בעלי אג"ח בקרדיט סוויס נגד הממשלה: בבימ"ש בשוויץ מתנהל קרב על מיליארדים
● היפוך עקום התשואות בשיא של 43 שנים: מה הסבירות למיתון בארה"ב?
● הקרב האכזרי על בחמוט מותיר את רוסיה עם ניצחון לא בטוח
בנוסף לכך, בבנק העולמי טוענים כי המצב הנוכחי בלבנון, לצד השימוש ההולך וגובר במזומן בלבנון מהווה סכנה כלכלית של ממש. "כלכלת מזומנים מתרחבת שצומחת בדולרים מהווה מכשול משמעותי להתאוששות הכלכלה", מזהירים בבנק העולמי. "מגמה זו מגבירה את הסכנה להלבנת הון ולהעלמות מס".
אם לא די בכך, מ־2019 ועד מרץ האחרון, הלירה הלבנונית נשחקה ב־98%, וכן קצב האינפלציה השנתי חצה לאחרונה את רף ה־350%. כמו כן, 74% מאזרחי לבנון מתבססים על הכנסה בת 14 דולר ביום, כששער החליפין הרשמי עומד כיום על 15 אלף לירות לדולר. עבור רכישת שמן זית, למשל, נדרשים הלבנונים לשלם 1,056,000 - 672,000 לירות, כששכר המינימום עומד על 9 מיליון לירות. השחיקה הקיצונית גורמת לסופרמרקטים לתמחר את המוצרים בדולרים, בעת ששיעור האבטלה נושק ל־30%.
כל אלו, לצד השחיתות החמורה בלבנון, המדורגת במקום ה־150 במדד השחיתות של ארגון השקיפות העולמי הובילו להגברת השימוש במזומן במדינה בשל החשש כי חסכונותיהם יילכו לאיבוד.
השחיתות הגיעה עד נגיד הבנק המרכזי
מי שאמון על כישלון הניהול המוניטרי של לבנון, וחשוד בעצמו בשחיתות, הוא ריאד סלאמה המשמש כנגיד הבנק המרכזי מאז 1993.
בשישי האחרון הודיע שר הפנים, באסם מאולאווי, כי משרד המשפטים קיבל צו מעצר נגד נגיד הבנק המרכזי מהאינטרפול בעקבות דרישה של התביעה הצרפתית לאחר שסלאמה לא הופיע לתשאול בנוגע לפרשת שחיתות בה הוא מעורב.
הנגיד חשוד במעילה בהיקף 330 מיליון דולר, במסגרתה הועברו בין השנים 2015-2002 כספים רבים לחברה זרה. עם זאת, ההיסטוריה מראה כי צו מעצר של האינטרפול לא משנה במיוחד לביירות, כפי שקרה בפרשת ההימלטות של מנכ"ל ניסאן לשעבר קרלוס גוהן מיפן, שכן לבנון נמנעת מלהסגיר את אזרחיה למדינות אחרות.
בעיה מהותית שמשפיעה על המשבר בלבנון היא שהשלטון במדינה פשוט לא קיים. מאז אוקטובר אין נשיא בלבנון, ומאז מאי אשתקד, המדינה מתנהלת תחת ממשלה זמנית, שהעומד בראשה, באופן אירוני, הוא האדם העשיר בלבנון והשישי בהיקף ההון בעולם הערבי: נג'יב מיקאתי, שלפי פורבס הונו מוערך בכ־2.5 מיליארד דולר ב־2021.
למעשה, הפרלמנט בביירות כבר ניסה יותר מעשר פעמים לבחור נשיא, ונכשל. סוגיה זו משמעותית בנוגע למצב בלבנון והצורך הדחוף, שלא מקבל מענה, לבחירת בכירים שייטלו אחריות על המתרחש.
גם אם יימצא גז, הוא לא יהיה מענה בטווח המיידי
באוקטובר האחרון הגיעו ישראל ולבנון להסכם גבול ימי, בסיומן של 12 שנות משא ומתן.
רבים קיוו כי הסכם זה יהווה נקודת מפנה בכלכלה הלבנונית, משום שבמסגרת השטח הימי שקיבלו ביירות נכלל מאגר צידון־קנה, שמוערך ב־100 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים).
בעקבות ההסכם, קונסורציום של חברות טוטאל הצרפתית, ENI האיטלקית וקטאר אנרג'י אמנם חתמו על הסכמים לתחילת חיפושי גז טבעי במים הכלכליים של לבנון, אבל תהליך שכזה צפוי להמשך מספר שנים ולא צפוי לתת מענה לבעיות הכלכליות המחריפות בארץ הארזים.
במידה ויתגלו מקורות גז, לא מן הנמנע כי הקהילה הבינלאומית תנסה להאיץ את ההפקה באמצעות חיבור למאגר כריש הישראלי שנמצא סמוך אליו ובעל תשתית קיימת, מהלך שצפוי להתקל בהתנגדות נחרצת מצד החיזבאללה.