בניין משרד הביטחון בתל אביב. הנחה של 62.5 מיליון שקל בשנה רק על מתחם הקריה / צילום: Shutterstock
קרן הארנונה העלתה לשיח הציבורי את מערכת היחסית המורכבת בין הממשלה לרשויות המקומיות. מצד אחד, הממשלה שולטת באמצעות נוסחה בתקרת הארנונה שרשויות מקומיות יכולות לגבות, כך שהארנונה למגורים היא למעשה הפסדית ביחס לשירותים העירוניים שהעירייה נדרשת לתת, ומצד שני, השליטה הזאת עומדת בניגוד למטרות הממשלה להוריד את מחירי הדיור.
● 124 אלף: הנתון שהסתתר בסקירה של המפקח על הבנקים ומגלה למה אין באמת תחרות
● קרן הנדל"ן שהבטיחה תשואה גבוהה אך הותירה משקיעיה בידיים ריקות | ניתוח
● 11 נגד אחת: ויכוח על גודל התוספת לדירה בתמ"א 38 הגיע עד לבג"ץ
כלי שליטה נוסף של הממשלה הוא ההנחות שהיא עצמה מקבלת מארנונה. משרדי ממשלה ובסיסי צה"ל מקבלים לפי חוק הנחות נרחבות מארנונה: משרד ממשלתי מקבל הנחה של 45% ובסיסי הצבא מקבלים הנחה של לא פחות מ־70%. כלומר, בסיסי הצבא בישראל משלמים רק 30% מהארנונה ששטח מסחרי או תעשייתי באותו המקום היה משלם.
בתל אביב, מדובר בסכומים אדירים: על פי המידע שהשיגה התנועה לחופש המידע מעיריית תל אביב, מתוך סכום כולל של 365 מיליון שקל בשנה של הנחות ופטורים מארנונה, ממשלת ישראל על זרועותיה מקבלת 145 מיליון, לא כולל בתי חולים ועמותות הנתמכות מכספי ציבור. בירושלים, לשם השוואה, סך הפטורים מגיע 271 מיליון "בלבד". זאת בעיקר מכיוון שמשרדי הממשלה בירושלים אינם מקבלים הנחות בארנונה.
את חלק הארי של ההנחה בתל אביב מקבל משרד הביטחון: 81 מיליון שקל של ארנונה שמשרד הביטחון לא צריך לשלם, וכמעט הכל מגיע ממתחם אחד ספציפי ברחוב קפלן: הקריה, או "מחנה רבין". היא מקבלת הנחה עצומה של 62.5 מיליון שקל, בעודה יושבת על קרקע מהיקרות ביותר בישראל. סכום זה דומה לסכום שמשלמים כל שאר משרדי הממשלה ביחד: כמעט 64 מיליון שקל.
בעיני רחלי אדרי, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, מדובר בעוול: "חלק מהרציונל של מתן פטור מארנונה הוא תמיכה - עקיפה אמנם - במטרה חברתית או ערכית כלשהי. אך כאן, באה הממשלה ומנצלת את סמכותה ונותנת לעצמה פטורים והנחות שקשה להצדיקן ברמה הערכית. אם ממשלה בונה מתקן כלשהו בתחום רשות מקומית, בייחוד בעיר צפופה כמו תל אביב, זה בוודאי בא על חשבון עסקים אחרים שהיו משלמים ארנונה מלאה לטובת הרשות המקומית - ולא זו הייתה מטרת הפטור".
איך קרה שהממשלה נתנה פטור בוטה כל כך לעצמה? שוחחנו עם גורם בקואליציה, שהסביר את הנסיבות ההיסטוריות שהובילו לכך: "בעבר הרחוק, תפסו את הרשויות המקומיות ואת הממשלה כקופה אחת, וזה לא היה עניין גדול - זה כאילו להזיז מכיס לכיס".
אחד השימושים של הממשלה בכלי הזה היה כתמיכה ברשויות מקומיות שקולטות עלייה. "הכריזו על מעמד של ערי עולים, ושם משרדי הממשלה כן משלמים 100%. זו סוג של דרך לתקצב את הרשויות המקומיות. אלא שלאורך זמן, ערי העולים נהיו ערי עולים ותיקים, והמעמד הפך לאנכרוניסטי. ביה"ח שמואל הרופא בבאר יעקב הגיש עתירה לבג"ץ נגד המדינה, ושאל למה הוא צריך לשלם 100% ארנונה אף שבאר יעקב כבר לא קולטת עלייה", מספר אותו הגורם. הדבר הביא לביטול ערי העולים, ונעשתה האחדה של התעריף ל־45%. "זה יצר למדינה חיסכון של מאות מיליוני שקלים, ועם הכסף הזה הקימו את הקרן לצמצום פערים", מספר הגורם בקואליציה.
נהנים מהנחה אך מקבלים שירות מלא מהרשות
אך בעיני עיריית תל אביב, גם המצב הנוכחי אינו הוגן. גל פרויקט, סגן גזבר ומנהל אגף גביית ארנונה בעיריית תל אביב־יפו, אומר ש"משרדי הממשלה נחשבים ברובם כארנונה עסקית. היקף הפטור מארנונה למדינה הינו 45%־70% ששווה לסכום שנתי של כ־160 מיליון שקל (כולל בתי החולים - ע.א), סכום המהווה אובדן ארנונה משמעותי כאשר נכסי ממשלה פטורים נהנים משירותי הרשות המקומית".
על פי חישובי קרן הארנונה, שתל אביב היא מהמתנגדות המרכזיות לה, עיריית תל אביב צפויה לאבד ב־2028, כשהקרן תיכנס לתוקף מלא, כ־76 מיליון שקל, בשל הגידול שצפוי בארנונה העסקית בה. אך סכום זה בטל לעומת הפטורים למשרדי הממשלה שהעירייה עצמה נאלצת להעניק. פרויקט מוסיף לכך נדבך נוסף: "לא רק שהם מקבלים הנחות אדירות בארנונה - הארנונה המעטה שהם משלמים גם היא תמוסה כארנונה עסקית על ידי קרן הארנונה. אפילו אם הארנונה רק תעלה על פי הנוסחה, זה ימוסה על ידי הקרן". כלומר, הארנונה העסקית עולה בהתאם למדד המחירים ולמדד השכר במגזר הציבורי, וכשאלו עולים עבור ארנונה עסקית, כולל של משרדי הממשלה - קרן הארנונה תמסה חלק מהעלייה.
"ההנחה מובילה לזילות בערכי הקרקע"
אך זו לא רק בעיה של תל אביב. יוגב שרביט, מנהל המחלקה הכלכלית בבילד אסטרטגיה אורבנית, מסביר כיצד הפטור מארנונה מחולל נזק רב בצפון ובדרום הארץ: "כאשר מדובר על נוכחות בפריפריה, לרוב בשטחים שהצבא תופס בנגב ובצפון, ההנחה מובילה לזילות בערך הקרקע - הצבא תופס שטחים נרחבים בהרבה מצרכיו המיידיים, חוסם פיתוח של אפשרויות אחרות ומשלם מחיר נמוך מאוד במרחב שבו התעריפים גם כך נמוכים". פרויקט מוסיף שביטול של הפטור הזה "יסייע במידה ניכרת לרשויות ומועצות מקומיות רבות אשר ברובן נמצאות באזורי הפריפריה".
בעיני שרביט, מדובר בדוגמה לבעיה הגדולה בהרבה, של מערכת היחסית הבעייתית בין הממשלה המרכזית לרשויות המקומיות: "אישור קרן הארנונה העסקית ב־2023 וקרן הארנונה הממשלתית ב־2017 מוכיח שמדינת ישראל מרשה לעצמה לקבוע את סדר היום הכלכלי של הרשויות המקומיות מבלי לקחת אחריות על החלק שלה במחסור המשאבים העצום שיש להן. הפטור מארנונה ממשלתית הוא רק דוגמה - המדינה פוטרת את עצמה מרוב תשלומי הארנונה.
"כאשר מדובר על משרדים באזורי ביקוש, המדינה גורעת מהרשויות המקומיות הכנסה שלוש פעמים - פעם ראשונה מעצם ההנחה, פעם שנייה מכך שהרשויות לא יכולות להשתמש בקרקע לטובת תוספת עסקים, ופעם שלישית, ההנחות הללו מייצרות תמריץ שלילי להעתקת משרדי ממשלה לירושלים".