צילום: Shutterstock
כל יוצר קולנוע וטלוויזיה צריך לאמץ את היכולת לתת את הפיץ'. זו הגרסה המקצועית לשיחת המעלית המפורסמת: נאום מכירה קצרצר שאמור למשוך לפרויקט שלך את בתי ההפקה, המשקיעים וגופי השידור. הדבר החשוב ביותר באותו פיץ' הוא סעיף הצהרת הכוונות. בדיוק שם מסתתרת הסיבה הכמוסה, האמת הכי אמיתית, הצלקות מן העבר והתשובה היחידה לשאלה המתגלגלת: למה בחרת לכתוב את היצירה הזו, למה דווקא עכשיו, למה דווקא אתה הכי מתאים לספר את הסיפור הספציפי הזה, למה דווקא את.
כרגיל, הגענו לנקודה מורכבת על ציר הזמן של האנושות. שוב מתחלף הדור, שוב נפתחים הפצעים, שוב נדרשים התיקונים. עולם שלם של סיפורים חדשים וגם קצת ישנים שחייבים לספר. בפן הטכנולוגי-תרבותי אנחנו נמצאים בעיצומו של עידן הסטרימינג. לשיטת הצפייה הנוכחית יש השלכות חיוביות רבות שבראשן ניצבת הבשורה המהותית מכל: התוכן חזר להיות המלך. לצד שיטת המדידה החדשה, ש עדיין מקדשת את כמות הצפיות, יש הרבה יותר מקום לתכנים בעלי משמעות וחשיבות שאי אפשר לכמת באמצעות שיח הרייטינג.
התוכן הזה מתחבא בדרך כלל במדף המדומיין של היצירות הדוקומנטריות , אבל מצליח מדי פעם לזלוג לרשימת הכי נצפים או הכי מומלצים. כיום, אחרי שנים שבהן הכבלים וערוצי הברודקאסט הפכו את היצירה התיעודית לנישתית ולא רלוונטית, לנחלתם הבלעדית של פסטיבלים זניחים; בעזרת השילוב בין גופי שידור שאוהבים להתגאות בו, צופים שאוהבים להתהדר בו וזמינות אינסופית - היצירה הדוקומנטרית חזרה למקומה הראוי כמנוע לשינוי חברתי.
להפוך את הצופה לפעיל חברתי
העלייה בהיקף התוכן החברתי בשנים האחרונות אילצה את קברניטי תעשיית הקולנוע והטלוויזיה העולמית להתייחס לנושא ברצינות, להוריד חלק מהשליטה מידיו של המפיק הראשי ולהגדיר תפקיד ייעודי חדש - מפיק אימפקט. מטרתה העיקרית של הפקת אימפקט היא למקסם את הפוטנציאל של כל סרט או סדרה ליצירת שינוי חברתי. מפיקי אימפקט אינם מגיעים בהכרח מעולם הקולנוע, אלא אוחזים בדרך כלל ברקע מתחומים כמו אקטיביזם, לוביזם, אסטרטגיה ושיווק. הם עובדים בשיתוף פעולה עם גורמים בתעשיית הקולנוע כמו יוצרים, משקיעים, מפיצים וגופי שידור, ועם גורמים בקהילה כמו ארגונים קהילתיים, גופים ממשלתיים, מוסדות חינוכיים והמגזר הפרטי, כדי להגיע לקהל רחב, להעמיק את מעורבותם של הצופים בנושא ובמסר של היצירה, ובכך להפוך אותם לסוכני שינוי ופעולה. כמו כן הם מסייעים בפיתוח התסריט, בגיוס כספים ובמדידת ההשפעה המוחשית של הנושא החברתי שמהדהדת היצירה.
יצירות חברתיות הן לחם חוקה של התעשייה הדוקומנטרית בישראל, בשל היסטוריה מקומית של מתיחות חברתית ופוליטית חוצת דורות ושבטים. לצד יצירות שעוסקות בהיבטים חברתיים רחבים, כמו הסדרה 'הנבחרות' שמגוללת את ההיסטוריה של הנשים בפוליטיקה הישראלית, יש יצירות שנוגעות בתופעה חברתית דרך סיפור אישי, כמו הסרט 'מי יאהב אותי עכשיו?' שמתמקד בהומו נשא HIV שחוזר לישראל לראשונה אחרי שנזרק מביתו על ידי משפחתו הדתית לפני 20 שנה. היצירות נתמכות על ידי גופים כמו קרן גשר לקולנוע רב-תרבותי וחברתי, ונהנות מרוח גבית של מיזמים כמו דוקומנטרי בשפירא והקולנוע הקהילתי מיקרוסינמה. אפשר לציין במיוחד את פסטיבל סולידריות לקולנוע וזכויות אדם, שמתקיים זה 12 שנים בסינמטק תל אביב ומציג סרטים תיעודיים שעוסקים בנושאים כמו קידום השלום, כיבוש, שוויון חברתי, משבר האקלים, דמוקרטיה, חופש הביטוי, גלובליזציה, פליטים ומבקשי מקלט, זכויות נשים, זכויות הקהילה הלהט"בית ועוד.
אחד המיזמים המעניינים בתחום הוא מעבדת האימפקט של קופרו, קרן לשיווק תוכן ישראלי. קופרו מסייעת ליוצרים ישראלים בגיוס כספים מחו"ל וביצירת שיתופי פעולה עם ארגונים ומקבלי החלטות בינלאומיים. עד כה השיגה הקרן מימון בשווי מצטבר של 30 מיליון דולר, סיכמה על 660 קופרודוקציות וסייעה ל-330 יצירות ישראליות להגיע לערוצי שידור ברחבי העולם. הפעילות של מעבדת האימפקט כוללת תוכנית הכשרה של מפיקי אימפקט וליווי יצירות קולנוע תיעודיות בבניית קמפיינים שמניעים לשינוי חברתי. מטרת המעבדה היא לקדם אנשי מקצוע בתחום האימפקט, ולשמש גשר בין היוצרים לבין קובעי מדיניות בתחומים שונים לצורך שיתופי פעולה חברתיים והרחבת קהל הצופים. למעבדה מתקבלים שלושה עד ארבעה פרויקטים תיעודיים חברתיים שזוכים לליווי ולבניית אסטרטגיית אימפקט והפצה. בתוכנית ההכשרה למפיקי אימפקט משתתפים שלושה עד ארבעה מועמדים שרוקמים תוכנית עבודה בשיתוף גורמים מגופים ממשלתיים, המגזר השלישי, המגזר הפרטי ומוסדות חינוכיים כדי לקדם נושאים חברתיים. כאשר היעד הוא עידוד לפתיחות, הרחבת אופקים, פעילות אקטיביסטית מול מקבלי החלטות ויצירת דיונים.
סדרה שנותנת אגרוף בבטן
בוגרת טרייה של מעבדת האימפקט של קופרו היא הסדרה התיעודית 'בשם האב' שנוצרה על ידי בת דור אוז'לבו , יואב לשם וגל גופר ושודרה לאחרונה בכאן 11. הסדרה מביאה את סיפורו של בן לרב נערץ ושנוי במחלוקת מברוקלין, שחושף את האמת על אביו ועל הזוועות שהתחוללו בקהילה שניהל לאחר מותו של האב.
אחת המשתתפות המארגנות בפרויקט המעבדה של קופרו היא מירב שיפמן, שרכשה ניסיון רב בתפקידים משמעותיים בתחום הטלוויזיה והדיגיטל, בין השאר כמנהלת החדשנות והמחקר הגלובלי בקשת וכיושבת ראש ועדת המדרוג לאינטרנט הישראלי. "התפקיד שלי, כמפיקת האימפקט, הוא לקחת את היצירה הקולנועית וליצור באמצעותה שינוי", מסבירה שיפמן . "במהלך העבודה למדתי כי התפקיד מורכב מהמון מיומנויות וכלים שרכשתי בתפקידיי השונים, כמו למשל התוויית אסטרטגיה, קריאייטיב, זיהוי צרכים, אפיון קהלים, יכולת לחבר בין ארגונים ובני אדם, בניית מערכות יחסים של שיתוף וקשרים בינלאומיים. תוכן דוקומנטרי, ככל שהוא עוסק בנושאים הנוגעים לחברה, ממשל וסביבה, הוא באופן אינהרנטי מכשיר מושלם ליצירת אימפקט. מספיק לעבור על הקטלוג הדוקומנטרי של כאן 11 - והראש עף מכמות התכנים שנוצרו בשנים האלו ושניתן למנף אותם כדי להוביל תהליכים של שינוי".
שיפמן יכולה להעביר במשך שעות ובעיניים עצומות הרצאות על מחקרים דיגיטליים, מעורבותו של צופה הטלוויזיה האמריקאי, טרנדים טלוויזיוניים מדרום קוריאה וההבדל בין המזרח הרחוק ומערב אירופה בתחום מדידת הרייטינג, אבל הפקת האימפקט היא נושא שהיה זר לה לחלוטין. "במעבדה של קופרו למדתי לראשונה על אימפקט, ESG ויעדי האו"ם, ושם נתנו לכל אלה היתכנות ותוקף מחקרי", נזכרת שיפמן." מכיוון שאנחנו סוג של מחזור ראשון בתחום, גם מבחינת המעבדה וגם כי בישראל זה מאוד ראשוני, תהליך ההגדרה והבנת התפקיד התרחש תוך כדי העבודה. יצא לי בתקופה הקצרה הזאת לשמוע הרצאות על הנושא ולפגוש מפיקי אימפקט מהעולם, וגיליתי שהתחומים שהם נדרשים לכסות מגוונים ורחבים".
לדברי שיפמן, מפיקת אימפקט יכולה למצוא את עצמה עוסקת באסטרטגיה של הקמפיין ממעוף הציפור, באותה מידה שהיא יכולה להיות על תקן המוציאה לפועל בכל הנוגע לגיוס כספים, מערך יחסי הציבור, פרסום, איתור שותפים, שינוי מדיניות ויצירת תוכניות חינוך. "הגדרת התפקיד שלי נוצרה בעקבות ה היכרות עם הפרויקט 'בשם האב' ועם יוצריו. מדובר ביוצרים אקטיביסטים בנשמתם שמקפידים לבחור תכנים מעוררי דיון, כאלה שנותנים אגרוף בבטן למי שנחשף אליהם. היוצרים מגדירים את כל מי שנחשף בסדרה כשותף ליצירה, וההתחייבות לא להרפות מהנושא ולפעול למען שינוי נעשית גם מולם. אחד העקרונות שמובילים אותנו הוא לא להסתפק בשידור הסדרה על המסך או בהקרנות בפסטיבלים, אלא לאפשר ליוצרים ולכל מי שהיה מעורב להמשיך ליצור. למעשה, הסדרה שודרה במרץ האחרון וכבר עכשיו היוצרים עובדים על הפרויקטים הבאים, סרטים שיעשו עוד אימפקט בעתיד".
תפיסת העולם של הזומרים
החשיפה הטלוויזיונית של הסדרה, שמציגה בין השאר עדויות קשות על פגיעות מיניות, הייתה בסך הכול המנוע ההתחלתי של האימפקט. כיום, חודשיים אחרי, שיפמן ושותפיה עובדים מול הרשויות שהקימו צוות פעולה מיוחד ומול עמותות שמסייעות לנפגעים ברמת הטיפול האישי.
"במסגרת עבודת האימפקט על הסדרה היו לנו לא מעט הישגים", מספרת שיפמן. "הצלחנו לעורר מודעות במשרדי ממשלה ולפעול בשיתוף הרווחה, הפרקליטות והמשטרה. ממש לאחרונה, אחרי פסח, הוזמנו לפגישה במשטרה, ישבנו עם צוות שהוקם במיוחד וכלל כמה קודקודים וחוקרי נוער בכירים, עברנו איתם על כל מה שידוע לנו על הקהילה וסיפקנו להם מידע שעזר להם להתקדם בחקירה. לא אפרט כאן על אופי וסוג החקירה, כי מדובר בנושאים סודיים ורגישים.
"אחד הדברים הגדולים והמשמעותיים היה למצוא אנשים בתוך הקהילה החרדית שיוכלו לעזור לנו בטיפול בקורבנות וגם במניעה. אמנם בשנתיים האחרונות יש שם התעוררות בתחום הפגיעה המינית, מעין 'מי טו' בעולם החרדי, אבל לקח לנו לא מעט זמן בשלב המיפוי והשכנוע כי בצד שלנו כולנו חילונים וכדי להיכנס לתוך הקהילה החרדית צריך לבנות יחסי אמון. לאט-לאט יצרנו קשרים עם גורמים בקהילה החרדית שפועלים בתחום הפגיעות המיניות , הזמנו אותם להיות חלק מאיתנו בהקרנת הבכורה של הסדרה כדי להפוך אותם למעורבים. רצינו שהם יחוו את האגרוף הזה בבטן כדי לרתום אותם לסייע גם ברמה הרגשית.
"בסוף נשארנו עם קומץ שהתאים לנו ולהם להמשיך לפעול יחד. התקדמנו איתם לסיעור מוחות כדי ללמוד את המאפיינים של הכת הזו, לשנות את הסביבה התודעתית, לפעול ברמת החינוך ולסייע למי שכבר הצליחו לצאת משם בעזרת העמותות בתוך הקהילה ברמת טיפול פסיכולוגי וסוציולוגי. השלב המשמעותי הבא הוא בעצם ליצור כתובת עבור כל מי שזקוק לסיוע".
באמצע מאי שודרה 'בשם האב' גם ב-BBC והזניקה את קמפיין האימפקט הבינלאומי שלה. "בזירה הבינלאומית אנחנו נדרשים יותר לעולמות שיווק ויחסי ציבור , וכן לפניות לעמותות מקומיות בחו"ל שישתפו איתנו פעולה", מספרת שיפמן . "חלק מהסיפור המטלטל שנחשף בסדרה מראה כי למעשה הרב שיק פעל במשך כל השנים גם בביתו בברוקלין, וכיום, למרבה הצער, אנחנו יודעים כי ממשיכי דרכו משמרים שם גם את העוולות ואת הפגיעה בזכויות אדם. שאיפתנו באימפקט הבינלאומי היא להצליח להעיר את הרשויות בארה"ב ולהניע שינוי גם במחוזות האלה . אחת הדרכים שלנו לסייע להם היא חיבור הקהילה למשרד החינוך המקומי, כי כיום הם לומדים בבתי ספר במסגרת חינוכית מקבילה. למעשה, ממש עכשיו את תופסת אותי באמצע ניסיון להגיע לאריק אדמס, ראש עיריית ניו יורק".
במבט לעתיד, בעיקר נוכח הקושי ליצור בתקציבים כמעט בלתי אפשריים, התמיכה הממשלתית הדלה ביוצרים והאיום על קיומו של השידור הציבורי (שמחזיק ב כ-75% מהיצירה הדוקומנטרית בישראל), נשאלת השאלה איך בכלל אפשר לייצר תוכן בעל משמעות חברתית וסביבתית. שיפמן דווקא אופטימית ומזכירה כי "לאורך השנים החלו לצמוח לצד פסטיבלי תוכן מוכרים גם פסטיבלי אימפקט וקרנות, כולם מתוך צורך אמיתי של מינוף התוכן לשינוי חברתי". היא גם מעריכה כי למרות המגבלות הידועות יש מספר גורמים שיכולים להניע את התוכן לכיוון ערכי יותר, בעל נטייה חברתית וסביבתית ועם פוטנציאל ליצירת שינוי. "הראשון הוא המציאות שאליה אנחנו מתעוררים מדי בוקר. תחזיות החורבן האקלימיות או המשברים הכלכליים עוברים מדפי המגזינים למיטיבי לכת אל כותרות החדשות בפריים טיים. השני הוא הדורות המשתנים: הזומרים מביאים תפיסות עולם וציפיות אחרות מהחברה ומהסביבה, הם יותר מודעים, יותר גלובליים ומכתיבים יותר ויותר את התכנים שמיוצרים עבורם וגם את סוג השייכות ותחומי ההזדהות שהם מעוניינים בהם. השלישי והקלאסי, להערכתי, יהיה רגולציה. ככל שמדינות, ארגונים ומפעלים יתבקשו לעמוד בדרישות הנוגעות ליעדים חברתיים, כל הגופים שירצו להמשיך להיות חלק מהקהילה העולמית יצטרכו ליישר עם זה קו, בדומה לתהליכים אחרים שראינו עם קביעת תקן ואחריות תאגידית".